Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Austrian Jewry·
אשנת תרס"ג
נסיעה לצורך ריפוי היד
נסיעה לצורך ריפוי היד
בהשהות הארוכה ביותר
גשל כ"ק אדמו"ר הרש"ב באוסטריה, הייתה בביקורו במדינה זו בשנת
דתרס"ג. הרבי שהה שם קרוב לחודשיים ימים, מי"ד שבט עד סוף השבוע הראשון
השל חודש ניסן. יחד שהה עמו בנו יחידו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
והסיבה הרשמית
זלנסיעתו של הרבי לווינה, היה לצורך טיפול בידו, שסבלה מ ???. זאת עולה מדברי הרבי
חבאגרת מד' כסלו תרס"ג אל החסיד הרב ישעי' ברלין, "...זה
טכב' חדשים . . שינוי בידי השמאלית שאיני מרגיש בה לא קור כמו מים קרים ביותר גם
יקרח, ולא חום כחום התנור, וכשאני אוחז דבר חם ביותר אני מרגיש ויא דיא בלוט הייבט
יאאן זידין, וגם לא דקירה כמו במחט וכדומה.
יבואין זה קלקול
יגח"ו בעצם היד כי התנועה בה ת"ל בטוב (אם כי לא כל כך כמקודם), כי אם הוא
ידבהעור החיצון לפי הנראה . . והשי"ת ישלח לי רפואה שלימה בקרוב בתוך כו'",
טוהרבי התלבט לאיזה
טזמרכז רפואי לנסוע לצורך רפואת היד, בין המרכזים בפטרבורג פאריז ובווינה, ולבסוף
יזנפלה ההחלטה לנסיעה לוינה.
יחעל כך אנו למדים
יטמאגרת נוספת כחודש לאחר האגרת דלעיל, מו' טבת תרס"ג, אף היא אל הרב ישעי'
כברלין, "בהיות
כאידידינו הרש"ג [=ה"ר שמואל גורארי'] שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד,
כבונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ' וחשבתי בדבר פ"ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח"כ
כגעלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה . . ידידינו הרש"ג
כדשי' אינו מסכים כ"כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין,
כהואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה".
כווכך כותב הרבי
כזהרש"ב באגרת ששיגר מליובאוויטש מי"א שבט תרס"ג, אל הרב ישעי' ברלין, אודות תוכנית הנסיעה לווינה:
כחמכתביו מברלין ומלאנדון
כטנכון הגיעני . . אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפא"פ לא הי' במוכן,
ללא יכולתי לנסוע ואסע אי"ה מחר, ואני לוקח אתי גם את בני שי' ומשרת ממשרתי הבית.
לאמוויען אכתוב אי"ה
לבלכבודו מה שיאמר לי הפראפ'. והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו"ש בקרב בתוך
לגכו'...
לדעל פי ערך [=כנראה] אתאכסן
להבויען בהאטעל סטעפאני' Hotel
לוStefanieומכל מקום אכתוב לו אי"ה
לזמויען אדרעס ברור.
לחלמרות שהסיבה הרשמית
לטלנסיעה זו הייתה ענייני רפואה, אולם, כפי שהרבי הריי"צ בעצמו סיפר לימים את
מהסיבה האמיתית לנסיעה, שהרבי הרש"ב ביקש לערוך זאת בתור גלות.
מאבשהותם הארוכה יחד
מבשל האב והבן בחודשי החורף הארוכים, הייתה זו ימים מרוממים עבור הבן והאב. וכביטוי
מגהנפלא של אדמו"ר הריי"צ אודות ביקור זה, אשר "מה שראיתי באותה השנה
מדמאבי - אין לשער". – להאריך בפסקה זו ???
מהממלון "סטפני" לדירה פרטית
מואדמו"ר
מזהרש"ב הגיע לווינה ביום רביעי י"ד שבט תרס"ג, והתאכסן ב"מלון
מחסטפני" בעיר. על כך אנו למדים מאגרת ששיגר שבוע לאחר האגרת דלעיל, במוצאי שבת
מטי"ז שבט תרס"ג, מווינה, אל הרב ישעי' ברלין:
נבאתי לפה שלו' ת"ל
נאיום ד' העבר . . והשי"ת ישלח לי רפואה שלימה בקרוב בתוך כו'.
נבאם יהי' באפשרי יכול
נגלהיות שאסע מפה אי"ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא. בני שי' אתי בפה.
נדאם אסע לפאריז אסע לבדי ואשוב אי"ה לפה וניסע אי"ה לביתינו שלו'.
נהלעת עתה אני מתאכסן בהאטעל,
נואמנם בדעתי ליקח פריוואט קוואטיר וארשום לו לעת עתה האדרעס בהאטעל.
נזHotel Stefanie, Tabor str.
נח12
נטבאגרת האמורה מציין
סהרבי כי בדעתו לעזוב את מקום שהותו ב"מלון סטפני" ולעבור ל"פריוואט
סאקוואטיר", מעון פרטי. ואכן, באגרת ממספר ימים לאחר מכן, מיום שני כ"ו
סבבשבט, מוסיף אדמו"ר הרש"ב וכותב מווינה אל הרב ישעי' ברלין, על תוכניתו
סגלשהות בווינה עד חודש ניסן, ושם כבר מציין הרבי כתובת אחרת למעונו:
סדמכתבו מיום ג' העבר קבלתי
סהלגודל קורת-רוחי אשר נודעתי משלומו הטוב, יעזור לו השי"ת להנפש בטוב ולהיות במנוחה
סוויצליח לו השי"ת בכל עניניו.
סז...בדעתי שנהי' פה אי"ה
סחעד ערך ראש חודש ניסן הבע"ל. והשי"ת ישלח לי רפואה שלימה בקרוב בתוך כו'.
סטבקשתי להודיעני מבריאותו
עושלומו ציא איר פאלזעוועט זעך עם האויר הטוב ואם יש לו מכירים.
עאבני שי' ב"ה בחו"ש
עבופב"ש הטוב. מביתי אני מקבל מכתבים ת"ל שלו' להם.
עגאדרעס אלי על שמי:
עדGr. Tfargasse
עה12
עוThuer 7
עזשיפור במצב היד
עחעם בואו לווינה, החל
עטהרבי לדרוש אצל הרופאים אודות הטיפול הרפואי בידו לשמו הגיע לעיר זו. כחודשיים
פימים לאחר בואו לווינה, ביום ראשון ט' אדר, כותב הרבי לרב ישעי' ברלין על התקדמות
פאהטיפולים הרפואיים עמו:
פב...מבריאותי בדרך-כלל
פגאני מרגיש ת"ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת"ל, המאשין שעושין
פדלי העלעק' אי אפשר שיהי' לי מאשין כזו בביתי כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה
פהרענטגאן), במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע [=בית מרפא] אחת במאסקווא ואפשר בעוד
פומקומות, אבל אצלינו אי אפשר לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטראל בטטארעי' או קאמיטאט'.
פזלפי דברי הדאק' יספיק אי"ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי"ה היד לאיתנה,
פחוהשי"ת ישלח לי רפואה שלימה בקרב בתוך כו'.
פטימים אחדים לאחר
צמכן, ביום רביעי י"ב אדר, מוסיף הרבי וכותב אליו בנושא זה:
צא...איני חושב עתה בדבר
צבפאריז, אחרי רואי אשר ת"ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו
צגהי' ההיצונג בהיד כמקודם), מכל מקום אני רואה אשר העלעק' היא בעזה"י טוב לזה,
צדועפ"ע גם בפאריז לא יאמרו אחרת, ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך על-ידי
צההפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי"ה היד לאיתנה,
צואמנם אין לדבר בדבר האי-אפשר
צזכאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי"ה להיות פה, וזהו הטעם
צחשלא דברתי אודות זה עם ידידינו הרי"ה שי', לפי שאינני חושב אודות זה. והשי"ת
צטישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.
קעוד על הנעשה עמו
קאבתקופה ההיא, כותב הרבי במכתב מיום ראשון ט"ז אדר, אל ש"ב הרב שניאור
קבזלמן סלונים:
קגלרגלי בריאותי הנני
קדפה ויען, כאשר אני סובל מכבר מחלישות הנערוין, וזה כחמשה חדשים שאני סובל מהיד
קההשמאלי, שלא יש בה ההרגשה בהעור החיצון, שאינני מרגיש לא דבר חם ולא דבר קר וגם לא
קודקירה במחט.
קזוזה יותר מג' שבועות
קחשאני פה, ולקחתי אתי גם את בני שי', והפראפ' בפה יעצו לי לעשות עלעקטרי על היד,
קטות"ל אשר הוטב לי קצת ההרגשה, אם כי עדיין רחוק משלימות, אבל קצת הטבה יש
קית"ל. ואי"ה נתמהמה עוד ב' או ג' שבועות. והשי"ת ישלח לי רפואה
קיאשלימה בקרב בתוך כל ישראל.
קיבבכ"א אדר כותב
קיגהרבי לרב ברלין על תוכניתו לחזור בקרוב לליובאוויטש בסיום הטיפולים:
קידאני החלטתי להיות פה
קיהעוד שבוע אי"ה, היינו עד יום א' ח' ניסן הבע"ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות
קיוהעלעק' טוב בעזה"י. והשי"ת ישלח לי רפואה שלימה בקרב בתוך כו'.
קיזאחי הרמ"מ שי' הי'
קיחפה פורים שבא לבקרינו, וביום ד' העבר נסע לביתו שלו.
קיטהוצאות מרובות
קכשכר הדירה של הרבי
קכאבמלונו, וכן עלויות הטיפולים והרפואות השונות, עלו לרבי לסכומים נכבדים. כך כותב
קכבהרבי בעניין ביום שלישי כ"ה אדר, אל הרב ברלין:
קכגההוצאה בפה גדולה מאד
קכדאשר לא שערתי מקודם. שני הקוהרין בכל יום והדירה והקעסט גם כן ביוקר הרבה, ובדרך
קכהכלל עולה בערך יותר מק"ן רו"כ לשבוע, ואפשר קרוב לשני מ'.
קכוויתן השי"ת שיהי'
קכזלתועלת ובדרך כלל אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב"ה אני רואה התועלת, והשי"ת
קכחישלח לי רפואה שלימה בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט.
קכטהרבי שהה בביקורו זה
קלבווינה עד ח' ניסן, אז עשה את דרכו חזרה לביתו בליובאוויטש לקראת חג הפסח. לליובאוויטש
קלאהגיע הרבי ביום שלישי י' ניסן, כפי שכותב על כך לרב ברלין בי"ב ניסן:
קלב...באנו לביתינו שלו'
קלגת"ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל בני ביתי יחיו ב"ה בחו"ש. והשי"ת יעזור
קלדלנו לישב בביתינו בחו"ש ובמנוחה בכל הפרטים.
קלההמשך העבודה בעסקנות הכלל
קלוגם בנסיעתו זו
קלזלווינה שהייתה לצורך רפואה, המשיך הרבי בכל עבודת הקודש שלו בהנהגת הכלל, ובהנהגת
קלחציבור החסידים. להאריך בזה ???
קלטעד כמה היה הרבי
קמעסוק באותה תקופה, אנו מוצאים בעדות הרבי עצמו, בהמשך לאגרת שהובאה לעיל מט"ז
קמאאדר:
קמב...טרדותי רבים המה
קמגמאוד, והזמנים חשובים אצלי (אויס גירעכנט) על רבעי שעות ממש. ואינני מרשה לעצמי
קמדלהיות רבע שעה פנוי בלי עסק. אם כי זה נחוץ מאוד לבריאותי להפסיק כמה פעמים ביום
קמהלבלי לעשות מאומה, ונצטויתי על זה הרבה מהפראפ' דפאריז עוד ב' שנים מלפנים, ומעוד
קמומקומות.
קמזאבל אין הזמן
קמחוהעסקים מרשים לי על זה, ובקושי גדול פועלת אצלי זוגתי תי', אחת בב' או בג' ימים,
קמטשאטייל כחצי שעה בהגינה שאצל ביתי. ועל פי הרוב גם אז אני חושב איזה ענין. וברוב
קנהלילות אני הולך לישן ערך שעה א' וחצי או שעה ב', וכל זה זה נוגע לבריאותי שאינני
קנאיכול לישן אחר כך. אבל מה אעשה כו'...
קנבעיון באגרות הקודש
קנגשל הרבי מאותה תקופה, מלמד אותנו על הנושאים בהם עסק הרבי בשהותו הממושכת בווינה.
קנדכך אנו מוצאים אגרת
קנהבנושא מאבקו של הרבי בארגון היק"א, המשך המאבק ב"חברת מפיצי
קנוהשכלה", פעילות למען כולל "רבי מאיר בעל הנס", התעסקות בפעילות
קנזלהקמת ישיבה בחברון, ועוד שורת נושאים נוספים.
קנחאולם, את עיקר המידע
קנטשבידינו על שהותם המשותפת של הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ בווינה באותם
קסחודשים, אנו למדים משיחותיו של אדמו"ר הריי"צ בשנים שלאחר מכן אודות
קסאתקופה זו, מאגרות הקודש שלו, וכן מרשימות הק' של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
קסבבהם כתב מה ששמע מחותנו על תקופה זו, וכן מאחדים משיחותיו הק' של רבינו לאחר
קסגהנשיאות, בהם סיפר ממה ששמע מחותנו על תקופה זו – כפי שיבוא להלן בע"ה
קסדבהרחבה.
