The Library's Exhibitions·Exhibition 4: Our Rebbeim and Leadersתערוכות הספריה·תערוכה ד תערוכת רבותינו נשיאינו

אתערוכה ד
תערוכת רבותינו נשיאינו

בחפצי קודש, כתבי-יד-קודש, ספרי קודש

גציורי ותמונות רבותינו נשיאינו

דח"י אלול ה'תשנ"ו – כ"ב שבט ה'תשנ"ז

הב"ה

ופתיחה
לקראת ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים, הבעל-שם-טוב וכ"ק אדמו"ר הזקן, מייסדי החסידות הכללית וחסידות חב"ד, נפתחה תערוכת רבותינו שב"ספריית אגודת חסידי חב"ד – אהל יוסף יצחק – ליובאוויטש".

זבתערוכה הרביעית הזאת מוצגים ספרי רבותינו בהוצאתם הראשונה, כתבי-יד-קדשם והעתקות מתורותם, חפצי קודש, ציורי ותמונות פני קודש רבותינו נשיאינו השמורים בגנזי הספרייה.

חיותר ממאתים פריטים מוצגים בתערוכה. מכל אדמו"ר משתדלים להציג: דפוס הראשון של ספריהם, כתבי-יד-קדשם, חפצים תמונות וציורים שלהם. כל פריט מסומן במספר, ומתואר לפי המספר הזה בקטלוג המיוחד של התערוכה.

טהבעש"ט
לקוטי תורותיו של הבעל-שם-טוב לא נדפסו במשך ימי חייו (תנ"ח-תק"כ), וגם לא במשך שלשים השנים הבאות.

יהדפסתם התחילה בשנת תקנ"ב, ונדפסו אז בזה אחר זה ארבעה ספרים בשלוש שנים. שנים מהם מוצגים בתערוכה, בהוצאתם הראשונה:

יאלקוטים יקרים, לבוב תקנ"ב.

יבכתר שם טוב, זאלקווא תקנ"ד.

יגהשנים האחרים הם:

ידצוואת הריב"ש, [זולקווא] תקנ"ג.

טודרכי ישרים - הנהגות ישרות [זולקווא תקנ"ד].

טזכל אחד מהספרים הנזכרים נדפסו בהוצאות רבות במשך השנים. שנים מהם נדפסו מחדש על ידי קה"ת, במהדורה חדשה ומתוקנת, עם הוספות והשוואות, הערות ומפתחות. שניהם מוצגים בתערוכה:

יזכתר שם טוב, קה"ת תשמ"ז.

יחצוואת הריב"ש, קה"ת תשנ"א.

יטגם בכתבי-יד יש העתקות מלקוטי התורות וההנהגות האלו. כמה מהם מוצגים בתערוכה:

ככתב-יד 635, העתק "הנהגות ישרות" ועוד.

כאכתב-יד 252, העתק "הנהגות ישרות" ועוד.

כבפירוש למזמור קז שבתהלים, בכת"י 148.

כגהפירוש הזה נדפס כמה פעמים, ובאחרונה בס' תהלים ע"פ נועם אלימלך, נ.י. תשנ"ו, על פי כת"י אלו, ועמ"ש בזה שם עמ' תנח.

כדהפירוש מועתק אף בכת"י 104 מג, ב. 549 בתחלתו. 2063.

כהכוונת המקוה, וסדר נטילת ידים למי שאין לו מקוה, בכת"י 790.

כונדפסו כמה פעמים, ובאחרונה בס' בעל שם טוב, פר' יתרו סי"ב וס"כ, וש"נ.

כזכוונות המקוה מועתקות אף בכת"י 549 בתחלתו.

כחכוונות נוספות מהבעש"ט למקוה נדפסו בכ"מ, ובאחרונה בהוספות לסידור עם דא"ח, קה"ת תשמ"ו, ה[שטו], וש"נ.

כטפי' למשנה ראה את המציאה, בכת"י 251.

להפירוש מועתק אף בכת"י 570 קד, ב.

לאקבלות מהבעש"ט, בכת"י 239.

לב*

לגבנוסף לתורות והנהגות הבעל שם טוב, שנדפסו כאמור בכמה ליקוטים, נאספו גם סיפוריו בספר "שבחי הבעש"ט".

לדהספר נדפס בראשונה בקאפוסט בשנת תקע"ה, על ידי המדפיס החסיד ר' ישראל יפה, תלמידו של רבינו הזקן.

להבהקדמתו כותב המדפיס שסידר את הספר הזה על פי הדברים אשר שמע מאת רבו הנ"ל.

לומיד באותה שנה ושלאחריה נדפס הספר עוד כמה פעמים:

לזשבחי בעל שם טוב, ברדיטשוב תקע"ה.

לחשבחי בעל שם טוב, לאשצוב תקע"ה.

לטשבחי בעל שם טוב, קארעץ תקע"ו.

מלא ידועים כיום העתקות בכתב-יד מהספר שבחי בעל שם טוב; מלבד העתק אחד, שנכתב לפני ההדפסה הראשונה של הספר, נשמר בארכיון הספריה, ומוצג בתערוכה:

מאשבחי בעל שם טוב, כתב יד 1203.

מבעל פי כתב היד הזה נדפסה הוצאה מיוחדת של הספר:

מגשבחי הבעש"ט – כתב יד, ירושלים תשמ"ב.

