Chabad Library · Around Chassidus
The Library's Exhibitions·
אתערוכה ז
תערוכת רבינו הזקן
תערוכת רבינו הזקן
ב200 שנה לגאולת רבינו הזקן
גכ"ק אדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי
דבעל התניא והשלחן ערוך
הי"ט כסלו תקנ"ט - תשנ"ט
ובתערוכה מוצגים ספרי רבינו הזקן
זדפוסים הראשונים והוצאות החדשות
חכתבי-ידו-הקדושה והעתקות עתיקות מחיבוריו
טחפצי קודש וציורי דיוקנו הקדוש
יי"ט כסלו עד י"א ניסן ה'תשנ"ט
יאב"ה
יבפתיחה
ביום השלישי י"ט כסלו תשנ"ט ימלאו 200 שנה לגאולת כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו, בי"ט כסלו תקנ"ט.
ביום השלישי י"ט כסלו תשנ"ט ימלאו 200 שנה לגאולת כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו, בי"ט כסלו תקנ"ט.
יגלקראת היובל הזה, נפתחת תערוכה מיוחדת באולם התערוכות של ספריית ליובאוויטש – "תערוכת רבינו הזקן".
ידבתערוכה הזאת מוצגים ספרי רבינו הזקן, הן הדפוסים הראשונים והן ההוצאות החדשות, כתבי-ידו-הקדושה והעתקות עתיקות מחיבוריו, חפצי קודש וציורי דיוקנו הקדוש.
טובתחלת קטלוג התערוכה תבוא סקירת מאסר וגאולת כ"ק אדמו"ר הזקן, שאותה אנו חוגגים עתה; הראשונה בשנת תקנ"ט והשניה בשנת תקס"א.
טזהתאריכים הלועזים הנזכרים לקמן הם לפי הלוח הרוסי הישן, כפי שהם מופיעים במסמכים.
יזהמאסר הראשון והגאולה
ד' סיון תקנ"ח (8 במאי (1798
אחד מווילנא מגיש מלשינות נגד רבינו הזקן, אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה.
ד' סיון תקנ"ח (8 במאי (1798
אחד מווילנא מגיש מלשינות נגד רבינו הזקן, אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה.
יחחג השבועות, ו' סיון תקנ"ח (10 במאי (1798
אותו מלשין מגיש מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר ווילנא [הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שמי שערך והגיש את המלשינות לא היה יהודי].
אותו מלשין מגיש מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר ווילנא [הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שמי שערך והגיש את המלשינות לא היה יהודי].
יטי' אלול תקנ"ח (11 באוגוסט (1798
נפתח התיק נגד רבינו הזקן. הגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.
נפתח התיק נגד רבינו הזקן. הגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.
כי"ג אלול תקנ"ח (14 באוגוסט (1798
הוראת הקיסר לברר את תוכן המלשינות.
הוראת הקיסר לברר את תוכן המלשינות.
כאט"ו אלול תקנ"ח (16 באוגוסט (1798
הגנרל-פרוקורור מודיע אל המושל האזרחי של ליטא, את הוראת הקיסר, לברר את הנושא.
הגנרל-פרוקורור מודיע אל המושל האזרחי של ליטא, את הוראת הקיסר, לברר את הנושא.
כבכ"ט אלול תקנ"ח (30 באוגוסט (1798
המושל האזרחי של ליטא ממליץ לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא.
המושל האזרחי של ליטא ממליץ לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא.
כגי"ג תשרי תקנ"ט (12 בספטמבר (1798
הקיסר מצוה לעצור את רבינו הזקן וראשי החסידים ולשלוח לפטרבורג לחקירה.
הקיסר מצוה לעצור את רבינו הזקן וראשי החסידים ולשלוח לפטרבורג לחקירה.
כדב' דחג הסוכות תקנ"ט (15 בספטמבר (1798
הגנרל-פרוקורור מודיע אל מושל בילורוסיה, את הוראת הקיסר, לעצור את רבינו הזקן ולשלחו לפטרבורג לחקירה.
הגנרל-פרוקורור מודיע אל מושל בילורוסיה, את הוראת הקיסר, לעצור את רבינו הזקן ולשלחו לפטרבורג לחקירה.
כהימים האחרונים של החג
באים לאסור את רבינו הזקן ולהובילו לפטרבורג לחקירה.
באים לאסור את רבינו הזקן ולהובילו לפטרבורג לחקירה.
כול' תשרי תקנ"ט (29 בספטמבר (1798
מושל בילורוסיה מודיע אל הגנרל-פרוקורור כי הוא שלח את רבינו לפטרבורג, בליווי קצין ושני חיילים.
מושל בילורוסיה מודיע אל הגנרל-פרוקורור כי הוא שלח את רבינו לפטרבורג, בליווי קצין ושני חיילים.
כזח' מ"ח תקנ"ט (7 באוקטובר (1798
הגנרל-פרוקורור מודיע למושל בילורוסיה שרבינו הגיע לפטרבורג מבצר פטרופבלסק – שבו היה אסור כ"ק אדמו"ר הזקן.
הגנרל-פרוקורור מודיע למושל בילורוסיה שרבינו הגיע לפטרבורג מבצר פטרופבלסק – שבו היה אסור כ"ק אדמו"ר הזקן.
כחהקיסר מצוה להכין שאלות מקיפות ומפורטות עבור רבינו הזקן בשפת היהודים על חלק מהשאלות השיב רבינו בע"פ, ועל חלקם בכתב באריכות בלה"ק.
כטאודות האשמת סיוע למהפיכה הצרפתית ושאר ההאשמות היתה כמובן הכחשה נמרצת. ועל שאר השאלות אודות מהותה של התנועה החסידית השיב רבינו בארוכה בכתב בלה"ק. במענה הזה ביאר את תוכן ענין התפלה בכוונה, נוסח התפלה, דרושי החסידות, חכמת הקבלה, רדיפות המתנגדים, מעמד, תמיכת עדת החסידים שבארה"ק ועוד.
לי"ב מ"ח תקנ"ט (11 באוקטובר (1798
הכתב נמסר לתרגום. בפטרבורג אין מי שיתרגם ולכן נשלח (בי"ט מ"ח) על ידי הגנרל-פרוקורור אל מושל ליטא, כדי שיתורגם שם לרוסית.
הכתב נמסר לתרגום. בפטרבורג אין מי שיתרגם ולכן נשלח (בי"ט מ"ח) על ידי הגנרל-פרוקורור אל מושל ליטא, כדי שיתורגם שם לרוסית.
לאכ"ט מ"ח תקנ"ט (28 באוקטובר (1798
מושל ליטא מאשר את קבלת העדות של רבינו הזקן ומודיע שתתורגם בקרוב.
מושל ליטא מאשר את קבלת העדות של רבינו הזקן ומודיע שתתורגם בקרוב.
לבד' כסלו
מושל ליטא שולח בחזרה את העדות של רבינו הזקן, עם תרגום לצרפתית.
מושל ליטא שולח בחזרה את העדות של רבינו הזקן, עם תרגום לצרפתית.
לגאחרי שהגנרל-פרוקורור קיבל את התרגום סקר לפני הקיסר את השתלשלות המאורעות ותוצאות החקירות.
לדי"ט כסלו תקנ"ט (16 בנובמבר (1798
הקיסר מורה לשחרר את רבינו הזקן.
הקיסר מורה לשחרר את רבינו הזקן.
להכ' כסלו תקנ"ט (17 בנובמבר (1798
הגנרל-פרוקורור כותב נותן לרבינו הזקן תעודת שחרור וכותב על כך אל מושל בילורוסיה.
הגנרל-פרוקורור כותב נותן לרבינו הזקן תעודת שחרור וכותב על כך אל מושל בילורוסיה.
לוי"ח טבת תקנ"ט (15 בדצמבר (1798
מושל בילורוסיה מודיע אל ממשל וויטבסק על שחרור רבינו הזקן ועל ההוראה להניח לקהלה החסידית בקיומם הקודם.
