Sources and References on Likkutei Torah, Sh'lach 51/מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה·שלח נ״א

אהמלאכים בקשו שתנתן להם התורה: ראה שבת פח, ב.

בלא תאכל חלב: ראה ויקרא ז, כג.

גבחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח שי"ח פ"ה. מבו"ש ש"ה ח"א, פ"ב.

דוכמארז"ל חכמה זה סדר קדשים: שבת לא, סע"א.

ה[היינו בחכמה אתברירו: באוה"ת שלח ע' תרנד מפרש ”שהחכמה היא בחי' או"פ ובה נעשה בירור דפנימי'".

וודעת זה סדר טהרות: באוה"ת שם מפרש ”שהוא עניני המקיפים כו' נמשך ע"י הדעת דייקא".

ז[ועמ"ש מזה...]: באוה"ת שלח ע' תרנג נמצא כאן הג"ה אחרת ע"ש.

חבביאור ע"פ שחורה אני: לקו"ת שה"ש ט, ב. ובאוה"ת שלח מפרש ”ומבואר שם ששרש המשכה זו הוא ממקום עליון יותר כו' ולכן אמרו ודעת זה סדר טהרות" ע"ש.

טובפ' אחרי ע"פ לטהר אתכם: באוה"ת שלח ע' תרנג ”ע"פ כי ביום הזה . . דעליכם ר"ל הלבושים צואים ומקיפים", וכנראה הכוונה ללקו"ת פ' אחרי כז, ד. ומסיים ”ולכן ע"י הדעת שהדעת עולה עד הכתר יד רמה וממשיך אור הכתר שהוא בחי' מקיף" ע"ש.

יועמ"ש באגה"ק בד"ה למה נסמכה: ראה גם דרך מצותיך מצות עגלה ערופה, ובליקוט פי' לשם.

יאלהנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

יבקנה חכמה קנה בינה: שם ד, ה.

יגוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

ידהיש ה' בקרבנו: שמות יז, ז.

טודלית מחשבה תפיסה בי': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

טזכמ"ש בזהר (ח"ג קלג, ב): בלקו"ת דפוס א נדפס: קלו, ב. ובאוה"ת ויצא דף רטו, ב מציין כ"ק אדמו"ר הצ"צ: ”כצ"ל. ובלקו"ת נדפס קל"ו ב' והוא טעות". (אבל באוה"ת שלח ע' תרנד נדפס קלו, ב).

יזאך הכלי לזה הוא חסד דאצילות: נראה עפמ"ש בלק"ת פ' שלח . . גבי חסדי ה' אשר חסד דא"א שהוא בלי גבול הכלי שלו שבו ועל ידו יאיר למטה הוא חסד דז"א וכ"כ עוד בד"ה הוי' יחתו מריביו [לקו"ת נשא כה, ג]. ועיקר הבטחון הוא במדות דא"א ששם מקור הויתור בלי לדקדק בדין כו' — יהל אור לקאפיטל יג, ו (ע' לד).

יחוכמה גופין תקינת לון: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

יטפ' חסד דאצי' נק' חיי גופא: מובא בסה"מ תרס"ג ע' קיח.

כוענין בתורת ה' חפצו . . שלמעלה גם מכתר וח"ת: קטע זה נעתק באוה"ת בראשית כרך-ד דף תשפ, א בלי הגהות.

כאובתורתו יהגה שיש ב' תורות: ראה קידושין לב, ב. ע"ז יט, א. ראה סה"מ תרכ"ז (הוצאת תשנ"ט) ע' כד.

כבאך באמת הנה יש ב' תורות: מובא באוה"ת נ"ך-ב ע' תתקיד עם איזה הגהות.

כגמ"ש בספר הבהיר (נ"א במעין חכמה): וראה לעיל מז, ג מביא בשם מעין חכמה. באוה"ת נ"ך-ב ע' תתקיד מביא בשם מעין החכמה ומוסיף ”וכ"ה בזח"ג פ' פנחס דף רכ"ב ע"ב ונתבאר מזה בדרוש חמשה קנינים בענין תורה קנין אחד" עכ"ל. והכוונה לד"ה זה הנדפס באוה"ת שבועות ע' קעח. וע' קצא ”מה דאיתא בס' מעין החכמה מדרש רז"ל". בכמה דפוסים נדפס ספר הבהיר ביחד עם ספר מעיין החכמה כמו בדפוס שקלאוו תקמג. ואולי משום זה נתחלף השם.
ובספר הבהיר הוא בסעי' (כח, קצו). ובקונטרס ל"ג בעומר תשמ"ט הערה 51 מציין ”תולדות יעקב (לבעמח"ס עבודת הקודש) סוד השבת כח, ד. עבודת הקודש חלק העבודה פכ"ד". ראה תו"א יח, ג.