קסה"זכות גדולה ועונג רוחני"
קסואת החודשים הארוכים
קסזשל חודשי חורף תרס"ג שהו בווינה יחד זה לצד זה האב הגדול ובנו יחידו. אותם שבועות
קסחוחודשים ארוכים היו יקרים מפז אצל הרבי הריי"צ, שזכה להיות במחיצת אביו
קסטולראות ולשמוע ממנו דברים רבים. להאריך בזה ???
קעעל תקופה מופלאה
קעאומיוחדת זו, סיפר הרבי הריי"צ לימים, בשיחת ב' ניסן תש"א:
קעבבשנת תרס"ג נסע
קעגאבי לווינה להתיעץ עם פרופסורי וינה במצב בריאותו. אחרי קונסוליות של גדולי פרופסורי
קעדוינה, החליט אבי, לעבור ריפוי מסויים באחד ממוסדות הרפואה האלקטרוניים שבוינה.
קעההריפוי היה צריך להימשך
קעולמעלה משני חדשים. מהדברים העיקריים שהפרופסורים מצאו לחשובים ביותר, היתה מנוחה והתפרקות.
קעזאבי בא לוינה ביום שלישי
קעחפרשת ויחי, ז' בטבת, ושהה שם עד
קעטיום ראשון פרשת צו, ח' ניסן. שלשה חדשים מלאים שהה אז אבי בוינה. בעשרה הימים הראשונים
קפשהה אבי במלון, ולאחר מכן שכר דירה פרטית.
קפאבנסיעה זו לקח אבי גם
קפבאותי. היו לי הזכות הגדולה והעונג הרוחני להיות יחד עם אבי במשך למעלה משלשה חדשים,
קפגויום יום התוועד אתי כמה שעות בלימוד ובסיפורים שונים, כשעל אותו סוג של סיפורים והערות
קפדאומרים חז"ל: גדולה שימושה יותר מלימודה.
קפהכשאבי הסתדר בדרכי ההבראה
קפושלו, היה יוצא כמה פעמים בשבוע לטיול ארוך, בהתאם להוראות הפרופסורים.
קפזלשם התפרקות היה אבי
קפחאוהב להיכנס לבית הכנסת או ל"קלויז" בשעות הערב, לראות איך יהודים יושבים
קפטולומדים, או מתוועדים בסיפורי צדיקים. אבי היה מתוועד במשך שעה ולפעמים שעה ארוכה יותר.
קצהיה מתעניין רבות במהות הלומדים או המספרים, והיה מרוצה מאד מהסיפורים התמימים והחמים.
קצאבמחוז השני הכירו את
קצבאבי, ולכן היה מבקר יותר בבתי הכנסת ובמיוחד ב"קלויז'ים" החסידיים שבמחוזות
קצגהאחרים.
קצדכוונת הנסיעה – בתור גלות
קצהעוד על מטרת בואו של
קצואדמו"ר לווינה בשנת תרס"ג, גילה אדמו"ר הריי"צ עשרים שנה לאחר
קצזמכן, בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ג:
קצחבשנת תרס"ג אמר
קצטלי אאמו"ר שרצונו לעשות פאספארט לחוץ לארץ, שאסע עמו לחוץ לארץ. אני מאוד לא
רחפצתי לנסוע, כי באותה שנה למדתי דא"ח עם הר' אלחנן דוב מאראזאוו, און מיר האבן
ראגעלערנט יאמקעדיק [=ולמדנו באופן מתוק, נפלא], אך מוכרח הייתי מפני בקשת אאמו"ר,
רבונסענו לוויען. כוונת הנסיעה של אאמו"ר היה בתור גלות.
רגוויען היא עיר גדולה
רדלאלוקים, ויש בה הרבה קלויזלעך של חסידי ראדין ופרעמישלאן. בכל יום היינו נוסעים מהאכסניא
רהשלנו במרכבת סוסים לבית המדרש אחר מחסידי פרעמישלאן והיינו לומדים שם חושן משפט. בבית
רוהמדרש היה חסידים בטלנים מחסידי פרעמישלאן, והיו שואלים מאין אנחנו, וענה להם אאמו"ר
רזמרוסלאנד, ושאלו מה הנכם, סוחרים? והי' אומר להם נו, והיו אומרים לו הבא פאפירסל, והי'
רחמחלק להם לכל אחד טאבאק, וכן היינו באים לבית המדרש ולומדים חושן משפט.
רטאבא בכה אז לפניי
ריבדמעות שליש: היאך אני יכול לגשת לחסידים, כשהם אינם מכירים אותי. יש לי גם דרכים
ריאאחרות (שכן היה ביכלתו של אבא להשליך עץ ויצף הברזל כו'), אבל אינני רוצה ואינני
ריביכול בשום אופן.
ריגמה שראיתי באותה
רידהשנה מאבי - אין לשער.
ריההתוועדות עם מתפללי בית הכנסת בווינה
ריועל מאורע מיוחד
ריזשאירע מאחד מביקוריהם בבתי המדרש החסידיים של ווינה, סיפר לימים הרבי הריי"צ
ריחלחתנו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, כפי שרשם זאת ברשימותיו מ'סוכות,
ריטתרצ"ג':
רכאז בהיותנו בווין, היינו
רכאנכנסים לביהמ"ד ומבלים שם שעות רצופות, וקרה שגם לנו שם.
רכבפעם נכנסנו לבית-הכנסת,
רכגואדמו"ר נ"ע השתתף גם כן בשיחה עם אחדים שהיו שם. עם אחד סר הצדה ושח עמו.
רכדכשנגשתי, רמז לי שאסור מהם ולא אשמע מה שמדברים.
רכהאדמו"ר נ"ע
רכונתן מעות לקנית מעד [=יין דבש] בשביל הנוכחים בבית הכנסת. התחילו לדבר מי הוא שילך
רכזלקנות, עד שאמר אחד: אפשרת וועט עטץ גיין? וילך אדמו"ר נ"ע בעצמו ויביא את
רכחהמעד.
רכטבינתיים נעשתה השעה מאוחרת
רלביותר. הצעתי, אולי נסע הביתה, אבל אדמו"ר נ"ע סרב, באמרו: איך וועל זיך
רלאדא צושפארען, וישכב על ספסל.
רלבאני ישבתי אל השולחן,
רלגוארשום דברי השיחה של אדמו"ר נ"ע, מהם היו געשמאקע רייד, מהם "גולמיות'דיקע".
רלדלפנות בוקר קם אדמו"ר
רלהנ"ע מהספסל אצובראכענער, וכידוע אז עס איז געווען א קנייטש אין די וועש סבל מזה
רלוענויים (וכ"ש לישון על ספסל). ויאמר: ננס על גבי הענק - קאן זיין נאר אין השכלה.
רלזאבער אין עבודה, איז דער ענק איז א ענק, און דער ננס איז א ננס [ואמר: איך האב טועם
רלחגעווען - בשינתו על הספסל - וואס דער רבי (אדמו"ר הזקן) האט טועם געווען באם מגיד,
רלטאבער, דער ענק בלייבט א ענק].
רמסיפורים ואמרות מאדמו"ר הרש"ב
רמאבאגרת קודש מאדר"ח
רמבכסלו תער"ב, מתאר הרבי הריי"צ את הרקע לתקופה זו של שהותם בווינה,
רמגהתפתחותה המרשימה של ישיבת "תומכי תמימים", מה שהביא לכך שאביו השמיע
רמדבפניו באותה עת אמרות ו'סיפורי מעשיות עצמיים':
רמהבשנת תרס"ג בחורף,
רמוכאשר נסעתי עם כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א לעיר ויען, ושהינו שמה
רמזיותר על ארבעה חדשים, ואז הנה ת"ל המוסד "תומכי תמימים" כבר פרח כשושנה,
רמחבקרן שמן בריבוי תלמידים, בעלי כשרון מופלג, ושקדו בלימודים בנגלה ובדא"ח בהפלגה
רמטיתירה. והרוב מהם התעסקו בעבודת התפלה במוח ולב וחזרת הדרושים מדי שבת בשבתו (בעת שהי'
רנכ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א בביתו) והתמדתם בלימוד הי' על דרך הפלא,
רנאכי הרוב היו בעלי כשרון מופלג, וכמעט אשר בכל שבוע קבלנו מכתב פרטי ערוך על ידי הרב
רנבהמשגיח הר"ז ע"ה מכל תלמיד בפרט, ובעניני חסידות ולימוד ערוך על ידי כבוד
רנגמו"ר הרב המשפיע הרשב"ץ ע"ה, אשר על ידי המכתבים הנ"ל נודעו לנו
רנדעל ברור מצב כל תלמיד ותלמיד בשקידתו בלימודים ועבודה.
רנההנה אז הואיל כ"ק
רנואאמו"ר הרה"ק שליט"א לזכיני באמרי פיו, וסיפורי מעשיות עצמיים (כלומר
רנזלאו דברים המסופרים בעלמא, ומהם שלא בדיוק, כי אם סיפורים ממקורים מדוייקים, המקובלות
רנחבין יחידי סגולה בדיוק), מכ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ
רנטזי"ע ועכ"י, אשר מסרו נפשם הטהורה והקדושה על ענין החסידות בכלל ובפרט, ואשר
רסיסודי "תומכי תמימים" עלי' נבנה.
רסאוזאת היא הכוונה האמיתית,
רסבהלא הוא רצון העליון ב"ה שבא לנו בהתגלות על ידי כ"ק האבות, אבות העולם,
רסגרבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ מ"ע ועל כל תלמידיהן ותלמידי תלמידיהן,
רסדהמתחזקים ללכת בעקבותיהם, בהמסילה אשר דרכו לפנינו, ואנחנו בתור תלמידיהם עלינו המצוה
רסהוהחובה להתאזר בכח וגבורה, למסור נפשינו וכוחותינו על הענין הזה, לייסד מוסדות של לימוד
רסודא"ח כמו המוסד של "תומכי תמימים", להאיר לארץ ולדרים עליה.
רסזאהבת החסידים למורם ולנשיאם
רסחעל אחד מאותם אמרות
רסטו'סיפורים עצמיים', מספר אדמו"ר הריי"צ באגרת מראש חודש חשוון
רעתרצ"ט, מה ששמע מאביו באותם ימים:
רעאבחורף תרס"ג בהיותי
רעבעם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בעיר
רעגוויען, באחד הלילות זכיתי לשמוע שיחה ארוכה בענין וואס הייסט א חסידישע אהבה זה לזה,
רעדואהבת החסידים למורם ונשיאם, און ווי יקר עס איז אזא ריינע אהבה למעלה, און ווי טייער
רעהעס איז למטה.
רעוויואל לספר לי את אשר
רעזשמע מאת כ"ק דודו הרה"ק רחש"ז זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע
רעחמליאדי:
רעטפעם נכנס אל הוד כ"ק
רפאביו אדמו"ר הצמח צדק, וימצאהו יושב ולומד סוגיא באבן-העזר בהנוגע לתשובה בשאלת
רפאעגונה, ובתוך כך נכנס גם כ"ק אחיו כ"ק דודי הגאון הרה"צ מהרי"נ
רפבזצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכ"ק גיסו כ"ק דודי הגאון החסיד ר'
רפגלוי יצחק זצוק"ל זי"ע - שהי' בעל מוח חריף - ויתפלפלו בהסוגיא שעה ארוכה
רפדבעמקות גדולה.
רפהאחי הרי"נ -
רפומספר הרחש"ז להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק - התפעל במאד על גודל גאונותו
רפזוחריפותו של כ"ק אאמו"ר. ויאמר בתמימותו: עתה נראה כוחם של החסידים המקושרים
רפחבאמת ומברכים אותך בלב שלם.
רפטבודאי - אמר כ"ק
רצאאמו"ר הצ"צ - אהבת החסידים וברכתם בוקע רקיעים. משה אלי'ס - הי' אחד מהחסידים
רצאהבע"ב דוויטעבסק, בינוני בידיעה ובעבודה, רק מקושר גדול - אהבה'דיקער הרחמן אין
רצבבענטשן עושה פרי טוב למעלה ובא בפועל טוב למטה.
רצגבשיחה הקדושה ההיא ביאר
רצדהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה, כל הגבוה למעלה מעלה יותר כשהוא
רצהנופל נופל למטה מטה יותר. די הויכקייט פון אהבה זעט מען אויך פון דער גודל הירידה פון
רצואהבה, ווי אהבה איז ר"ל אראפ געפאלן אזוי נידעריק, אז כל הסיפורים וואס מען טאר
רצזזיי ניט לייענען, ווייל זיי זיינען מוריד את הנפש און מטמא אותו ר"ל, מיוסדים
רצחעל אהבה.
רצט[=על רוממותה ומעלתה
ששל האהבה ניתן לעמוד גם מגודל הירידה של האהבה, כיצד עניין האהבה נפל ר"ל כה
שאלמטה, מכך שכל הסיפורים האסורים בקריאה, בגלל שהם מורידים את הנפש ומטמאים אותו
שבר"ל, מיוסדים על אהבה].
שגשיחה עם פרופסור אודות מהות החסידות
שדעוד מספר הרבי
שההריי"צ על מפגש ייחודי בביקור זה:
שוהיה זה בחורף תרס"ג.
שזבגלל מצב בריאות רופף נסע אבי לוינה אל אחד הפרופסורים הגדולים כדי לקבוע את האבחנה
שחהיה על הפרופסור לדעת במדוייק סדר יומו של אבי, כמה שעות הוא עובד וכיצד מתבצעת העבודה.