מושל בילורוסיה מודיע אל ממשל וויטבסק על שחרור רבינו הזקן ועל ההוראה להניח לקהלה החסידית בקיומם הקודם.
לזמקורות: המסמכים הקשורים לכל האמור לעיל נדפסו ב"כרם חב"ד" גליון 4 עמ' 76-17. אגרות-קודש עמ' קו. "כפר חב"ד" גליון 551 עמ' 23.
לח[ובמהדורה החדשה של אגרות קודש ע' רז ואילך].
לט[במקביל לכל האמור לעיל, התקיים גם מאסר, חקירה ושחרור ראשי חסידי רבינו אשר בווילנא: עשרים ושנים מראשי החסידים בליטא נעצרו בתחלת מ"ח, לחקירה ודרישה. חלקם נשלח אחר כך לפטרבורג, אך נעצר בדרך, ע"פ הוראה להחזירם חזרה לווילנא. בי"ט כסלו הורה הקיסר לשחרר את כולם. ההוראה הגיעה לליטא בכ"ח כסלו, ולעת הדלקת נר החמישי שוחררו כולם לביתם].
מהמאסר השני והגאולה
גם אחרי השחרור מהמאסר הראשון לא שקטו מתנגדי ווילנא, והוסיפו למסור מלשינויות נוספות, הן נגד רבינו הזקן והן נגד תנועת החסידים בכלל.
גם אחרי השחרור מהמאסר הראשון לא שקטו מתנגדי ווילנא, והוסיפו למסור מלשינויות נוספות, הן נגד רבינו הזקן והן נגד תנועת החסידים בכלל.
מאבתחלת חורף תק"ס הגישו מלשינות נוספת אל הקיסר להרשות לחסל את התנועה החסידית.
מבכ' כסלו תק"ס (7 בדצמבר (1799
הגנרל-פרוקורור משיב אל מושל ליטא, שבהתאם להוראת הקיסר חייבים להניח לתנועה החסידית להתקיים.
הגנרל-פרוקורור משיב אל מושל ליטא, שבהתאם להוראת הקיסר חייבים להניח לתנועה החסידית להתקיים.
מגח' שבט תק"ס (23 בינואר (1800
מושל ליטא מודיע אל המשטרה הווילנאית על הוראת הקיסר כי חייבים להניח לתנועה החסידית להתקיים.
מושל ליטא מודיע אל המשטרה הווילנאית על הוראת הקיסר כי חייבים להניח לתנועה החסידית להתקיים.
מדי' אייר תק"ס (23 באפריל (1800
מתנגד בשם אביגדור, מי ששימש רב בפינסק וכעת גר בווילנא, מגיש אל הקיסר מלשינות ארוכה נגד רבינו הזקן ונגד שיטת החסידות בכלל.
מתנגד בשם אביגדור, מי ששימש רב בפינסק וכעת גר בווילנא, מגיש אל הקיסר מלשינות ארוכה נגד רבינו הזקן ונגד שיטת החסידות בכלל.
מהבמלשינות הזאת מרבה להקשות על הדברים האמורים ב"צוואת הריב"ש", ומסיק מכך שתנועת החסידות היא המשך לשבתי-צבי. מתלונן על אשר החסידים הביאו לפיטורו מרבנות פינסק, אשר קנה בכסף מלא (אחרי שגורש משם הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, על ידי המתנגדים). בסוף חוזר שוב לתוכן המלשינות הראשונה (של שנת תקנ"ט), ומסכם אשר רבינו הזקן שולח מעות לארה"ק כדי לסייע לממשלת תורכיה.
מוכ"ו סיון תק"ס (7 ביוני (1800
הגנרל-פרוקורור מודיע בכמה מכתבים אל מושל ליטא ואל התובע הכללי של ליטא, את הוראת הקיסר לברר את טיבן של התביעות בהלשנה.
הגנרל-פרוקורור מודיע בכמה מכתבים אל מושל ליטא ואל התובע הכללי של ליטא, את הוראת הקיסר לברר את טיבן של התביעות בהלשנה.
מזהמושל והתובע הכללי של ליטא העבירו את התיק לבירור במינסק, שאליה שייכת עיר פינסק.
מחב' מנ"א תק"ס (12 ביולי (1800
אחרי קבלת תוצאות הבירורים, כותב מושל ליטא אל הגנרל-פרוקורור, שאין יסוד להאשמותיו ותביעותיו של אביגדור.
אחרי קבלת תוצאות הבירורים, כותב מושל ליטא אל הגנרל-פרוקורור, שאין יסוד להאשמותיו ותביעותיו של אביגדור.
מטכ' מנ"א תק"ס (30 ביולי (1800
מושל ליטא כותב לו שוב, מה שהעלה הוא עצמו בחקירותיו. מספר את כל פרטי המלשינות והמאסר הראשון, ואשר אחרי החקירות לא מצא הקיסר שום שמץ בדרכי החסידים והורה להוציאם לחירות.
מושל ליטא כותב לו שוב, מה שהעלה הוא עצמו בחקירותיו. מספר את כל פרטי המלשינות והמאסר הראשון, ואשר אחרי החקירות לא מצא הקיסר שום שמץ בדרכי החסידים והורה להוציאם לחירות.
נשוב נשלחה הוראה לברר את תוכן תביעותיו הכספיות של אביגדור בקשר לרבנותו בפינסק. מושל ליטא השיב שאין בזה כל קשר לפלך ליטא.
נאח' מ"ח תקס"א (15 באוקטובר (1800
מושל מינסק מודיע לגנרל-פרוקורור כי העביר את בירור תוכן התביעה לידי עיריית פינסק.
מושל מינסק מודיע לגנרל-פרוקורור כי העביר את בירור תוכן התביעה לידי עיריית פינסק.
נבכ"ג מ"ח תקס"א (30 באוקטובר (1800
למרות כל האמור לעיל שולח הגנרל-פרוקורור החדש הוראה למושל בילורוסיה, להביא את רבינו הזקן לפטרבורג לחקירה.
למרות כל האמור לעיל שולח הגנרל-פרוקורור החדש הוראה למושל בילורוסיה, להביא את רבינו הזקן לפטרבורג לחקירה.
נגד' כסלו תקס"א (9 בנובמבר (1800
רבינו נאסר ונשלח שוב לפטרבורג בליווי משטרתי.
רבינו נאסר ונשלח שוב לפטרבורג בליווי משטרתי.
נדח' כסלו תקס"א (13 בנובמבר (1800
מושל בילורוסיה מודיע על כך במכתב אל הגנרל פרוקורור, בצירוף תוצאות הבירור שלו אודות רבינו הזקן וחסידיו, אשר יש להם משמעת לשלטונות ומעולם לא נמצא בהם דופי. מרבה בשבח רבינו הזקן.
מושל בילורוסיה מודיע על כך במכתב אל הגנרל פרוקורור, בצירוף תוצאות הבירור שלו אודות רבינו הזקן וחסידיו, אשר יש להם משמעת לשלטונות ומעולם לא נמצא בהם דופי. מרבה בשבח רבינו הזקן.
נהי"א כסלו תקס"א (16 בנובמבר (1800
הגנרל פרוקורור מורה למושל בילורוסיה, להטיל צו חיפוש על בית רבינו, לקחת משם מסמכים שימצאו ולשלוח אותם אליו לפטרבורג.
הגנרל פרוקורור מורה למושל בילורוסיה, להטיל צו חיפוש על בית רבינו, לקחת משם מסמכים שימצאו ולשלוח אותם אליו לפטרבורג.
נו*
נזכשהגיע רבינו הזקן לפטרבורג נמסרה לו רשימת הקושיות של אביגדור על הספר "צוואת הריב"ש" ומלשינויותיו נגד רבינו הזקן בענין מעות ארה"ק ובשאר הנושאים. בסך הכל י"ט סעיפים. רבינו השיב על כל טענותיו באריכות גדולה.
