Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
The Tzemach Tzedek and the Haskalah Movement·
אהגראף גאליצין — הזקן — אף כי כבר הורחק מן כהונתו בתור ראש מועצות שר ההשכלה, בכל זה היתה השפעתו מרובה בחוגי ספירות הגבוהות של הממשלה, כי הכל זוכרים עוד היותו חבר הקיסר אלכסנדר הראשון ויועצו הפרטי, נוסף על מעלת אהבת המדעים וישרת הלב. ויהי בשמעו את תכן הועידה נזכר על הויכוחים עם הרב שניאורי — כ"ק הרב ר' משה בן הוד כ"ק אדמו"ר הזקן — דודו של הרב מליובאוויטש כארבעים וארבע שנים מלפנים והרושם אשר עשה על כולם ועליו ביחוד. ויבקר את המלך ניקאלאי ויסביר לו, כי עד כמה שהוא יודע את מהלך רוח היהודים בשאלת הדת, עלולים המה למסור נפשם מבלי לסגת אחור או לזוז זיז כל שהוא מאמונתם ודתם, והנוגע בהרבנים הגדולים שלהם נוגע בבבת עינם ולכן כ"ז יכול להביא תוצאות בלתי רצויות.
במאחורי הפרגוד נודע כי הועידה שנתקיימה בנוכחות שר ההשכלה עשתה רושם אדיר בחוגי ועד השרים: הפנימי, ההשכלה והמשפטים, ואשר ביום השלישי דרש הקיסר ניקאלאי את הפרוטוקול. כן נודע אשר האיש שישב מימין שר ההשכלה הי' ציר מיוחד מאת משרד הקיסר.
גבעת ההיא נודע אשר שר ההשכלה נתן צו למנהל בית פקידות שר ההשכלה צו למלאות בקשת אדמו"ר ולפרסם אשר הפסקת הדפסת ספרי קבלה וחסידות בשנת תקצ"ח אינה, כמו שנתפשטה שמועה בדוי', שהוא מצד איסור הממשלה להדפיס ספרים אלו ולמכרם, אלא מפני מיעוט בתי הדפוס של ספרי ישראל והרשות נתונה להדפיס ספרי קבלה וחסידות כמו שאר ספרי ישראל או להביאם מחוץ למדינה ע"י ביקור ורשיון הצנזורה.
דעוד טרם יצאה הודעה זו, כבר נתפשטה השמועה בע"פ ובמשך שבועות אחדים נתפרסמה למרחוק ורוח החסידים מכל המפלגות טובה עליהם.
הובפרט כאשר נתפרסמה על ידי שרי הפלכים בתחום מושב היהודים מה שעשה רושם גדול בתוככי עדת החםידים למפלגותיהם. ובמשך כחדש ימים הובאו מחוץ למדינה אלפי אכזמפלרים ספרי קבלה וחסידות.
וההודעה האמורה שברה וגם נתצה את מבצרי הברלינים, אשר מאז — תקצ"ח — נשתנו
זסדרי ההדפסה במדינת רוסיא בדו לאמר, כי הממשלה אסרה הדפסת ספרי הקבלה וחסידות ומכירתם, והפחידו את עדת החסידים ואיימו עליהם בעונש מרידה בפקודת הממשלה, ובכמה עירות קטנות התנכלו על החסידים להפריעם ע"י פקידי המשטרה מלימוד תורת החסידות ברבים.
חבכמה עירות — וביחוד בוואהלין — אירע אשר זאטוטי המשכילים שחדו את פקידי המשטרה לעשות חיפוש ובקורת בבתי החסידים ולקחת מהם את ספרי החסידות. ובאיזה מקומן התרו פקידי המשטרה אשר בפעם השני שימצאו ספר חסידות יענשו בעונש מאסר.
טבשבוע השני נתחדשו הועידות כבתחלה. לאספת הרבנים נמסר לסדר תכנית הלימודים בחדרים והוקבעה ועידה אחת בכל שבוע במשך ארבע שבועות.
יבימי שבת רבנו בפ"ב ניתן לו מעון ע"ח הממשלה והי' אצלו מנין. בחדש הראשון יראו החסידים לבוא, אבל מחדש השני התחילו לנסוע לפ"ב.
