The Library's Exhibitions·Exhibition 14: The Tzemach Tzedekתערוכות הספריה·תערוכה יד תערוכת אדמו"ר ה"צמח צדק"

אתערוכה יד
תערוכת אדמו"ר ה"צמח צדק"

בלקראת שנת המאה וחמשים להסתלקות

גכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"

דבי"ג ניסן ה'תרכ"ו-ה'תשע"ו

המוצג בה מבחר מכתבי-ידו-הקדושה

ודרושים, תשובות, חידושים

זמכתבים, חפצים, ספרים

חותצלומי תואר פני קדשו

טב"ה

יפתיחה
עומדים עתה בשנת המאה וחמשים להסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", בי"ג ניסן ה'תרכ"ו. לקראת יובל משולש זה פותחת הספריה "תערוכת אדמו"ר הצמח צדק", בה מוצג מבחר כתבי-ידו-הקדושה, דרושים, תשובות, חידושים, מכתבים, תעודות, חפצים, ספרים ותצלומי תואר פני קדשו. כל אלו מוצגים ב-13 שולחנות וארונות ראוה, כל ארון בתחום מיוחד המוקדש לו.

יבאת אופן חגיגת שנת המאה וחמשים, אפשר ללמוד מהאופן שבו חגג הרבי את שנת המאה להסתלקות-הילולא של רבינו [=אדמו"ר ה"צמח צדק". וכן לקמן, כל מקום שנזכר רבינו סתם], לפני יובל שנים, י"ג ניסן ה'תשכ"ו.

יגכבר בהתוועדות ש"ק אדר"ח אלול ה'תשכ"ה, הורה הרבי (תורת מנחם חמ"ד ע' 268): "כיון שבקשר עם שנת המאה להסתלקות-הילולא דכ"ק אדמו"ר הצמח צדק, מדפיסים עתה ספרים ומאמרים מבעל ההילולא ... יתן כל אחד, עבורו ועבור כל אחד מבני ביתו, סכום של מאה – "מאה" מטבעות ... בתור השתתפות בהדפסת ספרי ומאמרי בעל ההילולא, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק".

ידבש"פ נצבים, כ"ח אלול, הורה הרבי (שם ע' 316): "כאן המקום להזכיר עוד הפעם ... ע"ד ההצעה שכל אחד יתן סכום של מאה מטבעות, בתור השתתפות בהדפסת ספרי ומאמרי הצמח-צדק, בקשר עם שנת המאה להסתלקות הילולא שלו ... זאת ועוד: ידוע שביום הולדתו של הצמח צדק, ערב ר"ה שנת תק"ן, התחיל רבינו הזקן לומר דרושים ארוכים, החל מהדרוש משביעין אותו שאמר בראש השנה, שתוכנו הוא ג' פרקים הראשונים של ספר התניא ... כדאי ונכון, שבמשך היום דערב ראש השנה, יום הולדתו של הצמח צדק, ילמדו ג' פרקים הראשונים של ספר התניא".

טובהתוועדות שבת מברכים ניסן, חזר הרבי על מאמר של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", ד"ה החודש הזה לכם, ש"נאמרה מפי אדמו"ר מ"מ נ"ע קודם הסתלקותו". ואחרי המאמר אמר (תורת מנחם חמ"ו ע' 236): "כיון שהשנה היא שנת המאה להסתלקות-הילולא של הצמח צדק – הרי זה המאמר כפי שנאמר על ידי הצמח צדק, ואצל הצמח צדק גופא – הנוסח שמופיע בביכל הנ"ל, שנאמר בימים שלפני הסתלקותו. ולכן – נכון וכדאי שכל אחד ילמד בימים אלו המאמר זה ... מסתמא ידפיסו את המאמר בקונטרס בפני עצמו, באופן שכל אחד יוכל להחזיקו בכיסו וללמדו".

טזבח' ניסן ה'תשכ"ו, נשלח ממזכירות של הרבי, "מכתב כללי" אל "ארגוני ומוסדות חב"ד די בכל אתר ואתר" (אגרות קודש חכ"ד ע' קיג): "כדי לתת האפשרות לכל אחד מארגוני ומוסדות חב"ד, הנהלתו, חבריו תומכיו וכו'. לזכות בזכות מיוחדת בעצם יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" י"ג ניסן דשנת ה'תשכ"ו, שהיא שנת המאה להסתלקות הילולא שלו. הננו לתת לכם יפוי כח לקחת כשלוחינו שטרי-כסף יחידות (דולר אחד, לירה אחת וכיו"ב) מטבע דמדינתכם וליחדם למטרה דלקמן. כל אחד ואחת מהשייכים למוסדכם (תומכיו, הנהלתו וכו') יכולים במשך המעת לעת דיום ההילולא לקנות אצלכם (בתור שלוחנו) שטר אחד (ולא יותר) מהשטרות הנ"ל, במחיר לא פחות מ"כפול" (היינו פי שניים מהיחידה של השטר) כהכנסה לקרן המאה. ועי"ז – השתתפות בפעולותיו ... כל השייכים ללימוד תורה ילמדו במשך המעת לעת דיום ההילולא מתורת בעל ההילולא ... בהוספה על השתתפות כאו"א בהתועדות מתאימה במשך המעת לעת של יום ההילולא".