נחכ"א כסלו תקס"א (26 בנובמבר (1800
הגנרל פרוקורור סוקר לפני הקיסר את תשובותיו של רבינו הזקן, והקיסר מורה להעביר את התיק אל הסינט, כדי שיערכו דרישה וחקירה בתוכן המלשינות והתשובות.
הגנרל פרוקורור סוקר לפני הקיסר את תשובותיו של רבינו הזקן, והקיסר מורה להעביר את התיק אל הסינט, כדי שיערכו דרישה וחקירה בתוכן המלשינות והתשובות.
נטכ"ב כסלו תקס"א (27 בנובמבר (1800
התיק וההוראה נמסרים לידי הסינט, והסינט מעביר את נושא החקירה למחלקה השלישית של הסינט (הבולשת).
התיק וההוראה נמסרים לידי הסינט, והסינט מעביר את נושא החקירה למחלקה השלישית של הסינט (הבולשת).
סכ"ג כסלו תקס"א (28 בנובמבר (1800
עם העברת התיק לסינט מורה הקיסר לשחרר את רבינו הזקן ממאסרו, אחרי חתימת ערבים שהוא ישאר בעיר פטרבורג, ולא יצא את העיר עד אשר יותר לו.
עם העברת התיק לסינט מורה הקיסר לשחרר את רבינו הזקן ממאסרו, אחרי חתימת ערבים שהוא ישאר בעיר פטרבורג, ולא יצא את העיר עד אשר יותר לו.
סאכ"ד כסלו תקס"א (29 בנובמבר (1800
החיפוש בבית רבינו מתבצע, הספרים וכתבי היד שבבית נלקחים, ונאמני קהל לאזניא חותמים על תעודה מיוחדת, בה מאשרים את דבר לקיחת הכתבים והספרים מהבית וחתימת הבית.
החיפוש בבית רבינו מתבצע, הספרים וכתבי היד שבבית נלקחים, ונאמני קהל לאזניא חותמים על תעודה מיוחדת, בה מאשרים את דבר לקיחת הכתבים והספרים מהבית וחתימת הבית.
סבי"ח טבת תקס"א (22 בדצמבר (1800
הספרים והכתבים שנלקחו מבית רבינו נמסרים לסינט, בצירוף מכתב ורשימת הכתבים (14) והספרים (103).
הספרים והכתבים שנלקחו מבית רבינו נמסרים לסינט, בצירוף מכתב ורשימת הכתבים (14) והספרים (103).
סגכ"ד טבת תקס"א (28 בדצמבר (1800
אביגדור מגיש מלשינות נוספת, בו מעתיק מהמבואר בתניא אודות נפשות אומות העולם, ומנסה להוכיח מכך שהתנועה החסידית מזיקה למדינה, ומציע שיאסרו ראשי עדת החסידים ולהביאם לחקירה.
אביגדור מגיש מלשינות נוספת, בו מעתיק מהמבואר בתניא אודות נפשות אומות העולם, ומנסה להוכיח מכך שהתנועה החסידית מזיקה למדינה, ומציע שיאסרו ראשי עדת החסידים ולהביאם לחקירה.
סדשבט – אדר תקס"א (ינואר - פברואר (1801
חקירת הסינט נמשכה כמה חדשים, שבהמשכה נשאר רבינו הזקן בפטרבורג.
חקירת הסינט נמשכה כמה חדשים, שבהמשכה נשאר רבינו הזקן בפטרבורג.
סהתחלת ניסן תקס"א (תחלת מרץ (1801
רבינו הזקן פונה במכתב בקשה אל הקיסר פאוול, אליה מצרף שני תעודות שהתקבלו בשנים תקנ"ט-תק"ס, בהן מקבלת התנועה החסידית חופש פעולה מלא, בהוראת הקיסר.
רבינו הזקן פונה במכתב בקשה אל הקיסר פאוול, אליה מצרף שני תעודות שהתקבלו בשנים תקנ"ט-תק"ס, בהן מקבלת התנועה החסידית חופש פעולה מלא, בהוראת הקיסר.
סוט' ניסן תקס"א (11 במרץ (1801
הקיסר פאוול נרצח ובנו אלכסנדר מוכתר לקיסר רוסיה.
הקיסר פאוול נרצח ובנו אלכסנדר מוכתר לקיסר רוסיה.
סזיט ניסן תקס"א (21 במרץ (1801
הקיסר אלכסנדר מורה לשחרר את רבינו הזקן לביתו.
הקיסר אלכסנדר מורה לשחרר את רבינו הזקן לביתו.
סחכ"ז ניסן תקס"א (29 במרץ (1801
נשלחת הודעה מפטרבורג למושל רוסיה הלבנה אודות שחרור רבינו לביתו ואודות רשיון מלא שקיבל, להמשיך בהפצת החסידות בכל פלך רוסיה הלבנה בלא כל הפרעות מצד אף אחד.
נשלחת הודעה מפטרבורג למושל רוסיה הלבנה אודות שחרור רבינו לביתו ואודות רשיון מלא שקיבל, להמשיך בהפצת החסידות בכל פלך רוסיה הלבנה בלא כל הפרעות מצד אף אחד.
סטאמנם רבינו הזקן נשאר בפטרבורג מרצונו, עד לסיום בירור הנושא בסינט.
עלערך באותה תקופה פנה המלשין אביגדור בטענה על השחרור שניתן לרבינו הזקן, ועל אשר "לא פסקו עליו ולא על כת הנ"ל שום דין מורד נגד הדת והמלוכה". הוא מבקש שיתנו לו את תשובותיו של רבינו הזקן על המלשינות שלו, כדי שישתדל להוכיח נגדם.
עאי' אייר תקס"א (11 באפריל (1801
שני התעודות הנזכרות, שבמכתב רבינו הזקן אל הקיסר פאוול, מצורפות אל תיק החקירה.
שני התעודות הנזכרות, שבמכתב רבינו הזקן אל הקיסר פאוול, מצורפות אל תיק החקירה.
עבסיון תקס"א (מאי (1801
רבינו הזקן פונה במכתב בקשה אל הקיסר אלכסנדר, בו מגולל את כל פרשת העינויים שלו מההלשנות והמאסרים במשך השנתיים האחרונות, לכן מבקש למנוע מאביגדור מלהפריע יותר את מנוחתו ומלהצר את תנועת החסידות.
רבינו הזקן פונה במכתב בקשה אל הקיסר אלכסנדר, בו מגולל את כל פרשת העינויים שלו מההלשנות והמאסרים במשך השנתיים האחרונות, לכן מבקש למנוע מאביגדור מלהפריע יותר את מנוחתו ומלהצר את תנועת החסידות.
עגאלול תקס"א (אוגוסט (1801
רבינו הזקן כותב מכתב בקשה נוסף אל הקיסר, עם תוכן דומה, ומסיים "תינתן פקודה .. לחרוץ משפטי, ולצוות בכל מקום שיושבים שם יהודים, כי לא יעיז איש להחריד אותי ואת החסידים בדבר הלשנה שאין בהם ממש .. ויצוו להשיב לי את הנזק שסבלתי".
רבינו הזקן כותב מכתב בקשה נוסף אל הקיסר, עם תוכן דומה, ומסיים "תינתן פקודה .. לחרוץ משפטי, ולצוות בכל מקום שיושבים שם יהודים, כי לא יעיז איש להחריד אותי ואת החסידים בדבר הלשנה שאין בהם ממש .. ויצוו להשיב לי את הנזק שסבלתי".
עדבאותה תקופה עוזב רבינו הזקן את פטרבורג, ובמקום לחזור לביתו בלאזניא מתיישב בלאדי.
עהי"ח טבת תקס"ה (9 בדצמבר (1804
הקיסר אלכסנדר חותם על חוקת היהודים, ובו נכנס סעיף מיוחד (53):
הקיסר אלכסנדר חותם על חוקת היהודים, ובו נכנס סעיף מיוחד (53):
עואם באיזשהו מקום נוצר פילוג בקרב הקהילה, והפירוד הגיע לנקודה שאין מחנה אחד רוצה להתקיים ביחד עם המחנה השני באותו בית כנסת, אזי מותר לאחד מהם לבנות בית כנסת לעצמו ולמנות רבנים משלו.
