Chabad Library · Around Chassidus
The Chabad Rebbes and Austrian Jewry·
אשנת תרע"ד
ביקור לצורך טיפול שיניים
ביקור לצורך טיפול שיניים
בבשנת תרע"ד עשה
גאדמו"ר הרש"ב נסיעה נוספת לווינה לצורכי רפואה, לצורך הטיפול בכאבי
דהשיניים הקשים שלו.
הכידוע, אדמו"ר
והרש"ב סבל רבות על שיניו, מצד שהחמיר רבות על עצמו שלא לקבל טיפולי שיניים
זמחומרות הלכתיות.
חאדמו"ר
טהרש"ב הגיע לוינה ביום חמישי כ' מר חשוון, יום הולדתו החמישים ושלוש, ושהה שם
יכשבועיים ימים, עד לד' כסלו.
יאכך כותב הרבי
יבהרש"ב לאמו, בכ"א חשון תרע"ד, למחרת בואו לווינה:
יגת"ל בעד החוה"ש
ידכה לחי. באנו לפה שלו' ת"ל נעכטין ערך שעה ג' ביום, דער פארין איז גיווען גוט
טות"ל, מיר האבין פון ווארשאוו גינומען שלאף וואגן, איז הגם ניט פיל גישלאפין דאך
טזרוהט מען זעך אביסל אוים אז מיא ליגט רוהיג, דא האב איך נאך גאר נישט גיטאן, איך רעכן
יזאי"ה יום א' צוא פארין אין בודאפעסט, מיא זאגט אז דא איז אייך פראן גוטע דאק',
יחאיך וועל זעהען אי"ה ויא צוא טאן און ויא מיא וועט טאן יתן השי"ת שיהי' בהצלחה.
יטלתרגם ???
כובאותו יום, כתב
כאהרבי אגרת נוספת בעניין זה לבנו ולבני משפחתו, ובה הוא מציין את אכסנייתו בווינה
כבבמלון "ניו יורק":
כגבאנו לפה שלו' ת"ל
כדתמול שעה 3.10. לאנדא בא מויעסבאדען בוקר והמתין עלינו על הבאהן. דער גרעניץ איז גיווען
כהגאר עבליעך, הקאפייען הי' כמו שניתנו לנו בווארשוו, כן נתננו אנחנו אותם בויען.
כומתאכסנים אנחנו בהאטעל
כזנוי-יארק והיום קבלתי געמיזן סויפ, אך ר' אהרן ימלא אי"ה כל הדרוש. היום בא לפה
כחידידינו הרמ"מ מא"ז [=ר' מנחם מאניש מאנעסזאן] יחי'.
כטכותרת ???
להרבי הרש"ב החל
לאבטיפולי השיניים לשמם הגיע לווינה, ועל טיפולים אלו הוא מספר ימים אחדים לאחר מכן,
לבבכ"ה חשוון, לבנו ולבני משפחתו:
לג...מכתביך מווארשא ומליוב'
לדקבלנו לרוב עונג, את הפראפ' דבודאפעסט משבחים אותו, ודוד שרייבער מהלל אותו מאד, אמנם
להגם בפה יש פראפ' גדולים במקצוע הזאת, אך הייתי אצל דאק' בפה גם-כן מהמומחים, ואומר
לואשר גם מהשיניים יש בהם רקבון יכולים להניח כי שרשם חזק, רק צריכים לעשות בלאמבעס ובאחד
לזלהעמיד שן על שטיפט שנשאר עומד תמיד, וכאשר לע"ע חזק אצלי בלי-נדר שלא לעשות בלאמבעס
לחאין שן כנ"ל מהטעם הידוע לך, וגם לפי דבריו
לטדרוש על זה ערך חדש ימים, על-כן החלטתי לעת עתה לנקות השיניים וליקח קארין א' אשר ממנו
מהחניכים נפוחים, והתחלתי היום הנקיון לעשות אצל הדאק' הנ"ל ויתן השי"ת שיהי'
מאבהצלחה.