יזבאור ליום ההילולא י"ג ניסן ה'תשכ"ו, ערך הרבי התוועדות מיוחדת, בה ביאר כמה פרטים מתורתו של בעל ההילולא. שוב חזר על המאמר הנ"ל, וקודם התחלת המאמר אמר (תורת מנחם שם ע' 283): "בקשר להדפסת המאמר (של הצמח צדק) ד"ה החודש הזה לכם, דובר שילמדו מאמר זה, בפנים וגם בעל-פה ... ובהתאם לכך, יש לחזור עתה לכל הפחות שורות אחדות ממאמר זה". ובסיום ההתוועדות עורר הרבי שוב על ההשתתפות ב"קרן המאה", מתוך שמחה.

יחבמשך חמשים השנות האחרונות יצאו לאור עשרות כרכים מתורת בעל ההילולא, מתוך כתבי-ידו הקדושה ומתוך העתקות.

כמכל זה למדנו, שעיקר זמן חגיגת שנת המאה וחמשים הוא בימים שבין יום ההולדת של רבינו, בערב ראש השנה תשע"ו, לבין יום ההסתלקות-הילולא שלו, בי"ג ניסן תשע"ו.

כאלקראת הימים האלו נפתחת, באולם התערוכות של הספריה,: תערוכת אדמו"ר ה"צמח צדק".

כבא. כתי"ק דרושי אדה"ז – הנחות והגהות
יותר מכל אדמו"ר אחר הרבה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לרשום את תורותיו. קרוב למאה כרכי כתב-יד-קודש שרדו את השריפות שפקדו את העיירה ליובאוויטש, ואת הגלגולים ומאורעות השנים הבאות, ועד שהגיעו אדמו"רי חב"ד לניו יורק, והם שמורים עתה בספריה.

כגמבחר מהם מוצג בתערוכה הזאת.

כדבחמשת שלחנות הראווה שלפנינו מוצגים כרכי ביאורי החסידות, בכתב-ידו-הקדושה של רבינו, ו"הנחות" מהדרושים שאמר.

כה*

כוכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" נולד בערב ראש השנה תק"נ. בהגיעו לגיל שלוש, בצום גדלי' תקנ"ג, נפטרה עליו אמו הרבנית דבורה לאה, בת רבינו הזקן. מאז חי והתחנך בבית זקנו רבינו הזקן.

כזלערך בגיל 15 התחיל לרשום לעצמו "הנחות" מהדרושים ששמע מזקנו רבינו הזקן. אחר כך היה עובר על "הנחות" שנכתבו על ידי אחרים, ולפעמים הי' מוסיף הגהות על הגליון.

כחהנחה בכתי"ק, מדרושי תקס"ו

כטכתי"ק 1116. כולל "הנחות" מדרושי רבינו הזקן שנאמרו בשנת תקע"ב (מאלול תקע"א עד פסח תקע"ב), אחריהם כרוכים בו הנחות מהשנים הקודמות.

לבדף הפתוח שלפנינו (עט, א) מוצגת "הנחה" מדרוש שמע ישראל שנאמר בשנת תקס"ו, בכתי"ק רבינו (בהיותו בן 16).

לאבכרך זה אפשר לראות את צורת כתב-ידו-הקדושה בשנותיו הצעירות.

לבעוד "הנחות" של רבינו, מדרושי רבינו הזקן שאמר באותה תקופה, בכתי"ק 2057.

לגהנחה בכתי"ק, מדרושי תקס"ז

לדכתי"ק 1052. כולל דרושים שבחלקם הוגהו על ידי רבינו, וחלקם "הנחות" בכתי"ק רבינו.

להבדף הפתוח שלפנינו (צה, א) מוצגת "הנחה" מד"ה הביאו עלי כפרה, שנאמר בשנת תקס"ז, בכתי"ק רבינו (בהיותו בן 17).

לוהנחה בכתי"ק, מדרושי תקע"א

לזכתי"ק 1004. כולל "הנחות" מדרושי רבינו הזקן שנאמרו בשנת תקע"א (מאמצע החורף עד תחלת הקיץ), בכתי"ק רבינו (בהיותו בן 21).

לחבדף הפתוח שלפנינו (כז, ב) מעתיק מכתי"ק רבינו הזקן, וכותב: "כי"ק הרב שי'".

