Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Austrian Jewry·
אתשמ"א
תכתובת עם שגריר
תכתובת עם שגריר
בישראל באוסטריה
גאחת הפעולות הראשונות של השלוחים בעיר
דהייתה להוציא לאור חוברת הכרות בשפה הגרמנית אשר תסביר מיהו הרבי ומהי חב"ד
הומטרתה בעיר. החוברת כללה גם הסברים על עשרת המבצעים, ונשלחה לכל כתובת יהודית באוסטריה
והמופיעה במרשם הקהילות. בחוברת הופיעה גם רשימה של נציגויות חב"ד בעולם,
זכשבראשה הופיעה כתובת מרכז חב"ד העולמי '770 איסטערן פארקוויי' וככתובת
חמרכזית של חב"ד בארץ ישראל צוין רחוב הרב קוק 16 בתל-אביב.
טזמן מה לאחר הופעת החוברת הוזמן השליח
יאל שגריר ישראל. במהלך הפגישה הפנה השגריר את השאלה: "מדוע המקום המרכזי של
יאחב"ד אינו בירושלים עיר הקודש? הרי ירושלים היא לב ליבה של יהדות
יבהעולם"?...
יגהשליח התרשם כי כוונת השואל כנה ואינה
ידעל מנת לקנטר והציע כי ישאל ישירות את הרבי שכן רשימת הנציגויות הועתקה מהנוסח
טוהאנגלי שהוגה על ידי הרבי. השגריר נענה להצעה, וכתב אל הרבי את המכתב הבא מט' טבת
טזתשמ"א:
יזנתכבדתי היום בביקורו של שליח כבוד הרב, הרב יעקב בידרמן,
יחשהחל לפעול בקרב ק"ק וינה. אציין בסיפוק שמגיעים אלי הדים חיוביים מפעילותו
יטהברוכה כאן. מתוך שמעוניין אני לעודדו, בקשתי לשוחח עמו ולהדק הקשר עמו.
כבמהלך השיחה הצגתי בפניו שתי שאלות: האחת – דפדפת בשפה
כאהגרמנית, שנועדה להסביר לקורא מטרות חב"ד, אכן מקנה מושג ברור לגבי שאיפות
כבחב"ד. היסודות והערכים של חיינו היהודים מוגשים למעיין בשפה ברורה ומעוררת
כגענין. חיפשתי בשורות הכתובות ובין השיטין משהו על ארץ-ישראל, יגעתי – ולא מצאתי
כדואני מתקשה להאמין. האמנם? הרי ארץ ישראל תופסת מקום כה מרכזי במחשבה ובעשייה
כההחב"דית, מדוע אפוא ייפקד מקומה בנייר שנועד להסביר תורת חב"ד על רגל
כואחת?
כזשאלתי השנייה נוגעת למיקומה של ירושלים ברשימת משרדי
כחחב"ד בארץ ישראל. במשרד הראשי משום-מה עדיין מקומו בתל-אביב מופיע בראש
כטהרשימה, ולאחר מכן מופיעות יתר הערים לפי סדר אלף-בית, כך שירושלים ניצבת בין יפו
לוכפר סבא, והרי מצוה עלינו "להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו".
לאהרב בידרמן השיב לי, שהדפדפת הגרמנית תורגמה מן המקור
לבהאנגלי. הוסיף ואמר, שהרב ייטיב להשיב על קושיותיי והציע שאכתוב כאשר כתבתי.
לגהעליתי דברי אלה כמצוות חז"ל שלא הביישן למד, ומקווה
לדשדברי יתקבלו ברוח הטובה בה נכתבו.
להיהיה לי הדבר לכבוד ולעונג להתכבד במענה כבוד הרב.
לושלו בכבוד ויקר,
לזישכר בן-יעקב, שגריר ישראל
לחימים אחדים לאחר מכן, בח"י טבת,
לטהשיב לו הרבי באגרת הבאה:
מלכבוד מר יששכר בן יעקב שי'
מאשלום וברכה!