עזבסעיף זה ניתן הרשיון לעדת החסידים לבנות בכל עיר בית הכנסת ולמנות רב משלהם, בלי הפרעות מצד המתנגדים.
עחמקורות: המסמכים הקשורים לכל האמור לעיל נדפסו ב"כרם חב"ד" גליון 4 עמ' 108-79. אגרות-קודש עמ' קז-קיא. "ספריית ליובאוויטש" עמ' ב-ח. "חסידים ומתנגדים" ח"א עמ' 237 ואילך. "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" עמ' ד.
עט[ובמהדורה החדשה של אגרות קודש ע' ער ואילך].
פספר התניא
אודות ספר התניא כותב רבינו הזקן בהקדמתו, שהוא כולל "תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש דמדינתינו תמיד כל אחד לפי ערכו לשית עצות בנפשם בעבודת ה', להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות, וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות למשמרת לאות".
אודות ספר התניא כותב רבינו הזקן בהקדמתו, שהוא כולל "תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש דמדינתינו תמיד כל אחד לפי ערכו לשית עצות בנפשם בעבודת ה', להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות, וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות למשמרת לאות".
פאכלומר, שמיד בתחלת נשיאותו היה כל חסיד נכנס ליחידות אל רבינו הזקן והיה מקבל הדרכה אישית בעבודת ה'. אחר כך נתרבו החסידים והזמן לא הספיק לכולם, אז הותקנו תקנות מיוחדות, המפורסמות בשמן "תקנות לאזניא", שהן הגבלות רבות על החסידים מתי יכולים לבוא ללאזניא ומתי יכולים לבקש להתקבל ליחידות.
פבבהתאם לזה רשם רבינו הזקן את תוכן "כל התשובות על כל השאלות למשמרת לאות" בספר התניא, שממנו יוכלו החסידים "לשית עצות בנפשם בעבודת ה'", והוא ספר היסוד לחסידות חב"ד.
פגספר התניא נמסר לפרסום ברבים, על ידי העתקות, לערך בשנת תקנ"ב. בשנת תקנ"ו הוגה מחדש והושלם על ידי רבינו הזקן ונמסר לדפוס. ההדפסה נגמרה בכ' כסלו תקנ"ז.
פדהספר נחטף מיד על ידי החסידים, ונדפס שוב ושוב. כבר בעשור הראשון להדפסתו, כלומר בין השנים תקנ"ז-תקס"ו, נדפס ספר התניא לפחות 6 פעמים.
פה*
פוההוצאה הראשונה כללה רק שני החלקים הראשונים:
פזא) לקוטי אמרים ב) שער היחוד והאמונה.
פחבהוצאה השניה נוסף לה גם החלק השלישי "אגרת התשובה".
פטלקראת ההוצאה הששית שנדפסה בשנת תקס"ו, ערך רבינו הזקן מחדש את "אגרת התשובה", ומסרה לדפוס במצורף לספר התניא.
צבשנת תקע"ד, (אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, בכ"ד טבת תקע"ג), הדפיסו בניו הקדושים הוצאה חדשה של ספר התניא, ובו הוסיפו עוד שני חלקים: ד) אגרת הקודש. ה) קונטרס אחרון.
צאמעתה ואילך כוללות כל הוצאות של ספר התניא חמשה חלקים.
צבכתבי יד
גוף כתב-יד-קדשו של ספר התניא לא נשמר. הוא נשרף כנראה בשריפה הגדולה שפקדה את בית רבינו הזקן בלאדי בשנת תק"ע. אמנם "אגרת התשובה" מוגהת בכתי"ק, שרדה ושמורה בארכיון הספריה, והוא המוצג הראשון שבתערוכה.
גוף כתב-יד-קדשו של ספר התניא לא נשמר. הוא נשרף כנראה בשריפה הגדולה שפקדה את בית רבינו הזקן בלאדי בשנת תק"ע. אמנם "אגרת התשובה" מוגהת בכתי"ק, שרדה ושמורה בארכיון הספריה, והוא המוצג הראשון שבתערוכה.
צג[כל הפריטים המוצגים בתערוכה, ממוספרים כאן, במספר הפריט שבתערוכה. ספרים המתוארים כאן בלי מיספור, אינם בספריה ואינם מוצגים בתערוכה]:
צדכרך הכולל דרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". חלקו כתי"ק. בכמה מקומות גם כתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.
צהכולל גם "אגרת התשובה" בכתי"ק אדמו"ר האמצעי, מוגהת בכתי"ק כ"ק אביו רבינו הזקן.
צו18X24 ס"מ. (1), רצד דף.
צזאוסף כתה"י מס' 1018.
צחבארכיון שמורים גם שני דפים כת"י מספר התניא, אשר עדיין לא ברור אם הם גוף כתב יד קדשו. תצלומו ניתן ברוב הוצאות ספר התניא.
צטארכיון מס' 4000,15.
קאחר הדפסת ספר התניא, מוגה מטעויות הסופרים וערוך מחדש במהדורא בתרא, לא היה יותר צורך בשמירת כת"י משובשים של ה"מהדורא קמא", ולכן לא נותרו כיום אלא עותקים בודדים מאותם כת"י.
קאכת"י אלו השמורים בארכיון מוצגים בתערוכה:
קבכת"י ס' התניא המתוארך בתאריך הכי עתיק הוא זה משנת תקנ"ב.
קגכולל העתקת דרושים ואגרות מכ"ק אדמו"ר הזקן ואחדים מכ"ק בנו אדמו"ר האמצעי וכ"ק נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק".
קדמצורת הכריכה נראה שנצטרפו בו כמה קטעי כרכי כת"י מדרושי רבותינו בכותרת דרושי רבינו הזקן נזכר בברכת החיים.
קהמועתקת בו מהדורא קמא של ס' התניא, שער היחוד והאמורה ואגרת התשובה.
קובהמשך להם מועתקים דרושי רבינו הזקן מתקופת תשרי-כסלו תקנ"ג על הסדר, ובהם מציין כמה פעמים לס' התניא ואגרת התשובה בתוספת "כנ"ל".
קז18X22 ס"מ. סז, לה-נה, טז, (5), נו-קכא דף.
קחאוסף כתה"י מס' 750.
קטכרך הכולל דרושי ואגרות קודש רבינו הזקן, ומהדורא קמא של ספר התניא.
קיעל גבי הכריכה רשום שם הכרך "להבין אמרי בינה".
קיא10X16 ס"מ. רו דף.
קיבאוסף כתה"י מס' 1118.
קיגכרך הכולל מהדורא קמא של ספר התניא ודרושי אדמו"ר הזקן.
קידבכותרת התניא: "קיצור לקוטי אמרים .. תניא".
קיה10.5X16 ס"מ. (39), פא דף.
קיואוסף כתה"י מס' 262.
קיז"קיצור לקוטי אמרים", הוא מהדורא קמא של ספר התניא.
קיחקולופון: נכתב בק' שקלאב הבירה.
קיט10.5X16 ס"מ. (9), מו דף.
קכאוסף כתה"י מס' 263.
קכאמהדורא קמא של ספר התניא.
קכב10.5X16 ס"מ. ב-ז, ו-לא, מז דף.
קכגאוסף כתה"י מס' 265.
קכדכרך הכולל מהדורא קמא של ספר התניא, ודרושי כ"ק אדמו"ר הזקן וכ"ק בנו אדמו"ר האמצעי.
קכהקולופון: היום יום .. טשאווס תקנ"ו.
קכו11X18 ס"מ. ב-כ, (8), כא-כה, ד, (12), מט, לח-מג, (9) דף.
קכזאוסף כתה"י מס' 268.