לטהנחות כ"ק אדמו"ר האמצעי, מוגה בכתי"ק רבינו

ממבין רושמי ה"הנחות" באותה תקופה היו שניים מבני כ"ק אדמו"ר הזקן: כ"ק אדמו"ר האמצעי, והרה"ק רבי משה. אחר כך עבר רבינו על "הנחות" אלו, ולפעמים הי' רושם אצלם הגהות על הגליון:

מאכתי"ק 1196. כולל הנחות מדרושי רבינו הזקן, שנאמרו בשנת תקס"ז, בכתי"ק בנו אדמו"ר האמצעי. חלקם בתוספת הגהות בכתי"ק רבינו.

מבהנחות רבי משה באדמו"ר הזקן, מוגה בכתי"ק רבינו

מגכתי"ק 1030. כולל הנחות מדרושי רבינו הזקן, שנאמרו בשנים תקס"ב-ה, בכתי"ק בנו רבי משה. חלקם בתוספת הגהות בכתי"ק רבינו.

מדהגהות בכתי"ק, לדרושי "לקוטי תורה".

מהבשנת תר"ח הדפיס רבינו את ספר "לקוטי תורה" של רבינו הזקן, שהוא אוסף דרושים שאסף רבינו (ראה מספר ‎74), והוסיף להם הגהות בשני כרכים (כתי"ק 1101-1102). אחד מהם מוצג בשלחן הראוה שלפנינו.

מוב. כתי"ק חסידות שלו – לפי שנים
אחרי הסתלקות כ"ק חותנו אדמו"ר האמצעי, בט' כסלו תקפ"ח, קיבל עליו רבינו את עול נשיאות עדת חב"ד, אותו נשא על שכמו במשך ל"ח שנה, עד להסתלקותו בי"ג ניסן תרכ"ו.

מזבנוסף לאמירת דרושי דא"ח בשבתות וימים טובים, הי' רושם את תוכנם בכרכי כתב-יד.

מחכל אלו נדפסו בסדרת כרכי "אור התורה".

מטחלק מכרכים אלו נשרפו בשריפות שפקדו את העיירה ליובאוויטש, וחלקם שרד, ונשמר בספריה.

נלפעמים הי' מקדיש כרך מיוחד לרשימות אותה שנה. מתוכם מוצגים בשלחן הראווה שלפנינו:

נאבוך חורף ת"ר

נבכתי"ק 1135.

נגעל גב הכריכה, נרשם בכתי"ק: "בוך שנכתב ערך חורף ת"ר".

נדהמשכו של כרך זה הוא כתי"ק 1136.

נהבוך תרט"ו

נוכתי"ק 1072.

נזבוך תרט"ז

נחכתי"ק 1180.

נטבוך תרי"ז

סכתי"ק 1053.

סאכרך זה הוא במדת °2 (22X35 ס"מ), שהיא גדולה בהרבה ממדת שאר הכרכים (°4 או °8).

סבועוד נמצאים שני כרכים מאותה שנה: 751. 1065.

סגבוך תרי"ט

סדכתי"ק 1098.

סהועוד נמצאים שני כרכים מאותה שנה: 1059. 1096.

סוכרך זה ניצול משריפה, ונשרפו קצות העמודים.

סזבראש הדף הפתוח שלפנינו מציין: "עמ"ש בבוך תרטו"ב".

סחבוך תר"כ-תרכ"א

סטכתי"ק 1056.

עבכרך זה אפשר לראות את צורת כתב-ידו-הקדושה בשנותיו המאוחרות.

עאג. כתי"ק חסידות שלו – לפי תנ"ך
בנוסף לכרכים אלה שעל סדר השנים, היו לרבינו כרכים מיוחדים, שבהם הי' רושם דרושים, ביאורים וציונים, לתורה נביאים וכתובים על הסדר, וכך מכונים כרכים אלה: בראשית ח"א וכו', שמות ח"א וכו', יהושע וכו'.

עבסדרה זו נחלקת לשתים: (א) ביאורי חסידות. (ב) ציונים ורשימות, שתי הסדרות יחד כוללות:

עגבראשית סדרה א (כתי"ק 1152, 1014, 1040), בראשית סדרה ב (כתי"ק 1104, 1035), ועוד כרך רשימות קצרות על בראשית (כתי"ק 1100), שמות (כתי"ק 241, 726, 728, 1031, 1071), שמות-ויקרא (כתי"ק 236), במדבר (כתי"ק 235, 1127), דברים (כתי"ק 234), ויקרא-דברים (כתי"ק 1082), במדבר דברים (כתי"ק 1159), יהושע-ישעי' (כתי"ק 1043, 1133), ירמי'-יחזקאל (כתי"ק 1081, 1093), חמש מגילות (כתי"ק 1177), תהלים (כתי"ק 1115, ירושלים 2259).

עדכל אלו נדפסו אחר כך בסדרת "אור התורה" על סדר תנ"ך.

עהמבחר מכרכים אלו בכתי"ק מוצגים בשלחן הראוה שלפנינו:

עובראשית א ח"א

עזכתי"ק 1152.

עחבראשית

עטכתי"ק 1100.

