Sources and References on Torah Ohr, Supplements, Megillat Esther 116/מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור·הוספות·מגלת אסתר קט״ז

אלהבין למה לעתיד יתבטלו כל הנביאים: הנחה מכ"ק אדמו"ר האמצעי. בשינויים עם איזה הגהות בגוכתי"ק הצ"צ נדפס גם בספר המאמרים תקס"ח ע' פט. הנחה אחרת באוה"ת מג"א ע' רל ואילך. קיצורים שם ע' רנ. הנחה אחרת ממאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ח כרך ב ע' תרצב. הערה מכ"ק אדמו"ר הצ"צ שם ע' תשכט. חלק נעתק באוה"ת שה"ש כרך א ע' שנח עם הגהות. ראה בסה"מ תרכ"ז (הוצאת תש"ס) ע' רה (בד"ה ביום השני הקריב).
ד"ה יהודה בן תימא בסה"מ תרל"ט ע' שלג, וע' רכד מיוסד על מאמר זה.
באוה"ת פ' לך לך פג, ב מתחיל ”ויבתר אותם" עם הגהות והוספות נמצא לקמן קטז, ג שו"ה דהנה כתיב עד שיפוח היום. בביאוה"ז להצ"צ ע' תתקצא מציין למאמר זה ”מכתבי מו"ח ז"ל בד"ה להבין למה לעתיד . . בספר תקס"ח". הכוונה להנדפס בסה"מ תקס"ח.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
ראה ד"ה יהודה בן תימא תרל"ט ח"א ע' רכד שמיוסד על מאמר זה.

בובירושלמי פ"ק דמגילה: ה"ה. בסה"מ תקס"ח נכתב זה בגוכתי"ק הצ"צ.

גאבני אלגביש: יהושע י, יא. ראה ברכות נד, ב.

דושמש בגבעון: יהושע י, יב.

הבצל השמש בימי חזקיהו: מלכים-ב כ, יא.

והלא הנס דפורים . . מלובש בתוך הטבע: ראה באוה"ת מג"א ע' ב'תטו פי' הקושיא ותירוץ.

זוימי הפורים האלה: אסתר ט, כח.

חעד שיפוח היום ונסו: שה"ש ב, יז. בסה"מ תקס"ח מביא גם הפסוק דומה דודי לצבי שהוא בשה"ש ב, ט.

טדהנה כתיב עד שיפוח היום: ראה באוה"ת שה"ש כרך א ע' שנח שכ' הצ"צ ”ותוכן דבריו בקצרה".

יוארז"ל בזכות התנאים: במד"ר שה"ש במקומו.

יאגלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א.

יבושמתי כסאי בעילם: ירמי' מט, לח.

יגועילם היינו שושן: ראה ילקוט שמעוני אמר רמז תתרמה.

ידבשושן הבירה אשר בעילם המדינה: דניאל ח, ב.

טומלשון שושן עומק איומה: פיוט דתפלת מוסף דיוהכ"פ. בד"ה חייב אינש לבסומי — תשי"ז סעי' ה' מציין לכאן.

טזכשושנה בין החוחים: שה"ש ב, ב.

יזכמ"ש בזהר ר"פ בראשית: א, א.

יחובפ' פנחס: רלג, ב.

יטשו"ה והשושנה — וכמ"ש בזהר שמות: כ, סע"א. באוה"ת בראשית פד, א נוסף: שהוא רמז על גלות השכינה. ע' לקו"ת ד"ה אני לדודי (הראשון) פ"ב. אוה"ת פ' שמות ע' ע.

כאם יהיו חטאיכם כשנים: ישעי' א, יח.

כאשו"ה שושנה — בחי' רעיתי: באוה"ת מג"א ע' רלא ובאוה"ת בראשית שם נוסף: וע' בפ' כי תשא קפט ב' ובפי' הרמ"ז שם ועמ"ש בד"ה ואני אראה בשונאי.

כבוכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

כגומשם יפרד: בראשית ב, י.

כדבדרך השתלשלות מעילה לעלול: ראה לעיל קיג, א. ובארוכה באגה"ק סי' כ בתחלתו ובליקוט פירושים שם.

כהאנכי ארד עמך מצרימה: בראשית מו, ד.

כווכמ"ש בזהר בפ' בחקותי . . לכלתם כתיב ע"ש: באוה"ת מג"א ע' רלא יש הג"ה לכאן: (הג"ה ע"ש במק"מ דפי' ואף זהו ע"ד אף אני שהוא ז"א וגם זאת היא המל' שכולם עמהם בגלות והיינו כדי שלא להפר בריתי אתם יעו"ש עכ"ה).

כזהנה זה בא מדלג: שה"ש ב, ח.

כחמאיגרא רמה: ע"פ לשון רז"ל חגיגה ד, ב.

כטויבתר אותם בתוך: בראשית טו, י. וראה בפרש"י עה"פ.

ללשון כריתה והבדלה: ראה אוה"ת שה"ש ע' שנז ואילך.

לאשו"ה צריך — וזהו . . שכינת עוזינו: באוה"ת בראשית שם זה בא במוסגר.

לבהנזכר במד"ר פ' ויחי: פצ"ט.

לגהרים גבנונים: באוה"ת מג"א ע' רלב ובאוה"ת בראשית נוסף: ועמ"ש מזה סד"ה שובה ישראל.

לדואיתא במדרש: בראשית פ' טז.

לההגם כי בזהר פ' ויצא: קנח, א.

לווכנפיהם פרודות: באוה"ת מג"א ע' רלב ובאוה"ת בראשית שם נוסף: עמ"ש מזה בד"ה וספרתם לכם גבי חג השבועות [לקו"ת במדבר י, א].

לזכשם שאין בלבך אלא אחד: פסחים נו, א.

לחאין בלבנו אלא אחד: באוה"ת בראשית שם נוסף: ועמ"ש מזה בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק.

לטויפרדו איש מעל אחיו אחרי הפרד לוט מעמו: בראשית יג, יא. יד. באוה"ת בראשית נמצא כאן הוספה.

מבהפרידו בני אדם: דברם לב, ח.

מאודמה לך דודי לצבי: באוה"ת בראשית שם נוסף: וע' מענין צבי במאו"א אות צ' ס"ה ובפ' בראשית דמ"ט ע"א ובפ' אחרי דס"ח ע"א.

מבוירד ה' על הר סיני: שמות יט, כ.

מגוכל העם רואים: שמות כ, יח.

מדלמה תרצדון הרים: תהלים סח, יז.

מהוהר סיני עש"ן ר"ת עולם שנה נפש: שמות יט, יח. ראה אוה"ת יתרו ע' תתטז וע' תתכג בארוכה.

מולתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א.

מזכי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.

מחאע"פ שהוא רץ . . עכ"ז אינו רץ כ"כ: ראה אוה"ת בא ע' ערה.

מטקול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח.

נע"פ אני ישנה: נדפס בסה"מ תקס"ח ע' יד.

נאבענין האותיות שאלוני: באוה"ת מג"א ע' רלג ובאוה"ת בראשית שם נוסף: ובתו"א פ' בשלח בד"ה ויאמר משה אכלוהו היום, ובד"ה לסוסתי ברכבי.

נבביום ההוא יהי' על מצילת הסוס: זכרי' יד, כ.

נגואמרז"ל כל מה שהסוס רץ: פסחים נ, א.