קכחכרך הכולל מהדורא קמא של ספר התניא, שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה, אגרותיו ועוד.
קכט10X16 ס"מ. נו-סה, ע-עא, עו-פה, קי-קכא, (2), מו דף.
קלאוסף כתה"י מס' 1837.
קלאמקורות: רשימה מפורטת יותר של כתבי יד ספר התניא – בהוספות להוצאות התניא החדשות.
קלבדפוסים הראשונים
כבר נזכר לעיל שההוצאה הראשונה של ספר התניא נדפסה בשנת תקנ"ז, וכבר בעשור הראשון להדפסתו, כלומר בין השנים תקנ"ז-תקס"ו, נדפס ספר התניא לפחות 6 פעמים.
כבר נזכר לעיל שההוצאה הראשונה של ספר התניא נדפסה בשנת תקנ"ז, וכבר בעשור הראשון להדפסתו, כלומר בין השנים תקנ"ז-תקס"ו, נדפס ספר התניא לפחות 6 פעמים.
קלגכל ההוצאות האלו ועוד, מוצגות בארון השני של התערוכה:
קלדתניא, סלאוויטא תקנ"ז.
קלה°8. פו דף.
קלותניא, זאלקווא תקנ"ט.
קלז°8. (2), עד דף.
קלחתניא, זאלקווא תקס"ה.
קלט°8. עג, (1) דף.
קמתניא, זאלקווא אחר תקס"ה.
קמא°8. 59 דף.
קמבתניא, זאלקווא אחר תקס"ה.
קמג°8. נח, (1) דף.
קמדתניא, שקלאוו תקס"ו.
קמה°8. צה, (1), כ דף.
קמולקראת ההוצאה הששית שנדפסה בשנת תקס"ו, ערך רבינו הזקן מחדש את "אגרת התשובה", ומסרה לדפוס במצורף לספר התניא. כמו כן נדפס אגרת התשובה בחוברת בפני עצמה:
קמזאגרת התשובה, שקלאוו תקס"ו.
קמח°8. כ דף.
קמטתניא, שקלאוו תקע"ד.
קננדפס על ידי בני הגאון המחבר.
קנאבהוספת אגרת הקודש וקונטרס אחרון.
קנב°8. (2), נב, ח, כח, (6) דף.
קנגמאז ואילך נדפסו כל ההוצאות של ספר התניא בחמשה חלקים: תניא, שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה, אגרת הקודש, קונטרס אחרון.
קנדיש עוד הוצאה אחת של ספר התניא, שנדפסה בסדילקוב – חסר שנת דפוס.
קנהאמנם היא נדפסה בדרך כלל על-פי זאלקווא תקנ"ט, אגרת התשובה היא במהדורא קמא, ולא נדפסו בה אגרת הקודש וקונטרס אחרון.
קנומסתבר שנדפסה לפני הוצאת תקע"ד, ואולי אף לפני הוצאת תקס"ו.
קנז°8. ,(3) ב-נט, (1), ס-סט, נ-נה דף.
קנחמקורות: רשימה מפורטת של דפוסי התניא – בספר "תורת חב"ד - ביבליוגרפיה - תניא" (כפר חב"ד תשמ"ב).
קנטדפוסים האחרונים
אלו הן ההוצאות הראשונות של ספר התניא, שנדפסו במשך תקופה של ח"י השנים תקנ"ז-תקע"ד.
אלו הן ההוצאות הראשונות של ספר התניא, שנדפסו במשך תקופה של ח"י השנים תקנ"ז-תקע"ד.
קסמאז עד שנת תש"ז, נדפס ספר התניא קרוב לארבעים פעמים נוספות.
קסאבשנת תשי"ד מסר כ"ק אדמו"ר זי"ע לדפוס את ספר התניא, בתוספת מפתח ענינים, לוח התיקון, רשימת הדפוסים ועוד. מאז ואילך נדפסות כל ההוצאות של התניא עם הוספות אלו.
קסבבשנים תשי"ד – תשל"ז נדפס התניא יותר משלשים פעמים נוספות.
קסגבשיחה מיוחדת במוצאי ש"ק פר' עקב תשל"ח, הורה הרבי זי"ע להדפיס את ספר התניא בכל מקום מגורי יהודים ברחבי תבל. שוב עורר על כך הרבי בשיחה מיוחדת בש"פ בא, ג' שבט תשד"מ, ועוד בכמה התוועדויות והזדמנויות.
קסדהדבר הפך למבצע. מאז ועד עתה נדפס התניא יותר מחמשת אלפי פעמים. בדרך כלל נדפס ספר התניא בערים המרוחקות, על ידי מכונת דפוס ניידת שמביאים לשם.
קסהחלק מאוסף דפוסי תניא אלו מוצג בארון מיוחד שבתערוכה.
קסומקורות: רשימה מפורטת של כל דפוסי התניא – בהוספות להוצאות התניא החדשות.
קסזהשלחן ערוך
אודות זמן התחלת עריכת השלחן ערוך כותבים "בני הגאון המחבר" בהקדמתם "והיתה התחלתו בהיותו יושב שבת תחכמוני" אצל הרב המגיד ממעזריטש, היינו לערך בשנת תק"ל.
אודות זמן התחלת עריכת השלחן ערוך כותבים "בני הגאון המחבר" בהקדמתם "והיתה התחלתו בהיותו יושב שבת תחכמוני" אצל הרב המגיד ממעזריטש, היינו לערך בשנת תק"ל.
קסחבתחלה חיבר את חלק או"ח, וב"מיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על או"ח". אחר כך במשך השנים חיבר את חלק יו"ד והלכות מלוקטות מחלק חו"מ ועוד.
קסטאמנם גם אז לא מסר את הספר לדפוס, כי אם "התחיל להגיה ולחדש בספרו זה".
קעוכה נמשך הדבר יותר מארבעים שנה, עד להסתלקות רבינו הזקן בשנת תקע"ג, וחיבור השלחן ערוך עדיין לא נמסר לדפוס.
קעאבינתיים היתה שריפה גדולה בבית רבינו בלאדי, בשנת תק"ע, ועוד שריפה נוספת בשלהי שנת תקע"ב, בעת בריחת רבינו הזקן עם בני ביתו בימי מלחמת נפוליון, ואודותם כותבים בני הגאון המחבר: "והנה מודעת זאת .. [בעת] שריפת הבתים פעמי' ספו תמו כתבי יד קודש של כבוד אאמו"ר ז"ל בעצמו, ולא נותר כ"א ההעתקות המפוזרים אצל התלמידים".
קעבמתוך ההעתקות האלו הכינו בני הגאון המחבר את ספר השלחן ערוך לדפוס.
קעגמתוך כל אותן כתבי היד של השלחן ערוך לא הגיע לידינו רק כרך אחד, שהתפרסם לאחרונה:
קעדרובו כתי"ק הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש אחיו של רבינו הזקן.
קעההוא כולל עיבודים שונים של ההלכות שבשלחן ערוך רבינו הזקן, שעדיין לא נתברר תוכנם אל נכון.
קעוכמה השלמות והשוואות על פיו נדפסו בהוצאות החדשות של השלחן ערוך.
קעזכולל גם הלכות ציצית שבסידור אדמו"ר הזקן; הלכות ציצית וקיצור דברי הראשונים והאחרונים; כששה מהדורות מהלכות מליחה שבספרו "שארית יהודה"; הערות לשו"ע אדה"ז ועוד.
קעח17X23 ס"מ. פז דף.
קעטאוסף כתה"י מס' 238.
קפמקורות: סקירת הדיונים אודות התקופות והשלבים בעריכת השלחן ערוך – ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", מבוא עמ' ט-י. ואודות כתב-היד הזה – שם עמ' י-יב.
קפאדפוסי השלחן ערוך
ההוצאה הראשונה של השלחן ערוך נדפסה במשך השנים תקע"ד-ו, בעיירות שקלאוו – קאפוסט. ששה כרכים, כל כרך כספר בפני עצמו.