שטהפרופסור התעכב על השאלה:
שיחסידות מה היא?
שיאענה לו אבי:
שיב- תוכן החסידות הוא שעל
שיגהמוח לתת ללב להבין מה עליו לרצות, ועל הלב להביא בחיים את מה שהמוח מבין.
שידשאל הפרופסור: כיצד עושים
שיהזאת? הרי המוח והלב שני חלקי עולם נפרדים הם, שים גדול מפריד ביניהם?
שיוענה לו אבי:
שיז- העבודה היא להקים גשר
שיחבין שני חלקי עולם אלה, או לפחות למתוח ביניהם חוטי חשמל וטלפון כדי שהאור שבמוח יגיע
שיטללב, ובהסתמך על בחינה מדוקדקת, מוכרחני לומר שחומר המוח וחומר הלב של החסידים מתולדותם,
שכמסוגלים מבחינה פסיכולוגית ללימוד זה ולעבודה זו.
שכאמצות מכונה בווינה
שכבפרט נוסף ממעשיו של
שכגאדמו"ר הרש"ב בווינה בתקופה זו, מופיע ברשימות רבינו, מה ששמע מחותנו
שכדבש"ק פ' קדושים, ראש חודש אייר, תרצ"ה:
שכהבשנת תרס"ג ראה
שכואדמו"ר נ"ע אפי' ע"י מאשין בווינא, ולא הי' שבע רצון. - אי שביעת הרצוי
שכזהיתה לא מהמכונה גופא, כי אם מהוואליקעס, הפירורים וכו'.
שכחט"ו בשבט תרס"ג -
שכט"כשקשורים למעלה לא נופלים למטה"
שלעל מאורעות ט"ו
שלאבשבט תרס"ג בשהותם בווינה – הלילה הראשון לשהותם בעיר בביקור זה - אנו למדים
שלבמשיחתו של אדמו"ר הריי"צ, בכ"ה שבט תרצ"ו:
שלגא. היה זה בחורף תרס"ג.
שלדאבי שהה כמה חדשים בוינה אצל הפרופסורים. גם אני נלוויתי אז אל אבי, והיה לו סדר לבקר
שלהמזמן לזמן בשעות הערב ב"מנינים" של חסידי פולין ("פולישע שטיבלאך")
שלולהיות בין חסידים, לשמוע סיפור שהם מספרים, לשמוע אימרה חסידית, הנהגה ומדה טובה.
שלזביום רביעי בלילה, ליל
שלחחמישי, חמשה עשר בשבט, ביקר אבי באחד ה"מנינים", בו ישבו כמה ישישים ושוחחו
שלטביניהם. כשאבי ואני התקרבנו אליהם, שמענו שהם מספרים סיפורים מהרה"צ ר' מאיר מפרימישליאן.
שמב. אחד הסיפורים היה:
שמאבמקום מגורו של הרה"צ
שמבר' מאיר היה בית הטבילה מאחורי הר גדול. בימות החורף כשהדרך היתה חלקלקה בגלל השלגים,
שמגהיו מוכרחים ללכת מסביב להר, שכן היתה סכנה ללכת במעלה ההר מפאת התחלקות ושבירת ידים
שמדורגלים, ואילו הרה"צ ר' מאיר היה הולך תמיד דרך מעלה ההר ואף פעם לא התחלק.
שמהפעם אחת הדרך היתה חלקלקה
שמומאד, והרה"צ הר' מאיר הלך לבית הטבילה כדרכו בקודש בדרך הרגילה שבמעלה ההר. באותו
שמזזמן הגיעו כמה אורחים אברכים עשירים, שלא החזיקו במופתים. כשראו שהרה"צ הר' מאיר
שמחהולך אל ההר בביטחה כאילו אין שום סכנה בהליכה זו, רצו להראות שגם הם יכולים ללכת בדרך
שמטהחלקלקה.
שנכשנכנס הרה"צ הר'
שנאמאיר לבית הטבילה, החלו האברכים ללכת במעלה ההר, ומשרק התחילו ללכת כמה צעדים, מעדו
שנבוניזוקו קשות עד שהיה צורך ברופא וברפואות.
שנגאחד האברכים היה בנו
שנדשל אחד מהמקורבים. כשהבריא אזר כוח ושאל את הרבי הרה"צ הר' מאיר, אף אחד אינו
שנהיכול ללכת בדרך החלקלקה שבמעלה ההר לבית הטבילה, ואם הולכים - מועדים ונופלים, ואילו
שנוהרבי הולך תמיד באותה דרך?
שנזענה לו הרבי הרה"צ
שנחהר' מאיר:
שנט- כשקשורים למעלה לא
שסנופלים למטה. מאיר'ל קשור למעלה, ולכן הוא יכול ללכת גם במעלה ובמורד ההר החלקלק.
שסאג. לפי הסדר שקבעו הפרופסורים
שסבלאבי, היה עליו ללכת מבית הכנסת לטייל.
שסגהיה זה בליל ירח יפה,
שסדמזג אויר נעים, וטיילנו באחד מרחובות וינה הרחבים, ששדרות עצים חוצות אותם. הירח הפיץ
שסהאורו על פני הרחוב, עד שבמרחק של כמה צעדים אפשר היה להרגיש אף בדבר הקטן ביותר.
שסואבי הלך תפוס רעיונות,
שסזדבר שעורר תשומת לבם של העוברים ושבים.
שסחתמיד, כשהייתי רואה את
שסטאבי במצב כזה, הייתי מעוניין מאד לדעת במה הוא חושב, ועוקב אחרי כל תנועה בפניו, אולי
שעאוכל על ידי כך להבין אילו מחשבות עוברות ברעיונו ובאיזה עולמות הוא נמצא.
שעאבחסידות מוסבר ההבדל
שעבבין דיבור למחשבה. אחד ההבדלים הוא שדיבור הוא גילוי לזולת ואילו מחשבה היא העלם. אחד
שעגיכול לחשוב כל היום והזולת לא ידע מה הוא חושב. ומובא בחסידות שפרטי הענינים שהלז חושב
שעדלא יכולים לדעת, אבל את כללות הענינים שהוא חושב, אם זה ענין של השכלה או ענין של מדות,
שעהאפשר לדעת, זאת יכולים להבין מקווי הפנים.
שעוארך זמן רב, התחלתי להרגיש
שעזשלא בטוב, ההליכה במצב רוח כזה השפיעה עלי שפלות עצמית חזקה, כל רגע נמשך בעיני כזמן
שעחארוך, ושלא במתכוון נאנחתי קשות.
שעטאבי נעמד, הסתכל עלי
שפבמבט חד וחודר, מבט שחודר עמוק עמוק, ואומר לי: מה אתה נאנח - אם קשורים למעלה לא נופלים
שפאלמטה.
שפבאמנם - אומר אבי -
שפגמכלל הן אתה שומע לאו, אם קשורים למעלה לא נופלים למטה, ואילו אם לא קשורים למעלה,
שפדהרי ח"ו לא זו בלבד שנופלים למטה, אלא גם נעשים קשורים למטה, וזה כבר מר יותר,
שפהוגם במצב כזה אסור להיאנח. צריכים ללמוד חסידות, וללמוד בפנימיות, שיפעל בעבודה בפועל.
שפובחסידות ישנן עצות לכל דבר, ורפואות לכל המחלות הרוחניות.
שפזזהו לא רבי...
שפחסיפור זה מופיע
שפטבקיצור גם ברשימותיו של רבינו, מה ששמע מחותנו ב'סוכות, תרצ"ג', ובתוספת
שצפרטים נוספים:
שצא...באותו זמן היותנו
שצבאז בווין, שמענו ג"כ סיפור מאחד ע"ד ר' מאיר פרעמישליאנער:
שצגער איז געווען א קליינער,
שצדא דארער, והמקוה במקומו הי' בתחתית הר, אשר לירד ממנו, וכ"ש לעלות עליו, לא הי'
שצהבאפשרי בחורף, שקרח וכפור על פני הארץ. ודרך אחרת (מסביב להר) היתה ארוכה ביותר. אבל
שצור"מ פרעמישליאנער הי' יורד ועולה בהר זה גם בחורף. כששאלוהו עד"ז (איך ביכלתו
שצזלילך בהר בחורף מבלי ליפול), ענה: אז מ'איז צוגעבונדען אויבען, פאלט מען ניט אונטען".
שצחנזדעזעתי בשמעי הסיפור,
שצטויאמר לי אדמו"ר נ"ע: ווער ניט נתפעל, דאס איז ניט רבי, זהו במדריגת החסיד
תר' הלל פאריצער.
תאכ"ב שבט תרס"ג - ביקור במניין
תבהפרעמישליאני
תגבשיחת קודש מב' ניסן
תדתש"א, סיפר אדמו"ר הריי"צ על מה שאירע עם אביו בכ"ב שבט
תהתרס"ג בווינה:
תוג. פעם אחת, ביום חמישי
תזכ"ב בשבט, ביקר אבי יחד אתי באחד המחוזות הרחוקים, ונכנס בקלויז חסידי קטן של
תחחסידי פרימישליאן. הקלויז היה מלא, בלי עין הרע, מתפללים. התפללו מנחה, היה כבר די
תטמאוחר. תחנון לא אמרו ומיד התפללו מעריב.
תיהעובר לפני התיבה לתפלת
תיאערבית היה בעל "יארצייט". הוא התפלל במהירות רבה, אך בלהב שלהבת, וכל
תיבהמתפללים התפללו בקול ובחמימות רבה, דבר שעשה רושם טוב וחזק. רגש של הדרת הקודש ריחף
תיגעל פני כל בית המדרש.
תידאחרי מעריב הבחנתי שאבי
תיהמשוחח עם זקן אחד שעמד בדרומית מזרחית. הלז מספר משהו לאבי, ואבי מאזין לו בהתענינות
תיורבה. הסתפקתי אם לגשת או לא. למעשה החלטתי לגשת.
תיזבעשותי מספר צעדים, חזרתי
תיחוחשבתי, אולי אפריע להם. כפי הנראה הרגיש אבי במבוכתי, ורמז לי לגשת.
תיטכשניגשתי אליהם שמעתי
תכשהזקן הוא באמצע סיפור, וכשסיים את הסיפור, סיפר סיפור נוסף. אבי והזקן המספר התיישבו
תכאעל הספסל, ואני עמדתי כל משך הזמן שהזקן סיפר את הסיפורים. מזמן לזמן רשמתי ראשי פרקים
תכבמהסיפורים.
תכגשעה ארוכה ישב אבי והאזין
תכדלסיפורי הזקן. הבחנתי שאבי מסתכל במבט חזק בשני מקומות. מקום אחד בו ישב יהודי זקן
תכהולמד לעצמו, וניכר שהוא עסוק מאד במה שהוא לומד. מקום שני בו ישבו אלה שסיפרו סיפורי
תכוצדיקים.
תכזזמן רב ישב אבי לידם,
תכחולאחר מכן התיישב ליד האיש הזקן שלמד בעיון לעצמו. כשניגש אבי אל הזקן, הבחנתי שאבי
תכטתמוה מאד, ורמז לי לגשת לראות מה לומד הזקן. ניגשתי וראיתי שהוא לומד חומש עם עברי-טייטש.
תלהייתי תמוה מאד, שכן כשהסתכלו מרחוק על אותו זקן, עשה רושם של תלמיד חכם גדול, בעל
תלאהדרת פנים, שלומד משהו עמוק מאד.
תלבהיה זה פרשת משפטים והזקן
תלגלמד הפסוקים הדנים בארבעה השומרים. אבי החל לדבר באותה הלכה, והזקן ענה מיד, דבר שהסב
תלדלו שביעות רצון רב. לאחר מכן שואל אותו אבי מדוע הוא לומד חומש עם עברי-טייטש? ענה
תלהלו הזקן, שהוא נוהג כך זה למעלה מחמשים שנה, שבכל יום חמישי בלילה הוא לומד את הסדרה
תלועם עברי-טייטש.
תלזעניין מאד את אבי לדעת
תלחהטעם והסיבה לכך שיהודי כזה הנראה ללמדן, ועל כל פנים יודע ספר, ילמד חומש עם עברי-טייטש
תלטבמשך למעלה מחמישים שנה. אך הזקן לא רצה לומר.
תמבשובנו לאכסניה, היה
תמאאבי נרגש מאד ממה שראה ב"מנין" הפרמישליאני, ודיבר הרבה איך דרכי החסידות
תמבמחזקות את אמונת הוי' ונוטעות חיבת התורה ומצוה בלבות הנערים. סיפור אחד מהרבי ר' מאיר
תמגמפרמישליאן שיספר האברך לחבורת הבחורים והנערים, נוגע ליהדות הרבה יותר מאשר הפלפול
תמדהטוב ביותר.
תמההולך למקווה דרך השמים
תמוסיפור נוסף ששמע
תמזאדמו"ר הרש"ב בשהותו בווינה באותה עת אודות רבי מאיר מפרימישלאן, מופיע
תמחברשימותיו של רבינו מה ששמע מחותנו ב'כ"ח מרחשון תרצ"ה':
תמטבהיותנו בווין סיפרו
תנלפני אדמו"ר נ"ע ע"ד ר' מאיר מפרימישליאן, שגאון אחד הציע לפניו קושיא
תנאברמב"ם, ויקבע לו ר' מאיר מועד למחר.