פבנוסף לכרכים אלו שבהם הי' רושם ביאורי חסידות על הפסוקים, היו לרבינו כרכים שבהם הי' רושם ציונים רבים, לתלמוד, מדרשים זהר, ספרי קבלה וחסידות, מבלי לכתוב להם ביאור.

פאאפשר לראות כל זאת בדף הפתוח שלפנינו, שהוא דף הראשון של הכרך.

פבשמות ויקרא ב

פגכתי"ק 236.

פדיהושע ישעי'

פהכתי"ק 1133.

פוירמי' יחזקאל

פזכתי"ק 1081

פחחמש מגילות

פטכתי"ק 1177.

צתהלים

צאכתי"ק 1115.

צבנדפס בספר "יהל אור".

צגד. כתי"ק חסידות שלו – לפי חיבורים
בנוסף להנ"ל חיבר כמה חיבורים, בביאורי החסידות קבלה וחקירה:

צדשרש מצות התפלה

צהכתי"ק 82.

צואחד מחיבוריו הראשונים, שכתב בצעירותו הוא "שרש מצות התפלה". נדפס אחר כך בספרו "דרך מצותיך".

צזתחלתו בנוי על מאמר קצר של רבינו הזקן, שאמרו בשנת תקס"ד (נדפס בספר "מאמרי אדמו"ר הזקן" תקס"ד ע' קו). והמשכו בנוי על כמה דרושים שאמר רבינו הזקן במשך השנים.

צחאת מהדורתו הסופית, המוצגת בתערוכה, רשם כבר אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן (שנזכר בה בשם "רבינו ז"ל").

צטדרך מצותיך

קכתי"ק 79.

קאבנוסף ל"שרש מצות התפלה" רשם ביאורי דא"ח לרבים ממצות התורה, שנקרא בשם "טעמי המצות". ונדפס אחר כך בשם "דרך מצותיך".

קבנרשם בו גם "קיצור תניא", שנדפס אחר כך ב"דרך מצותיך", וב"קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים".

קגדף הפתוח שלפנינו (צב, א) הוא סיום טעמי המצות והתחלת קיצור תניא.

קדספר החקירה ופירוש המלות

קהכתי"ק 1179. מכונה בכתי"ק "בג" [ובא בהמשך לכתי"ק נוסף שמכונה בכתי"ק "אב"].

קוכולל את "ספר החקירה" [שנדפס בשם "דרך אמונה – ספר החקירה"], ואת "פירוש המלות" [שנדפס בספר "דרך מצותיך ח"ב", ואחר כך בסדרת כרכי אור התורה].

קזביאורי הזהר ח"א בראשית שמות

קחכתי"ק 1033. במקביל לביאורי החסידות שכתב רבינו, לפי פסוקי תנ"ך, רשם גם שני כרכים על ביאורי הזהר. הכרך שלפנינו הוא – ח"א: בראשית שמות.

קטביאורי הזהר ח"ב ויקרא במדבר דברים

קיכתי"ק 1055. הכרך שלפנינו הוא – ח"ב: ויקרא במדבר דברים.

קיאה. הנחות מדרושיו
מעטים היו כותבי ה"הנחות" של הדרושים שהיה רבינו אומר, שהרי הוא עצמו היה רגיל לרשום את תוכן הדרושים, כמובא לעיל. מכל מקום היו כמה "חוזרים" שהיו חוזרים בעל פה את הדרושים הנאמרים, ואף רושמים בכתב "הנחות" של הדרושים הללו. חלקם בכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, וחלקם בכת"י "חוזרים" אחרים, שאחר כך עבר עליהם כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, ולפעמים הי' מוסיף עליהם הגהות על הגליון.

קיבכמה מהם מוצגים בשלחן שלפנינו (על סדר השנים):

קיגהנחות דרושי תרי"ג ועוד

קידכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, מספר 1063. חלקן בכתי"ק, וחלקן בכת"י רבי דובער מקאליסק (הרב"ק), מוגהות בכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. הדרושים שבו מסודרים כסדר פרשיות התורה, בראשית שמות ויקרא.

קיהכמו"כ ישנו כרך נוסף, כת"י 1028, מדרושי שנים אחרות, אשר על כריכתו רשום: "ברכות (רב"א)" – רבי בערל אשכנזי, הוא רבי דובער מקאליסק הנ"ל. חלקו מוגה בכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

קיוהנחות דרושי תרי"ד

קיזכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, מספר 1117. הנחות בכתי"ק.

קיחהנחות דרושי תרט"ז

קיטכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, מספר 1029. בשער שלו – בכתי"ק: "דרושי' הרשומי' אצלי משנת רחובת לפ"ק מן פ' ויצא עד פ' בראשית תריזיי"ן לפ"ק". רובם – בכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אבל יש בו גם "הנחות" "רב"ק" (ר' בערל קאליסקער הנ"ל), "ר"ז ברי"ל" (אדמו"ר הרה"ק רבי שלמה זלמן, באדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט), שהוגהו על ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

קכהנחות דרושי תרי"ח-תרכ"ב

קכאכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, מספר 1077. רובו כתי"ק.