מבהדאק' אומר שיתן לי איזה
מגדברים לחזק אי"ה החניכים, לבלי יתפעלו כל כך מקור וכה"ג.
מדכפי הנראה נהי' אי"ה
מהפה עוד כשבוע ומקווה אני לקבל מכם מכתבים לפה...
מוובאגרת נוספת
מזבעניין, מביום שני ב' כסלו תרע"ד מווינה, כותב הרבי הרש"ב עוד בנושא אל
מחבנו ובני משפחתו:
מטבדבר היותינו פה,
נתקון השיניים, היא מסכת ארוכה, כידוע לך לא הסכמתי על בלאמבע וכה"ג. והתחיל
נאהדאק' על השיניים הבלויים להמית הנערוין, והתחיל על שן א' ביום ועש"ק, ועדיין
נבלא נגמר, ולדבריו יהי' הגמר מזה ביום ד' הבע"ל, ולעסוק עוד בזה יהי' נדרש עוד
נגכעשרה ימים, וכמעט שהחלטנו לבלי לעסוק עוד בזה.
נדותקוותי שניסע
נהאי"ה מפה יום ד' הבע"ל...
נוהמכתב האחרון מביקור
נזזה בווינה הוא מיום רביעי ד' כסלו, אל בנו ובני משפחתו:
נח..מחר אנחנו נוסעים
נטאי"ה מפה ערב שעה 7:20. ובאשר כל העת רצוני להיות בראם [=רומא], החלטתי עתה
סלעשות נסיעתינו כן, ניסע מפה ערב כנ"ל, ונבוא אי"ה לווענדיג יום ה' שעה
סא9:45 בוקר, ומווענעדיג ניסע אי"ה שעה 2:25, ונבוא אי"ה לראם שעה 6:45 בקר,
סבונשבות אי"ה בראם, ועפ"ע נהי' בראם עד יום ב' או יום ג', ואז ניסע
סגאי"ה למענטאן, והשי"ת יצליח דרכנו
סדרכישת ספרים מהספרייה בווינה
סהבהיותו בווינה בפרק
סוזמן זה, עסק אדמו"ר הרש"ב במספר נושאים נוספים.
סזבאגרות הקודש אנו
סחמוצאים שהרבי עסק ברכישת ספרי יהדות מתוך הספרייה הציבורית אשר בווינה. כך עולה מהאגרת
סטהבאה אותו שלח לבנו ולבני משפחתו, ממנטון שבצרפת, בי"א כסלו תרע"ד:
ע...בדבר הביבליאטעק דויען,
עאאיזה שעות קודם נסיעתינו הי' לאנדא אצל הדאק' מינץ ואמר-לו אשר דודו לעת-עתה אינו מסכים
עבעל המקח, ואמר לו לבוא בעוד איזה ימים, וכפי הנראה הוא מסכים על מקח, וחושב לפעול על
עגדודו שיסכים גם כן, רציתי לראות את התיבות, ואמר לי מינץ אשר המה תיבות גדולות, בקשתי
עדאת לאנדא שיהי' אצלו, ואם יהי' מוסכם יודיעני בטע"ג ואשלח לו המעות אי"ה.
עהפראכט [=דמי המשלוח]
עועולה מויען לווארשא ב' קראן שמונים העלער מכל 100 קילא. אוללמאן לא קבל מאומה מהביבליאטקע הלזו, הוא עוסק
עזבהספרים דייעלעניק ומשם הוא מוצץ ומושך דברים יקרי הערך, התעסקו הוא עם הביבליאטעקאר
עחשנמסרו שמה הספרי', א"ל שנמצא שם שבלי הלקט כת"י המחבר ז"ל ער באט עבורו
עטשני מאות קראנען, הבטיח לי אשר איזה מכת"י שיקבל אי"ה שם בהיותו על החתונה,
פישלח אלי לפה מה שאבחר לקנות יתן לי...