ההוצאה הראשונה של השלחן ערוך נדפסה במשך השנים תקע"ד-ו, בעיירות שקלאוו – קאפוסט. ששה כרכים, כל כרך כספר בפני עצמו.
קפבשלחן ערוך אורח חיים הלכות פסח. שקלאוו תקע"ד.
קפג°8. (5), ב-רמח דף.
קפדהלכות נדה. קאפוסט תקע"ד.
קפה°4. (1), מח, נד, (16) דף.
קפושולחן ערוך מהלכות הצריכות מלוקטות מטח"מ וגם מהלכות רבית. קאפוסט תקע"ד.
קפז°8. (1), צד, כ דף.
קפחשלחן ערוך אורח חיים [ח"א]. קאפוסט תקע"ו.
קפט°8. (2), ג-ח, פג, עג-רצט, (1) דף.
קצשלחן אורח חיים הלכות שבת. קאפוסט תקע"ו.
קצא°8. (1), ב-צב, צז-(ר)פ, (2), צח דף.
קצבשלחן ערוך אורח חיים הלכות עירובין. קאפוסט תקע"ו.
קצג°8. (1), ב-קסד, קסט-רג, (2), כג דף.
קצדבהוצאות הבאות נדפס כל השלחן ערוך כסדרה אחת בעלת ששה חלקים.
קצה[סדילקוב] תקפ"ו.
קצוסדילקוב תקצ"א.
קצזבמשך השנים האלו התפשט השולחן ערוך של רבינו הזקן גם בפולין, והורגש הצורך להדפיסו גם שם.
קצחסיבה נוספת להדפסת השולחן ערוך בווארשא, כי בשנת תקצ"ז נסגרו כל הדפוסים היהודיים ברוסיה, ונשאר רק בית דפוס אחד בווילנא, שלא הספיק להדפסת כל הספרים הנחוצים:
קצטווארשא תקצ"ח-ת"ר.
רהמו"ל הוא הרה"ק רבי אברהם מרדכי אלתר בן החידושי הרי"מ מגור.
ראבמשך השנים נמצאו העתקות של עוד סימנים, קונטרס אחרון, תשובות ועוד.
רבבשנת תר"ז נערכה כל הסדרה מחדש, עם הוספות רבות, עם הקדמה מיוחדת של הרה"ק רבי חיים אברהם בן רבינו, ועם הסכמות גדולי רבני חב"ד.
רגבינתיים נפתח בית דפוס שני ברוסיה, בית הדפוס החסידי בזיטאמיר, ושם נמסרה הוצאה חדשה זו לדפוס:
רדזיטאמיר תר"ז-ח.
רהמאז ועד היום נדפסו לערך ששים הוצאות נוספות של סדרת השלחן ערוך של רבינו הזקן. בדרך כלל – כל הוצאה בארבע כרכים שהם ששה חלקים.
רומקורות: רשימה מפורטת של דפוסי שלחן ערוך אדמו"ר הזקן – בספר "ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", עמ' 143-20.
רזהלכות תלמוד תורה
למרות העובדה שהשלחן ערוך לא נדפס עד אחרי הסתלקות רבינו הזקן, כנזכר לעיל, שני חלקים קטנים השייכים לשלחן ערוך, נדפסו כבר קודם, על ידי רבינו הזקן.
למרות העובדה שהשלחן ערוך לא נדפס עד אחרי הסתלקות רבינו הזקן, כנזכר לעיל, שני חלקים קטנים השייכים לשלחן ערוך, נדפסו כבר קודם, על ידי רבינו הזקן.
רחהראשון שבהם הוא הלכות תלמוד תורה, שהוא הספר הראשון שמסר רבינו הזקן, יותר משנתיים לפני מסירת ספר ה"תניא" לדפוס.
רטהלכות תלמוד תורה, שקלאב תקנ"ד.
רינדפס עם הסכמות, אבל בעילום שם המחבר.
ריא°8. לה דף.
ריבתלמוד תורה מבעל המחבר ספר התניא, עם הסכמות חדשות. לבוב תקנ"ט.
ריג°12. (2), לד דף.
רידתלמוד תורה, [סדילקוב] חש"ד. על פי לבוב תקנ"ט, עם איזה שינוים קלים בשער וכו', ושונה התאריך לשנת תקנ"ח.
ריהעל פי הדמיון בין קישוטי הספר ושמות פועלי הדפוס נראה שנדפס יחד עם ספר התניא שנדפס שם, ותואר לעיל.
ריו°8. (1), לא דף.
ריזכשנדפס השלחן ערוך בשנת תקע"ד ואילך, נכלל בו גם הלכות תלמוד תורה.
ריחבהוצאה הראשונה נדפס בין ההלכות המלוקטות, ובהוצאות המאוחרות יותר, בחלק יו"ד.
ריטמאז ואילך לא נדפס הלכות תלמוד תורה בפני עצמו, מלבד מהוצאת אחדות:
רכהלכות תלמוד תורה, ווארשא ת"ר.
רכאהיא הדפסה מיוחדת מהשולחן ערוך שנדפס אז שם, ותואר לעיל.
רכב°8. (1), כ דף.
רכגתלמוד תורה, לבוב תר"י.
רכד°8. (24) דף.
רכהבשנת תשכ"ה נדפסה הוצאה חדשה של הלכות תלמוד תורה, עם מראי מקומות והערות בשולי הגליון על ידי הרב ניסן מאנגעל, ועוד הוספות שונות.
רכו°8. (3), לז דף.
רכזמאז ואילך נדפסו הלכות תלמוד תורה בהוצאות רבות, בדפוס צילום מאותה הוצאה.
רכחגם בהוצאות השולחן ערוך שנדפסו אחר כך נכללו הלכות תלמוד תורה בדפוס צילום של אותה הוצאה.
רכטמקורות: רשימה מפורטת של דפוסי הלכות תלמוד תורה – בספר "ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", עמ' 1-.16.
רלברכות הנהנין
הספר השני בהלכה שמסר רבינו הזקן לדפוס הוא "לוח ברכת הנהנין". והיא מהדורא בתרא מהלכות אלו שבשולחן ערוך שלו.
הספר השני בהלכה שמסר רבינו הזקן לדפוס הוא "לוח ברכת הנהנין". והיא מהדורא בתרא מהלכות אלו שבשולחן ערוך שלו.
רלאהשלחן ערוך (עם מהדורא קמא של הלכות אלו) לא נדפס עד שנת תקע"ד, כנזכר לעיל. אמנם לוח ברכת הנהנין (מהדורא בתרא של הלכות אלו) נדפס כבר בשנת תק"ס.
רלבלוח ברכת הנהנין, שקלאוו תק"ס.
רלגלוח ברכת הנהנין, זאלקווא תקס"א.
רלד.12 כז, (1) דף.
רלהלוח ברכת הנהנין [רוסיה פולין תקס"א?].
רלולוח ברכת הנהנין, קארעץ [תקס"א-ג].
רלז°8. (25) דף.
רלחלוח ברכת הנהנין, לבוב [תקס"ד].
רלט°8. (26) דף.
רמ[תאריך ההסכמה הוא כ"ג מ"ח תקס"ד, ומסתבר שבאותה שעה עדיין לא הגיעה לידיהם המהדורא בתרא, שנדפס בסידור בשנת תקס"ג בשם "סדר ברכת הנהנין", כדלקמן].
רמאלוח ברכת הנהנין, [רוסיה-פולין] חש"ד.
רמב[יש המשערים שנדפס לערך בשנת תק"צ, אבל לפי זה תמוה מדוע הדפיסו את ה"לוח" שהוא מהדורא קמא, ולא את ה"סדר" שהוא מהדורא בתרא, שכבר נדפס עד אז פעמים רבות, בתוך הסידור וגם פעם אחת בפני עצמו, עם תרגום ללשון אידיש, כדלקמן].