מדהמגיד ממעזריטש
אחד מספרי החסידות הראשונים שיצאו לאור הדפוס היה הספר מגיד דבריו ליעקב, שהוא ליקוט תורותיו של הרב המגיד ממעזריטש. נדפס לראשונה בשנת תקמ"א, וחזר ונדפס אחר כך פעמים רבות.

מהבתערוכה מוצגים ההוצאות הראשונות של הספר:

מומגיד דבריו ליעקב, קארעץ תקמ"א.

מזמגיד דבריו ליעקב, קארעץ תקמ"ד.

מחמגיד דבריו ליעקב, לבוב תקנ"ב.

מטמגיד דבריו ליעקב, אוסטרהא תקנ"ד.

נמגיד דבריו ליעקב,ברדיטשוב תקס"ח, עם הסכמת הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

נאכמו כן מוצג הספר בהוצאת קה"ת:

נבמגיד דבריו ליעקב, קה"ת תשמ"ו.

נגתורותיו של המגיד נדפסו גם בספרים המיוחדים לבעל-שם-טוב, כמו "לקוטים יקרים" ו"צוואת הריב"ש" המנויים לעיל. אבל יש גם כמה ספרים המיוחדים לתורותיו, וגם הם מוצגים בתערוכה, בהוצאתם הראשונה:

נדאור תורה, קארעץ תקס"ד.

נהכתבי קודש, לבוב תרכ"ב.

נואור האמת, הוסיאטין תרנ"ט.

נזאור האמת, זיטאמיר תר"ס.

נחבשנים האחרונות נאספו תורותיו של המגיד ונדפסו בשני כרכים בשם "תורת המגיד". גם ספר זה מוצג בתערוכה.

נטתורת המגיד, ארה"ק תשל"ו.

סרבים מתורות הרב המגיד מועתקות בכתבי-יד. אחדים מהם מוצגים בתערוכה:

סאבכת"י 187.

סבבכת"י 1821.

סגבכת"י 2220.

סדהרב המגיד ממעזריטש לא היה רגיל לכתוב הסכמות לספרים. הספר היחיד אשר הרב המגיד כתב לו הסכמה, ומוצג בתערוכה, הוא:

סההלכה פסוקה, טורקא תקכ"ה.

סובהסכמה הזאת כותב הרב המגיד:

סזאף שהי' דרכי להיו' מן הנמנעים מליתן הסכמה על שום ספר, אמנם שאני הכא דאיכא פנים חדשות, ועביד דינא לנפשי', ומקצר את האמרים מן הפוסקים ... וראוי לעלות על מזבח הדפוס.

סחכלומר, לגודל יוקר מעלת עריכת ספר ליקוט הלכות מתוך הפוסקים, החליט לצאת מגדרו וליתן הסכמה לספר, שיעלה על מזבח הדפוס.

סטשנים אחדות אחר כך הורה הרב המגיד אל רבנו הזקן לכתוב את השלחן ערוך שלו, מסיבה זו עצמה, כפי שמסופר בהקדמת בני הגאון המחבר:

עמשמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל [המגיד ממעזריטש] לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן. ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל. והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי הלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים.

עאכ"ק אדמו"ר הזקן
יותר מארבעים שנה עברו מעת תחלת כתיבת השלחן ערוך על ידי רבנו הזקן, בשנת תקל"א, ועד לתחלת הדפסתו בשנת תקע"ד.

עבשנה אחת אחרי הסתלקותו של רבינו הזקן (כ"ד טבת תקע"ג) התחילו להדפיס את השלחן ערוך שלו.

עגאמנם עד אז כבר נדפסו כמה מספריו של רבינו הזקן, וכל אחד מהם נדפס כמה פעמים במשך התקופה הזאת.

עדבתערוכה מוצגים אחד מהדפוסים הראשונים של כל אחד מהספרים האלו, לפי סדר שנות הדפסתם הראשונה:

עההלכות תלמוד תורה, שקלאוו תקנ"ד.

עותניא, סלאוויטא תקנ"ז.

עזלוח ברכת הנהנין [קארעץ תקס"א].

עחשלחן ערוך, קאפוסט תקע"ד.

עטאחד מהספרים שנדפסו כמה פעמים בחייו, וכיום לא נודע אף טופס קיים ממנו, הוא הסידור שערך.

פ[אחר כך נמצא, באוסף רבותינו שבגלות מוסקבה, עותק הסדור שהדפיס בקאפוסט תקס"ג].

פאאמנם מיד אחרי הסתלקותו הדפיס בנו כ"ק אדמו"ר האמצעי את הסדור, יחד עם דרושי דא"ח שלו על סדר התפלה. ההוצאה הראשונה של הסידור הזה מוצגת בתערוכה:

פבסדר תפלות מכל השנה, קאפוסט תקע"ו.

פגאז התחיל נכדו כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לאסוף את תורותיו, והדפיסם בשני חלקים; ומחמת סיבות הצנזורה – בשני שמות נפרדים, ובהפסק של 11 שנים. שני החלקים של ההוצאה הראשונה הזאת מוצגים בתערוכה:

פדתורה אור, קאפוסט תקצ"ז.

פהלקוטי תורה, זיטאמיר תר"ח.

פו*

פזגוף כתב-ידו-הקדושה של רבינו הזקן מספר התניא והשלחן ערוך אינם קיימים, הם נשרפו בשריפה הגדולה שפרצה בלאדי בשנת תק"ע, כמסופר בכמה מקומות.

