Sources and References on Likkutei Torah, Beshalach 1/מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה·בשלח א׳

אראו כי: נאמר בשנת תקס"ה — ראה אוה"ת משפטים ע' ג'טז: ביאור ע"פ ראו . . בשלח תקס"ה. היום יום י"ז שבט ע' כ.
ביאור לד"ה זה נדפס במאמרי אדה"ז פרשיות פ' בשלח ע' רפז. ובסה"מ תקס"ה ח"א ע' רמא.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.
המאמר באריכות במאמרי אדה"א שמות-א ע' רה.
ראה אוה"ת בשלח ע' תרנז. כרך ח ע' ב'תתקע.
ראה שיחת ש"ק פ' כי תשא תשד"מ. נדפס גם בלקו"ש חכ"ו ע' 386.
בביכל שמינית בויגין שת"י ראיתי שינויים (קלים) ויורשם פה, למראה עינים. [כ].

בראו כי ה' נתן לכם: שמות טז, כט.

גבמדרש תלים: ראה ד"ה ויאמר לך לך תרכ"ז [בהוצאת תש"ס] ע' ט ובמ"מ לשם. בד"ה לך לך תר"ל ע' ט בענין הכפל דשבת.

דקדשנו במצותיך: ברכת התפלה דשבת ויו"ט.
במאמרי אדה"א שמות-א ע' רו מקשה עוד יותר ”ואדרבה בשבת הי' ראוי לומר ל' עבר לפי שמצות שבת היא מצוה הראשונה שכבר קיים הקב"ה בעצמו" ע"ש בארוכה.
בענין קדשנו במצותיך — ראה לקמן פ' במדבר ח, ד. קטע מובא באוה"ת פ' יתרו כרך ז ע' ב'תשה.

הדרכי' דרכי נועם: משלי ג, יז.

וושמרו דרך ה': בראשית יח, יט.

זכי בי-ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.

חביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב. במאמרי אדה"א שמות-א ע' ריב מבאר איך מאות י' גשמי יומשך חיי העוה"ב שהוא חיי עולם הרוחני ולא יתכן לומר ענין ציור גשמי דאות היו"ד שלנו. וראה בענין זה גם בלקו"ת שה"ש ד, ב.

טביו"ד מאמרות נברא העולם: אבות פ"ה, מ"א.

יצורה — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

יאבחכ' בתבונה ובדעת כו': חגיגה יב, א.

יביו"ד — להאיר רק: שם אי' ”לא הי'" רק ותי' להאיר לי' שם. [כ]. [ובאוה"ת בשלח ע' תרנז הוא כבפנים].

יגלאו דאית לך צדק . . ולאו מכל אינון מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו ואמר).

ידכי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

טוע"פ ההשגה שמשיגים: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

טזהשכל — כו': ראה הערת כ"ק אדמ"ר בהוספות — לעיל כ, א.

יזבד"ה לסוסתי ברכבי: לקו"ת שה"ש יא, ד ואילך.

יחכי עמך מקור חיים: תהלים לו, י. ראה לקמן ויקרא נב, ד ואילך. (אוה"ת ויקרא-ב ע' תש). אוה"ת שמות-ז ע' ב'תקמ.

יטוע' בזח"ג פ' צו דף ל"ד סע"א: ”עמך שריא דלא מתפרש מינך, המבואר שמפרשו על יחוד או"א שהן תרין ריעין דלא מתפרשין . . כי עמך שני פי', הא' עמך דבר הטפל ובטל לך ולא אתה ממש . . הב' פי' עמך דבר שהוא עמך ממש מה שלמעלה מבחי' הגילוי" — יהל אור עה"פ (ע' קלז). וראה באוה"ת בראשית-ב דף שה, א.

כובפ' אמור ק"א א': וע"ד כתיב כי עמך הסליחה וכתיב כי עמך מקור חיים פי' במק"מ עמך בינה שמשם היא הסליחה . . והסליחה נמשך מבחי' שהוא עמך ממש שהוא למעלה מסוכ"ע שאינו בגדר עלמין כלל ואינו סובב לעלמין כ"א הוא עמך ממש, וא"כ עד"ז פי' כי עמך מקו"ח היינו כי חיים הוא סוכ"ע וממכ"ע אך עמך הוא מקו"ח" — יהל אור עה"פ (ע' קלז). וראה לקמן פ' אחרי כט, א. הוספות נב, א.

כאובספר מג"ע פי' כי מקור חיים: וכן מובא לקמן ויקרא נב, ב ”מבואר בספר מגלה עמוקות אשר מקור חיים בגימט' אור אין סוף". וראה באוה"ת בראשית-ב דף שי, ב מביא זה בסתם.

כבהעוה"ב . . נהנין מזיו השכינה: ראה ברכות יז, א. אוה"ת סוכות ע' א'תשנז.

כגלהנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

כדהעונג — הנ"ל: תי' הנ"ל לי' שם. וז"ל שם לגילוי ”הוא בבחי' צורת היו"ד" והוא מקור כו'. [כ].

כההנשמות — ובמ"א: אלו המוקפים שעשיתי [מתיבת (ובמ"א עד תיבת שחורה שבשו"ה בד"ה)] ל' שם בהכ"י. [כ].

כומקור — וכמ"ש בת"א פ' לך לך: יג, ב.

כזלעולם ישנה אדם לתלמידו: פסחים ג, ב. חולין סג, ב. ראה ביאוה"ז (עו, ד). ביאוה"ז להצ"צ (ע' שסג-ד) ובכ"מ (ע"פ רמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ד) — שבמארז"ל זה מדבר על דרך קצרה הכוללת את כל האריכות (כמו לשון המשנה). ומובן שאין זה סתירה לפירוש הפשוט, כ"א הוספה שביחד עם זה צ"ל קיצור הכולל את כל האריכות, — לקו"ש ח"כ ע' 88 הערה 17. וראה גם בד"ה וידבר אלקים אנכי תשכ"ח (סה"מ מלוקט ח"ג) ע' קסה הדיוק בלשון ”דרך קצרה" ולא ”שכל קצר" שצריך להשפיע להתלמיד כל העומק והפרטים שבהשכל, אלא שכל זה צריך ללמדו בדרך קצרה, בדיבורים קצרים שמהם יוכל התלמיד להבין כל הפרטים".

כחע"ד — בדרך . . כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

כטמוסר אביך . . תורת אמך: משלי א, ח.

לתושב"כ . . תורת אמך: על"ק לשמע"צ (פח, ב). וש"נ. [כ].

לאבבה"ז פ' אחרי: לאדה"א עו, ג.

לבהולד — ולכן . . יו"ד: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

לגבד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ד, ב.

לדבהבראם — בה' בראם: בראשית ב, ד. ב"ר יב, ב.

להשלמטה — בה': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

לובתו"א פ' לך לך בד"ה שרי אשתך: יג, ב.

לזהיה — בביאור ע"פ כי תצא: לקו"ת תצא לז, ב.

לחי"ג ת"ד: ראה זח"ג קלא, א. זח"ב קעז, א.

לטושער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.

מקדש יהי' גדל פרע: במדבר ו, ה.

מאשער באשה ערוה: ברכות כד, א.

מבשער — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

מגהן — שנקרא: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.
מן תיבות שנקרא עוה"ז עד תי' [בשורה עלמא] פי' זה ל' בהכת"י — ושם אי' ”וכענין שנא' זה א-לי ואנוהו" פי' זה כו' ומדוייק יותר דה"ק וגם בזה יובן יותר ההגהה כאן בהמוקפים. [כ].

מדהוא — זה: זה כו' וכמ"ש במ"א וד"ל כן אי' בהכת"י שם. [כ].

מהממשכא דחויא: ראה תניא פל"א בשם הזהר. וראה זח"א לו, ב. אוה"ת בראשית תלז, ב.

מוהיום לעשותם: דברים ז, יא.

מזזה א-לי ואנוהו: שמות טו, ב.

מחלהיות — שכדי: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

מטבהבראם — באברהם: ב"ר יב, ט.

נויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.

נאלעבדה זו רמ"ח מ"ע כו': ראה זח"א כז, א. ת"ז סוף תי' נד. זח"ב קסה, ב.

נבדהיינו — וזהו: המוקפים אלו [(וזהו עד שורה מקץ — בת)] לי' שם בהכת"י. [כ].

נגכל הנשמה תהלל י-ה: תהלים קנ, ו.

נדבהלו נרו: איוב כט, ג.

נהנקראת הנשמה נר ה': משלי כ, כז.

נושעשועי המלך בעצמותו: עמק המלך שער זה.

נזכמ"ש במ"א: ראה לקמן פ' במדבר. אוה"ת ברכה ע' א'תתנז.

נחהעוסק בתורה לשמה: אבות רפ"ו. ובכ"מ.

נטונועם ה' הוא בחי' ענג העליון: ראה אוה"ת שמות ע' י. יהל אור ע' ק.

סועיין בפרדס ערך נועם: וז"ל: ”נועם ה' נק' השפע הנשפע למל' מהכתר כו' דרך מדרגות הסולם". — ביאה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתקכה.