רמג*
רמדבשנת תקס"ג מסר רבינו הזקן לדפוס את הסידור, ובו נכלל גם "סדר ברכת הנהנין", שהוא מהדורא שלישית של הלכות אלו.
רמהמאז ואילך נדפס "סדר ברכת הנהנין" פעמים רבות גם בקונטרס בפני עצמו, וגם בתוספת תרגום לשון אשכנז.
רמואמנם עיקר הדפסותיו של סדר ברכת הנהנין הן בתוך ההוצאות הרבות של הסידור שבנוסח רבינו הזקן, ובתור הוספה להוצאות החדשות של השלחן ערוך.
רמזמקורות: רשימה מפורטת של דפוסי לוח וסדר ברכת הנהנין – בספר "ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן", עמ' 256-202.
רמחשאלות ותשובות
בהוצאות הראשונות של השלחן ערוך, נדפסו רק תשובות אחדות. הן לא נדפסו כחטיבה בפני עצמה, כי אם כל תשובה נדפסה במקום הראוי לה בשלחן ערוך.
בהוצאות הראשונות של השלחן ערוך, נדפסו רק תשובות אחדות. הן לא נדפסו כחטיבה בפני עצמה, כי אם כל תשובה נדפסה במקום הראוי לה בשלחן ערוך.
רמטבנוסף לכך נדפסה תשובה אחת בחוברת בפני עצמה:
רנתשובת אדמו"ר הגאון, קאפוסט תקע"ה.
רנא°4. (1), י דף.
רנבבהוצאת השלחן ערוך של זיטאמיר תר"ז, לוקטו מחדש כל השו"ת ונדפסו בחוברת בפני עצמה, במצורף להוצאת השלחן ערוך:
רנגשאלות ותשובות, זיטאמיר תר"ז.
רנד°8. (1), ב-מד דף.
רנהמעתה ואילך נדפסה חוברת השו"ת בכל ההוצאות, כנספח לסדרת השלחן ערוך.
רנובשנת תשמ"ח נדפסו השאלות ותשובות בכרך בפני עצמו, עם הוספות ומראי מקומות וציונים על ידי הרב לוי שי' ביסטריצקי.
רנזנ. י. תשמ"ח.
רנח°8. (15), 494 עמ'.
רנטסידור
בשנת תקס"ג מסר רבינו הזקן לדפוס את סדור התפלה שערך על פי נוסח האריז"ל.
בשנת תקס"ג מסר רבינו הזקן לדפוס את סדור התפלה שערך על פי נוסח האריז"ל.
רסהאריז"ל עצמו לא חיבר סדר תפלות לכל השנה, רק תלמידיו ותלמידי תלמידיו חברו סידורים שיתאימו אל כוונות האריז"ל. כמה סידורים כאלו נדפסו בין השנים תקכ"ה-תקנ"ד.
רסאמסופר שרבינו הזקן עיין בששים סידורים כדי להגיה על פיהם את נוסח התפלה שלו.
רסבעוד מסופר, שלפני ההסתלקות של רבינו הזקן התפאר בשלושה דברים שתיקן בחייו, ונוסח התפלה הוא אחד מהם.
רסגבתוך הסידור הזה הוסיף רבינו הזקן לקוטי דינים ומנהגים, אשר ערך רבינו אחרי עריכת השלחן ערוך, והפסקים אשר בו הם מהדורא בתרא לגבי מה שפסק בשלחן ערוך שלו.
רסדאחר כך הדפיס רבינו הזקן את הסידור הזה עוד שני פעמים, עם הוספות ותיקונים.
רסהכיום לא ידוע עותק משלושת ההוצאות האלו, וידוע לנו עליהם רק מתוך הקדמת שער הכולל שמתארם:
רסוסדור תפלה על פי נוסח האריז"ל, שקלאוו תקס"ג.
רסז[אחר כך נמצא עותק ממנו, באוסף רבותינו שבגלות מוסקבה].
רסחסדור תפלה על פי נוסח האריז"ל, קאפוסט חש"ד.
רסטסדור תפלה על פי נוסח האריז"ל, קאפוסט חש"ד (הוצ' שניה).
רעאחר כך נדפסו הוצאות רבות של סידורי תפלה כפי אשר יסד רבינו הזקן, עם לקוטי הדינים והמנהגים, בעריכות שונות. כל מדפיס שינה והוסיף דברים כפי הבנתו.
רעאמקורות: רשימת הידוע לנו אודות ההוצאות הראשונות של הסידור, עד להדפסת הסדור תורה אור דלקמן – קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' לה עמ' רלה-רמ. עוד הידוע לנו על עריכת הסידור על ידי רבינו הזקן - "בית רבי" פד, א. שו"ת צ"צ חיו"ד הוספות כ, א. "כפר חב"ד" גליון 799 עמ' 56.
רעבסדור תורה אור
בשנת תרמ"ז הגיה והדפיס מחדש הגרא"ד לאוואוט את סידור רבינו הזקן:
בשנת תרמ"ז הגיה והדפיס מחדש הגרא"ד לאוואוט את סידור רבינו הזקן:
רעגסדור תורה אור, כפי שנדפס בשקלאב וקאפוסט בחיי הרב המחבר ז"ל
רעדובהוצאה זאת הוסרו כל השבושים שנפלו בו ברבות הימים בדפוסים שונים, והוגה בתכלית הדיוק.
רעהועוד הוסיף לו "שערי תפלה", לבאר הדיוקים בנוסח התפלה הזה.
רעוווילנא תרמ"ז.
רעזאחר כך ערכו מחדש והדפיסו עם הסידור הנ"ל כמה פעמים נוספות בשנים תרמ"ט, תר"נ ותרנ"ב.
רעחבשנת תרנ"ו נדפס בעריכה מחודשת ובשם חדש:
רעטסדר תפלה עם תורה אור ועם שער הכולל.
רפווילנא תרנ"ו.
רפאמאז ואילך נדפס סידור זה פעמים רבות.
רפבמקורות: רשימת דפוסי הסדור תורה אור, בהוצאות החדשות של הסדור תורה אור, בסופו.
רפגסדור עם דא"ח
אחרי הסתלקות רבינו הזקן, הדפיס מחדש את הסידור הזה, כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, בתוספת דרושי רבינו הזקן השייכים לסידור:
אחרי הסתלקות רבינו הזקן, הדפיס מחדש את הסידור הזה, כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, בתוספת דרושי רבינו הזקן השייכים לסידור:
רפדסידור עם דא"ח. קאפוסט תקע"ו. ב' חלקים.
רפה°4. (2), קד, נד, סח, ט דף.
רפואחר כך נדפסו הוצאות רבות של הסידור עם דא"ח.
רפזמקורות: רשימת דפוסי הסדור עם דא"ח, בהוצאות החדשות של הסדור עם דא"ח, בסופו.
רפחסדור תהלת ה'
הסדור הכי נפוץ בחב"ד ביובל האחרון הוא סדור תהלת ה'. בתחלה הי' נדפס בשני פורמטים, עבה ודק. אחר כך גבר הפורמט העבה ונדפס קרוב למאה פעמים.
הסדור הכי נפוץ בחב"ד ביובל האחרון הוא סדור תהלת ה'. בתחלה הי' נדפס בשני פורמטים, עבה ודק. אחר כך גבר הפורמט העבה ונדפס קרוב למאה פעמים.
רפטמוצגת ההוצאה הראשונה של שני הסדורים האלו:
רצסדור תהלת ה'.
רצאהוצאת המרכז לעניני חנוך. נ. י. תש"ה.
רצברובו צילום סדור "סדר העבודה" ווילנא תרע"א, עם תיקונים שונים.
רצג°8. קצ, (2) דף.
רצדסדור תהלת ה'.נ. י. תש"ז.
רצה°8. (2), נג, (1) דף.
רצורובו צילום "דער ראסטאווער סידור", שהוא סדור תהלת ה' שנדפס ברוסטוב בשנת תרע"ח.
רצזוהסידור ההוא צילום מסדור תפלת כל פה שלפניו, עם הרבה תיקונים על פי הוראת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.