פחאמנם חלק אחד מספר התניא, היא אגרת התשובה בכתי"ק בנו כ"ק אדמו"ר האמצעי, מוגהת בכתי"ק אדמו"ר הזקן, נמצא בספריה ומוצג בתערוכה:

פטאגרת התשובה מוגהת בכתב-יד-קודש, כת"י 1018.

צהגהות אלו נכתבו, כנראה, בשנת תקס"ו, בשעה שנדפסה בפעם הראשונה אגרת התשובה במהדורה בתרא.

צאאמנם מספר העתקות של ספר התניא, שנעתקו לפני ההדפסה הראשונה של ספר התניא, נמצאות בספריה. כמה מהן מוצגת בתערוכה:

צבתניא, כת"י 261.

צגתניא, כת"י 268.

צדתניא, כת"י 750.

צהכמו כן שרדה העתקה אחת של חלק מהשלחן ערוך שלו, וגם היא מוצגת בתערוכה:

צושלחן ערוך, כת"י 238.

צזרגיל הי' רבינו הזקן לכתוב הגהות על גליונות הספרים שאצלו. כמה מהגהות אלו מועתקות בספרי כ"ק נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק". אמנם גם ספרים אלו היו למאכולת אש.

צחספר אחד עם הגהותיו על הגליון נשאר לפליטה ומוצג בתערוכה:

צטשו"ת מהרי"ק, עם הגהות כתי"ק על הגליון.

קאגרת כתי"ק אדמו"ר הזקן הכי מוקדם שהגיע לידינו הוא:

קאאגרת כתי"ק, שנכתבה לערך בשנת תקמ"א.

קב[שוב נראה יותר שנכתבה בשנת תקמ"ז, ונדפסה במהדורה החדשה של אגרות קודש שלו אגרת ט].

קגגם מוצגת בתערוכה:

קדכיפה, שע"פ המסורת היא הכיפה של כ"ק אדמו"ר הזקן.

קה[אחר כך התברר שהיא של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע].

קוכ"ק אדמו"ר האמצעי
שנות נשיאותו של כ"ק אדמו"ר האמצעי היו 15, משנת תקע"ג עד להסתלקותו בשנת תקפ"ח.

קזבשנים הראשונות לנשיאותו התעסק כ"ק אדמו"ר האמצעי בעריכת והדפסת ספרי כ"ק אביו אדמו"ר הזקן. כך הדפיס בשנים תקע"ד-ו את התניא עם אגרת הקודש, את השלחן ערוך, את הסידור עם דא"ח ואת באורי הזהר.

קחאחר כך התחיל להדפיס את התורות שלו, שהי' אומר וכותב.

קטבמשך שנות נשיאותו הבאות, הדפיס כמעט כל שנה ספר אחד או שנים. כל אחד מהספרים האלו, מוצג בתערוכה בהוצאתו הראשונה:

קישער התשובה והתפלה, שקלאוו תקע"ז.

קיאדרך חיים ותוכחת מוסר השכל, קאפוסט תקע"ט.

קיבנר מצוה ותורה אור, קאפוסט תק"פ.

קיגאמרי בינה, קאפוסט תקפ"א.

קידעטרת ראש, קאפוסט תקפ"א.

קיהשערי אורה, קאפוסט תקפ"ב.

קיותורת חיים, קאפוסט תקפ"ו.

קיזעוד ספר אחד הכין לדפוס ולא הספיק להדפיסו, ונדפס על ידי צאצאיו:

קיחפירוש המלות, ווארשא תרכ"ז.

קיטכל הספרים האלו נדפסו מחדש בשנים האחרונות. אמנם גם נדפסה סדרת ספרים "מאמרי אדמו"ר האמצעי", שבה לוקטו תורותיו שנאמרו או שנכתבו על ידו, ואשר לא נדפסו בספרים הנזכרים. אחד מהם מוצג בתערוכה:

קכמאמרי אדמו"ר האמצעי – בראשית, קה"ת תשמ"ט.

קכא*

קכבהתורות שהוא הי' אומר היו נרשמים גם על ידי תלמידיו שומעי לקחו. בתערוכה מוצג ביכל אחד, שנכתב על ידי אחד מתלמידיו, ובו רשם את התורות שנאמרו על ידו במשך שנת תקע"ז:

קכגהנחות דרושי תקע"ז. כת"י 1835.

קכדאמנם החלק הארי שבתורותיו נרשמו על ידו, חלקם נשמר בגוף כתב יד קדשו.

קכהכבר בשנות נשיאותו הראשונות של רבינו הזקן הי' הבן רושם את התורות שהי' שומע ממנו, וכך המשיך במשך כל השנים הבאות.

קכובספריה יש כמה ביכלאך כתי"ק אדמו"ר האמצעי שנכתבו על ידו בתקופת ליאזניא, כלומר לפני תקופת המאסרים בשנים תקנ"ט-תקס"א. אחד מהם מוצג בתערוכה:

קכזספר וזכרתי, כתי"ק 2237.

קכחכך מוצג גם כתי"ק של אחד הדרושים שכתב במשך שנות נשיאותו:

קכטפירוש המלות, כתי"ק 1197.

קלגם מוצגים בתערוכה:

קלאאגרת בחתימת יד קדשו.