כדע"פ אופן אחר לגמרי: ראה ד"ה לך לך תרכ"ז (בסה"מ תרס"ו) ע' שצ ”דלכאורה מה צריכים לחבר הלא אורייתא מתקשראה בקוב"ה".

כהאברהם ויצחק חפרו בארות: ראה בראשית כו, טו ואילך.

כוויעקב הי' עובדא שלו במקלות: ראה שם ל, לז.

כזחנוך הי' תופר מנעלים: הובא במאמר אם כל חי ח"ג סי' כב מהרמ"ע ז"ל מפאנו. [כ].
באוה"ת שם מוסיף: ועי' מזה בפרדס שער אבי"ע.

כחמורשה קהלת יעקב: דברים לג, ד.

כטשלמעלה גם מכתר וחכמה תתאה: באוה"ת בראשית-ד צ'ל תשפ, א מוסיף: ”והיינו שתורת ה' הוא חכ' שלמעלה ותורה שהמשיך משה נק' נובלות חש"מ תורה" ע"ש.

לע"פ וכל העם רואים: תו"א עג, ד.

לאעפמ"ש בפי' האריז"ל: ראה לעיל מט, ד.

לבבביאור ע"פ כי אתה נרי: תו"א מא, ג.

לגבזהר פ' וישלח דף קע"ד א': נזכר גם לעיל מח, ד.

לדכמ"ש במ"א ע"פ ויברא את האדם בצלמו: לקו"ת תצא לו, א ואילך.

להאבל חרדה גדולה נפלה עליהם: דניאל י, ז.

לומשום דמזלייהו חזי: מגילה ג, א.

לזובפי' האריז"ל: ראה לקמן חקת נז, ג.

לחהפך ים ליבשה: תהלים סו, ו.

לטכי גאה גאה: שמות טו, א.

מוישלח יהושע מן השיטים: ראה ברשימת המאמרים בסו"ס מאמרים-קצרים ע' תריד הערה 34. וראה אוה"ת שופטים ע' תתסד.
באוה"ת במדבר-ו ע' א'תתכו מציין לד"ה זה בשם ”וישלח יהושע דלאזני". וראה שם הערה לכאן. הגהה לדרוש זה נדפסה באוה"ת במדבר-ב הוספות ע' 122 ואילך.
נתבאר בד"ה משנת תשל"ו (נדפס בסה"מ מלוקט-ב ע' שיא ואילך).
ראה גם ד"ה זה משנת תשמ"ב.

מאוישלח יהושע מן השיטים: יהושע ב, א.

מבבודאי לא עשה יהושע מדעתו: ראה שיחת ש"פ שלח (בספר השיחות תשמ"ט ע' 536) הערה 25.

מגשלח לך: במדבר יג, ב.

מדלדעתך אני איני מצוה: סוטה לד, ב. במד"ר פט"ז, ח. תנחומא שלח הובא בפירש"י.

מהביריחו שהיתה מנעולה של א"י: ראה במדב"ר טו, טו. תנחומא בהעלותך י. ועל"ק (צא, א) במסעי. וש"נ. [כ].

מוויריחו סוגרת: יהושע ו, א.

מזהחתי האמורי גו' כל בעלי יריחו: יהושע כד, יא.

מחואברהם זקן בא בימים: בראשית כד, א.

מטופי' בזהר: זח"א רכד, א. וראה גם תו"א טז, א.

נימים יוצרו: תהלים קלט, טז.

נאוהקדוש בשמים ובארץ: ברכת ישתבח.

נברצוא ושוב: יחזקאל א, יד.

נגומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ: דברי הימים-א ז, כא (אבל בשמואל-ב ז, כג ”כישראל").

נדפי' שאפי' בארץ מתחת ממשיכים בחי' אחד: ראה גם אגה"ק סי' ט' ”דהיינו שגם בעניני ארץ לא יפרידו [נ"א יפרדו] מאחד האמת ח"ו". דרך מצותיך דף צה, א ”פי' שישראל עושים שגם בארץ יהי' גילוי בחי' אחד".

נהמשא"כ כשהיא ערומה: קטע מכאן, נדפס ג"כ בשינויים קלים באוה"ת שלח ע' תרנו.

נווכל נברא הווה ונפסד: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת ד, ג.

נזשעי"ז יוכלו נשמות להכלל באחד: באוה"ת פ' שלח ע' תרנו יש הגהה לכאן.