מבמאשר אני קבלת מכתבו מט' טבת, ופותחין בברכה, על הסבר פנים
מגיפות והעידוד שנתן להרב ר' יעקב שי' בידרמן, אשר בודאי כמו בכל עניני טוב גם עידוד
מדועזר זה יהי' באופן דמוסיף והולך, ובלשון חכמינו ז"ל "מעלין בקודש".
מהובפרט אשר פעילותו היא לטובת הרבים, מתחיל ועיקר בשטח החינוך. וזכות הרבים מסייעת
מווגם מעודדת ותובעת. ובטח לאיש אשר תפקידו הנעלה והאחראי לבוא במו"מ עם רבים,
מזולא רק בכמות אלא גם באיכות, אין כל צורך באריכות בזה.
מחבנוגע לשתי השאלות שבמכתבו, אף כי במסגרת מכתב קשה לבאר
מטהענין ככל הדרוש, על כל פנים אבוא בנקודות אחדות, אשר בודאי גם הן מספיקות:
נא) בעלון המופץ לרבים על דבר "מטרות חב"ד",
נאאשר לא מצא כלשונו, "משהו על ארץ ישראל" -
נבבודאי מובן לכ' אשר אין העלון ממצה מטרות חב"ד, על אחת
נגכמה וכמה לא תורתה ושיטתה, כי אם משמש מעין הקדמה ופתיחה וקשר ראשוני עם חוגים הכי
נדרחבים של עמנו בני ובנות ישראל, מתחיל כמובן, מאלה שכל ענין חב"ד חדש הוא
נהבעיניהם, ולפעמים רבות גם עניני התורה ומצותי' חדשים בעיניהם. ואדרבה דוקא אלה
נוזקוקים ביותר לקישור וקירוב, להבינם עכ"פ את הא"ב של כל ענין וענין,
נזובתקוה חזקה אשר הקדמה ופתיחה זו תיתן האפשרות להרחיב הדברים ולהעמיקם.
נחעל פי האמור מובן וגם פשוט, אשר בעלון כגון זה תוכנו צריך
נטלהיות מוגבל לנקודות הכי עיקריות והכרחיות, ובהשמטת ענינים העלולים לעורר הסתייגות
סשתמנע מגע ומשא ראשוני בעיקרי היהדות והא"ב של היהדות.
סאבוודאי ידוע למר ע"ד מאות ואלפים היורדים מאה"ק
סבלחו"ל, וע"ד תנועת ה"בונד" אשר למרבה הפלא קיימת גם עתה
סגבארה"ב ועוד מדינות. וידוע למר גם כן שכשבן אדם מרגיש בעצמו שעבר עבירה, הרי
סדבטבע הדברים שמשתדל להצדיק את עצמו, וככל שרגש האשמה גדול יותר, ההשתדלות בהצדקה
סהעצמית גדולה יותר, ובפרט אם כמה וכמה שנים עזר ושנה וכו'.
סוכל אותם מאות ואלפים היורדים והבונדיסטים וכיו"ב, באם
סזתחילת הגישה אליהם תזכיר ענין ארץ ישראל, הרי זה טריקת דלת בפני הרוצה להכיר אותם.
סחוכל אותם היורדים ומשפחותיהם אשר בהשתדלות פעילי חב"ד, כפי שראינו בעינינו
סטבניו-יארק רבתי, נותנים לילדיהם חינוך יהודי אמתי, כולל התפילה כמה פעמים ביום
ע"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ועד שכמה מהם שלחו ילדיהם לארץ
עאישראל או גם בעצמם חזרו ועלו לאה"ק, לא היתה כל אפשרות לדבר עמהם בכלל. ועוד
עבכמה דוגמאות ממעשים בכל יום, ולא לבד בין היורדים וק"ל.