קכבהנחות דרושי תרכ"א-ד

קכגכתי"ק החסיד רבי הלל מפאריטש, מספר 1046.

קכדאחד המיוחד שבין החוזרים ומניחים וכותבי ביאורי דא"ח, הוא החסיד רבי הלל הלוי מפאריטש. רגיל הי' לרשום את הדרושים שהי' שומע מרבינו, ולהוסיף עליהם הערות וביאורים בין חצאי עיגול (בתוספת סימן סגול – בתחלת וסוף כל הגהה). וכן היה אומר ורושם בעצמו ביאורי חסידות. חלקם נדפס בסדרת ספריו "פלח הרמון".

קכהבדף הפתוח שלפנינו (כג, ב), בכותרת: "ליל ב' דשבועו[ת], ואינו כמו ששמעתי מפי כ"ק, רק כפי שתפסתי בשכלי דבריו, עם ביאור קצת".

קכועוד כרכים בכתב ידו הקדושה: 482. 1228.

קכזהנחות דרושי תרכ"ה

קכחכתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, מספר 1137. הנחות בכתי"ק.

קכטבדף ו, א: "א' [אמר] אאמו"ר שי'".

קלבדף ז, א: "ח"ש כ"ה" [דרוש חיי שרה שנת תרכ"ה].

קלאו. כתי"ק תשובותיו
כפי הנראה מהתשובות שהגיעו לידינו, התחיל רבינו לכתוב את תשובותיו לערך בשנת תקע"ח, שאז הי' בן כ"ח שנה.

קלבלפעמים הי' רושם בתחלה מענה קצר – על גליון השו"ת שנכתבה לו.

קלגלפעמים הי' רושם את התשובה בכרך התשובות של אותה תקופה, ואחר כך הי' מוסר אותה להעתיקה, כדי לשלחה לנמען, אחרי שהוסיף בכתי"ק את הפניה שבראשה והחתימה שבסופה.

קלדכל אלו נדפסו בסדרת כרכי "שו"ת צמח צדק".

קלהחלק מכרכים אלו נאבדו ונשרפו במאורעות השנים. כמה מהכרכים ששרדו מוצגים בארון שלפנינו:

קלוחלק ז, תשובות תקפ"ב-ה

קלזכתי"ק 233.

קלחבדף הפתוח שלפנינו (סח, א הב') היא תשובה קצרה שכתב על גליון השואל.

קלטבפניה של השואל מכנה את רבינו "הרב המופלג ומפורסם בתורה ובחסידות", שהרי נכתבה שנים רבות לפני קבלת נשיאות חב"ד על ידי רבינו.

קמחלק יג, תשובות עד תק"צ

קמאכתי"ק 1019.

קמבנומר א, שו"ת אהע"ז

קמגכתי"ק 2047.

קמדנומר יא, כולל תשובה מתקצ"ו

קמהכתי"ק 227. כולל חידושים על הש"ס (משניות זרעים מועד ונשים) בכתי"ק רבינו

קמודף הפתוח שלפנינו (רלב, ב) היא תשובה אודות אוסף דרושי רבינו הזקן, לערוך מהם את הספר "תורה אור" (שנדפס אחר כך בקאפוסט תקצ"ז). ראה מספר ‎73.

קמזנומר יט, שו"ת יו"ד ואהע"ז

קמחכתי"ק 2143.

קמטתשובה קצרה שנשלחה

קנאל הרב יצחק יואל מ"ץ לובען.

קנאנדפסה בשו"ת חלק יו"ד סי' שכט.

קנבז. כתי"ק חידושיו ופס"ד
את חידושיו התחיל לרשום בצעירותו, כשלמד אצל כ"ק זקנו אדמו"ר הזקן. והמשיך בזה במשך כל שנות נשיאותו.

קנגהיו לו כרכים מיוחדים, שבהם הי' רושם את חידושיו לש"ס ולשלחן ערוך, שנדפסו אחר כך בסדרת צמח צדק "חידושים על הש"ס", ו"פסקי דינים".

קנדכמה מהם נמצאים עדיין בגלות ברוסיא, ובידינו רק תצלום.

קנהשו"ת פסקי דינים וחידושים

קנותצלום כתי"ק 1024.

קנזעל פי הכתב נראה שחלקם נכתב בצעירותו, בתקופת רבינו הזקן. באחד מהם: "והייתי פעם א' אצל כבוד אאז"ק מו"ר [אדוני אבי זקני מורינו ורבינו] הגאון שי' ושאלתי ממנו כ"ז".

קנחהמקור עדיין בגלות ברוסיא.

קנטבוך על משניות וגמרא מנשים ונזיקין נומר 2

קסכתי"ק 1231.

קסאפסקי דינים

קסבכתי"ק 2048.