סאועיין במאו"א אות נו"ן סעיף י"ג: נועם מצד הבינה הנק' נעמי וכל נעימות מצידה והחו"ג נק' הון יקר ונעים יקר מצד אבא ונעים מצד בינה כו' עכ"ל, וזהו ע"ד שהתגלות עתיק תענוג עליון הוא בבינה בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת פ"ה [לקו"ת ר"ה נז, ב וצ"ל פ"ד] — ביאה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקכה.
ראה אוה"ת שמות ע' יא. ובאוה"ת שמות-ז ע' ב'תעט שבענין נועם ה' יש ב' פירושים ”א' נועם הנמשך משם ה' . . והב' נועם הנמשך מהבינה . . וע' במאו"א . . בענין נועם ה' יובן שגם שם נז' ב' פירושים אלו".

סבובזח"ג . . סתימא דכל סתימין: נעתק באוה"ת נ"ך-ג ע' א'שיא.

סגופי' דרכי: מן תי' ופי' דרכי ל' רבים כל הפרשה ב' וגם פרשה ג' [הכוונה פ"ב-ג'] עד תיבת הקולות [ב, א שורה ועמ"ש] כ"ז לי' שם בהכת"י. [כ].

סדתורה עבודה וגמ"ח: ראה אבות א, ב.

סההאשה נקנית בשלשה: משנה ריש קידושין.

סובג': וראה גמ' קידושין (ב, ב) ושנויי הנוסחאות למשניות שם.
(וראה עוד על משנה זו — סה"מ הקצרים ע' קעח. אוה"ת בראשית-א קו, א. אוה"ת שבועות ע' קצט. רד. אוה"ת על מארז"ל וענינים ע' לג. ד"ה האשה נקנית פ' תבוא תרל"ה. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רעו. תקכו. לקו"ש ח"ו ע' 320. חי"ט ע' 218. וראה כש"ט סי' יו"ד בפי' הפנימי. לקוטי לוי"צ אגרות ע' רד).

סזהאשה היא כנס"י: ראה לקו"ש חי"ט ע' 217.

סחועכשיו התפלה היא במקום קרבנות: ברכות כו, ב.

סטח"י ברכאן . . ח"י חוליות השדרה: להלן לקו"ת בלק ע, ד: כנודע מהזוהר ובגמ' ברכות. ראה ברכות כח, ב. תנחומא וירא, א.

ענועם ה': תהלים כז, ד.

עאוביאור הדבר . . עוד פי' כי עמך: כל הקטע בשינויים קלים והוספות נמצא גם באוה"ת ויקרא-ב ע' תש. ומהדורא בתרא מהקטע נדפס לקמן בהוספות נב, א.

עבשעתיק הוא מקור התענוגים: ראה אוה"ת לך ע' תתרעג, א.

עגהוא מקור התענוגים . . וכמ"ש במ"א: באוה"ת ויקרא-ב ע' תש יש כאן הג"ה.

עדופי' מקור התענוגים . . אין שום דבר שחוץ ממנו: ראה אוה"ת בראשית-א נח, ב שמוסיף שם: ”אלא שהוא בעצמו ית' הוא התענוג ונק' מקור התענוגים וזהו ענין עתיקא קדישא".

עהלהחיות בהם נפש כל חי: ברכת בורא נפשות.

עודהפי' לפיקוח ותענוג: כמבואר בב"י או"ח סר"ז. ראה לקמן בפנים (הוספות — ויקרא) נב, א.

עזדאגה בלב איש ישיחנה לאחרים: משלי יב, כה. יומא עה, א. סוטה מב, ב.

עחכל תענוגי עוה"ז הם רק ממה שנפל בשבה"כ והוא פסולת ממש: מבואר באוה"ת שמות-ז ע' ב'תקמ.

עטיהי רקיע . . בין מים למים: בראשית א, ו.

פיפה שעה אחת: אבות ד, יז.

פאגבי אלישע אחר מוטב: חגיגה טו, ב.

פבאש שלנו אחד מששים: ברכות נז, ב. ועי' באגה"ת ספי"ב.

פגנהר דינור . . לשכוח התענוג שבגעה"ת: זח"א רא, א. זח"ב ריא, ב. ועוד. וראה פע"ח ש' התפלין פ"י. כנפי יונה ח"ד סי' כט.

פדיהללוך סלה: תהלים פד, ה. וראה עירובין נד, ב.

פהוראית את אחורי: שמות לג, כג.

פואחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

פזמבשרי אחזה: איוב יט, כו.

פחנח"ר לפניו: ראה ספרי במדבר כח, ח. טו, ז.

פטאשר מלשון באשרי: הובא בת"ז (עד, רע"ב) ת"ל ושם (ריש תט"ל). [כ].

צבאשרי כי אשרוני: בראשית ל, יג.

צאוטובל בשמן רגלו: דברים לג, כד.

צבשמן הוא בחי' ח"ע: מא"א אות ש' סמ"ח.

צגבשם זמירות: תהלים קיט, נד.

צדחיך אוכל יטעם: איוב יב, יא.