Sources and References on Torah Ohr, Megilat Esther 96/מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור·מגילת אסתר צ״ו

אובחי' תשובה . . בכל נפש: דהיינו למעלה מהמשכה שע"י עשה ול"ת, וזהו התגלות הכתר. — אוה"ת פ' ויצא (כרך ה) תתנד, א.

בובבואה לפני המלך: הנחת אדה"א בספה"מ תקס"ה ע' שצח, וביאור נדפס שם ע' תה.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
אוה"ת מג"א ע' קפח.
מאמר אדה"א נ"ך ע' תסה מיוסד על מאמר זה.
בלקו"ת בהעלותך לג, ד מציין לד"ה זה בענין שבחי' הרצון יש בו התלבשות התענוג.

גובבואה לפני המלך: אסתר ט, כה.

דשית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב: ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א. ע"ז ט, א. ראה לעיל עו, א ובמ"מ לשם.

הוחד חרוב: בבוך תניא-ברוק ובבוך 2065 נוסף אח"כ: פי' חד חרוב.
בד"ה אלו דברים תרנ"א ע' קצד הקשה: ”הלא אלף השביעי הוא יום שכולו שבת ואיך אומרים עליו וחד חרוב, והענין שהכוונה שיהי' חרוב מהלבושים דק"נ". ע"ש.
בלקו"ת במדבר ד, ג מציין לכאן.

זשו"ה ואח"כ — והנה ירידה צורך עלי' היא: ראה ד"ה אל תצר במאמרי אדה"א דברים ע' סד ואילך.

חהגם שלא נזכר בספרים: וכ"ה בלקו"ת במדבר יח, א: אלא שהספרים לא דברו מהם.

טילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח. ראה לקו"ת פ' ואתחנן ט, א.

יויש נהר די נור המפסיק: נסמן לעיל לא, א.

יאובזה הנערה באה אל המלך: אסתר ב, יג.

יבובזה הוא העמוד: ראה להלן ק, ב.

יגנכללות הנשמות להיות בבחי' ביטול: ראה תו"ח פ' חיי שרה ד"ה והאיש משתאה ס"י.

ידלכו חזו מפעלות אלקים: תהלים מו, ט.

טוא"ת שמות אלא שמות: ברכות ז, ב. זח"ב ד, א. לקמן ק, ב. ובלקו"ת ויקרא ג, ג. ובדרך מצותיך קפח, א מציינים לכאן.

טזרק בחי' שמות: ע' באוה"ת פ' דברים ע' ל.

יזומלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

יחשהרצון הוא חיצוניות עונג כנודע: ההפרש בין רצון לעונג נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א נ"ך ע' תפ, ונעתק בסה"מ תרס"ו ע' סג ואילך עם הוספות.

יטבתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן: פרדס שער ח' פ"ג. וראה לעיל י, ב. יא, ג. יט, ד. ובכ"מ.

כמצות צריכות כוונת הלב: ברכות יג, א. זח"ג שו, ב.

כאמי לי בשמים . . כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כה. כו.

כביפה שעה אחת: אבות ד, יז.

כגוכמ"ש במ"א על פסוק אשת חיל עטרת בעלה: ראה אגה"ק סי' כט.

כדבירור אחר בירור: נתבאר באוה"ת מג"א ע' קפח ואילך.

כהאין מלך בלא עם: נסמן לעיל ה, א. נג, ד.

כושממית בידים תתפש: משלי ל, כח.

כזויגר מזה: תהלים עה, ט.

כחלפני שבר גאון . . השפלתם ומפלתם כו': משלי טז, יח. קטע זה מובא במילואים ליהל אור ע' תרמ.

כטאם תגביה כנשר: עובדי' א, ד.

לימחו מספר חיים: תהלים סט, כה.

לאוככה הוא ממש בנפש הבהמית . . א"א להתברר .ֿ. אם לא שתתברר תחלה נה"א: מובא באוה"ת פ' בשלח ע' תנג ע"ש.

לבוהיתה נפש אדוני צרורה: שמואל-א כה, כט. ראה לעיל עו, א.

לגוכמ"ש במ"א ע"פ שאו את ראש: אולי הכוונה ללקו"ת פ' במדבר א, א ואילך.

לדוקבל היהודים: הנחת אדה"א בסה"מ תקס"ו ע' קכ. וביאור שני לדרוש פורים שם ע' קנב.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת מג"א ע' קעא המאמר עם הגהות וקיצורים. עוד קיצורים שם ע' קעח. לד"ה וקבל שבתו"א שם ע' קעט. קפה. ראה פלח הרמון שמות ע' שצה.
ראה המשך מצה זו תר"מ פרק כו ע' קעב.

להוקבל היהודים . . החלו במ"ת . . וקבל . . קבלה גמורה: אסתר ט, כג. שבת פח, א. וראה להלן צח, א.