יאהחיילים היהודים בקראנשטאדט, גדודי הספנים — מאטר זען — וחיל הרגלי — איבפ„נטעריע — פנו אל פקידיהם בבקשה להרשות להם להזמין את הרבי מליובאוויטש אשר ינאם לפניהם.
יבהפקידים המציאו את בקשת החיילים היהודים אל שר הצבא ואחרי אשר החליט למלאות בקשת החיילים שלח בקשה אל שר הפנים להודיע להרבי שניאורסאהן מליובאוויטש בקשת החיילים היהודים בקראנשטאדט, ואשר בית פקידות שר הפנימי יסדר כל הדרוש לנסיעתו של הרבי שניאורסאהן לקראנשטאדט ולבקש את הרבי שניאורסאהן אשר ימלא את בקשת החיילים. כי חשבו בחוגי המלוכה אשר ע"י כבוד זה ישחדו את הרבי ויעשה רצונם.
יגאדמו"ר ענה כי מוכן הוא למלאות בקשה זו באחד הימים בימות החול אשר יוגבל61.
ידליום המוגבל נתאספו כל החיילים היהודים, גם חיל הרוכבים נוסף על הספנים והרגלים. הוד כ"ק אדמו"ר בלוית כחמשים איש מעדת חסידי חב"ד ביקר אותם וינאם לפניהם את המאמר ”מחיתי כעב פשעיך"62 ויגד לפניהם איזה מרז"ל ממדרש איכה: כי ביקור זה הי' בתחלת חדש אב — ויבארם בשפה המדוברת, בהדגישו מסירת נפשם של בנ"י על הדת והתורה, ויעודדם בדברי התעוררות וחיזוק לשמירת עניני הדת.
טוכשנגמרה אספת הרבנים הגיש אדמו"ר לשר הפנים הרצאה מפורטת על אדות מצבם של ישראל הכלכלי בתחום המושב ודרש כי ירחיבו את תחום המושב. בהרצאתו זאת הזכיר כמה מקרים אשר בעלי האחוזות והאכרים השתדלו אצל שרי הפלכים והמחוזות לתת רשיון ליהודים להתיישב באחוזותיהם ובכפרים בכדי להשביח עסקיהם שירדו מטה מני אז — 1824 — שגרשו את היהודים מהאחוזות והכפרים.
טזההרצאה מצאה חן בעיני שר הפנים ובהצעתו של אחד הסגנים — וואסיליעוו בן אחותו של הנסיך וואראנצאוו דאשקוב — הוזמן אדמו"ר לשר הפנימי עם שני מליציו, פייטעלסאן וחייקין, לבאר את הרצאותיו.
יזשר הפנימי קבל את הוד כ"ק אדמו"ר בהדרת כבוד כראוי לו, ויבטיח כי בועד השרים — קומיטט המיניסטרים — הבא ירציא את תכן ההרצאת ויגן עלי'.
יחכעבור איזה ימים אמר אחד מסגני שר הפנימי: הרבי שניאורסאהן מליובאוויטש ע"י הרצאתו אל שר הפנימי על אדות מצב הכלכלי של היהודים בפלכי וויטעבסק מאהליב ומינסק לא פעל היתר להתיישבות היהודים בכפרים ובאחוזות, כ"א פעל איסור גירוש היהודים מהכפרים והאחוזות, כלומר, אם יתיישבו לא יגרשום.
יטהפתגם המחוכם ”איסור גירוש היהודים מהכפרים ומהאחוזות אשר פעל הרבי שניאורסאהן מליובאוויטש בהרצאתו אל שר הפנימי" נתפרסם מהר ומאות משפחות התיישבו בכפרים ובישובים.
כאדמו"ר התכונן לעשות מסעו לביתו ויודיעוהו מבית פקידות המשטרה הראשית — בער פ ליצמייסטער — אשר ביום השני — כלומר, למחר — יבאו שלש מחנות של חיילים יהודים מגדודי הספנים, הרוכבים והרגלים — יותר משש מאות איש — לתת את תודתם להרבי שניאורסאהן מליובאוויטש בעד טרחתו שבא לבקרם ובעד הנאום והברכה אשר נאם לפניהם וברך אותם. אבל מזהירים אותו — את הרבי — אשר דבריו פעלו שערורי' בקרב אנשי החיל, ושרי המלוכה שמו עיניהם עליו. ולכן ידע את אשר לפניו.