פאפגישות אודות "אגודת ישראל"
פבנושא נוסף בו הרבי
פגעסק בביקור זה, הוא פגישות עם מנהיגים ביהדות אונגריה, אודות גישתו של הרבי לתנועת
פד"אגודת ישראל" העולמית שהייתה אז בראשיתה.
פהכך כותב בעניין זה
פוהרבי באדר"ח טבת, ממנטון, לגביר וידיד בית הרבי מו"ה שמואל מיכל טריינין:
פזבהיותי עתה בויען דברתי
פחעם נכבדי אונגארן, והמה סרו מהאגודה ולא יאבו בה כלל וכלל ואם איזה מגדולי מדינתינו
פטמצטרפים לה הוא הוא רק מהעדר ידיעה בתוכניות העניין...
צספיח נוסף לביקור
צאבווינה אנו מוצאים באגרת נוספת מעשה בטבת תרע"ד, בה הרבי כותב ממנטון, "מבריאותי
צבת"ל אני מטייל בכל יום איזה שעות, רק אני סובל מהשיעול אשר הי' עוד בהיותי בביתי
צגוע"ע עוד לא עבר, בויען שאלתי ע"ז ונתן לי ריצעפט ולא הועיל, ותקותי אשר
צדהאויר דפה יפעול אי"ה לטוב, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'"...
צה[55] אגרת שפח. אגרות
צוקודש שלו כרך ב עמוד תשכד.
צז[56] אגרת שפט, אגרות
צחקודש שלו כרך ב עמוד תשכה.
צט[57] אגרת שצ, אגרות קודש
קשלו כרך ב עמוד תשכו.
קא[58] מן העניין להביא כאן את
קבעדותו של הרב צבי גרינוולד, שפורסמה בתוכנית "תורת חיים" (מספר 343) של
קגחברת JEM:
קדעבדתי
קהבצעירותי במוסד "חתם סופר" בירושלים, ונשיא המוסד היה הרב עקיבא סופר,
קושהיה נכדו של החתם-סופר. הרב סופר סיפר לי שבצעירותו – זמן מה לאחר שקיבל את
קזנשיאות ישיבת "חתם סופר", והיה הרב של פרשבורג. הוא היה במרינבאד או בקארלסבאד,
קחופגש באדמו"ר הרש"ב עם בנו אדמו"ר הריי"צ יושבים על ספסל ברחוב.
קטכשהתקרבתי
קיאליהם הם קמו ואמרו לי: 'שלום עליכם, רבה של פרשבורג. אנחנו יכולים למסור לך דרישת
קיאשלום מהישיבה בפרשבורג". שאלתי אותם למעשיהם בפרשבורג, והם ענו שבאותה תקופה
קיבהם פתחו ישיבה, והרבי הרש"ב רצה לדעת איך הישיבה בפרשבורג מתנהלת, איך היא מחזיקה
קיגמעמד מול רוחות ההשכלה, וכיוצא בזה. לאחר מכן הם באו לבקרני במלוני, ומצד הנימוס הייתי
קידצריך להחזיר להם ביקור. כשבאתי למלונם, הרבנית של אדמו"ר הרש"ב קיבלה את
קיהפניי, וביקשה ממני, "אתה אמור להיכנס לבעלי, אני רוצה לבקש ממך בקשה: בעלי
קיוסובל מכאבי שיניים, והוא לא רוצה ללכת לרופא שיניים. הוא חושש משאלה של כשרות בגלל
קיזהמתכת שבשיניים. תאמר לו בבקשה שלא יחמיר על עצמו, כדי שיפסיק לסבול, ושייגש לרופא
קיחשיניים"... תחילה חששתי לומר זאת לרבי. הייתי צעיר לימים והרבי כבר היה
קיטרבי... אבל הרבנית, אשת חבר כחבר, היתה תקיפה בעניין, וביקשה שאומר לו זאת. נכנסתי
קכאל הרבי ודיברנו מה שדיברנו. לפני שנפרדתי, אמרתי לרבי: "במחילת כבוד תורתו
קכאשל הרבי שאני מתערב בעניינים שלו, אבל הרבנית, אשת חבר כחבר, ביקשה ממני לומר לרבי
קכבשיילך אל רופא שיניים ויירפא, שיפסיקו לו הכאבים האיומים". הוספתי ואמרתי
קכגלרבי: "הרי ה'כלי ראשון' של האוכל הוא על האש, ואחר כך האוכל במצקת, ואחר כך בצלחת,
קכדואחר כך יש כף, ולבסוף כשמכניסים את האוכל לפה, זה כבר לא נחשב כרותחים, כך שאין
קכהכאן איסור שאפשר למששו כבשר בחלב או חמץ בפסח, בגלל המתכת שיש בתוך השיניים. נשאר
קכורק "חששא דחששא", חשש של חשש; האם בשביל זה צריך לסבול כאב
קכזשיניים?".