נחועיין מענין צרורה בצרור: ראה גם ד"ה זה במאמרי אדה"ז-נביאים ע' טו.
כעין זה ראה אוה"ת ויקרא-ב ע' תרצג. וראה לעיל לט, א במ"מ.

נטבגמרא פ"ב דחגיגה [די"ב סע"ב]: ”דהיינו ברקיע השביעי הנקרא ערבות" — אוה"ת נ"ך-א ע' שנ. וראה שם ע' כט.

ספ' בת' דשבת קנ"ב ב': ”ועל נשמתן הוא אומר והיתה נפש אדוני צרורה כו' ופי' מהרש"א אביגיל אמרה כן לדוד" — אוה"ת נ"ך-א ע' כט.

סארבות ס"פ האזינו: ”והיכן היא מונחת תחת כסא הכבוד בשמים שכן אביגיל אומרת והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים כו'" — אוה"ת נ"ך-א ע' ל.

סבנשא ס"פ י"א גבי וישמרך: ”ד"א וישמרך ישמור את נפשיך וכן הוא אומר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור כו'" — אוה"ת נ"ך-א ע' כט.

סגזח"א ויקרא ק"ו ב': ”צרור החיים ג"ע העליון" — אוה"ת נ"ך-א ע' ל.

סדתרומה קמ"ב סע"ב: ”וההיא נשמתה אתקשרת בא"ס ב"ה כו' וע"ד כתיב והיתה..." — אוה"ת נ"ך-א ע' ל.

סהויקרא כ"ה א': ראה יהל אור ע' תקסד.

סומצורע נ"ה א': ”ע"פ והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך נפש אדוני סתם, כד"א אשר לא נשא לשוא נפשי, ופי' במק"מ נפש כו' היא בחי' מל' שהיא צרורה בצרור החיים שהוא היסוד שיש בו מוחין דאו"א הנק' חיים עכ"ל" — אוה"ת יהל אור ע' תקסב. וראה שם ע' תקסד. תרצד.

סזאחרי ע"ח ב': אולי צ"ל ע"א ב'. וכ"ה באוה"ת נ"ך-א ע' ל ”משמע הצרור ג' הנפש מתקשרא ברוח ורוח בנשמה ונשמה בקב"ה נמצא הנפש צרורה בצרור החיים ע"י רוח ונשמה" ע"ש.

סחבפרדס ערך צרור: ראה באוה"ת במדבר-ז ע' א'תשצ. וראה גם באוה"ת נ"ך ע' לא.

סטבמאו"א אות צדיק ס"כ: באוה"ת נ"ך-א ע' לא ”צרור החיים נק' יסוד דבינה שנצרר בה יסוד החכמה כו'". וראה גם ע' תרצד. וראה יהל אור (הוצאת תשד"מ) ע' תשיח. מובא גם באוה"ת שלח ע' תעו.

עב — בחי' ריח: ראה אוה"ת בראשית רפו, ב. רצה, ב.

עאוהריחו ביראת ה': ישעי' יא, ג.

עבאאריך אפי ותהלתי אחטם לך: ישעי' מח, ט. ראה גם לקמן תבוא מג, ג.

עגארוכה מארץ מדה: איוב יא, ט.

עדברבות במדבר ספ"ה: ”ע"פ למען שמי אאריך אפי . . דורש אחטם לשון חותם קץ הגאולה החתום (כמו חתום הוא באוצרותי בפ' האזינו) גם חותמה לטובה כמ"ש שימני כחותם כו' והיא גרמה להם שלא נכרתו בגלות" — אוה"ת נ"ך-א ע' קעט.

עהשימני כחותם: שה"ש ח, ו.

עובביאור ע"פ אלה מסעי: לקמן צא, ד.

עזבזהר בלק דקפ"ו א': ראה לקמן פ' מסעי פט, ב. ובזהר שם מדובר בלבושים כפשוטם וריח כפשוטו, שהשייכות דלבושים לריח היא בכל הלבושים, ומחשבה דיבור ומעשה נק' בשם יריחו יריחו מלשון ריח גם לפני הכיבוש ואפילו לפני שילוח המרגלים לשם — בד"ה וישלח יהושע תשל"ו הערה 10.

עחכמ"ש באדרא דנשא . . לבעל החוטם אני מתפלל: ”תאנא כדהוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן, והיינו דכתיב ותהלתי אחטם לך, תנא אורכא דחוטמא תלת מאה וע"ה עלמין אתמליין מההוא חוטמא וכולהו מתדבקין בז"א" — יהל אור ע' תרסח.

עטסד"ה ועתה יגדל נא: לעיל לט, ב ואילך.

פבד"ה לסוסתי בשה"ש: לקו"ת שם יא, ג.