קלבנרתיק תפילין של כסף, שנמסר על ידי פרופ' ישעי' ברלין, ועל פי מסורת המשפחה היא של כ"ק אדמו"ר האמצעי.

קלגכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" הרבה לכתוב יותר מכל האדמו"רים. מכל מקום לא הדפיס את חבוריו בעצמו.

קלדשני ספרים של זקנו כ"ק אדמו"ר הזקן הדפיס אדמו"ר ה"צמח צדק", הספרים תורה אור ולקוטי תורה, שבהם הוסיף הרבה הגהות וציונים, אבל את דרושיו שלו ותשובותיו לא מסר לדפוס.

קלההחסידים היו מעתיקים את כתביו, והם רוב כתבי-היד של דרושי חסידות שנמצאים אתנו היום.

קלוההוצאות הראשונות של ספריו המוצגים בתערוכה הם אלו שנדפסו אחרי הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו):

קלזשו"ת צמח צדק, אבה"ע ח"א, ווילנא תרל"א.

קלחפסקי דינים צמח צדק, ווילנא תרמ"ד.

קלטדרך מצותיך, פאלטאווא תרע"א.

קמדרך אמונה - ספר החקירה, פאלטאווא תער"ב.

קמאאור התורה - בראשית, פאלטאווא תרע"ג.

קמביהל אור - תהלים, פאלאווא תרע"ח.

קמגמתוך כתבי ידו הקדושה נבחרו אחד מהראשונים, שכתב עוד בתקופת כ"ק זקנו אדמו"ר הזקן, אחד מאלו שכתב בשנותיו האחרונות, ואחד ממכתביו:

קמדהנחות דרושי רבנו הזקן, משנת תקס"ז ואילך, כתי"ק 1052.

קמהכתי"ק 1056, דרושי השנים תרכ"א-ב ועוד.

קמומעט הן הגהותיו של אדמו"ר ה"צמח צדק" על גליונות הספרים. אמנם בספריה נמצא התנ"ך שלו, שבו למד ועל גליונותיו כתב הגהות:

קמזתנ"ך בכרך אחד, אמ"ד תכ"ז.

קמחבמספר מקומות רשם רבינו ה"צמח צדק" הגהות על גליונות התנ"ך. הגהות אלו כוללים: 1) סדר ההפטרה, במקום שיש בה חלוקי מנהגים. 2) מקום התחלת שני שלישי וכו', שהם לא נסמנו בדפוס, בתנ"ך הזה. 3) טעויות הדפוס ודיוקי נוסח המסורה שבתנ"ך.

קמטבדף הראשון של הספר רשום בכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע:

קנכ' בשפתי ישנים וז"ל תנ"ך מוגה מאד ומדויק על ידי כמה וכמה חכמי ישראל וחכמי נוצרים ולא נמצא בו טעות כלל ובגליון פי' קצת מלות בלשון רומא נדפס יפה מאד, דפוס אמשטרדם תזכ"ה.

קנאעל כריכת התנ"ך מבפנים ישנה מדבקה, שעליה כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

קנבמספרי הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והי' אומר בו ההפטורה.

קנגעוד מוצגים בתערוכה:

קנדתשובה, בכתב יד קדשו.

קנהשרוול הקאפאטא שלו, שנתחלק, כנראה, על ידי בניו אחרי הסתלקותו.

קנוכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
במשך שנות נשיאותו לא הדפיס את אף אחד מחיבוריו. בשנה הראשונה שלאחרי הסתלקותו, נדפס ספרו:

קנזלקוטי תורה לג' פרשיות, ווילנא תרמ"ד.

קנחשהוא בעצם דרושי רבינו הזקן, עם הגהות אדמו"ר ה"צמח צדק" ועם הגהות אדמור מוהר"ש נ"ע.

קנטתחלת הדפסת דרושי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע התחילה כאן בנ.י. כבר בשנת תש"ה. הם נדפסו בתצלום כת"י המעתיק ר' שמואל הסופר (ר' שמואל שרייבער). ראשון הספרים הנדפסים הי':

קסלקוטי תורה תורת שמואל, והחרים תרל"א, קה"ת תש"ה.

קסאבאותה תקופה ערך הרבי את:

קסבספר התולדות אדמו"ר מוהר"ש, קה"ת תש"ז.

קסגבמשך השנים האחרונות נדפסו כרכים רבים מתורותיו, וגם כרך מיוחד:

קסדאגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש, קה"ת תשנ"ג.

קסהגם מוצגות בתערוכה:

קסושתי אגרות כתי"ק.

קסזהנחות שכתב מדרושי אביו אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרי"ד, כתי"ק 1117.

קסחשאלות ותשובות שלו, כתי"ק 1041.

קסטדרושי שנת תרמ"א, כתי"ק 1130.

קעארנק של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

קעאובכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

קעבתכריך עור זה, בשביל החזקת ניירות, הוא מעזבונו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר קבלתיו במתנה מאת כבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע זי"ע בחורף שנת תרמ"ח.

קעגמגלת אסתר שנכתבה על ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

קעדכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
גם בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אי אפשר היה להדפיס ספרי יהדות ברוסיה, בלי רשיון מיוחד מהצנזורה, ורק בבית הדפוס שבפיקוחם, שהתקיים בווילנא. לכן גם הוא לא הדפיס את הדרושים שהי' כותב ואומר במשך עשרות שנות נשיאותו.