תנבלמחר האיר ר' מאיר את
תנגעיני הגאון בלמדו איתו את הרמב"ם. במענה על תמיהתו של הגאון, אמר לו ר' מאיר:
תנדכשמאיר הולך למקוה, גייט ער דורך דעם הימעל. ובקשתי שיוליכוני דרך היכל הרמב"ם,
תנהוהוא למד איתי ענין זה.
תנובבואינו לביתנו אמר אדמו"ר
תנזנ"ע: עטו לאסקו א זשידא נאידיאש. מען
תנחדארף האבען דעם שער, אשר אז בין אם זהו ביאורי הזהר או לקוטי תורה או דרך החיים, אלע
תנטזיינען זיי דרך החיים, או משניות או משנה גמרא עם הסוגיא וכו'.
תסלאחר זמן אמר אדמו"ר
תסאנ"ע: קומען פון דארטן, און ער [ופשט את ידו והראה עלי'. ממ"ש] בלייבט ווי
תסבער איז בגלוי, ווי ביטער דאס איז [האותיות בספק קצת אצלי. הכותב].
תסגפורים תרס"ג – להיכנס ל'קרון של
תסדהרבי'
תסהלקראת חג הפורים
תסותרס"ג, התקבצו ובאו אל אדמו"ר הרש"ב בווינה יהודים רבים. בהם חסידי
תסזחב"ד שהגיעו במיוחד מרוסיה לווינה, ואורחים ממדינות סמוכות. בין הבאים לחג
תסחהפורים היה גם אחיו הצעיר של אדמו"ר הרש"ב, רבי מנחם מענדל.
תסטעל המאורעות המיוחדים
תעשל פורים תרס"ג במחיצת כ"ק אדמו"ר הרש"ב בווינה, סיפר הרבי
תעאהריי"צ במספר הזדמנויות.
תעבבשיחת שבת חול המועד
תעגפסח ה'ש"ת סיפר הרבי הריי"צ:
תעדפורים תרס"ג היה
תעההוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בוינה. לסעודה הגיעו יהודים שלנו מרוסיה, באו
תעוגם יהודים מפולניה והונגריה, התוועדו היטב ביום ששי משעה שתיים בצהרים עד לשעה שמונה.
תעזאז קיבלו שבת, התפללו תפלת ערבית, וסעודת שבת קודש עד חצי שעה אחרי חצות.
תעחהיהודים הספורים שלנו
תעטמרוסיה באו במוצאי שבת מתוך כוונה שיתוועדו. אך הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק
תפלא קיבל בקשתם של אנ"ש אלה להתוועד.
תפאכשהוד כ"ק אאמו"ר
תפבהרה"ק מיאן להתוועד, הלכנו לחדר צדדי והתוועדנו בינינו.
תפגעברה שעה ור' חיים מאיר
תפדראזין - משרתו של אבי שהתלווה אלינו - מביא לי מכתב דחוף. פתחתי את המכתב ועברתי עליו
תפהבמהירות. היה זה דין וחשבון רוחני מפורט - מהמשגיחים בנגלה ובחסידות של ישיבת תומכי
תפותמימים - אודות התלמידים.
תפזבראותי - אם כי ברפרוף
תפח- בדין וחשבון, שביעות רצונם הגדול של המשגיחים והמשפיעים בההנהגה והלימוד של התלמידים,
תפטובידעי עד כמה נוגע לאבי בנפשו הקדושה ההנהגה והלימוד של כל תלמיד בפרט, הכנסתי מיד
תצאת המכתב אל אבי.
תצאעברה חצי שעה, נכנס ר'
תצבחיים מאיר ואומר לי שאבי קורא לי. כשנכנסתי אל אבי הכרתי מיד שפני הקודש מאירים
תצגבשמחה ותענוג, והבנתי שהשמחה והתענוג הם מהדין וחשבון הרוחני של תלמידי תומכי תמימים.
תצדאני שבע רצון - אומר
תצהאבי - מפרישת השלום הרחב של תלמידי התמימים. זה אצלי בשורה טובה. יצליח השי"ת
תצואת המשגיחים והמשפיעים בהשפעתם ויצליח את התלמידים בקבלתם.
תצזאולי - פניתי בהיסוס
תצח- בהזדמנות הבשורה הטובה היו עורכים התוועדות.
תצטכן - הסכים אבי -
500ובתוך זמן קצר היינו כולנו בחדר האוכל של אבי והתוועדו טוב מאד.
501שיחות הקודש של פורים
502ושושן פורים דומות מאד, בענינים ובסיפורים הרוחניים, הגלויים והבהירים, לענינים ולסיפורים
503שזכינו לשמוע בי"ט כסלו.
504מן הסתם יגיע הזמן שהרשימות
505של אותו פורים ושושן פורים יפורסמו, אך בינתיים ברצוני למסור לכם אימרה אחת קצרה מאותן
506שיחות הקודש.
507השעה היתה כבר מאוחרת
508בלילה וכולנו היינו כבר די מבוסמים, שאל אחד מאנ"ש:
509רבי, כיצד מתעלים? ובכה
510מאד.
511ענה לו אבי: היכנס לקרון
512שלי ותתעלה. הקרון שלי ספוג בדמעות ובזיעה של עבודה שבלב, ומשובץ בהשכלה והשגה אלוקית.
513שאל עוד אחד: רבי, היכן
514הן המדריגות שיוכלו דרכן לעלות לקרון שלכם?
515ענה לו אבי: אכן, בלי
516מדריגות לא יכולים לצאת מהנחיתות ובלי מדריגות לא יכולים לעלות. ביציאה מהנחיתות ובעליה
517למעלה ישנן ארבע מדריגות. שתיים - ליציאה מהנחיתות, ושתיים - לעלות למעלה.
518שתי המדריגות ליציאה
519מהנחיתות, הן: א) להתבונן בכל דבר גשמי שאדם מוכרח לו, מהי התועלת והתכלית בו,
520ולהשתמש בו רק בשביל התועלת והתכלית. ב) לקבוע לעצמו סדר מסודר ולהתבונן בענין של חסידות
521חמשה עשר רגעים בכל יום.
522מהו "תורה לשמה"
523בהזדמנות אחרת,
524בשיחת שמחת תורה תר"צ, סיפר הרבי הריי"צ עוד על מאורעות פורים
525תרס"ג, ודברי אדמו"ר הרש"ב בסעודת הפורים.
526בהיותי עם אבי בוינה,
527בפורים תרס"ג, דיבר אבי ב"שולחן" בענין לימוד התורה לשמה, לשם התורה.
528מתאחדים עם התורה עד שהלומד והתורה נעשים לדבר אחד. סגנון לשונו נעשה לשון של תורה
529ושכלו - לשכל של תורה.
530הסבא סיפר לאבי שלקראת
531הבר מצוה שלו, אמר לו סבו, שצריכים ללמוד תורה לשמה, וההכנה לכך היא להיות בקי בבבלי
532וירושלמי, תוספתא, ספרא וספרי, באותה מדה שהרמב"ם היה בקי בהם.
533הגאון מלובלין סיפר לי,
534כשבא לליובאוויטש אל הסבא בשנת תרי"ד - רגיל היה הגאון מלובלין להכין כל פעם,
535לקראת בואו לליובאוויטש, ענין בלימוד בו היה מתפלפל עם הסבא - הביא אתו פלפול עמוק
536עם הרבה חידושים.
537בבואו לליובאוויטש, עבר
538במחשבתו עוד הפעם על הפלפול ועל חידושי התורה שהכין, והיה שבע רצון מאד, בידעו שיגרום
539בכך נחת רוח רב לסבא, ובעיני חסיד - גרימת נחת רוח לרבי היא אחד מהדברים הגדולים ביותר,
540כי חסיד יודע ש"עלמא עילאה כגוונא דעלמא תתאה", מי שמקושר לרבי בעולם התחתון,
541זוכה להיות מקושר לרבי בעולם העליון, ולהיות ליד הרבי בעולם העליון, זה כבר דבר אחר
542לגמרי.
543כשנכנסתי אל הרבי -
544סיפר הגאון מלובלין - והתחלנו לשוחח בעניני לימוד, הצעתי לפניו את הפלפול שהכנתי. חייך
545הרבי ואמר לי לומר את חידושי התורה שלי. הייתי מרוצה מאד בראותי שהרבי מאזין ל"תורה"
546שאני אומר.
547כשסיימתי, אומר לי הרבי,
548אמנם התורה טובה והסברות יפות, אבל חסרה הנקודה. כלומר, יסוד ההנחה עליו בניתי את חידושיי
549אינו אמיתי. והרבי אומר לי שמשנה מפורשת היפך מהנחתי.
550איבדתי עשתונותי -
551מספר הגאון מלובלין – ושאלתי, רבי, באיזה סדר? בקדשים - היתה תשובתו. עברתי במחשבתי
552על אותו סדר ואמרתי - רבי אינני יודע, אולי יאמר לי הרבי באיזו מסכת? במסכת בכורות
553- ענה הרבי. עברתי במחשבתי על מסכת בכורות ולא מצאתי. עד שהרבי החל לחזור על לשון המשנה
554ולפרשה, ורק אז עמדתי על טעותי. אז - אמר הגאון מלובלין - ראיתי והרגשתי מה נקרא לימוד
555התורה לשמה.
556אתם - אומר אבי למסובים,
557שהיו ברובם מבני פולין והונגריה - אינכם יודעים מי הוא הגאון מלובלין. הוא היה גאון
558שגם בדורות שעברו היו מחשיבים אותו לגאון, וגאון זה הניח הנחה שכלית בתורה – וטעה.
559טעותו של הגאון מלובלין
560היתה ב"נקודה". הסברות היו טובות, ורק נקודת ההנחה היתה מוטעית. ומאידך,
561אף שנקודת ההנחה היתה מוטעית, היו סברות השכל טובות וישרות.
562עדותו של הסבא שהסברות
563היו טובות – מספיקה. הסבא היה המבין האמיתי של סברות שכליות, זאת רואים אנו מתשובותיו,
564מההוספות וההגהות שלו על המאמרים שב"תורה אור" ו"לקוטי תורה",
565וממאות המאמרים שלו שעדיין בכתב יד.
566ב' ניסן תרס"ג – התגלות
567אדמו"ר הזקן
568בשיחת ב' ניסן
569תש"א, סיפר אדמו"ר הריי"צ על מאורעות ב' ניסן שלושים ושמונה שנים
570לפני כן, במחיצת אביו בווינה:
571שנת תרס"ג היתה
572אצלי שנה שמחה, כידוע. ר"ח ניסן היינו בוינה. אבי התוועד בטוב, לקח קצת משקה,
573ודיבר הרבה.
574למחרת, ב' ניסן, היה
575אבי בשמחה רבה. אמר שאין הוא יכול לאכול מאכל גשמי גם בברכה. הנחתום שאופה עבורנו מזונות
576בכל ההידורים, אינו יכול לאפות עוגה כזו שאוכל היום לאכול אותה. אין זה חידוש, אחרי
577התוועדות כזו גם שלשה ימים יכולים שלא לרצות לאכול.
578היו זמנים שכ"ק
579אאמו"ר הרה"ק היה נותן מקום לשאלת מה נשתנה, אבל הרבה פעמים כשהייתי שואל
580'מה נשתנה', היתה התשובה: אם תדע הכל - תזדקן מהר.
581שאלתי אותו מה נשתנה.
582ויענני שנלך לטייל. באמצע הטיול אמר לי: היום היה אצלי אדמו"ר הזקן, ושמעתי מפי
583קדשו המאמר הידוע, שאמרו רבנו הזקן פעם ברבים:
584העולם סובר שעבודה צריכה
585להיות ברעש, הרי זה פשוט ביותר, 'יעלה בכבש' - כשמתעלמים קצת, 'ופנה לסובב' -
586מתבוננים בנעשה מסביב לו, 'ובא לו לקרן דרומית' - נעשים תמימים יותר, הרי 'מזרחית'
587- נעשה יותר אור, 'מזרחית צפונית' - זה מאיר גם בנפש הבהמית, היצר הרע. כשמבררים את
588היצר הרע, הרי 'צפונית מערבית' - נעשה מכך עריבות ומתיקות למעלה.
589הנה כששומעים זאת מפיו
590הקדוש של רבנו הזקן - כיצד אפשר לאכול דבר גשמי.
591הנחת ה'יסודות' ל"המשך
592תער"ב"
593בשהותו במקום המנוחה
594בווינה בשנת תרס"ג, עסק אדמו"ר הרש"ב בהנחת ה'יסודות' ל'המשך' החסידות
595העמוק והנרחב "בשעה שהקדימו – תער"ב", שהחל להיאמר על ידו כעשור
596שנים לאחר מכן.
597המאורע בווינה
598שהיווה את 'הנחת היסודות' ל"המשך תער"ב" מסופר הן על-ידי אדמו"ר
599הריי"צ והן על-ידי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. לחשיבות הדברים, יובאו
600כאן מקורות אלו, ובמיוחד שבכל מקור מוארים הדברים עם פרטים נוספים.
601וכך סיפר
602אדמו"ר הריי"צ, בתקופת אדר-ניסן תרפ"ד, בשהותו בכפר סמוך למוסקבה:
603פעם הייתי עם אאמו"ר
604בחו"ל, ודרכו של אאמו"ר היתה לנוח מעט על הספה לאחר ארוחת הצהרים, לא שוכב
605ולא יושב, אלא משעין עצמו. אאמו"ר היה קורא לזה "וואלגערן זיך". פעם
606לאחר סעודת הצהרים בזמן שהיה נח בצורה כזאת על הספה, האריך במנוחה זו זמן רב, ואני
607לא ידעתי מה לעשות. ראיתי שהוא כאילו איננו בעולם הזה. הוא לא הי' ישן, אלא מוטה על
608צדו, ועיניו' גם הן נראו בצורה משונה.