קכחהרבי
קכטשמע אותי והגיב: "רבה של פרשבורג - לפעמים השוחט שחט את העוף, והשחיטה לא
קלהייתה מושלמת ממש. חס ושלום, לא היה "הרגש", ומי מדבר על
קלא"פגימה"; "הרגש"? – אפילו הרגש לא היה. אבל השוחטים יודעים
קלבשהסכין צריכה להיות 'חד וחלק'... וזה לא היה חלק כל-כך. עולה השאלה האם לאכול או
קלגלא את העוף? אתה צריך לשקול: אולי זה רק "חששא דחששא"... אבל במקרה זה
קלדהחשש הוא חד פעמי. אם אכלת זאת, אז אתה הולך עם משהו שאתה צריך לתקן, עברת על
קלה"חששא דחששא". אבל עם השיניים - צריך ללכת עם זה כל הזמן, יום ולילה,
קלוכשיש לך איסור של "חששא דחששא", זה כואב הרבה יותר מכאב שיניים'!...
קלזוכשהרב
קלחמפרשבורג סיפר לי זאת אזי "ארכובותיו דא לדא נקשן" – הוא התחיל לרעוד –
קלט"היודע אתה מהו רבי?! האם אתה יודע מהו רבי?! רבי זה מי ש"חששא
קמדחששא" כואב לו יותר מכאב שיניים". הוא סיפר זאת בתדהמה, כאילו הוא חי
קמאמחדש את הרגש הזה – מה זה רבי!...
קמב[59] אגרת א'רסא, אגרות
קמגקודש שלו כרך ו עמוד קעב.
קמד[60] אגרת
קמהא'רסב, אגרות קודש שלו כרך ו עמוד קעד.
קמו[61] אגרת שצא, אגרות
קמזקודש שלו כרך ב עמוד תשכח.
קמח[62] התייחסות נוספת מהרבי
קמטהריי"צ לספרייה בווינה, שנים לאחר מכן, היא באגרת הבאה, ללא תאריך, בה כותב
קנ(אגרת ד'רצג, אגרות קודש שלו כרך יא עמוד ת) "אל יו"ר וחברי הקהלה
קנאהיהודית בעי"ת ווין, כפי שהרבה מו"ל וביבל' חשבו את הביב' כאחת מאלה
קנבשמכבדים אותה בתור תשורה, הנני מרשה לבקש ביחוד. מבקש מאד אשר יתנו כתשורה רשימת
קנגהספרים מנחת שלמה ח"ב, והכתובות שעל מצבות דבה"ק העתיק בווין, וגם עוד
קנדדברים שהוציאה הקהלה הווינאית, כפי שבקשתי את ידידי היקר באנשים הג' הנכבד ר' אהרן
קנהשור. ידידם הדו"ש טובם והצלחתם".
קנו[63] אגרת שצה, אגרות
קנזקודש שלו כרך ב עמוד תשלו. לשלמות עניין זה, גישתו של אדמו"ר הרש"ב
קנחל"אגודת ישראל", ראה בהרחבה בספר "אדמור"י חב"ד ויהדות
קנטגרמניה" עמוד 202 ואילך.
קס[64] אגרת תא, אגרות קודש
קסאשלו כרך ב עמוד תשמח.