עגב) אשר לשאלה השני' - בנוגע למיקומה של ירושלים ברשימת
עדמשרדי חב"ד בארץ ישראל, מעשה שהי' כך הי':
עהכשיצא גל חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל, הורה להם כ"ק
עומו"ח אדמו"ר לעלות לאה"ק ולייסד שם מקום מושב מרכזי, ובאו שם בדברים
עזעם המשרדים המתאימים. ואף שלא ברורים אצלי טעמי המשרדים, אבל העובדא היא שהקציבו
עחעבורם השטח בו יסדו כפר חב"ד שהוא על יד תל אביב.
עטכדרך אנשי חב"ד, תיכף בתחילת התיישבותם התחילו בפעילות
פומבצעים להפצת התורה והיהדות בין הבאים מאחורי מסך הברזל ובין חוגים אחרים הזקוקים
פאלזה. ומובן שהארגון והמשרדים של חב"ד היו צריכים להיות בקרבת מקום למושבם,
פבהיינו תל אביב וכפר חב"ד בעצמו, אף כי עוד קודם בא הגל האמור דחסידי
פגחב"ד כבר היתה ישיבה גדולה בירושלים עיה"ק, ישיבת תורת אמת, ושם גם מוסד
פד"כולל חב"ד" ומרכז תנועת חב"ד, פרט לצעירי אגודת חב"ד
פהומפעלי חב"ד שיזמו והפעילו אנשי חב"ד הבאים מאחורי מסך הברזל.
פומאז ועד עתה חלק חשוב מעולי חב"ד לאה"ק משתדלים
פזלהתיישב בקירוב מקום לכפר חב"ד, ששם בשבילם תנאי ההתאקלמות קלים יותר, כיון
פחשהוא כפר עצמאי, ועצמאי הן בגשם והן ברוח, ובעזר המשרדים לקיים עצמאות זו. לכן
פטבאופן טבעי נמשכו הדברים באופן האמור. ולהשתמש בתוארים הרגילים בהם, אף שאין מתאימים
צלהמציאות של חב"ד, זהו מעין ועל דרך החילוק של הישוב הישן שמרכזו בירושלים
צאוהישוב שלאחרי זה שהוא ברחבי הארץ.
צבלא אכחד שהיתה לי פליאה על השאלות האמורות, כיון שלא שערתי
צגשיש ספקות בענינים האמורים, אבל ביחד עם זה יש לי סיפוק שניתנה לי האפשרות להבהיר
צדהנקודות הנ"ל. ויותר הופתעתי בנוגע לשאלה השני', כיון שאדרבה, מוצף אני בתביעות
צהעל עמדתי ה"ניצית" בכלל ובמיוחד בנוגע לירושלים כולל ירושלים העתיקה,
צועמדה המיוסדת על פס"ד תורתנו, תורת אמת, אשר ירושלים בכל תוקפה הוא דוקא החלק
צזשבתוך החומות, הנקראת "ירושלים העתיקה", עיר בה חנה דוד, וממנה מושפעת
צחהקדושה לירושלים שמחוץ לחומה.
צטדרך אגב, ואולי אין זה דרך אגב, בירושלים העתיקה קיים בית
קכנסת שיסדו אדמו"ר ה"צמח צדק", הוא האדמו"ר השלישי לנשיאי
קאחב"ד, שאפילו בימי הכיבוש בידי ירדן נשאר קיים על כתליו וגגו, ביחד עם הטבלה
קבהקבועה בכותל ע"ד המייסד וכו', ותיכף לשחרורה של ירושלים האמתית (העתיקה) נתחדש
קגשם ביהכ"נ ובית המדרש וספרי' וכולל ופעילות חינוך וכו'.