609להעירו הייתי ירא ולהניחו
610כך גם כן פחדתי. התחלתי ללכת בחדר אנה ואנה בקול רעש, אולי יתעורר, אך ללא הועיל. התחלתי
611להזיז את השולחן בכוונה אך הוא לא הקיץ, עד שהיה כבר מאוחר.
612פתאום התעורר אאמו"ר
613ושאלני: איזה יום היום? איזו סדרה היום? - משום שהוא היה לומד אתי בכל שבוע את הדא"ח
614לאותה פרשה - עניתי לו שהיום יום רביעי, וגם השבתי לו מהי פרשת השבוע.
615אאמו"ר בהתעוררו
616היה נראה כמבולבל. אחר כך התכונן לתפלת ערבית והוא האריך באותה תפלה והתפלל כעין תפלת
617ראש השנה, עם הניגון של אדמו"ר הזקן. כל זה הי' לפלא בעיני...
618"זהו עיון בעניין"
619פרטים נוספים בסיפור
620זה, אנו למדים מפעם נוספת בה הרבי הריי"צ סיפר אודות כך, בשיחת שבת בראשית
621תרצ"ו:
622בשנת תרס"ג הייתי
623עם אאמו"ר בוויען. הסדר הי' שאיזה פעמים בשבוע היינו הולכים להשטיבלעך. אאמו"ר
624הי' לומד שם חומש עם איזה מפורש - כי כן הי' דרכו של אאמו"ר ללמוד בכל שנה לבד
625פרש"י עוד איזה פירוש (רמב"ן).
626יום אחד - זה הי' בערך
627שעה 4 בחורף - אמר אאמו"ר כי הלילה לא ילך (להשטיבלעך), ווייל ער דארף דורכטאן
628אן ענין.
629היו לנו אז שלשה חדרים.
630אחד של אאמו"ר - החלונות היו לגן בחצר, ושם הי' בית נמוך מזה והחלונות היו נגד
631הגג - וחדר אחד הי' עבורי והמשרת, וחדר שלישי לצרכי הכנות הבית.
632בחדר אאמו"ר הי'
633שם - לבד השולחן - דיוואן עם כותב לסמוך עליו.
634ונשען אאמו"ר על
635הדיוואן, הגבי' רגלו אחת על הדיוואן ובידו נסמך על הכותב השני, והחזיק הפאפיראס בידו.
636אני ישבתי בחדרי, הי'
637לי מה לכתוב, וכך עסקתי בזה עד כי לא הרגשתי כי עבר הזמן.
638בשעה התשיעית עמדתי ממקומי
639והבטתי בחדר אאמו"ר, וראיתי כי שוכב כן (על הדיוואן) בלי תנועה כאשר שכב.
640כעבור עוד שעתיים נכנסתי בחדרו, און ס'האט מיך אביסל בא-אומרואיקט דער ליגן אזוי במצב
641אחד. והתחלתי לדפוק מעט בהדלת.
642בשעה רביעית בלילה עמד
643אאמו"ר. ובעמדו, הלך בהחדר, וניכר הי' אשר אינו יודע כלל הזמן. הי' לוח על השולחן
644והביט בהלוח וראה כי הוא יום החול. ואח"כ הביט על השעון ונראה הי' כמסתפק אם הוא
645יום או לילה. עד שבעבור זמן קצר אמר בצחוק קל: מען דארף דאוונען מעריב.
646וסיים כ"ק אדמו"ר:
647אט דאס הייסט עיון בענין.
648תיאור הדברים ב'רשימות היומן'
649וכך כותב רבינו
650בעניין זה ברשימותיו, מה ששמע מחותנו בתאריך 'ט וי"א סיון. תרצ"א. ריגא'.
651בהיותנו (אני ואבי אדמו"ר
652נ"ע) בווין, וחדרינו היו זה אצל זה ודלת פתוחה ביניהם.
653אדמו"ר נ"ע
654נתן לי איזה כתב להעתיק, והוא ישב על הספה - לערך שעה ה' אחר הצהרים - רגלו א' על הספה
655ורגלו א' על הארץ, ופפירסה בין אצבעותיו. נגשתי פעמים אחדים, וראיתיו יושב בלי נוע,
656עיניו פתוחות, וכן ישב עד שעה 3.3/4 לפנות בוקר! אז התעורר, הביט בחפזה על הפפירוסה,
657וזרקה. לקח שעונו, ובתמהון ראה את השעה. נגש אל החלון, ואח"כ שאלני שכנראה כבר
658העריב והגיעה השעה להתפלל ערבית! עד שגיליתי לו, שכבר עברה כמעט כל הלילה. כן צריך
659הייתי להזכיר גם היום שבו עומדים, כי הי' לגמרי מסולק מהעולם.
660- אדמו"ר נ"ע
661הי' לומד או איתי פי' הרמב"ן על התורה, והתחיל לשאול אותי "מן הצד"
662ע"ד מה שצריכים אנו ללמוד, וראיתי כונתו - למען עי"ז ידע באיזה יום אנו עומדין.
663למחרתו מצאתיו כותב בביכעל
664בענין עמוק בדא"ח, וכנראה שבזה הי' משוקע.
665וברשימה נוספת בעניין זה, מ'סוכות, תרצ"ג', כותב הרבי
666עוד בעניין:
667כ"ק מו"ח אדמו"ר
668שליט"א סיפר:
669מעשה הידועה שאדמו"ר
670נ"ע התעמק במחשבות, בהיותנו בווין (בשנת תרס"ג), וכשהתעורר לא ידע באיזה
671יום אנו עומדין [עיין רשימותי ט' י"א סיון. תרצ"א] - מהלבושים הבין שזהו
672יום חול, ולא שבת.
673אדמו"ר נ"ע
674כתב אח"כ דא"ח, מאמר ד"ה "לא תירא לביתה משלג", און איך האב
675משער געוען אז דאס איו דאס געווען.
676[ויש למאמר זה קשור להמאמר
677ד"ה "בחודש השביעי" שנאמר בתשרי תרס"ג.
678- רשב"ץ אמר על
679המאמר ד"ה "בחודש השביעי" הנ"ל שרואה הוא בו מוחין דגדלות. ואמר,
680שעד אז הי' אמירת המאמרים בבחינת "ולמכור בנכסי אביו (אדמו"ר מהר"ש)
681עשרים שנה", און פון איצט אן הייבט זיך אן אייגענע.
682כשספרו זה לאדמו"ר
683נ"ע – אמר: א בלינדער משכיל. כי, צריך להבין ולהשיג, וגם זעהען. אבל זה -
684שמבין ומשיג אבל אינו רואה - ה"ה א בלינדער משכיל].
685בדוגמת עניין כלות הנפש
686בהתוועדויות שבת
687פרשת שמיני ושבת פרשת תזריע תשד"מ, התייחס הרבי לסיפור זה, וציין שמאורע זה היווה את הנחת היסודות
688ל"המשך תער"ב":
689פעם נסע כ"ק
690אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ביחד עם כ"ק מו"ח אדמו"ר לווינה.
691כדרכם, התאכסנו במלון כל אחד בחדר בפני עצמו, ונוסף לכך חדר משותף לשניהם. כאשר
692נכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר - ראה את כ"ק אדמו"ר נ"ע יושב
693על הספה, עיניו פתוחות, ואינו מבחין מה נעשה מסביבו.
694כעבור שעה נכנס שוב
695וראה שממשיך לשבת באותו מצב מבלי לנוע, וכך חזר הדבר ונשנה כמה פעמים - שנכנס
696לחדרו וראה שיושב בלי נוע כמקודם, וכן ישב על מקומו במשך שעות אחדות שקוע במחשבתו,
697כמי שנמצא בעולם אחר.
698לאחר שהתעורר - לא
699ידע איזה יום זה, באיזה מקום נמצאים וכו' - כפי שהיה מובן מאופן השאלות ששאל אצל
700כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות ענינים צדדיים, כדי שעל ידי זה יתברר לו
701איזה יום היום, ובאיזה מקום נמצאים.
702כמובן שכ"ק
703מו"ח אדמו"ר עשה עצמו כמי שאינו משים לב לכך, והשיב לו על שאלותיו מבלי
704שיהיה ניכר שהוא מכיר מצבו המיוחד.
705ויש אומרים שלאחרי
706זמן גילה כ"ק אדמו"ר נ"ע לכ"ק מו"ח אדמו"ר, שעניני
707החסידות שבהם התבונן באותם שעות היו היסוד להמשך תער"ב הידוע.
708ויש לומר שמאורע זה הוא
709בדוגמת הענין דכלות הנפש:
710לאחרי שכ"ק אדמו"ר
711נ"ע התעורר מדביקותו - לא ידע באיזה זמן ומקום הוא נמצא, מכיון שבעת דביקותו הסתלק
712לגמרי ממציאות העולם שגדרו - מקום וזמן, עד כדי כך, שאפילו לאחרי שהתעורר לא היה מסוגל
713להזכר באיזה זמן ומקום הוא נמצא. ואם כן, הרי זה בדוגמת הענין דכלות הנפש - יציאת הנפש
714מהגבלות הגוף (מציאות העולם, זמן ומקום).
715נשמה בגוף – מופשט מהעולם
716בהתוועדות יום ב'
717דחג השבועות תשי"ז, התייחס הרבי פעם נוספת לסיפור זה:
718רואים במוחש שבשעה שאדם
719מונח ושקוע בענין שכלי, אזי אינו שייך לענינים של מעשה בפועל, ויתירה מזה, שיכול להיות
720שמצד גודל ההעמקה בהשכל לא ירגיש כלל שהוא רעב, ועד כדי כך, שיתכן שלמשך זמן יהי' מופשט
721לגמרי מהעולם, למרות היותו נשמה בגוף.
722וכפי שסיפר כ"ק
723מו"ח אדמו"ר אודות אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע,
724שבהיותם בווינה, בחדרים סמוכים זה לזה, ודלת פתוחה ביניהם, הנה לאחרי שובם מהטיול שבמהלכו
725דיבר אדנ"ע בעניני חסידות, התיישב אדמו"ר נ"ע על הספה, ראשו נשען על
726ידו, שקוע במחשבותיו, בלי נוע.
727כעבור משך זמן שישב אדמו"ר
728נ"ע בתנועה כזו, יצא כ"ק מו"ח אדמו"ר ונכנס לחדרו, בסמכו על כך
729שכיון שהדלת פתוחה, הרי כשיצטרך אדנ"ע דבר מה, יקראנו.
730לאחרי שעברו כמה
731וכמה שעות, עד שהגיע אור הבוקר, נכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר לחדרו של אדנ"ע,
732וראה שיושב באותה תנועה... ואז התנער אדנ"ע ("זיך א טרייסל געטאן"),
733ועמד ממקומו, והתחיל לשאול שאלות שמהן הי' ניכר שאינו יודע באיזה יום בשבוע עומדים...
734שידוכי בנות משפחת ביק
735אחד מהפעולות
736המיוחדות שפעל הרבי הרש"ב בתקופת שהותו בווינה, הוא סיפור פעולותיו למען
737שידוכי בנותיו היתומות של ר' אברהם ביק בפרשבורג.
738גם סיפור זה מופיע
739במספר מקורות: בשיחותיו של הרבי הריי"צ, ב'רשימות היומן' של רבינו, ואף
740בשיחות הקודש של רבינו.
741וכך סיפר
742אדמו"ר הריי"צ, בתקופת אדר-ניסן תרפ"ד, בשהותו בכפר סמוך למוסקבה:
743פעם הייתי עם אאמו"ר
744בחו"ל, ודרכו של אאמו"ר היתה לנוח מעט על הספה לאחר ארוחת הצהרים, לא שוכב
745ולא יושב, אלא משעין עצמו. אאמו"ר היה קורא לזה "וואלגערן זיך". פעם
746לאחר סעודת הצהרים בזמן שהיה נח בצורה כזאת על הספה, האריך במנוחה זו זמן רב, ואני
747לא ידעתי מה לעשות. ראיתי שהוא כאילו איננו בעולם הזה. הוא לא הי' ישן, אלא מוטה על
748צדו, ועיניו' גם הן נראו בצורה משונה.
749להעירו הייתי ירא ולהניחו
750כך גם כן פחדתי. התחלתי ללכת בחדר אנה ואנה בקול רעש, אולי יתעורר, אך ללא הועיל. התחלתי
751להזיז את השולחן בכוונה אך הוא לא הקיץ, עד שהיה כבר מאוחר.
752פתאום התעורר אאמו"ר
753ושאלני: איזה יום היום? איזו סדרה היום? - משום שהוא היה לומד אתי בכל שבוע את הדא"ח
754לאותה פרשה - עניתי לו שהיום יום רביעי, וגם השבתי לו מהי פרשת השבוע.
755אאמו"ר בהתעוררו
756היה נראה כמבולבל. אחר כך התכונן לתפלת ערבית והוא האריך באותה תפלה והתפלל כעין תפלת
757ראש השנה, עם הניגון של אדמו"ר הזקן. כל זה הי' לפלא בעיני.