קסגנכרכו בו גם שו"ת של כמה מרבני הדור.

קסדקובץ עלים נפרדים, כולל חידושים על הש"ס

קסהכתי"ק 1122.

קסובדף הפתוח שלפנינו: "חצי שבט תרכ"ג".

קסזאפשר לראות את צורת כתב-ידו-הקדושה בשנותיו האחרונות.

קסחנומר כו, חידושים ושו"ת אהע"ז

קסטכתי"ק 226.

קעעל הכריכה באותיות מוזהבות: "כתב יד קדש אדוני אבי זקיני מורי ורבי [אדמו"ר הצ"צ] נשמתו בגנזי מרומים זכותו יגן עלינו אמן. מתנה נתונה לי מאת כ"ק אדוני אבי מו"ר [אדמו"ר מוהר"ש] שי' לאורך ימים טובים וארוכים, שבח לאל בורא עולם שזיכני [אדמו"ר מוהרש"ב] לזה, שנת ה' אלפים תרלח לפ"ק".

קעאבוך 27, חידושים ושו"ת תר"ח

קעבכתי"ק 1073.

קעגרק חלקו נכתב עליו (דפים א-ע), חלקו השני (דפים עא-קלו) נשאר חלק.

קעדמתוכן התשובות נראה שנכתבו בשנת תר"ח. ואם כן מסתבר שכל הכרך נכתב בשנת תר"ח.

קעהח. שו"ת שנכתבו אליו
בין השנים תקצ"ב-תר"ג שימש ברבנות ליובאוויטש הגאון הרב ישכר בער הלוי הורביץ, הוא עמד בקשר הדוק עם רבינו בכל עניני ההלכה, ולפעמים היו שואלים דרכו אצל רבינו, ולפעמים הי' לוקח לביתו את השאלות שנשלחו אל רבינו. אחר כך כרך את כל הדפים האלו במספר כרכים.

קעוגם בתוך כרכי השו"ת של רבינו נכרכה לפעמים שו"ת השואל. לפעמים השיב בכתי"ק בקצרה על הגליון (ראה מספר ‎31). ולפעמים ציין בכתי"ק, איזה קטע מהשאלה להעתיק בתוך תשובתו (ראה מספר ‎46).

קעזבוך נומר ג

קעחכת"י 231. כרוכים בו שו"ת בכת"י של עשרות רבנים מתקופתו של רבינו, חלקם – שו"ת שנכתבו אליו.

קעטבדף הפתוח שלפנינו (קסא, א) – תשובת דודו הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש, בעל ה"שארית יהודה", אל רבינו.

קפנומר 32

קפאכת"י 232. כרוכים שו"ת בכת"י של עשרות רבנים מתקופתו של רבינו, חלקם – שו"ת שנכתבו אליו.

קפבבדף הפתוח שלפנינו (רא, א) – שו"ת שנכתבה אליו בשנת תקצ"ה.

קפגליקוט מהרי"ב

קפדכת"י 2145. רובו – בכתב ידו של הרב ישכר בער הלוי הורביץ הנ"ל. חלקו בכתי"ק רבינו, ועוד כמה רבנים.

קפהבדף הפתוח שלפנינו (יט, א) – שו"ת הגאון החסיד רבי נחמי' מדובראוונא, בעל ה"דברי נחמי'", אל רבינו.

קפובוך מה שהוקשה

קפזכת"י 2144. חלקו כתי"ק – שו"ת רבינו, וכרוכים בו גם שו"ת מרבני הדור אל רבינו. רובו שו"ת יורה דעה.

קפחבדף הפתוח שלפנינו (תכא, א) רואים שו"ת שנכתבה אל רבינו, שסימן עליה בכתי"ק – מהיכן ועד היכן להעתיק בתחלת התשובה, ובסופה: "עכ"ל השואל". וכך נדפס בשו"ת צמח צדק יו"ד סי' ז.

קפטט. אגרות קודש
רשימת ויגבה – תר"א-ג

קצכת"י 1124 (רמ, א). נדפסה באגרות קודש שלו אגרת לא.

קצאמהתוכן נראה שהם החלטות טובות שרשם לעצמו, בסגנון כאשר ידבר איש אל עצמו. כאמור בכותרת אחת: "הנהגות טובות רשם אדמו"ר מהרמ"מ נבג"מ זי"ע".

קצבנדפסה באגרות קודש שלו (אגרת לא), ומתוכנה נראה שנכתבה בין השנים תר"א-ג, אשר בין השאר, נגזרה עליו אז "השגחת המשטרה החשאית", שפעלה מאד על בריאותו.

קצגאגרת משנת תר"ד

קצדכתי"ק. נדפסה באגרות-קודש שלו אגרת לד.

קצהאגרת לבנו משנת תרי"ד

קצוכתי"ק. נדפסה באגרות-קודש קודש שלו אגרת נח.