קעההוא הי' מוסרם למעתיקים שהעתיקוהו בעותקים רבים, או היו משכפלים אותו במימיוגרף. אחד מכרכים אלו מוצג בתערוכה:

קעוכרך דרושי תרס"ו, מימיוגרף.

קעזהתקופה היחידה שהי' אפשר להדפיס ברוסיה, בלי בקורת הצנזורה, היתה תקופת קרנסקי, אחרי נפילת המשטר הצארי בשנת תרע"ז ולפני עליית המשטר הקומוניסטי בשנת תרע"ח. מאותה תקופה מוצג בתערוכה:

קעחמכתבו הכללי שהדפיס באייר תרע"ז.

קעט* * *

קפבאופן רשמי לא קיבל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את הנשיאות עד לשנת תרנ"ד. אמנם מיד אחרי הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, בשנת תרמ"ג, התחיל לאמר ולכתוב דא"ח. וכך המשיך עד להסתלקותו בשנת תר"פ. מוצגים בתערוכה:

קפאהנחות כתי"ק, שכתב מדרושי אביו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, בשנת תרל"ו, בהיותו בן ט"ו.

קפבדף מכרך דרושיו משנת תרמ"ג.

קפגדף מכרך דרושיו משנת תר"פ.

קפדגם מוצגים בתערוכה:

קפהאגרת כתי"ק משנת תרל"ח.

קפותשובה כתי"ק משנת תרע"ח.

קפז* * *

קפחבשעה שברח כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עם ב"ב מליובאוויטש והתיישב ברוסטוב, בעת המלחמה בתחלת שנת תרע"ו, לא היה יכול לקחת עמו את כל אוסף ספריו. הוא הניחם למשמרת במחסן במוסקבא, ושם (במוסקבא) נמצאים הספרים עד היום. מכל מקום לקח עמו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את אוסף כתבי-היד וכמאה ספרים מאוסף ספריו וספרי אבותיו רבותינו.

קפטמתוך הספרים האלו מוצג בתערוכה:

קצאחד מכרכי התלמוד ירושלמי שנדפס בזיטאמיר, עם כמה הגהות בכתי"ק על הגליון.

קצאגם מוצג בתערוכה:

קצבפספורט שלו.

קצגלא מדובר כאן בפספורט שבו היה נוסע אל מחוץ לגבולות רוסיה, כי אם הפספורט הפנים-רוסי, שבו רשומות נסיעותיו בתוך רוסיה, אל העיירות וויטבסק, מוסקבא, פטרבורג ווילנא ורוסטוב, משנת תרס"ג ואילך.

קצדשטר התנאים שלו, ועליו כתי"ק אדמו"ר ה"צמח צדק":

קצההתנאים נכתבו בי' סיון תרכ"ה, בהיות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בן ארבע וחצי שנים, וכעשרה חדשים לפני הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו).

קצוכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב את השורה הראשונה:

קצזלמז"ט כו'.

קצחומעבר לדף הוסיף:

קצטגם אני מתחייב ... נאום מנחם מענדל.

רכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מסר לדפוס דרושים ושיחות, יותר מכל האדמו"רים שלפניו.

ראבתקופה הראשונה לנשיאותו, בעיקר בתקופת רוסיה, עד שנת תרפ"ח, הי' מוסרם לשיכפול במימיוגרף, ובשנים הבאות הי' מוסרם לדפוס.

רבאת המאמרים הי' מדפיס ב"קונטרסים" מיוחדים, ואת השיחות בסדרת "לקוטי דבורים".

רגמוצגים בתערוכה:

רדמאמר משנת תרפ"ג שהתפרסם במימיוגרף.

רהקונטרס מאמרים שנדפס בריגא.

רוקונטרס "לקוטי דבורים" שנדפס בריגא.

רזמאמר כתי"ק משנת ש"ת.

רחאגרת כתי"ק משנת תרפ"ג.

רטשיחה כתי"ק משנת תש"ג.

ריגם מוצגים בתערוכה:

ריאה"ספודיק" שלו.

ריבניירות האזרחות שלו.

ריגפעמונים שבהם היה קורא את המזכיר להיכל קדשו.

רידהקערה (טס של כסף) שעליה היה מסדר את ה"סדר".

ריההרבי
הספר הראשון שערך הרבי באנגלית היה:

ריולוח שנת ה'תש"ג

ריזלוח כיס לתלמיד חכם הצעיר, והוא אוצר בלום של ידיעות, מאמרי חז"ל, דינים ומנהגים, חידות וכו'.

ריחהספרים הראשונים שערך באידיש ובלה"ק היו:

ריטלוח היום יום, קה"ת תש"ג.

רכהגדה של פסח עם לקוטי מנהגים וטעמים, קה"ת תש"ו.

רכאמלבד ההוצאות הראשונות של הספרים הנ"ל, מוצגים בתערוכה גם:

רכבהגהות כתי"ק על גליון ה"תורה אור" שלו.

רכגהגהות כתי"ק על גליון הזהר שלו.

רכדהגהות כתי"ק על גליון הספר "מלאכי עליון".

רכההגהות כתי"ק על גליון "שערי חב"ד".

רכוספר "אור המאיר" שקיבל בתור "דרשה געשאנק" ביום חתונתו.

רכזספר "אור שמח" עם חתי"ק, שקיבל בתור דרשה געשאנק ביום חתונתו.