758למחרת בבוקר שאלני אם
759יש עמנו כסף. בהיותנו בדרך היה הכסף אצלי. והאמת נתנה להאמר שהייתי אז בדוחק, אך מכיון
760שאאמו"ר שאלני, הלכתי לבית המשכון השארתי שם את מקל הכסף שלי, קבלתי בעבורו סך
761כסף ומסרתי לאאמו"ר.
762אחר כך אמר לי שרצונו
763ללכת לכמה מקומות, והואיל ולא אמר לי ללכת עמו, הבנתי שאין ברצונו הק' שאתלווה אליו.
764נשארתי במלון ואאמו"ר הלך.
765כעבור זמן מה הגיע שליח
766מחנות עם חבילה בידו. וישאל: כאן מתגורר שניאורסאהן? עניתי שכן. ויאמר לי: הנה הבאתי
767חבילה מחנות פלונית עבור אדון אחד שקנה וצוה להביאה לכאן. במשך השעות הקרובות הגיעו
768חבילות נוספות מחנויות אחרות. בהביטי על החבילות ראיתי שהיו אלה חבילות עם פירמות של
769חנויות לבגדי נשים ונערות, אמרתי אל לבי: כנראה קנה מתנות לבנותי.
770לעת ערב הנר אאמו"ר
771למלון ואמר לי שבדעתו לנסוע, שאתכונן. לאן נוסעים, לא אמר לי. פרעתי את החשבון בבית
772המלון, ארזתי את החפצים ויצאנו אל תחנת הרכבת, שם אמר לי לקנות כרטיסים לפרשבורג, עירו
773של החתם סופר זצ"ל.
774בהגיענו לשם רציתי לשכור
775עגלה מתחנת הרכבת לעיר כרגיל, אולם אאמו"ר אמר לי שנלך ברגל, ואקח בידי את המזוודה
776ונלך.
777ברחוב פגשנו בבחור אחד
778שהיה רץ וממהר. עצר אותו אבי ושאלו: איפה המלון והמסעדה של פלוני? אמר לו הבחור בחפזון:
779אין לי פנאי, לכו ישר ושם תשאלו. אמר לו אאמו"ר: היתכן? כך מקיימים מצות הכנסת
780אורחים? הלא רואה אתה שאנשים זרים אנחנו במקום, הולכים אנו מתחנת הרכבת. בשמעו זאת
781הבין שלא התנהג בנימוס, נעמד והראה לנו לאן ללכת, והוסיף שבעל בית המלון נפטר בימים
782אלה (בדיוק באותו זמן שאבי נח את מנוחת אחר הצהרים), ובביתו יושבים שבעה רח"ל.
783אאמו"ר הודה לו,
784ואנחנו המשכנו בדרכנו. בהגיענו למלון ראינו אשה ושלש בנותיה יושבים שבעה ר"ל.
785המשרתים שבמלון נתנו לנו חדר, נחנו מעט ואח"כ אמר לי אאמו"ר שנצא ונהלך מעט
786בעיר. יצאנו החוצה והלכנו לישיבה אחת שם ישבו ולמדו בחורים רבים. אאמו"ר שוחח
787עם אחדים מהם בלימוד, גם זה שפגשנו ברחוב היה שם בין הלומדים וגם איתו דיבר אבי בלימוד,
788אבל עם אחד הבחורים הרבה להתפלפל ואח"כ שבחו מאד.
789כשחזרנו למלון נכנס הרבי
790לנחם את האלמנה ואת בנותי'. וסובב את הדברים עד אשר דיבר אתה שתשתדל להשיא את בנותי'.
791התחילה האשה להתאונן שמצבה רע, ובמיוחד עכשיו לאחר מות בעלה, הוצאות הבגדים מרובים
792וכדומה, ובכלל אין מזדמנים לה שידוכים מתאימים.
793אאמו"ר הציע להבכירה
794את בן הישיבה אשר הרבה להתפלפל עמו ושבחו. ובדבר הבגדים אמר לה שלא תדאג משום שמלבושים
795עבור הכלה יש לו מן המוכן, הכל. גם לבת השני' הציע, את הבחור אשר פגשנו ברחוב, ואמר
796שגם עבורה יש לו את כל הבגדים הנחוצים. לבסוף התקיימו שני השידוכים ונסענו משם מפרשבורג.
797לאחר חמש שנים -
798מספר כ"ק אדמו"ר - הייתי בקרבת מקום לפרשבורג, ואסע לשם במיוחד כדי לראות
799כיצד הסתדרו הבנות אשר אאמו"ר השיאן. מצאתי שם את השלישית בלבד. היא הכירה אותי
800וסיפרה לי: גם אני נשואה כבר, וגם אני מרוצה, אולם שתי אחיותי, אשר אביך השיא אותן,
801הן מאושרות מאד. בעליהן - אחד מהם רב בעיר מסוימת והשני ראש ישיבה, והם חיים עם נשותיהם
802באושר גדול.
803לאחר שסיפר זאת כ"ק
804אדמו"ר, שאלו אחד, מי היה בעל המלון שנפטר. ויענה לו כ"ק אדמו"ר, ששמו
805הי' ר' אברהם ביק, והוא חיבר ספר קטן.
806סיפור שידוך היתומות – מ'רשימות היומן'
807הרבי נשיא דורנו שמע
808סיפור זה מחותנו, כפי שהוא כותב ברשימותיו מתאריך 'ל"ג בעומר. תרצ"ב. ריגא'.
809וכך כותב הרבי:
810...כ"ק מו"ח
811אדמו"ר שליט"א המשיך לספר:
812היינו אז בווין ג' חדשים.
813היינו הולכים לביהמ"ד
814- אדמו"ר נ"ע הי' חוגר אבנטו תחת הסיורטוק – ללמוד, והי' לומד אז עמי הל'
815טוען ונטען - טושו"ע.
816קרו אז ג"כ בעל
817שם'סקע מעשיות. ולדוגמא - המאורע שהשיא ב' יתומות, כדלקמן. ואמר לי הזהר והזהר [שלא
818לספר עד"ז. מ"מ].
819ג. וזה דבר הבעל שם'סקע
820מעשה ע"ד נישואי ב' היתומות:
821פעם (לאחרי הלימוד) אמר
822לי: היום וועלען מיר מאכען א אויספלוג. ואמר לי: קח את הטלית ותפילין.
823נסענו מחוץ לעיר משך
824שעות אחדות (3.5 שעות ? מ"מ). באנו לעיירה אחת קטנה בשעה 9.5 לילה. לנו בבית מלון
825פחות במדריגה, כדרך עיירות קטנות.
826למחרתו בבוקר אמר לי:
827צריך ללכת לנחם אבלים. באנו לבית אחד, ומצאנו שם אלמנה ושתי יתומות עודנם בתוך שבעה,
828רחמנא ליצלן. אדמו"ר נ"ע דיבר על לבם וניחם אותם.
829אמר אשר הוא עובר אורח,
830וישאר בעיירה יום א'. וביקש את האלמנה אשר תשיג בעדו חלב כשר.
831נשארנו בעיירה זו עד
832למחרתו בערב – [ב' מעת לעת. מ"מ] - והוא (אדמו"ר נ"ע) הי' פעמים אחדים
833אצלם. פעם א' לא הלכתי עמו.
834על שאלותיהם מי הוא?
835ענה - א וויטער קרוב. אם הכיר את אביהם? ענה: הן זה אינו נוגע -
836ופעם גם התפלל שם, במנין
837של מנחה ומעריב. - כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א דייק בסיפורו לאמר שמנחה
838התפלל עוד מקודם, ורק הי' בשעת התפלה, אבל מעריב גם הוא התפלל שם.
839אח"כ נסע לפרעסבורג
840איזה פעמים, ובחר שם ב' בחורים מתלמידי הישיבה לחתנים בעד ב' היתומות.
841החתונה של א' מהן היתה
842עוד בהיותנו שמה (בווין). החתונה של הבת הב' - אחרי חג השבועות דשנה זו (תרס"ג).
843אדמו"ר נ"ע
844בעצמו הלך לקנות כל הנצרך להיתומות וכו', און עס האט עם אפגעקאסט שיינע עטלעכע הונדערט
845רובל.
846הוראה בעבודת ה' מסיפור זה
847בהתוועדות שבת פרשת
848בחוקותי, כ"ב אייר תשכ"ב (במלאת שלושים שנה לעת ששמע את הדברים מחותנו,
849כמובא מרשימה דלעיל), סיפר הרבי את עניין שידוכי היתומות על ידי אדמו"ר
850הרש"ב, ואף למד מכך הוראה לפועל בעבודת ה':
851בל"ג בעומר שנת
852תרצ"ב סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפור אודות אביו כ"ק אדמו"ר
853מהורש"ב נ"ע, שאירע בשנת תרס"ג:
854...הוסיף כ"ק מו"ח
855אדמו"ר לספר, שבשנה ההיא - תרס"ג - אירעו הרבה "בעל שם'סקע ענינים",
856וסיפר דוגמא אחת:
857בכל יום היו לומדים יחדיו
858- כ"ק אדמו"ר נ"ע עם בנו כ"ק מו"ח אדמו"ר - בבית המדרש
859טושו"ע חושן משפט הל' טוען ונטען. באחד הימים, לאחרי הלימוד, אמר אדמו"ר
860נ"ע: היום יהי' "אויספלוג" - הנקרא בשפת המדינה: "הייק" (מסע-טיול).
861ולקחו שניהם הטלית ותפילין, ונסעו שעות אחדות, עד שהגיעו לעיירה קטנה, ולנו בבית-מלון
862("האטעל" - בשפת המדינה) שהי' פחות במדריגה - לפי ערך מעמדה ומצבה של אותה
863עיירה קטנה.
864למחרת אמר אדמו"ר
865נ"ע לבנו - בקראו בשמו - צריך ללכת לנחם אבלים.
866- אצל כ"ק מו"ח
867אדמו"ר לא הי' הסדר לשאול שאלות, ובמילא, לא שאל מאומה, "וואו ניחום אבלים,
868ווען ניחום אבלים", והלכו מיד.
869באו לבית אחד, ומצאו
870שם אלמנה ושתי יתומות יושבים "שבעה", רחמנא ליצלן, ואדמו"ר נ"ע
871דיבר על לבם וניחם אותם.
872אדמו"ר נ"ע
873ביקש גם מאת האלמנה שתשיג בעדו חלב כשר, כיון שבדעתו להשאר בעיירה יום אחד.
874וסיפר כ"ק מו"ח
875אדמו"ר, שאדמו"ר נ"ע התפלל שם במנין של מנחה ומעריב, ודייק בסיפורו
876- כדרכו - שמנחה התפלל עוד מקודם, ורק הי' בשעת התפלה, אבל מעריב התפלל גם הוא שם.
877על שאלתם של האלמנה והיתומות
878- מי הוא? ענה: "א ווייטער קרוב". ועל שאלתם אם הכיר את הבעל-האב? ענה: הן
879זה אינו נוגע. - כן הי' הלשון בסיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר, אף שכ"ק
880אדמו"ר נ"ע - שדיבר באידיש - אמר מסתמא "וואס איז די נפקא מינה",
881וכיו"ב.
882משם נסע אדמו"ר
883נ"ע לפרעסבורג, ובחר שם שני בחורים מתלמידי הישיבה לחתנים בעד שתי היתומות, וגם
884הלך בעצמו לקנות כל הנצרך להיתומות, מתנות וכו', בסכום של כמה מאות רובל. חתונה אחת
885- נערכה תוך שבועות אחדים, כאשר כ"ק אדמו"ר נ"ע וכ"ק מו"ח
886אדמו"ר שהו עדיין שמה, והחתונה השני' - נערכה אחרי חג השבועות דשנה ההיא.
887מסיפור זה למדים כמה
888ענינים:
889...ב) אף על פי שמצינו
890במכתבו הידוע של הרמ"מ מהאראדאק ע"ד גודל הפלאת מעלת הבעל שם טוב ש"אחד
891הי' וכו'", מכל מקום, היו גם לאחרי זה "בעל שם'סקע ענינים", כבסיפור
892הנ"ל אודות כ"ק אדמו"ר נ"ע בשנה ההיא, ועל דרך זה אצל כל הרביים,
893ועד לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
894ג) הטעם שכ"ק מו"ח
895אדמו"ר בחר בסיפור זה דוקא בתור דוגמא לה"בעל שם'סקע ענינים" שאירעו
896אז – הוא, לפי שבתוכן סיפור זה מרומזת נקודת כללות העבודה בזמן הגלות, כדלקמן.
897וביאור הענין:
898בנוגע לזמן הגלות כתיב
899"יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות", ונקודת העבודה בזמן הגלות היא -
900לנחם את האבלים, ולהשתדל ולפעול להביא לענין הנישואין (כבסיפור הנ"ל שכ"ק
901אדמו"ר נ"ע ניחם את האלמנה והיתומות, ועד שהביא לנישואי הבנות היתומות)
902- הנישואין דכנסת ישראל עם הקב"ה דלעתיד לבוא.
903וזהו ענין שצריך לעשותו
904(לא על-ידי שליח, אלא בעצמו) גם אם הוא זקן ואינו לפי כבודו - כבסיפור הנ"ל שכ"ק
905אדמו"ר נ"ע הלך בעצמו לנחם את האבלים,
906ומוסיף, שפעם גם התפלל
907שם מעריב - כידוע שתפלת מעריב אינה דומה לתפלת שחרית ומנחה להיותה בזמן הלילה, המורה
908על החושך כו'.