קדולסיים מעין הפתיחה, אביע איחולי למר אשר יצליח בתפקידו הכי
קהאחראי להיות שגריר ארץ הקודש והקדושה אשר בה, ארץ אשר בלשון תורתנו תורת אמת היא
קו"ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובפרט שגריר
קזירושלים, עיר בה חנה דוד, אשר בלשון נביא הגאולה והישועה – כשמו, ישעי' - בנוגע
קחליעודה הנצחי: מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
קטבכבוד ובברכה
קיחי"ק
קיאהקשר עם מר שמעון
קיבויזנטל
קיגאישיות נוספת מיהודי וינה שהייתה בקשר
קידעם הרבי, הוא מר שמעון ויזנטל ז"ל, המכונה "צייד הנאצים". מר
קיהויזנטל אשר שם לו למטרת חיים להנציח את זכר הנרצחים בשואה הי"ד, ולהביא לדין
קיוצדק את רוצחיהם ימ"ש, הקים בוינה את "מרכז הדוקומנטציה", בו תיעד
קיזואסף ממצאים על מאורעות פשעי השואה, וגם ערך רשימות של הפושעים הנאצים ומעלליהם
קיחועקב אחריהם. מאות נאצים, שהמפורסם שבהם הוא הצורר אדולף אייכמן שר"י, הובאו
קיטלמשפט הודות למאמציו של ויזנטל. כמו כן הוא כתב ספרים חשובים בנידון.
קכבהגיע הרב בידרמן לוינה ביקר בין השאר
קכאגם את מר שמעון ויזנטל, שם נודע לו לראשונה על הערצתו הרבה לרבי. אכן, במשך השנים
קכבעמד מר ויזנטל לצד מוסדות חב"ד בעיר בכל אשר יכל. להיותו בעל השפעה על ראשי
קכגהקהילה המקומית, מצא לנכון להמליץ לקהילה לשתף פעולה ולהיות לעזר בפעילות
קכדחב"ד, דבר שתרם רבות לפיתוח מוסדות חב"ד בעיר בראשית דרכן.
קכהלמרות כי עקב מוראות השואה, הזיכרונות הקשים
קכווהכאב על אובדן יקיריו, התרחק מר ויזנטל מהדת והמסורת, עם זאת נאות להניח תפילין
קכזולקרוא קריאת שמע עם השליח, באומרו כי הוא עושה זאת "לכבודו של הרבי
קכחמליובאוויטש". הוא ציין כי הפעם היחידה הקודמת בה הניח תפילין אחר השואה
קכטהייתה מיד לאחר מלחמת ששת הימים ברחבת הכותל המערבי, גם אז היה זה כשנתבקש על ידי
קלאיש חב"ד.
קלאהיו גם הזדמנויות נוספות בהם מצא לנכון
קלבלהביע את אהדתו לחב"ד ודרכה המקרבת. כך היה כשקיבל ב"מרכז
קלגהדוקומנטציה" בחיבה קבוצת תלמידים מבית ספר חב"ד בווינה עם מנהלם השליח
קלדהרב דוב גרוזמן והצטלם עימם, וכך היה כשקיבל במשרדו את השליח הרב לוי שטרנגלנץ
קלהולמד עמו פרק תניא, לרגל ההוצאה לאור של ספר התניא בגרמנית בתרגומו של הרב
קלושטרנגלנץ.
קלזאמנם לא ידוע על התכתבות ישירה בין הרבי
קלחלמר ויזנטל, אך לא פעם ביקש ויזנטל מהרב בידרמן כי יפרוש בשלומו של הרבי. שמעון
קלטויזנטל נהג להזכיר כי היה בידידות קרובה וקשרי עבודה עם מר יצחק שניאורסון מפריז,
קממי שהקים בצרפת את מוזיאון השואה הראשון וממנו למד את שיטות התיעוד. דרך קרוב
קמאמשפחה זה של הרבי התוודע ויזנטל לראשונה למפעלו ואישיותו של הרבי, ובעיתון שהיה
קמבמוציא-לאור הביא מדי פעם ידיעות וכתבות אוהדות על חב"ד.