לונקראת בשם התחלה: בסה"מ תקס"ו ע' קכ שואל ”איך יתכן שבשעת מ"ת שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן וכו' לא תהי' רק התחלה". ובד"ה וקבל היהודים תרפ"ז ע' קי (ובסה"מ תשי"א ע' קפ) ”דלכאורה הוא דבר נפלא דבמ"ת היו ישראל בתכלית העילוי דגאולה והיו במעמד ומצב משובח ביותר בענין החירות והחופש, וראו כמה אותות ומופתים ביציאת מצרים, ובפרט בקריעת ים סוף". ע"ש. ובאוה"ת מג"א ע' ב'שמח הקשה איזה שייכות יש לפורים עם מ"ת.

לזאאע"ה קיים את כל התורה: משנה סוף קידושין. באוה"ת כאן ע' קעא מציין לד"ה וכל העם לעיל סז, ד ”שם הקשה קושיא זו וגם התירוץ הוא ע"ד מה שכתוב כאן ובמ"א תירץ באופן אחר".

לחומה זו מעלת נתינתה: ראה לעיל עג, סע"ג. ובאוה"ת מג"א ע' קעב שמציין למאמר הנ"ל.

לטמעלת אברהם אבינו ע"ה שהיה הלוך ונסוע: ראה לעיל סו, ד ואילך. עג, ד.
בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' קסא מציין לכאן.

מאברהם אבר מ"ה: באוה"ת מג"א ע' קעב מציין ללעיל צ, א, שהוא בחי' אבר וכלי להתלבשות בחי' חכ' מ"ה שהחכמה עצמה היא המלובשת בתוך המדות, עכ"ל.

מאובטול זה הוא ע"י ההתבוננות: ראה באוה"ת כאן ע' קפה מבאר הצ"צ שהתבוננות זו הוא המבואר לעיל בפ' וישלח בד"ה ויקח מן הבא בידו ”כשהאהבה באה מהתבוננות כי הוא חייך כו', אך כאשר האהבה באה מאשר ישית אל לבו . . בחי' זו הב' ע"ז נתכוין כאן" [בתו"א].

מביהללו את שם ה': תהלים קמח, יג.

מגכי לשון ברא: ראה לקו"ת בשה"ש יד, ג בד"ה קול דודי ההפרש בין בראת לנברא. ראה באוה"ת כאן ע' קעב.

מדהוא שמותיו של הקדב"ה: באוה"ת מג"א ע' קעב יש הג"ה.

מהכח הפועל בנפעל: בלקו"ת שלח מז, א: ומ"ש בספרים כח הפועל בנפעל. וראה במ"מ לשם.
ראה לעיל מא, ד. סד, א. סו, ג. ראה אוה"ת מג"א ע' קעט.

מוכי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג. וראה לעיל עט, ב.

מזכי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

מחבבכי יבואו . . מאשר תוכל הנפש שאת: ירמי' לא, ט. וראה אוה"ת פ' ויגש כרך ב שנא, ב, ביאור ע"ז.

מטשהבכיה היא מחמת קבלת השמחה הגדולה: ראה לעיל כו, א.

נמעלת אברהם . . מצד שרש נשמתו: ראה באוה"ת כאן ע' קעג ”שזהו הפי' שמעלת אברהם היתה גדולה מאד מצד שרש נשמתו היינו אפילו אדה"ר שרשו מחכ"ע ואברהם שרשו מהכתר".

נאוירד ה' על הר סיני: שמות יט, כ.

נברמ"ח פקודים הם רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

נגוישמע שאול: שמואל-א טו, ד.

נדשהאור הבא ממנו אינו מאיר אלא א"כ: ראה מו"נ ח"ב פ"ל. וראה בהנסמן לקמן צז, ב.

נהולא עם הארץ חסיד: אבות ב, ה. זח"ג לג, ב. רכב, ב.

נוב' פעמים אור בגימט' ואהבת: שער הכוונות כוונת ק"ש. פע"ח שער הק"ש פכ"ג וכ"ה.

נזוישמר משמרתי: בראשית כו, ה.

נחיביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.

נטעוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

סכי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.

סאסוס הוא בגימט' ב"פ ג"ס: ראה אוה"ת פ' וירא צה, ב ביאור ע"ז.

סבאם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

סגענין הסוס . . לשם מצד עצמו: עיין באוה"ת מגלת אסתר ע' קעו שמציין ”ובתורה אור ס"פ וישב פי' בחי' זו על נפש הבהמית היינו שנלקחה משם ב"ן ושורש ב"ן הוא מס"ג ובמקום אחר פי' זה על אותיות התפלה ואותיות התורה" ע"ש.

סדגיאה על גיותניא: ראה אוה"ת פ' וירא (כרך א) צה, ב.

סהסוס ורוכבו רמה בים: שמות טו, א.

סורמה . . ולשון השלכה: באוה"ת שם ע' קעו: (וכמ"ש בתלים (סי' עח, ט) נושקי רומי קשת פירש"י והמצ"ד לשון השלכה).

סזלא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ספרי דברים לב, ט.

סחתבא אמו ותקנח את בנה: במד"ר יט, ד.

סטאם רחץ ה' א"ת אם אלא אם: ישעי' ד, ד. פרע"ח שער השבת שי"ח פ"ג. ראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' קז בפי' אם.