909והשתדל בעצמו בכל הקשור
910להביא לנישואי הבנות, ועד שבעצמו הלך לקנות כל הנצרך להיתומות - להלבישן ולקשטן כו',
911כסיפור חז"ל"' ש"הכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה (קישטוה והלבישוה)
912. . באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן", והיינו
913שגם כאשר "העניות מנוולתן" - שזהו כללות המעמד ומצב דזמן הגלות, שלא זו בלבד
914שאין זה באופן ש"מלאכתן נעשית על ידי אחרים", כמ"ש "ועמדו זרים
915ורעו צאנכם", אלא עוד זאת, שנעשה גם מעמד ומצב ש"עניות מנוולתן" - הרי
916האמת היא ש"נאות הן", אלא שצריכים לקשטן, ואז רואים ש"נאות הן"
917גם בחיצוניות, אשר ככל הדברים האלה כן הוא גם ברוחניות הענינים כו'.
918ומסיים שעלה לו בסכום
919של כמה מאות רובל - שבזה מודגשת ההשתדלות לפעול השידוך ועד להנישואין גם בממונו, נוסף
920על הטירחא בגופו ובנפשו כו'.
921סיפור שידוכי היתומות מ"רשימות
922דברים"
923לשלימות העניין,
924יובא כאן גם גירסה נוספת של סיפור זה, המובאת בספר "רשימות דברים", מה
925ששמע הרה"ח הרב יהודה חיטריק מהחסיד ר' חיים מאיר ליס, שהיה משמש את כ"ק אדמו"ר הריי"'צ
926נ"ע ברוסטוב כשהבריא ממחלתו:
927באחת מהשנים היה כ"ק
928אדמו"ר הריי"צ ביחד עם אביו, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, בעיר
929ווין להתרפאות. הרופאים אסרו על כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לעיין בעיון,
930ובפרט התעמקות.
931באחד הימים עמד כ"ק
932אדמו"ר מוהרש"ב ברגל אחת על ספה וברגלו השניה על הרצפה, והתעמק בהתעמקות
933גדולה. כ"ק בנו עשה כמה תחבולות להפסיקו מההתעמקות - עשה רעש בספסלים, נקש
934בדלת, ולא הועיל. כה התעמק תשע שעות רצופות.
935כשהקיץ מהתעמקות זו,
936לבש בגד העליון ויצא החוצה. כעבור חצי שעה בא שליח עם חבילה ופתקא מכ"ק לבנו,
937לקחת החבילה מיד השליח ולשלם לו עשרים וחמשה קראן. כעבור עוד חצי שעה בא שליח שני
938עם חבילה עם פתקא מכ"ק לבנו, לקבל החבילה ולשלם לו חמשה ועשרים קראן.
939אחרי זה בא כ"ק
940אדמו"ר ואמר לבנו שמחכים לנסוע לפרשבורג. ולא הי' אתם על הוצאות הדרך, ולוו
941מבעל האכסניא ונסעו לפרשבורג.
942בבואם לפרשבורג
943ויצאו מהתחנה של בית הנתיבות, אמר כ"ק אדמו"ר לכ"ק בנו: אנו צריכים
944ללכת לבית הנכבד ביק ולנחם ב"ב (האיש ביק הי' למדן וירא שמים, כל ימיו עסק
945בתורה, ושבק חיים לכל חי).
946בלכתם ברחוב פגעו
947בבחור בן ישיבה, וביקשו ממנו שיראה להם איזו דרך לבוא לבית ביק. הבן ישיבה אמר
948שממהר ללכת ללמוד לישיבה, וצייר להם איך ללכת לימין ולשמאל. ויאמר כ"ק אדמו"ר
949להאברך: אנו גרים פה, וכתיב "ואהבתם את הגר", יטריח ויראה לנו את בית
950ביק. האברך ראה שהם אנשים מכובדים ובאים בטענת התורה, והלך עמהם עד בית ביק.
951אחרי אשר ניחמו את
952משפחת ביק, אמר להאלמנה: היות שהבנות הגיעו לפרקן, צריך להשתדל שיינשאו לאיש.
953ותאמר האלמנה שהעניות שוררת בבית, ואין להבנות מלבושים כראוי. ויאמר כ"ק אדמו"ר
954שאל ידאגו עבור מלבושים.
955משם הלך לישיבת חתם-סופר
956ודיבר עם הראש ישיבה שיבחר בן ישיבה למדן כראוי עבור בת המנוח ביק. הראש ישיבה בחר
957אברך אחד מתלמידי הישיבה, והתלמיד מיאן בההצעה, באמרו שעוד צריך לשקוד על דלתי התורה.
958ויאמר כ"ק אדמו"ר
959לכ"ק בנו: הלא אתה פעם הראשונה בפרשבורג (שכ"ק אדמו"ר ראה שהתלמיד
960בוש מלדבר ברבים, וכוונתו שפנים אל פנים יפעול יותר). והבין הכוונה שילך החוצה.
961וכה התדברו עם
962התלמיד, והחליטו שביום זה יתקיימו ה"תנאים", וקודם התנאים שלח כ"ק
963אדמו"ר חבילה אחת עבור הכלה, בגדים שונים עבורה.
964למחרת אמר כיק
965אדמו"ר: עתה צריך לשדך גם השניה. וילך להישיבה ודיבר עם הראש ישיבה שיבחר
966תלמיד מצויין עבור בת השני' של ביק. ובחר הר"י בהתלמיד שפגשו אז ברחוב והראה
967להם את הדרך לבית ביק. והציעו לפניו את בת ביק, ואחרי שקלא וטריא וחילופי דברים
968הסכים גם הוא. והחליטו שבו ביום יתקיימו ה"תנאים", וכ"ק אדמו"ר
969שלח חבילה השני' עבור הכלה, שארוז בה בגדים עבור הכלה.
970אחת עבור כעשר שנים,
971נסע כ"ק אדמו"ר הריי"צ דרך פרשבורג, והתעניין לדעת מה נעשה עם
972משפחת ביק, אחרי זה שאביו כ"ק אדמו"ר השתדל כ"כ עבור השידוכין. סר
973אל הרחוב ולא מצא הבית, שבמקום עמד בית חומה גדול ואין שריד לבית הקודם.
974ופנה כ"ק ללכת
975אל התחנה, והנה נפתחה דלת, ואשה צעירה לימים קרבה לכ"ק אדמו"ר ואמרה: כמדומה
976שאתם ואביכם הייתם נוכחים בעת ה"תנאים", של אחותי.
977וישאל כ"ק
978לשלום משפחת אחיותי', ותאמר: אחותי הבכירה - בעלה הוא אב"ד בעיר מפורסמת, וחיים
979בכבוד ובהרחבה. גם אחותי השניה גרה בעיר אחת גדולה, ובעלה הוא שו"ב, וחיים
980בהרחבה. גם אני נישאתי לאיש, וב"ה על הכל, אבל אין דומה חיי לחיי אחיותי
981הבכירות. חבל שלא הייתם על ה"תנאים" שלי...
982ומסיים הרב חיטריק
983ברשימותיו: בשנת תשי"ג פגשתי במונטריאול שד"ר עבור הישיבה, ואמר
984שבצעירותו, בהיותו אברך רך בשנים, למד בישיבת חתם-סופר, ובהיות כ"ק אדמו"ר
985הריי"צ בארה"ב בפעם הראשונה, בשנת תר"צ, הי' לו זכות שהיה בין הנכנסים
986ליחידות לכ"ק אדמו"ר, ואמר לכ"ק אדמו"ר שלמד בישיבת חתם-סופר.
987ויאמר לו כ"ק אדמו"ר שהוא זוכר אותו (אף כי כבר עברו יותר מכ"ה שנה
988או ל' שנה), וצייר לו על איזה שולחן ישב, ובאיזה צד בבית המדרש הי' מושבו.
989הפגישה עם ד"ר פרויד
990בתקופת שהותו
991בווינה, נפגש אדמו"ר הרש"ב עם הפסיכולוג והנוירולוג היהודי בעל השם
992העולמי זיגמונד פרויד (1856-1939), מהוגי תורת הפסיכו-אנליזה, שהיה יליד אוסטריה.
993על מפגש יוצא-דופן
994זה בין כ"ק אדמו"ר הרש"ב והפסיכולוג הנודע, אנו למדים מיומן
995ה"רשימות" של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, וכן משיחות הקודש שלו.
996וכך כותב הרבי
997ברשימותיו מתאריך 'ל"ג בעומר. תרצ"ב. ריגא', מה ששמע מחותנו אדמו"ר
998הריי"צ בעניין זה (להלן, עם פענוחי המו"ל):
999כ"ק מו"ח אדמו"ר
1000שליט"א סיפר לי:
1001בשנת תרס"ג סבל
1002אדמו"ר נ"ע מנמיכת הרוח. לי לא סיפר כ"כ בפרטיות, אבל לפני אמי הרבנית
1003שטערנא שרה תי' התאונן רבות, על שאחרי שנים של עבודה, בכל זאת אין אף מדה אחת כדבעי
1004למיהוי, ואין כל השכלה בהירה אצלו, ושאינו יכול להעמיק שכלו באיזה ענין.
1005- והוסיף כ"ק מו"ח
1006אדמו"ר שליט"א: זה הי' באותו חורף, שראיתיו איך שהתעמק ברעיונותיו וכו' באופן
1007שהי' מסולק לגמרי מן העולם [עיין פרטי הדברים בזה ברשימה דט' -י"א סיון תרצ"א],
1008וגם אחרי הי"ט כסלו דשנה ההיא, שיש לו שם, שמזה מובן גודל הפלאת מעלת מעמדו ומצבו
1009אז, ואעפ"כ התאונן כו' -
1010ובחורף ההוא נסענו מפני
1011זה לווין, לשאול בעצת הרופאים. הי' אצל הרופא הידוע פרייד.
1012הלה אמר נסיבת נמיכות
1013הרוח: די קאפ באגרייפט, וואס די הארץ פארטראגט ניט, און די הארץ פארטראגט ניט וואס
1014די קאפ באגרייפט.
1015ובתור עצה - צוה אשר
1016תהי' הסביבה שלו "יפה": ילמדו דבריו ודבוריו, ויראו שיודע לו עד"ז וכו'
1017- למען אשר עי"ז יעוררו רגש הרוממות בנפשו.
1018בדוגמת שבח התלמידים את רשב"י
1019בהתוועדות שבת פרשת
1020בחוקותי, כ"ב אייר תשכ"ב, סיפר הרבי עוד בעניין זה (במלאת שלושים שנה
1021לעת ששמע את הדברים מחותנו כמובא מרשימה דלעיל):
1022בל"ג בעומר שנת
1023תרצ"ב סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפור אודות אביו כ"ק אדמו"ר
1024מהורש"ב נ"ע, שאירע בשנת תרס"ג:
1025באותה שנה הי' כ"ק
1026אדמו"ר נ"ע במצב של היפך השמחה וטוב לבב. לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר
1027- לא סיפר כ"כ בפרטיות, אבל לפני זוגתו הרבנית התאונן על זה שאחרי שנים של עבודה,
1028אין אף מדה אחת מבוררת לתכליתה בכל הפרטים כדבעי למהוי, ושחסרה אצלו בהירות בהבנה והעמקה
1029כו'.
1030- כאשר כ"ק מו"ח
1031אדמו"ר סיפר זה, הוסיף והדגיש, שכל זה היה לאחרי אמירת ההמשך המפורסם של ראש
1032השנה דשנה ההיא, ולאחרי המאורע שהתעמק ברעיונותיו בעמקות גדולה כזו, שכאשר התעורר מעומק
1033מחשבתו התחיל לברר - בעקיפין - באיזה יום עומדים!... ולאחרי כל זה התאונן על העדר הבהירות
1034בהבנה והעמקה...
1035כ"ק אדמו"ר
1036נ"ע ביקר אז אצל הרופא הידוע פרויד, והלה אמר בסיבת מצב רוחו: המוח משיג מה שהלב
1037[ובלשונו של הרופא שדיבר בשפה האשכנזית: "דאס הערץ"] אינו יכול להכיל, והלב
1038אינו מכיל מה שהמוח משיג. ונתן עצה - שחסידים ילמדו ויתעמקו בדברים שאומר הרבי [ובלשונו:
1039ה"ראבינער"], ויביאום בפועל, ויודיעו לו על כל זה – שעל ידי זה יגרמו לו
1040נחת רוח.
1041מסיפור זה למדים . .
1042ביאור על המדובר בל"ג בעומר בענין השבחים ששיבחו תלמידי הרשב"י את רבם הרשב"י
1043- דלכאורה אין זה מדרך הצדיקים כו' - כי לפעמים
1044צריכים לעורר אצלם איזה ענין, על ידי זה שגורמים נחת רוח כו', על דרך סיפור הנ"ל
1045ע"ד הוראת הרופא שיוודע לו שלומדים ומתעמקים בדבריו וכו'.
1046שלילת שיטתו של ד"ר פרויד
1047מן העניין לציין,
1048שכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו התבטא מספר פעמים בשלילה כלפי שיטתו
1049הפסיכואנליטית של הד"ר פרויד ומחקריו.
1050כך לדוגמה, באגרת
1051שלפינו, מח"י אייר תשי"ט, כותב הרבי:
1052מאשר הנני קבלת מכתבו
1053עם העתקה מה שכתב להרב . . שי', ובטח ידוע גם לו אשר בכמה מכ"ע הנדפסים באידיש
1054בארצוה"ב, פרסמו בהנוגע לשיטתו של פרויד מעין ההערכה אודותה מזכיר במכתבו.