רצח*
רצטיוצא אם כן, כי בתקופתינו יש שלושה סוגי סידורים, שנדפסים בחב"ד:
שא) סידור עם דא"ח, עם דרושי רבינו הזקן.
שאב) סידור תורה אור, כפי שיצא מידי רבינו הזקן.
שבג) סידור תהלת ה', כפי אשר יסד רבינו הזקן, מעובד בצורה נוחה לתפלה.
שגמקורות: רשימת עשר ההוצאות של הסידור הדק ("דער ראסטאווער סידור", או "דער דינער סידור") בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' לה עמ' רלב. על מדת הדייקנות שבסידורים האלה – קובץ יגדיל תורה ירושלים גליון ה' עמ' 85 שם גליון ז עמ' 85.
שדתורה אור ולקוטי תורה
באחת מתשובות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" מספר על הנסיון לרכז את דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, הנפוצים בכמה העתקות, לברר מתוכם דרושים ולהכינם לדפוס.
באחת מתשובות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" מספר על הנסיון לרכז את דרושי כ"ק אדמו"ר הזקן, הנפוצים בכמה העתקות, לברר מתוכם דרושים ולהכינם לדפוס.
שהבשנת תקצ"ז סיים את עריכתו של הכרך הראשון, דרושים השייכים לבראשית ושמות, הגיהם ועיטרם במעט הגהותיו ומסרם לדפוס בספר תורה אור:
שותורה אור, קאפוסט תקצ"ז.
שזעם סיום הדפסת החלק הראשון, לפני התחלת החלק השני על ויקרא-דברים ושיר השירים, נגזרה גזירת סגירת הדפוסים ברוסיה, והדפסת החלק השני לא התבצעה אז.
שחכעבור עשר שנים, בשנת תר"ז, נפתח הדפוס החסידי בזיטאמיר, ושם מסר אדמו"ר ה"צמח צדק" לדפוס את החלק השני, אחרי שהגיהם ועיטרם ברוב הגהותיו; אלא שמטעמי רשיון הצנזורה החליף את שמו:
שטלקוטי תורה, זיטאמיר תר"ח.
שימאז ואילך נדפסו התורה אור והלקוטי תורה בהוצאות רבות; כשני ספרים נפרדים.
שיאמקורות: שו"ת צ"צ חחו"מ סי' ע ס"ט. אגרות-קודש אדמו"ר הצ"צ אגרת ח. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד אגרת א'קל. רשימת הדפוסים שבסוף ההוצאות החדשות של תורה אור ושל לקוטי תורה.
שיבמאמרי אדמו"ר הזקן
בהתוועדות חג השבועות תשל"ח הודיע הרבי על יסוד מערכת עריכה והוצאה לאור של דרושי רבותינו הנמצאים בכתבי-יד.
בהתוועדות חג השבועות תשל"ח הודיע הרבי על יסוד מערכת עריכה והוצאה לאור של דרושי רבותינו הנמצאים בכתבי-יד.
שיגהדבר הראשון שפעל הצוות הי' עריכת סדרת "מאמרי אדמו"ר הזקן".
שידיותר מעשרים כרכים נדפסו בסדרה הזאת במשך השנים. רובם על סדר שנות אמירת הדרושים.
שיהאחדים מהם מוצגים בתערוכה.
שיושאר ספרי רבינו הזקן
אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג, הדפיס כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי שני ספרי דרושי כ"ק אביו, האחד הוא סידור עם דא"ח, שכבר תואר לעיל, והשני:
אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג, הדפיס כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי שני ספרי דרושי כ"ק אביו, האחד הוא סידור עם דא"ח, שכבר תואר לעיל, והשני:
שיזביאורי הזהר, קאפוסט תקע"ו.
שיח°4. קלט, נז דף.
שיטבמשך השנים נדפסו עוד כמה מספרי דרושי רבינו הזקן:
שכשני המאורות.
שכאדרושי רבינו הזקן בהנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי.
שכבלבוב תרמ"ב.
שכג°8. מח דף.
שכדמאה שערים.
שכהמאה מאמרים ואגרות רבותינו רבינו הזקן, האמצעי והצמח צדק.
שכוברדיטשוב תרע"ג.
שכזנדפס יחד עם סדור כפי אשר יסד רבינו הזקן, שנקרא סדור מאה שערים.
שכחבונה ירושלים.
שכטדרושי רבינו הזקן.
שלירושלים תרפ"ו.
שלא°8. (4), קפ עמ'.
שלבחפצי קדשו
אחרי בריחת רבינו הזקן עם בני ביתו מלאדי במלחמת נפוליון, הי' כל ביתו למאכולת אש. כמעט לא ידוע לנו על חפצי קודש שהשתמש בהם רבינו הזקן ושרדו בדורות הבאים.
אחרי בריחת רבינו הזקן עם בני ביתו מלאדי במלחמת נפוליון, הי' כל ביתו למאכולת אש. כמעט לא ידוע לנו על חפצי קודש שהשתמש בהם רבינו הזקן ושרדו בדורות הבאים.
שלגבתערוכה מוצגים כמה פרטים, שיש איזה מסורת שהם חפצים שהשתמש בהם רבינו הזקן, אף שמסורות האלו עדיין לא נבדקו לאשורן:
שלדתמונת התפילין של רבינו הזקן.
שלההתפילין הובאו מרוסיה בשנת תשכ"ו, וניתנו אז על ידי כ"ק אדמו"ר זי"ע, כדי שיהיו מונחים על הבימה, וכל אלו שטבלו במקוה הורשו לעבור בשורה ולראות את התפילין.
שלואוסף החפצים מס' 6104.
שלזכיפה, שעל פי המסורת היא הכיפה של כ"ק אדמו"ר הזקן.
שלחנמצאה בחבילת חפצי קודש בארון קיר שבחדר יחידות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. אחד מאנ"ש סיפר שהרבנית הזקנה אמרה לו פעם אחת שהיא הכיפה של רבינו הזקן.
שלט[אחר כך נתברר שהיא של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע].
שמפמוט נר שבת קודש של הרבנית מנוחה רחל ע"ה סלונים, בת כ"ק אדמו"ר האמצעי.
שמאלפי המסורה קיבלה אותו מאת זקנה – כ"ק אדמו"ר הזקן [נישואיה היו כבר אחרי הסתלקות רבינו הזקן, ואם כן ניתנו לה בהיותה ילדה].
שמבנמסר לרבי על ידי נכדה – ה"ר משה שלמה ע"ה סלונים.
שמגאוסף החפצים 6106.
שמדפרוכת אשר לפי מסורת אחת היא של כ"ק אדמו"ר הזקן. את הפרוכת נתן הרה"ח ר' מאיר אטקין, ובתיאור המצורף כותב אודותה:
שמההפר[וכ]ת קניתי מיד האברך התמים אהרן אלי' [גרשוני], שהוא חתנו של ר' פנחס ראקשיקער [שרייבער] ע"ה. כפי שמספר בא זה לידו מגיסו התמים ר' אליעזר ע"ה שאלקעס (כך קראו לו), שהי' בן בית אצל ר' שמואל עקיבא שניאורסאן ממאסקווא, וממנו בא לו זה בקבלה שזהו של אדמו"ר הזקן נ"ע.
שמותואר פני קדשו
על הקיר תלויים ציורי דיוקן רבינו הזקן, מתחיל מהדיוקן הראשון שנדפס, ועד לציורים שצויירו על פי אותה תמונה נדפסת, וניתנו אל כ"ק אדמו"ר זי"ע ושמורים בארכיון הספריה.
על הקיר תלויים ציורי דיוקן רבינו הזקן, מתחיל מהדיוקן הראשון שנדפס, ועד לציורים שצויירו על פי אותה תמונה נדפסת, וניתנו אל כ"ק אדמו"ר זי"ע ושמורים בארכיון הספריה.
שמז.
שמח.
שמטב"ה.