רכחמאמר מוגה בכתי"ק, משנת תשי"ז.

רכטתמונתו בהגיעו לגיל 3, לפני התספורת.

רלבפנה מיוחדת מוצגים:

רלאארבעת ה"עמודים"הראשונים שהרבי היה מתפלל אצלם בשנים הראשונות לנשיאותו.

רלבהראשון הוא זה שהתפלל אצלו בשנים תש"י-תשט"ו לערך. השני הוא זה שהתפלל אצלו בשנים תשט"ז-תשי"ח לערך. השלישי הוא זה שהתפלל אצלו משנת תשי"ט ואילך. הרביעי הוא זה שנוצר בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ונשלח לרבי עם מטוס ה"צ'רטר" הראשון שנסעו בו החסידים לרבי, באלול תשכ"ב.

רלגה"עמוד" הוגש לרבי בעת ההתוועדות המיוחדת שערך הרבי לכבוד האורחים, באור לערב ר"ה תשכ"ג.

רלדהרבי אמר אז שיחה מיוחדת, בה ביאר את מעלת העמוד שהובא, וסיפר וביאר את הסיפור הידוע, ששאל הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי את הוד כ"ק אביו רבינו הגדול במה התפלל בר"ה, ויענהו מיט דעם שטענדער, כי הכל אלקות והוא לבדו הוא ואין זולתו.

רלהגם מוצג באותה פינה:

רלוספר ההפטרות, שהיה מונח תמיד בחדר היחידות של הרבי, על גבי השלחן של אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שעמד בו.

רלזארון קודש שנבנה במטרה להחזיק בו את ה"ספר" הנזכר, והרבי הורה להעבירו למשמר בספריה.

רלחארון קודש קטן, התלוי על הקיר, ונוצר במטרה להחזיק בו את ספר התורה הקטן של הרבי.

רלטספר התורה הזה הוא של האחים הצדיקים מדפיסי סלאוויטא, שנאסרו על ידי הממשל הצארי, והיו במאסרבית שנים מרובות, שם קראו בס"ת זה.

רמהרבי קיבל את ספר התורה הזה בשלהי שנת תשי"ד, ומאז לא מש מתוך ידו, ב"עליות" שהיה מקבל בקרה"ת בשבת ובב' וה', ובריקוד ההקפות.

רמאהרבי הורה להעביר גם את ארון הקודש הזה למשמר בספריה.

רמבמודל בית המקדש והר הבית.

רמגהמודל נבנה על ידי עופר נדב מסידני אוסטרליה, והוגש לרבי בעת חלוקת הדולרים, שהורה להעבירו למשמר בספריה.

רמדגדולי החסידות
כאן מוצגים ספרים וכתבים אוטוגרפיים מגדולי החסידים במשך הדורות:

רמהתשובה, כתי"ק מהרי"ל, אחיו של רבנו הזקן.

רמוספר עבודת הלוי, מאת הגה"ח הרב אהרן הלוי מסטאראשעליע, [לבוב] תר"ב.

רמזתשובה, כת"י הגה"ח הרב ברוך מרדכי אבד"ק באברויסק.

רמחכרך שו"ת כת"י, מאת הגה"ח הרב יצחק אייזיק בהר"ד אבד"ק וויטבסק, מח"ס פני יצחק.

רמטתשובה, כת"י הגה"ח הרב נחמי' בירך מדובראוונא, מח"ס דברי נחמיה.

רנתשובה כת"י הגה"ח הרב יוסף תומרקין, אבד"ק קרעמענטשוג.

רנאמכתב כת"י הגה"ח הרב שמעון מנשה חייקין, אבד"ק חברון.

רנבתמונת הרז"א, בן כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

רנגחיבור, כת"י הגה"ח הרב אברהם דוד לאוואוט, מח"ס קב נקי ושער הכולל.

רנדמכתב בחתימת הגה"ח הרב מאיר שלמה ינובסקי, אבד"ק ניקוליוב.

רנהמכתב ר' חנוך הענדל קוגל, משפיע הראשון דישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

רנוספר פסקי הסידור, מאת הגה"ח הרב אברהם חיים נאה, מח"ס קצות השלחן ועוד, ירושלים תרצ"ז.

רנזרבי יצחק אייזיק מהאמיל
אחד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, הי' הגאון החסיד רבי יצחק אייזיק אבד"ק האמיל.

רנחמלבד תשובותיו בהלכה, שנדפסו בתוך ספר "תולדות יצחק אייזיק", הרבה לכתוב ביאורים בחסידות. מהם נדפסו כמה ספרים, ואחדים מהם מוצגים בתערוכה, במהדרורתם הראשונה:

רנטמאמר שני המאורות, פולטבה תרע"ה.

רסמאמר יציאת מצרים, וילנא תרל"ז.

רסאמאמר השפלות והשמחה, חמ"ד תרכ"ח.

רסבחנה אריאל, ברדיטשוב תער"ב.

רסגגם מוצגים בתערוכה:

רסדדרוש אחד בגוף כתי"ק, כת"י 652.

רסההעתקה מדרוש שלו, כת"י 158.

רסוהעתקה מדרוש שלו, כת"י 2213.

רסזהעתקה מדרוש שלו, כת"י 2241.

רסחרבי הלל מפאריטש
אחד מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, הי' הגאון החסיד רבי הלל מפאריטש.