כאאנשי החיל נתקבצו בהככר אשר במבצר הפטראפאבלי ושם הגיד לפניהם רבנו את המאמר ”שמע ישראל". ביום השלישי בעשרים וששה בחדש מנחם אב — תר"ג — עזב הוד כ"ק אדמו"ר את עיר הבירה פעטערבורג ושבת בעיר פסקאוו. מצד חלישותו ורוב האנשים המקבלים את פני קדשו הי' מוכרח להתעכב ולפוש בנסיעתו, וביום החמישי בחמישי לחדש אלול בא לביתו לליובאוויטש.
כבכשחזר אדמו"ר לביתו הודיע מתכן האספה שהיתה בפטרבורג על פי התעוררות גזעי משכילי ברלין וואהלין פולין וריגא והשתדלותם אצל הממשלה ליסד בתי ספר עבור ילדי ישראל לקררם בעניני הדת ולקרבם להתבולל עם ילדי הנכרים.
כגבשבוע השני לחזירתו של הוד כ"ק אדמו"ר באו הרבנים הגאונים ר' דוד לוריא מביחאוו, ר' שלמה ליפשיץ ממינסק ור' יחזקאל ביינענסאן מסלוצק לבקר את אדמו"ר, להתודע ממהלכי האספה שהתקיימה בפטרבורג ולהתיישב באיזה אמצעים לאחוז לעצור בעד מגפת ההשכלה אשר הכופרים מכניסים בערי ישראל.
כדהוד כ"ק אדמו"ר סיפר להם את מצב הענינים באשר הם ואשר דעתו שצריכים לחזק את החדרים ולהרבות ביסוד ישיבות ולפרסם כוונת הבערליבשציקעס להרעיל את ילדי היהודים בסם הכפירה ואשר בכחם של ישראל לדחות את הגזירה של השק לעס (בתי ספר), כי אינה גזירת הממשלה מצד עצמה אלא פעולת הבערלינשציקעס על ידי בא כחם הד"ר ליליענטהאל.
כהעוד זאת: כל הוצאות השק לעס יהיו ע"ח היהודים ע"י מכס מיוחד אשר הקהלות ישימו על אנשי הקהלה, ובמצב ההוה אשר פרנסתם של ישראל לקוי' במאד, והקהלות עוד לא שלמו את המסים המגיעים מהם מעבר איך יוכלו לקחת גוביינא ממכס חדש ואם לא יגבו יהיו מוכרחים לשלם מקופת הקהל.
כוהרבנים לוריא ליפשיץ וביינענסאן היו מעמודי העסקנים של המתנגדים ברוסיא הלבנה ועמהם התחשבו עסקני ליטא, ואחרי נסעם מליובאוויטש נפגשו עם הרבנים הגאונים דווילנא, קאוונא ובריסק ויסדרו להם תכנית מלחמת תנופה נגד גזירת השק לעס.
כזהגאון ר' דוד לוריא ביקר בעצמו את עיר ווילנא, וע"פ בקשת גאוגי ווילנא נאם לפני קהל גדול על אדות תכן האספה בפעטערבורג, אשר הממשלה גוזרת לעשות שק לעס להטמיע את ילדי היהודים בין ילדי הנכרים והוא בעצתם של הבערלינשציקעס.
כחימח שמם — קרא הגאון רד"ל בזעם נורא, מה שהרעיד את כל קהל השומעים ועשה רעש גדול בכל העיר, כי כולם ידעו אותו שהוא מנומס וזהיר בלשונו ואם הגאון הרד"ל הכריז בקול אדיר בעמדו במקום קדוש — ימח שמם — הנה בודאי ובודאי ראוים המה לזה. ונאומו זה נתפרסם בכל ערי ליטא.
כטכשיצאה הגזירה בשנת תקפ"ג — 1824 — לגרש את היהודים מהכפרים, הנה בשנה הראשונה פנו הרבה בעלי אחוזות מפלכי וויטעבסק ומאהליב — שלא הי' להם למי להשכיר את בתי הרחים שלהם והדומה — אל שר הפנימי בבקשה להתיר מושב היהודים בחצרות האדונים ובמלונות על פרשת דרכים, ובהרבה כפרים נתאספו האכרים וחתמו בקשות להחזיר את היהודים שגרו אצלם, ואין שומע להם.