1055וכבר אמרתי, ע"פ
1056אחד היסודות משיטת החסידות, שאין בעולם רע בלא טוב, שהשטחיות בה מצטיינים כו"כ
1057מחוגי הקוראים מכ"ע, אף שתכונה רעה היא ביותר, שהרי השטחיות יש בה גרעון אפילו
1058לגבי העדר הידיעה, כיון שתופסים את הענין לפעמים הכי קרובות שלא לאמיתתו ומסלפים אותו.
1059מאידך גיסא, במצב ההווה
1060טובה רבה צפונה בה, כיון שבעוה"ר רוב כותבי המכ"ע וענינים הנדפסים, מוטב
1061להם שלא היו רואים אור הדפוס והפרסום והפסדם מרובה ותועלתם בספק גדול, מועילה השטחיות
1062למעט ההיזק וההפסד, וברוב הפעמים תופסים ענין הנדפס רק כסנסציא, ובפרט בנדון כהאמור,
1063וכטבע בנ"א למחרתו מחפשים סנסציא אחרת, וישן מפני חדש תוציאו.
1064עוד בעניין זה, ראה
1065להלן עמוד ## בקשר שהיה לרבי עם הפרופ' וויקטור פרנקל, תלמידו של הד"ר פרויד,
1066וגישת הרבי בעניין.
1067הוראה בעבודת ה' מהגלגל הענק בווינה
1068הוראה מיוחדת בדרכי
1069עבודת הבורא והבטחון בה', למד הרבי הרש"ב מעיון ב"גלגל הענק" של
1070העיר ווינה.
1071על כך אנו למדים
1072מאגרת מיוחדת ששיגר הרבי הריי"צ בה' מנחם אב ה'ש"ת, אל מר אהרן הירש
1073לעוויט. מר לעוויט זה היה אישיות מכובדת, והוא ערך את העיתון "דאס אידישע
1074ליכט". אלא שבשלב מסויים העיתון פשט את הרגל ומר לעוויט נקלע למשבר כלכלי
1075חמור, מה שהשפיע קשות על מצב רוחו.
1076בעקבות המשבר אליו
1077נקלע, כתב מר לעוויט לרבי הריי"צ על מר מצבו וכי הוא מיואש מהקורה עמו. הרבי
1078הריי"צ עודד את רוחו במכתב הבא, מה' מנחם אב ה'ש"ת:
1079במענה על מכתבו, אוהב
1080אני שפה חי' - בלא מליצות צבורות ולשון נופל על לשון - ואוהב אני ענין תוכני, וכששניהם
1081- שפה חי' וענין תוכני - באו כאחד במכתבו זה עשה עלי מכתבו רושם טוב, אבל יחד עם זה
1082הנה גם הדאיב את לבבי.
1083היאוש הוא הטפה המרה
1084התלוי' בחרבו של המחריב עולמו של הקב"ה, והמדיח את האנשים מדרכי החיים מלמלאות
1085תעודת מלאכותם בשליחות אדון עולמים, להאיר את העולם באור תורה ונועם המצות ומדות טובות.
1086ואין לך גיבור יותר גדול
1087ממי שמנצח את תולעת היאוש המכלה את הנפש ומאבד את הדעת.
1088האמונה, התקוה והבטחון
1089במי שאמר והי' העולם, הן המה סמי המרפא הממתיקים את רעל ארס היאוש, ומעמידים את האדם
1090הדתי על הגובה הראוי' לו, ונותנים לו הכח והעוז למלאות תעודתו.
1091עובדא.
1092בעיר פאטשעפ - פלך טשרניגוב
1093- גר איש אחד, חאזאנאוו שמו בעל בעמיו, ולו עסקים גדולים בקבלנות - פאדריאדן -
1094במסילות ברזל, ויקנה גם אחוזות ויערות, ויפרוץ האיש ויגדל במאד ויפתח סניפים מבית מסחרו
1095בערים קיוב חרקוב ופטרבורג.
1096חסיד הי' הגביר, ובכל
1097שנה ושנה הי' בא עם בנו ושני חתניו לליובאוויטש ושוהה שם איזה ימים, שומע דברי תורה,
1098סופג ריח דרכי החסידות, מבקר את כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם
1099זי"ע ושואל עצתו בעסקיו, מבקר את היכלי ציוני קברות הוד כ"ק אבותינו רבותינו
1100הק' זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, מתוועד - פארבריינגען - עם החסידים הזקנים
1101והאברכים שישבו - לשם חסידות - בליובאוויטש ונוסע לו.
1102כה נמשכו שנים רבות,
1103מר חאזאנאוו כבר הזקין ובנו וחתנו מר קיסין התחילו מנהלים את העסקים והכל עלה יפה,
1104עד שהגיע שנת תרס"ד - שנת משבר כללי במסחר הקבלנות.
1105כשנה התאבק בית מסחר
1106חאזאנאוו עם המצב, ומבלי הבט על הפסדים גדולים מילא בית המסחר את כתבי החוזה שלו עם
1107הנהלות מסלות הברזל עד אשר אפס כחו.
1108ויבא מר חאזאנאוו הזקן
1109עם חתנו מר קיסין ומנהל בית מסחרם הראשי לליובאוויטש, להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק
1110נבג"ם, להתייעץ איך להחלץ מן המיצר.
1111אחרי החשבון המדויק יצא
1112אשר אם ימכור מר חאזאנאוו את יערותיו אחוזותיו ובתיו אשר בקיוב ובחרקוב - יוכל לשלם
1113רק ארבעים אחוזים מחובותיו. ויתפלגו בדעותיהם, מר חאזאנאוו אמר שצריכים למכור הכל ולשלם
1114לבע"ח כל מה שאפשר, ומר קיסין ומנהל הראשי אמרו שצריכים לשלם רק ט"ו אחוזים,
1115וביתר הסכום לעשות מסחר וקנין.
1116כשהציעו דבריהם לפני
1117הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, בכה מר חאזאנאוו ואמר: עשרים שנה הי' קבלן מצליח
1118והרבה עשרות משפחות יהודים מצאו מחיתם בעסקיו, ולבסוף עליו לקרא שמיטה, וטוב מותו מחייו,
1119כי מתייאש הוא מלראות עוד טוב בחייו.
1120הוד כ"ק אאמו"ר
1121הרה"ק ענה ואמר:
1122בגן העיר בוויען ישנם
1123כמה דברים מפליאים, וביניהם יש אופן גדול גבוה מן הארץ, ועל צדדיו תלויות מרכבות –
1124וואגאנען. המרכבות הן מזכוכית משובצות בפסי ברזל, למען אשר היושב בהן יוכל לראות לכל
1125רוח שירצה, ובהנשא האופן מן הארץ תנשא גם המרכבה התלוי' בצדו, ובהגיעו לגובה ידועה
1126יכולים לראות מרחק רב, והאופן מתגלגל והמרכבה יורדת מטה, וכה מתגלגל האופן ולעומתו
1127המרכבות עולות ויורדות.
1128חז"ל אמרו גלגל
1129החוזר הוא בעולם, הגלגל מתגלגל ומרכבותיו עם רוכביהן עולות ויורדות. מטבע האדם הוא
1130אשר כשהוא במרום מרכבת גלגולו רוחו טובה עליו, והכל כקליפות השום נגדו, שוחק ומטיב
1131לבו, ובאמת אינו אלא שוטה כי מרכבתו תלוי' באופן המתגלגל, ומי שמרכבתו יורדת מטה בוכה,
1132ובאמת אינו אלא שוטה כי מרכבתו קבועה באופן המתגלגל. יעזר השי"ת ויבא אותו היום
1133הטוב אשר מרכבתו תרום.
1134ר' אהרן - אמר הוד כ"ק
1135אאמו"ר הרה"ק למר חזאנאוו, הסירו כל עוצב מלבכם, התחזקו באמונתכם ואמצו בטחונכם
1136בהשי"ת, ואתם אמר למר קיסין ומר באסס - גרשו את היאוש, ושימו לבבכם בחשבון מסחרי
1137באיזה אופן אפשר לקחת עוד עסקי קבלנות, והשי"ת יהי' בעזרם ויזמין לכם עסקים טובים.
1138מר קיסין ומר באסס עשו
1139כדברי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, ולא עברה שנה ובית מסחרו של מר חאזאנאוו
1140עמד על גובה מסחרי איתן.
1141אמנם כן, העיקר הוא הגברת
1142האמונה וחיזוק התקוה והבטחון, ועם זה לעשות בפועל כל מה שאפשר לעשות ולא לשבת בחיבוק
1143ידים, ולבכות את העבר המזהיר ולהזהר באלפי סייגים מלצייר לעצמו עתיד שחור.
1144כאמור, הנה מכתבו הסב
1145לי צער, אמנם התוספות המתיקו את העיקר. ותקוה טובה נשקפת לי בעזה"י בעבודה פורי'
1146לטובת הכלל בחיזוק היהדות והרבצת התורה ביראת שמים אשר לזה הנני נושא את נפשי.
1147[10] אגרת תתג, אגרות
1148קודש שלו כרך ג עמוד שע.
1149[11] אגרת תתח, אגרות
1150קודש שלו כרך ג עמוד שעה.
1151[12] אגרת תתי, אגרות
1152קודש שלו כרך ג עמוד שעח
1153[13] אגרת תתיא, אגרות
1154קודש שלו כרך ג עמוד שעט.
1155[14] אגרת תתיב. אגרות
1156קודש שלו כרך ג עמוד שפ.
1157[15] אגרת תתיג, אגרות
1158קודש שלו כרך ג עמוד שפא.
1159[16] אגרת תתיד, אגרות
1160קודש שלו כרך ג עמוד שפד.
1161[17] אגרת
1162ה'קפא. אגרות קודש שלו כרך ו עמוד עו.
1163[18] אגרת תתטו, אגרות
1164קודש שלו כרך ג עמוד שפה.
1165[19] אגרת תתטז, אגרות
1166קודש שלו כרך ג עמוד שפז.
1167[20] אגרת תתיח, אגרות
1168קודש שלו כרך ג עמוד שפח.
1169[21] ספר השיחות
1170תש"א מתורגם ללה"ק, עמוד עד ואילך.
1171[22] כך
1172מופיע בשיחת הקודש של הרבי הריי"צ, אולם כאמור, מאגרות הקודש של אדמו"ר
1173הרש"ב עולה כי הוא הגיע בי"ד בשבט.
1174[23] ספר השיחות
1175תרפ"ג עמוד 42, בתרגום חלקי מאידיש, ללא אחריות.
1176[24] רשימות היומן עמוד
1177רסד.
1178[25] אגרת לד, אגרות קודש
1179שלו חלק א עמוד נח.
1180[26] אגרת א'סט, אגרות
1181קודש שלו חלק ד עמוד תכט.
1182[27] משיחות ליל י"ט
1183וכ' כסלו תרצ"ד, ליקוטי דיבורים ליקוט ד מתורגם ללה"ק, עמוד 110.
1184[28] רשימות היומן עמוד
1185שעח.
1186[29] בסעודת בר המצווה של
1187נכדו. ליקוטי דיבורים ליקוט טו.
1188[30] רשימות היומן עמוד
1189רסה.
1190[31] ספר השיחות
1191תש"א מתורגם ללה"ק, עמוד עד.
1192[32] רשימות היומן עמוד
1193שנח.
1194[33] "ליטוף"
1195כזה תמצאו אצל יהודי. יש צורך ב"שער", אשר אז, בין אם זהו (הלימוד הוא
1196בענינים עמוקים כמו) ביאורי הזוהר או לקוטי תורה או דרך החיים [האמת היא שכל
1197עניינים הנ"ל הם "דרך החיים"] או (בענינים פשוטים, כמו) משניות
1198וכו' (היינו, שכאשר ישנו ה"שער", אזי יכולים להגיע למעמד ומצב הנ"ל
1199– ללמוד את הענינים למעלה כו').
1200[34] ספר השיחות קיץ
1201ה'ש"ת מתורגם ללה"ק, עמוד מד.
1202[35] ליקוטי דיבורים
1203ליקוט טז, מתורגם ללה"ק, עמוד 381.
1204[36] ספר השיחות
1205תש"א מתורגם ללה"ק, עמוד עד.
1206[37] ספר השיחות
1207תרפ"ד עמוד 62.
1208[38] ספר השיחות
1209תרצ"ו עמוד 45.
1210[39] רשימות היומן עמוד
1211רי.
1212[40] רשימות היומן עמוד
1213רסב.
1214[41] לקוטי שיחות חלק כז
1215עמוד 275.
1216[42] תורת מנחם
1217התוועדויות חלק כ עמוד 52.
1218[43] ספר השיחות
1219תרפ"ד עמוד 62.
1220[44] עוד
1221על ביקור אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ בפרשבורג, ראה להלן
1222עמוד ## בשולי הגליון.
1223[45] רשימות היומן עמוד
1224רכט.
1225[46] תורת מנחם
1226התוועדויות חלק לג עמוד 431.
1227[47] רשימות דברים (הוצאה
1228חדשה) עמוד 163.
1229[48] רשימות היומן עמוד
1230רכט.
1231[49] תורת מנחם
1232התוועדויות חלק לג עמוד 431.
1233[50] אגרת ו'תתחס, אגרות
1234קודש כרך יח עמוד שעח.
1235[51] אגרת א'רכא, אגרות
1236קודש שלו כרך ה עמוד קטז.