רסטמלבד תשובותיו בהלכה, הרבה לכתוב "הנחות" וביאורים לדברי חסידות של רבותינו. מהם נדפסו כמה ספרים, ואחדים מהם מוצגים בתערוכה, במהדרורתם הראשונה:

רעלקוטי באורים לקונטרס ההתפעלות, ווארשא תרכ"ח.

רעאפלח הרמון, ווילנא תרע"ח.

רעבאמרי נועם, ווילנא תרל"ו.

רעגגם מוצגים בתערוכה:

רעדכרך דרושיו בגוף כתי"ק, כת"י 1046.

רעהמכתבו, גוף כתי"ק.

רעוהעתקה מדרוש שלו, כת"י 1328.

רעזהעתקה מדרוש שלו, כת"י 2194.

רעחרבי לוי יצחק שניאורסאהן
הגאון החסיד המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן, רבה של יקטרינוסלב, אביו של הרבי. רוב כתביו שכתב בנגלה בחסידות ובקבלה בהיותו ביקטרינוסלב נאבדו.

רעטנשאר לפליטה מה שכתב על גליונות הספרים האחדים שהיו בידו בגלותו (שנשלח על ידי הממשל הקומוניסטי, כעונש על תעסוקתו בהרבצת הדת), בשנים תרצ"ט-תש"ד.

רפוגם מה שכתב במכתבים אל בנו כ"ק אדמו"ר זי"ע.

רפאבדרך נס הגיע חלק מהספרים עם הגהותיו על הגליון, וכ"ק בנו אדמו"ר זי"ע מסרם לדפוס, בין השנים תש"ל-תשמ"ג.

רפבמתוכם מוצגים בתערוכה:

רפגלקוטי לוי יצחק, על הזהר, קה"ת תש"ל.

רפדלקוטי לוי יצחק, על תניא, קה"ת תש"ל.

רפהתורת לוי יצחק, על הש"ס, קה"ת תשל"א.

רפותורת לוי יצחק, הוספה, לילקוט שמעוני ומס' גטין, קה"ת תשל"ט.

רפזתורת לוי יצחק, הוספה, לתהלים ולפורים, קה"ת תשמ"ג.

רפחגם מוצגים בתערוכה:

רפטהזהר עם הגהותיו על הגליון, כתי"ק.

רצמחוסר דיו במקום גלותו, יצרה זוגתו הרבנית חנה ע"ה (שנסעה אליו, להיות אתו עמו בגלותו) דיו בצבעים שונים מעשבי השדה. בדיו זה נכתבו ההגהות.

רצאביאור לתהלים, כתב יד קדשו.

רצבמכתב כתב יד קדשו.

רצגתמונתו ביום שנאסר בשנת תרצ"ט.

רצדתמונתו אחרי ששוחרר מגלותו בשנת תש"ד.

רצהכשראה הרבי את התמונה הזאת לראשונה, התפלא, אם אמנם כך השתנה תואר פניו הקדושים אחרי 5 שנות גלות, ורשם אצלו: אאז"ל? כלומר, האומנם זהו אדוני אבי ז"ל?

רצותמונות וציורים
על הקירות של אולם התעורכה תלויים תמונות וציורים של דיוקן פני רבותינו הקדושים, ביניהם:

רצזכ"ק אדמו"ר הזקן
תואר פניו הק', ההדפסה הראשונה בשנת תרמ"ט, עם חתימת הצייר גלצ'בסקי. למטה כמה שורות בעברית וברוסית, בחתימת המו"ל ר' שמרי' שניאורסאהן וז. ש"ץ.

רצחתואר פניו הק', הדפסה ברוסיה. למטה כיתוב בעברית וברוסית. פגומה.

רצטתואר פניו הק', מצוייר באותיות ספרו תניא, על ידי נתנאל חזן. הדפסה. קופירייט וואשינגטון.

שD. C. 1924.

שאתואר פניו הק', הדפסה, קה"ת תשי"ב.

שבכנ"ל, בהוספת צבעים על ידי צייר.

שגתואר פניו הק', מצוייר באותיות ספרו תניא. הצייר חיים יעקב.

שדתואר פניו הק'. הצייר א. ק. טיפנברון.

שהתואר פניו הק' מלובש בטלית ותפילין. הצייר א. ק. טיפנברון.

שוכנ"ל, הצייר יעקב ליפשיץ.

שזתואר פניו הק'. ציור.

שחכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"
תואר פניו הק', הדפסה, ווילנא תרנ"ו. למטה כיתוב בעברית וברוסית.

שטכנ"ל, הוצאת מסורה.

שיכנ"ל, קה"ת תשי"ג.

שיאתואר פניו הק' מלובש בטלית ותפילין. הצייר א. ק. טיפנברון.

שיבתואר פניו הק'. הצייר יעקב ליפשיץ.

שיגכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
תואר פניו הק', התמונה המקורית, מוגדלת.

שידהדפסה מהתמונה המקורית.

שיהליטוש העתק מהתמונה המקורית.

שיותואר פניו הק'. הצייר יעקב ליפשיץ.

שיזתואר פניו הק'. הצייר גרטרוד זוקרקנדל, 1935.

שיחכנ"ל.

שיטכנ"ל.

שככנ"ל, לובש שטריימל, בידו מטפחת, בעת אמירת מאמר.

שכא[שוב נראה יותר שהוא ציור מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. ראה דיון וסקירה לקמן].

