Sources and References on Torah Ohr, Vayetzei 21/מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור·ויצא כ״א

אושבתי בשלום: הנחת כ"א אדה"א בסה"מ תקס"ח ח"ב ע' תרכו מתחיל וידר יעקב נדר (וכן הוא ההתחלה בתו"ח). עוד הנחה בסה"מ הנחות הר"פ ע' סז. באוה"ת ויצא כרך א קצג, ב מציין הצ"צ שד"ה זה וד"ה ששים המה הנדפס בלקו"ת שה"ש נאמרו בשבת א'.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
קיצורים באוה"ת כרך ה תתנד, ב. נדפסו במ"מ לדף כא, ד.
לכללות מאמר זה ראה ד"ה ושבתי בשלום תשל"ח (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ב ע' קנז). ד"ה זה תשמ"ז.

בושבתי בשלום: בראשית כח, כא.

גוצריך להבין השייכות של האבן וכו': בסה"מ תקס"ח ובתו"ח נמצאים עוד קושיות: ”אור אבא שהוא אור הראשון דאצי' יונק מן בחי' מזל השמיני דא"א והוא מזל ונוצר חסד ונק' בשם מזל העליון". — סה"מ תקס"ה כרך ב ע' תתקמב. וראה בלקו"ת אמור לט, א. לשון יניקה, ומהו ההגדלה. ובסה"מ תקס"ה שם.

דויפגע במקום: בראשית כח, יא.

היעקב הוא בחי' יו"ד עקב: ע"ח שער סדר האצי' פ"ב. וראה פרדס שער עה"כ ערך יעקב. וערך עקב. קהלת יעקב ערך ישראל. ובכ"מ. ראה לקמן כז, ב. כט, א. לקו"ת בלק סח, ב. ר"ה סא, ד. אוה"ת וישב תתצד, ב. תצא ע' תתעו ואילך.

וצוה ישועות יעקב: תהלים מד, ה. ”ע' לקו"ת פ' חקת ד"ה על כן יאמרו המושלים שם בהביאור ס"ז א'" — הג"ה בגיליון תו"א.
קטע מכאן בד"ה לא תלבש שעטנז בסה"מ תרל"ב כרך ב ע' תסד עם הוספות.

זש"ע נהורין עילאין: ראה ד"ה ושבתי בשלום — תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' קס) הערה 44 שבתו"ח כאן (והוא הנק' שע"ה נהורין כמ"ש בזהר). ובתו"א [כאן] ישועות הם ש"ע נהורין עילאין (וראה בארוכה בהגהות לתו"א שם — באוה"ת פרשתנו קצב סע"א ואילך). ובאגה"ק ס"ג (קד, סע"ב): ישיעות הוא מלשון וישע . . דש"ע נהורין שבזוה"ק (ראה זח"א ד, ב. ח"ג קלג, סע"ב. ע"ח שער טו (שער הזיווגים) פ"ב ואילך. ועוד).

חוישע ה' אל הבל: בראשית ד, ד.

טונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

ישו"ה הגן כו' — בהשתלשלות רבות וצמצומים רבים: בבוך 1824: בהשתלשלות וצמצומים רבים.

יאכמ"ש בס"י שני אבנים: פ"ד מט"ז עפ"י נוסח האריז"ל. ראה לקמן כט, א. לקו"ת במדבר ח, ב.

יבבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

יגמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

ידהיש מספר לגדודיו: איוב כה, ג. ראה בסה"מ תרל"ה כרך א ע' נג.

טוקדוש ה' צבאות: ישעי' ו, ג.

טזוכמארז"ל: בבוך 1824: וכמ"ש בזהר. — ת"ז בהקדמה יב, ב.

יזאות הוא בצבאות שלו: חגיגה טז, א. (ראה שם ע"י, ובחדא"ג).

יחאלף אלפין ישמשונה: דניאל ז, י.

יטהשתלשלות כל העולמות . . צירופי האותיות שבבחי' דבר ה': ראה תניא ח"ב פ'

כלך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

כאואות הה"א: ענין זה ליתא בהנחת הר"פ.

כבאות הוא"ו שעל ראשו נקודת היו"ד: ראה לעיל טו, ד. לקו"ת תצא כט, ג.

כגויצק שמן על ראשה: בראשית כח, יח. באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'קד: ”ור"ל שאין תכלית המכוון להיות העלאה שזהו ענין וישם אותה מצבה, כ"א להיות המשכה, וזהו ויצוק שמן כו'" עכ"ל.

כדפי' שמן הוא בחי' חכמה עילאה: מאו"א בערכו. ראה מנחות פה, ב: שמתוך שרגילין בשמן זית חכמה מצוי בהן.

כהשמן משחת קודש: שמות ל, כה.

כווכמארז"ל מה להלן באימה וביראה: ברכות כב, א. נתבאר בבונה ירושלים סי' קו. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שו. וראה לקמן מ, ד. סז, ב. לקו"ת נשא כב, ג. אוה"ת מטות ע' א'רפה. ד"ה אשר ברא תשל"ט.
כל הענין ליתא בהנחת הר"פ.

כזואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

כחנעוץ סופן בתחלתן . . כידוע: ראה אוה"ת ואתחנן ע' פט. וראה לעיל א, ב.

כטוירימה מצבה: בראשית לא, מה.

לכי הנה אבי: ראה אוה"ת תרומה ע' א'תקכו. וראה גם באוה"ת כי תשא ע' א'תתפז.

לאכי אתה אבינו: ישעי' סג, טז.

לבצחק עשה לי: בראשית כא, ו.