קצזוהיא אגרת שכתב אל בנו אדמו"ר מוהריי"צ מאוורוטש.

קצחפנקס מלביש ערומים – תר"כ

קצטכת"י 1970.

רנוסח השער הוא: פנקס דחברה מלביש ערומים לפרט כ'י ת'ראה ער'ום וכסיתו לפ"ק בק"ק ליובאוויטש [תר"כ].

ראבפנקס רשומים: א) בחירות הגבאים. ב) קבלת החברים. ג) נדבות הנגידים. ד) חשבון הכנסה והוצאה - במשך השנים תר"כ-תרע"ד. היינו בתקופה המתחלת אחרי השריפה הגדולה בליובאוויטש (בין השנים תרט"ז – תרי"ח. ראה ספריית ליובאוויטש ע' לא-ה), ומסתיימת לפני מלחמת העולם הראשונה (שהתחילה בקיץ תרע"ד).

רבבתחלתו רשומים: א) זכרון לטובה – השתלשלות יסוד החברה. ב) חיזוק ידי החברה בכתי"ק אדמו"ר הצ"צ ובחתימתו. ג) התחייבות שנתית של בני ונכדי אדמו"ר הצ"צ נ"ע בחתימתם.

רגבדף הפתוח שלפנינו – דברי חיזוק שכתב רבינו בכתי"ק. נדפסה באגרות-קודש שלו אגרת סט.

רדצוואה אל אדמו"ר מוהר"ש נ"ע - תרכ"ו

רהאגרות-קודש שלו אגרת עח.

רובצוואה מורה לו לשמוע ולייעץ לאנ"ש, ולחזור לפניהם חסידות.

רזבדף זה אפשר לראות את צורת כתב-ידו-הקדושה בשנתו האחרונה.

רחי. אגרות בניו הקדושים
הרה"ק רבי ברוך שלום נ"ע

רטאל חתנו רבי משולם רייך ובני ביתו, מוצש"ק ד' תשרי תרכ"ו.

ריכ"ק אדמו"ר מהרי"ל נ"ע מקאפוסט

ריאוכ"ק אדמו"ר מהרחש"ז נ"ע מלאדי

ריבוכ"ק אדמו"ר מהרי"נ נ"ע מניעזין

ריגאל אנ"ש דקהלת הארקע. ט"ו טבת [תר"כ].

רידכ"ק אדמו"ר מהרי"ל נ"ע מקאפוסט.

ריהבתחלתו: "מוס"פ [מוסגר פה] מכתב מכאאמור שי'".

ריוכ"ק אדמו"ר מהרחש"ז נ"ע מלאדי.

ריזבתחלתו: "מכתבו קבלתי ומלאתי בקשתו, ושאלתי עצה מכאאמו"ר שי'".

ריחכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע מליובאוויטש

ריטכתי"ק 1041.

רכבדף הפתוח שלפנינו דן אודות חלק הצוואה של כ"ק אביו רבינו, בקשר לביתו, אחרי ההסתלקות.

רכאיא. חפצי קודש
שרוול

רכבהשרוול הוא של משי, שחור, משומש ביותר – עד שבמרפק נעשה חור. אורך השרוול 55 ס"מ.

רכגבציור המפורסם לובש אדמו"ר הצמח צדק בגד לבן. אמנם מסתבר שהי' לו גם סירטוק שחור, אשר אחרי הסתלקותו נחלק בין בניו הקדושים.

רכדלפי הנראה, הוא החלק שעבר בירושה אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, וממנו לבנו וכו'.

רכהסיר וקערה

רכואף שאין לנו מסורה ברורה איך נשתמרו כלים אלו. הובאו לרבי, יחד עם ההודעה, שעל פי המסורה הוא של בית כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

רכזשופר

רכחאחד השופרות שהרבי הי' תוקע בו בראש השנה, מקובל אצל החסידים שהוא של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

רכטפעם נפסל השופר, וחתכו חלק ממנו להכשירו, ואחר כך נפסל שוב.

רלמאז הי' הרבי תוקע בשופר אחר.

רלאשטר חוב לרבינו

רלבהתחייבות של החסיד המפורסם ר' יצחק חיים דובער ווילנסקי, והחסיד ר' ארי' ליב ב"ר נחום נח, אל רבינו, על מנת לסלקו עד ה' טבת תרי"ח.

רלגאפשר שהיא עבור הלוואה שקיבלו מרבינו. ואפשר שהיא התחייבות עבור מעמד לאדמו"ר.

רלדיב. תואר פני קדשו
ציור דיוקן רבינו

רלהראה אודותיו בארוכה "מבית הגנזים" (ע' רנז-רסב).

רלותצלום שנדפס בתרמ"ז

רלזליטוגרפיה של נ. מץ. עם אישור הצנזור בתאריך אוקטובר 30 1886.

רלחתצלום שנדפס ב"כנסת ישראל" תרמ"ח

רלטבחתימת ז' ש"ץ. נדפס ב"כנסת ישראל" ספר שלישי, ווארשא תרמ"ח, טורים 215-216.