שכבתואר פניו הק'. הצייר נחום יצחק קפלן.

שכגכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
יושב וכותב דא"ח. תמונה.

שכדהדפסה מהתמונה הנ"ל. קה"ת תשי"ג.

שכהכנ"ל, בהוספת צבעים.

שכויושב באניה, בהגיעו לארה"ב. תמונה.

שכזציור שמן משנותיו הצעירות, מחזיק ספר על רקע ארון ספרים.

שכחתואר פניו הק', ציור שמן.

שכטיושב ליד שלחן העבודה בהיכל קדשו בריגא. תמונה.

שליושב ואוחז ביד חתנו – הרבי. הדפס ציור ע"פ תמונה.

שלאהרבי סומך בידו הקדושה. תמונה.

שלברבי לוי יצחק שניאורסאהן
תואר פניו הק'. הצייר א. ק. טיפנברון.

שלגתואר פניו הק', אחרי שחרורו מגלותו, בקיץ תש"ד.

שלדהרבי
הרבי על רקע ציור פני אדמו"רי חב"ד.

שלההדפס תמונה. הציירת ביבי סיגלית אשוויל. הכותרת "דור השביעי".

שלותואר פניו הק'. עפרון על נייר. הציירת נדיה מישאל.

שלזכנ"ל. הצייר אברהם ורדיגר.

שלחכנ"ל. שני ציורים הצייר אליהו בן-זקן.

שלטהרבי מקבל פדיונות. שנת תשנ"ב. הצייר א. ק. טיפנברון.

שמתואר פניו הק'. שמן על בד. הצייר יעקב ליפשיץ.

שמאהרבי יושב עם טלית וכובע. שמן על בד. הצייר מיכאל חונדיאשווילי.

שמבתואר פניו הק', מעוטר באותיות קונטרס מאמריו.

שמגכנ"ל, מצוייר מאותיות מאמר באתי לגני. הצייר שבח מיכל שווארץ.

שמדתואר פניו הק' על רקע כתר. שמן על בד. הצייר בראד סבראסיא.

שמההרבי נשען על הסטנדר. שמן על בד. הצייר א. ק. טיפנברון.

שמוכללי
יהודים מעוטפים בטלית לפני ארון קודש פתוח, מתפללים לישועה ולגאולה.

שמזציור שמן על בד. הצייר צ. רפאלי.

שמחסקירה
(כפר חב"ד גליון 724 ע' 27)

שמטלקראת ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים, הבעל-שם-טוב וכ"ק אדמו"ר הזקן, מייסדי החסידות הכללית וחסידות חב"ד, נפתחת "תערוכת רבותינו", שהיא התערוכה הרביעית של "ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש".

שנבתערוכה זאת מוצגים ספרי רבותינו בהוצאתם הראשונה, כתבי-יד קודשם והעתקות מתורתם, חפצי קודש, ציורי ותמונות פני קודש רבותינו נשיאינו השמורים בגנוי הספרייה.

שנאארונות-ראווה מיוחדים מוקדשים לבעל-שם-טוב, המגיד ממעוריטש, כ"ק אדמו"ר הזקן, כ"ק אדמו"ר האמצעי, כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והרבי נשיא דורנו.

שנבכמה שולחנות-ראווה מוקדשים לגדולי החסידות, הגאון החסיד ר' אייזיק מהאמיל, הגאון החסיד ר' הלל מפאריטש, הגאון החסיד המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן – אביו של הרבי.

שנגבין ציורי רבותינו נשיאינו מוצגים ארבעה ציורים של תואר פניו הקדושים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שעדיין לא התפרסמו. הציורים היו מונחים במשך השנים בארון-קיר שבחדר היחידות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

שנדעל שלושה מהם חתום הצייר גרטרוד ווקרקנדל, ונרשמה עליהם שנת הציור 1935 (תרצ"ה).

שנהאחד מהציורים האלו מבוסס על התמונה הידועה של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שבה הוא נראה יושב על כיסא, ונראות גם ידיו הקדושות. באחד מהם הוא לובש שטריימל ואבנט ובידו מטפחת, בעת אמירת מאמר. שני האחרים הם דיוקן פניו הקדושות.

שנויש הבדל בין תואר פניו הקדושות בארבע תמונות אלו ובין התמונה המפורסמת. גם נראה שינוי קטן בתואר פניו הקדושות בכל אחת מהתמונות, כלומר שהרבי הוא בכל אחת מהן במצב אחר ואולי אף בגיל אחר. ודבר זה אומר דרשני:

שנזהאם מדובר בצייר שזכר את מראה פני כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, 15 שנה אחרי הסתלקותו, או מדובר כאן בניסיון לצייר לפי תיאור אנשים שזכרו את רבנו?

שנחשאלתי על כך את הרה"ח הישיש ר' יהודה שי' [ע"ה] חטריק, ואמר שיש הרבה מן הדמיון בין הציורים האלו לתואר פני קודשו, אבל יש גם שינויים קלים.

שנטאחרי העיון נראה שיש קצת דמיון בין קלסתר הפנים בתמונות האלו ובין קלסתר פני כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. אם כן קיימת גם אפשרות, שנוסף על תיאורם של אנשים שזכרו ותיארו את פני כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שילב בציורים אלו גם כמה מתווי הפנים, לפי מה שראה אצל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. או שצייר בזה את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

שס[ומסתבר כאופן זה האחרון].