לגלשון עתיד שיתגלה בחי' התענוג העליון: ע' אוה"ת ויחי שצט, ב. וראה באוה"ת פ' כי תשא ע' א'תתפז שצ"ע שהרי גאולה שלישית בזכות יעקב, וכאן כ' שבזכות יצחק ע"ש.
בד"ה כל שמעשיו מרובין תרנ"ג ע' ריז: ”מבואר בת"א פ' ויצא דהוא בחי' צחוק ותענוג עליון שיתגלו לע"ל, וכמארז"ל במד"ר ר"פ אחרי, שמח אינו אומר אלא ישמח ה' במעשיו עתיד הקב"ה לשמוח במעשיהן של צדיקים. שלע"ל דוקא יהי' גילוי השמחה מבחי' הבירורים דעכשיו בבחי' אתכפיא ואתהפכא". ע"ש.

להצפור המדברת: או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) פג, א. פו, ד. ועוד. ראה לקמן כה, ד. לקו"ת במדבר יט, ד. שלח מח, ד. שה"ש לז, א. תו"ח תולדות קנב, א. ויצא קסו, א. וישלח קצ, ג. שער האמונה עט, א. סה"מ תרכ"ז ע' שצ. סה"מ תער"ב ח"ב ע' תתקה. סה"מ תרמ"ג ע' קלג.

לונחר גרוני: תהלים סט, ד. רש"י פי' נחר יבש. וראה באבן עזרא ובמצודת ציון שם. ראה לקו"ת להאריז"ל פ' וישב. אוה"ת וארא ע' קעח.

לזשנק' בחי' גרון שהוא קול כנודע: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשסז.

לחנאלמתי דומי': תהלים לט, ג.

לט(וזהו . . לעמוד): מוסגר זה נמצא גם בכת"י מאמרי אדה"ז. הענין נמצא בהנחות הר"פ, אבל שם בלי מוסגר.

מבמקום שבעלי תשובה עומדין: ברכות לד, ב.
וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"ט ע' 183.

מאיפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

מבכמ"ש בזהר פ' פנחס: רנא, ב ואילך. מכאן ואילך בהנחת הר"פ בקיצור.

מגבאבוד רשעים רנה: משלי יא, י.

מדואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב. ראה לקו"ת שה"ש לח, ד. וראה גם בשלח ב, א.

מהבחריש ובקציר תשבות . . כמ"ש במ"א: שמות לד, כא. ראה לקו"ת שה"ש לח, ד. בשלח ב, א.

מועושה שלום במרומיו: איוב כה, ב.

מזשמיכאל שר של מים: במד"ר יב, ח. ראה לקמן סו, א.

מחשלום שלום לרחוק ולקרוב: ישעי' נז, יט.

מטב' בחי' שלום: ראה ד"ה פדה בשלום תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' יא) הערה 96.

נשו"ה בעולמות — ואזי אשוב אל: בבוך 1824: ואזי אז יבא אל.

נאשו"ה ממש — ואז והיה: בבוך 1824: ואזי אז יהי'.

נבכי שמש ומגן הוי' אלקים: תהלים פד, יב.

נגבחי' נרתק לשם הוי': ראה ד"ה קדושים תהיו תרנ"ז אות ג.

נדאבל לעתיד . . בחי' שם הוי"ה יהי' אז בחי' אלקים: ראה ד"ה ושבתי בשלום תשל"ח (סה"מ מלוקט ח"ב ע' קעז) הערה 205 שמציין לתו"ח כו, ד ושם: ”שהוי' יהי' בגילוי כמו שם אלקים".

נהקיצור: בבוך 1824 ליתא. באוה"ת כרך ה תתנד, ב קיצורים אחרים:
קיצור. (א) פי' צוה ישועות יעקב המשכ' ש"ע נהורין שלמעלה מהשתלשלות ע"י ויקח מאבני המקום והעלה אותן לבחי' סוכ"ע ע"י היו"ד הנ"ל כלי הביטול, ואח"כ ושוי יתי' קמא שהוא כמ"ש קמה אלומתי וגם נצבה עלי' אחר עלי' לבחי' י"ג ת"ד שהן בחי' יודי"ן ווי"ן וכו' וכ"ז העלא'.
(ב) ואח"כ בחי' המשכה ויצוק שמן להיות מה להלן כו', וכ"ז ביציאה מבאר שבע לבחי' חרן בחי' נפרדים ניחר גרוני, נאלמתי דומי' וכשמברר שם נעשה רנה בחי' יצחק.
(ג) ועלי' והמשכה זו ע"י בחי' שלום ואז יהי' הוי' נחשב בבחי' אלקים והאבן והאותיות יהיו כלים שיהי' בהן גילוי שם הוי' שנק' אז אלקים, ועוד יהי' עילוי אחר עילוי בחי' עשר אעשרנו עד שיגיע לבחי' לך ממש.

נוובמ"ש ע"פ אבן ישראל: ראה אוה"ת בראשית.

נזביאור על הנ"ל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ח ע' תרלד. המאמר בקיצור בבוך 2057 נה, א — הכת"י דומה לגוכתי"ק מהרי"ל [?] אחי כ"ק אדה"ז [או שהוא כתי"ק מהצ"צ שכתב בצעירותו] — בשינויים.
אוה"ת ויצא כרך ז תתתכד, ב נמצא הגהות (כנראה שהם הגהות וביאורים לכאן).
לקמן קי, א מציין לד"ה זה.

נחשו"ה אלקים — וכדי להבין: עד כב, א שו"ה והיינו — כמ"ש בס"י — ליתא בבוך 2057 ושם: הנה נודע שהאותיות נק' אבנים: כמ"ש בס"י.