רמהדפס שנתנה הרבנית רבקה לאדמו"ר מוהריי"צ נ"ע

רמאמעבר לתמונה רשם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: "תמונה זו קבלתי תשורה מאת כבוד א"ז הרבנית הצדקנית מר[ת] רבקה נ"ע זצ"ל זי"ע, ואמרה לי אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות".

רמבהדפס שקיבל אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תרפ"ד

רמגהנדפס בשער לוח שנה תרפ"ט

רמדהוצאת "רעמיגאלסקי", ריגא תרפ"ט.

רמההנדפס בשער לוח שנה

רמובחתימת הצייר "ש. ר.". בשער לוח שנה של "מסורה" הנדפס בלודז.

רמזהנדפס על ידי קה"ת בשנת תשי"ג

רמחבהדפסה זו הפכו את הגלופה, כדי ששפתו הימנית של הבגד העליון תהי' מונחת על שפתו השמאלית, וכדי שהספר שמחזיק בידיו יפתח מימין.

רמטיג. ספריו
חלק מאוסף ספריו נשרף בשריפה הידועה בליובאוויטש. וגם הספרים ששרדו לא הגיעו לספריה, מלבד שני ספרים:

רנתנ"ך, אמ"ד תכ"ו-ז

רנאעל כריכת התנ"ך מבפנים ישנה מדבקה, שעליה כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: "מספרי הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והי' אומר בו ההפטורה".

רנבסדור ר' שבתי

רנגבכתי"ק במדבקה: "הסידור של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הי' מחזיקו קודם התקיעות ובשעת אמירת ההגדה", שהי' אוחז בתקיעות ובסדר של פסח".

רנד, תשובה אודות ספריו שנשרפו

רנהכת"י 1096 – תרי"ט א.

רנועל אחת השאלות שקיבל רבינו אחרי השריפה הגדולה, כתב מענה קצר, על שם מורי-צדק שבעיירות הסמוכות לליובאוויטש, אשר בו כותב רבינו אודות עצמו: "והנה הרב הנ"ל שי', מחמת שנשרף העיר וביתו וגם ספריו, על כן לא יכול לעיין בענין השאלה להשיב".

רנזרשימת הספרים שלקח עמו לפטרבורג

רנחכת"י 1050 – "נומר ט", "שו"ת חלק אה"ע – נק' מהדורא בתרא ח"ב". וכולל תשובות שנכתבו על ידו, או שנכתבו על ידו מחדש, עד שנת תר"ג.

רנטבקיץ תר"ג נקרא על ידי הממשל לועידה הרבנית בפטרבורג, שם שהה איזה חדשים. לצורך זה לקח אתו חבילת ספרים, שיוכל ללמוד בהם בזמן הפנוי. לפני הנסיעה רשם לעצמו את רשימת הספרים שברצונו לקחת אתו עמו.

רסבכמה מכרכים אלו הכניס איזה דפים חלקים "כדי לכתוב בס"ד", היינו לרשום עליהם החדושים שיתעוררו אצלו בעת העיון.

רסאספר תורה אור שמסר לדפוס (תקצ"ז)

רסבבשנת תקצ"ז מסר רבינו לדפוס את הספר "תורה אור", דרושי זקנו כ"ק אדמו"ר הזקן, שנערך על ידי רבינו (ראה מספר ‎34).

רסגספר לקוטי תורה שמסר לדפוס (תר"ח)

רסדבאמצע הדפסת הספר תורה אור, יצאה גזירת הדפוסים ברוסיא, והחלק השני (של תורה אור) לא נדפס אז; כעבור 11 שנים, אחרי פתיחת הדפוס בזיטאמיר, מסר בו רבינו את החלק השני לדפוס, בתוספת הגהות רבות (ראה מספר ‎6), ובשם "לקוטי תורה".

רסההוספות לספר לקוטי תורה (תרי"א)

רסובמשך השנים הבאות הוסיף רבינו עוד דרושים לספרים "תורה אור" ו"לקוטי תורה".

רסזהוספות לספר תורה אור (תרכ"ב)

רסחעל השער: "ובו דרושים על שני חומשי התורה בראשית שמות, וגם דרושים לחנוכה בפרשה וישב ובפרשה מקץ, ומגלת אסתר בסוף ספר שמות, ודרוש אחד לפסח בפרשת ויקהל".

רסטאור הגנוז (תרכ"ו)

רעמהרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפאלי, עם הסכמה (התחייבות לקנות הספר) על ידי רבינו ובניו הקדושים.

רעא"אדמו"ר הנ"ל [צמח צדק] לא בא מעולם בהסכמה על שום ספר, ורק על ספר זה נתן הסכמה, מפני שזקנו רבינו נ"ע לקח ממנו הסכמה על ספרו התניא" (בית רבי פכ"ה הערה ד).