קמגלפני נסיעה מתוכננת אחרונה לארה"ב
קמדביקש מר ויזנטל מהרב בידרמן לעזור לו להתקבל ביחידות אצל הרבי, אך בסופו של דבר
קמהנסיעה זו בוטלה. כמה חודשים לפני פטירתו הספיק מר שמעון ויזנטל לכתוב המלצה להשתתף
קמובקורסים על השואה מטעם ארגון JLI העולמי של ה"מרכז לענייני חינוך – ליובאוויטש", במכתבו
קמזהוא כותב כי הוא ממליץ על הקורסים של חב"ד שכן "שימור הזכרון הוא
קמחחוב מוסרי וידע הוא הגנה מפני שיחזור ההיסטוריה".
קמטהתפתחות מוסדות
קנחב"ד בוינה
קנאמאז תחילת השליחות בוינה ולאורך השנים,
קנבהרבה הרבי להנחות בפרטיות בכל הקשור לפעילות ולהתפתחות מוסדות חב"ד בעיר
קנגולהאציל מברכותיו הקדושות לשלוחים ולמסייעים.
קנדכדוגמה לברכות המיוחדות להם זכו
קנההמסייעים יש לציין את אחד התומכים הראשונים, ר' קלמן טייכמן ע"ה, יהודי מבוגר
קנומבית חסידי, יליד מונקאטש, אשר אליו כותב הרבי "זכות עזרתו
קנזלמוסדות כ"ק מו"ח האדמו"ר תעמוד לו".
קנח(מעניינת העובדה, שהגן והצהרון הצנועים
קנטיחסית שהיו באותם ימים, ואשר נוסדו רק בשנת תשמ"א זכו מהרבי לתואר "מוסדות
קסכ"ק מו"ח").
קסאהנחיות בעניין
קסבהקמת בית הספר
קסגבקיץ שנת תשמ"א, לקראת פתיחת שנת
קסדהלימודים תשמ"א-תשמ"ב, הפנה השליח אל הרבי את השאלה, האם לפתח את המוסד
קסה"תלמוד תורה לאחר הצהריים" שהיה קיים אז, לכדי בית-ספר יומי שלם. הספק
קסוהיה מחמת מיעוט התלמידים שניתן היה לגייס לבית ספר, על כן תנאי הרשויות היו כי יש
קסזלשלב בכיתות גילאים שונים, וכן על בית-הספר לעמוד תחת הנהלת בית-ספר וותיק יותר
קסחהקיים בעיר. והדבר גרם לספק בכדאיות.
קסטבמענה על שאלה זו, השיב הרבי בשולי אגרת
קעברכה מט"ו תמוז באותה שנה:
קעאבנוגע לפתיחת ביה"ס באם עדיין לא נכנס בזה –
קעבהתנאים מסובכים וגם לא קלים, הוצאות גדולות (לפ"ע) וכו' – ולכן
קעג(לע"ע עכ"פ) להסתפק באחרי הצהרים. ותועלת נוספת בזה – שיש מקום להשתדלות
קעדשכמה מתלמידי ביה"ס האחרים ילמדו גם אצלם (ומצוה וקשר עמהם גוררת גו').
קעהמשמעות התשובה הייתה, שעדיף בינתיים
קעולהישאר עם בית-הספר לאחר הצהריים בלבד, גם מהסיבה שבבית-ספר של אחר הצהריים יכולים
קעזלהשתתף בלימודים ובתוכניות גם ילדים יהודים נוספים הלומדים לפני הצהריים בבתי ספר
קעחנוכריים, ולכן אין לוותר על מתכונת לימודית זו.
קעטבהמשך, בשנת תשמ"ח, כאשר מספר
קפהילדים הפוטנציאליים גדל והתאפשרה פתיחת בית-ספר חב"די עצמאי ליום שלם ללא
קפאמיזוג גילאים בכיתות, התקבלה הסכמת וברכת הרבי לפתיחת בית-ספר יום שלם – "אזכיר עה"צ
קפבלכהנ"ל וכפשוט להרבות בכל הנ"ל מתוך מרבין בשמחה".
קפגדברים ביחידות
קפדבימים ההם התקבלו הרב בידרמן ורעייתו
קפהל'יחידות' בחדרו של הרבי, וזכו בברכות מופלאות לשפע ורווחה עבור המוסדות ובפרט.
קפוברכותיו הקדושות של הרבי אכן התקיימו במלואן למעלה מדרך הטבע אחת לאחת במשך השנים.
קפזמאוחר יותר בניסן ה'תשמ"ב, כאשר
קפחשהה השליח פעם נוספת בחצרות הקודש וכבר לא התקיימה יחידות פרטית, טרם נסיעתו חזרה
קפטלווינה חיפשו המזכיר הרב גרונר והעביר לו עלי הגהה של המאמר "ראשית גויים
קצעמלק" אשר טרם הודפס והרבי מסר עבורו, "על מנת ללמוד ביום ב'
קצאניסן". יחס זה מהרבי שחזר ונשנה בצורות שונות, היווה עידוד וחיזוק רב בהמשך
קצבהשליחות.
קצגאך לא תמיד היו הביקורים בחצרות הקודש
קצדלרצון, באחת הפעמים לאחר תפילת מנחה במניינו של הרבי, ניגש הרב חדקוב לשליח, פתח
קצהבברכת "שלום עליכם" לבבית ואז במבט חמור סבר אמר – "שואלים 'על מי
קצונטשת הצאן?'". המסקנה המתבקשת הייתה ברורה - להקדים מידית את הטיסה חזור.
קצזגם מאירועים שכאלו יכלו השלוחים ללמוד
קצחעד כמה חשובה לרבי נוכחות שלוחיו בעיר שליחותם.
קצט[229] אכן
רזכה אותו ר' קלמן טייכמן כי זכות זו תעמוד לו, כאשר שנים לאחר מכן הקדיש בביתו חדר
ראומקווה כבית חב"ד ונסע לחצרות קדשנו בלוויית השליח כדי למסור לרבי את תרומתו
רבולשהות משך שבת במחיצת הרבי, במהלך ביקור זה הרעיף עליו הרבי ברכות יוצאות דופן
רגבבחינת הקדמת רפואה למכה, זאת הן בעת חלוקת הדולרים וגם בעת ההתוועדות כאשר ניגש
רדאל הרבי.
רהבחזרתו
רולווינה זכה ר' קלמן לנס שמימי. זמן מועט לאחר שובו לעיר לקה בהתקף לב מאסיבי שפגע
רזבלב עצמו ובעורק הראשי, עד כי כל הרופאים אמרו נואש. במענה לבקשת ברכה עבורו הורה
רחהרבי כי יבדקו את כל המזוזות בביתו ובירכו בהחלמה. המזוזות נבדקו והלא יאומן אכן
רטקרה. לאחר חודשים שהיה מחובר למכונות שונות שמילאו את תפקידי הלב, הריאות ועוד,
רינמצא עבורו בטורקיה לב להשתלה ולמרות שהרופאים היו ספקנים כי גופו המבוגר יצליח
ריאלקלוט לב צעיר, ובנוסף בטוחים היו כי נגרם נזק מוחי בהעדר חמצן משעת ההתקפה ועד
ריבחיבורו למכונות, למרות זאת בלחצה של רעייתו ההשתלה בוצעה, ר' קלמן קם מחוליו כאיש
ריגצעיר ורענן וצלול כמאז ומתמיד.
רידבמשך שנים רבות, עד יום פטירתו, למרות
ריהגילו המבוגר המשיך ר' קלמן לפעול ולסייע למוסדות חב"ד במרץ ומסירות, באומרו
ריוכי כשעמד בסמיכות לרבי וזכה בברכתו, חש כבר אז כי הרבי יצילו מסכנה ממשמשת ובאה.