לכשראו בעלי האחוזות אשר אחוזותיהם מתמוטטות השתמשו באמצעים שונים להחזיק יהודים בחצרותיהם, אבל מספרם הי' מצומצם מאד ורובם של בעלי האחוזות נשארו במצב רעוע. במשך כעשרים שנה התאוננו בכל עת לפני שרי הפלכים ושר הפנימי כי מאז נגרשו היהודים נתמוטטה הכנסתם ומבקשים המה להתיר ישיבת היהודים באחוזותיהם, אבל בקשותיהם נשארו מעל.
לאוהנה בחורף תר"ד — בחדש שבט — קבלו פתאום בעלי אחוזות אחדים בפלכי וויטעבסק מאהליב ומינסק הודעה משר הפלך לאמר: השר הפנימי בישיבתו האחרונה — בלא תאריך — החליט למלאות את בקשתך — בלא תאריך — על אדות ישיבתו של היהודי פלוני ובני ביתו שהי' גר באחוזתך וההחלטה נמסרה לבית פקידות שר הפלך להודיעך.
לבבעלי האחוזות והאכרים קבלו את היהודים המהגרים אליהם מהעיירות בסבר פנים יפות ועזרו להם להסתדר היטב. במשך הקיץ — תר"ד — הנה כמה מאות משפחות הסתדרו בכפרים ובישובים והתפרנסו בהרחבה. וע"י העתקת מושבם מהעיירית לכפרים הוטב גם מצב היהודים שנשארו בעירות.
לגהכל ידעו אשר היתר ישיבת היהודים בכפרים ובישובים הוא פרי השתדלותו של אדמו"ר בבקורו אצל שר הפנימי והשפעתו של הוד כ"ק אדמו"ר התרחבה עוד יותר.
לדבמשך השתי שנים, תר"ד-תר"ה, הרחיב הוד כ"ק אדמו"ר את הישיבה בליובאוויטש ויסד סניפים בערים דובראוונא, ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנ וויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים.
להבעת ההיא חיזק אדמו"ר את שני הכוללים של אברכים הנודעים לשם תהלה: כולל אחד בהאמי' בהנהלת הרה"ג הרה"ח ר' אייזיק ע‘שטיין והכולל השני בבאברויסק בהנהלת הרה"ג הרה"ח ר' הלל. בשני הכוללים נמצאו יותר מששים אברכים והוסיף כ"ק אדמו"ר עליהם עוד כשלושים אברכים ומחצית ההוצאה של האברכים היתה מהקופה של צדקה אשר להוד כ"ק רבינו.
לוויוסף אדמו"ר לייסד עוד כוללים לאברכים בעיר פאלאצק בהנהלת הרה"ח ר' נתן63, בדענענבורג בהנהלת הרה"ח רי"ל בטלן, בדריבין בהנהלת הרה"ח ר' אלי' יוסף64,
לזבקורעניץ בהנהלת הרה"ג ר' זיסקינד, באזאריטש בהנהלת הרה"ג ר' בצלאל, בקיידאן בהנהלת הרה"ח ר' יעקב65, בקאפוסט בהנהלת הרה"ח ר' צדוק66, בפיריאטין בהנהלת הרה"ח ר' נחום טובי'67, בדיסנא בהנהלת הרה"ח ר' שניאור זלמן, בקרעמענטשוג בהנהלת הרה"ג ר' יוסף, בבאריסאוו בהנהלת הרה"ח ר' אלי' צבי68, בניקאלאיעוו בהנהלת הרה"ח ר' אברהם דוד69, ביאסי בהבהלת הרה"ח ר' משה יצחק70, בוועליזש בהנהלת הרה"ח ר' אברהם אבא, בביעשענקאוויטש בהנהלת הרה"ח ר' משה דובער, בהאראדאק בהנהלת הרה"ח ר' שלמה חיים, בסמיליאן בהנהלת הרה"ח ר' ישראל משה, במינסק בהנהלת הרה"ח ר' יוסף משה, בסמילאוויטש בהנהלת ר' משה אלי'.
לחבכל העירות הנ"ל היו כוללים מסודרים לאברכים המתקבצים משארי העירות ועוסקים בלימוד הנגלה ולימוד חסידות תחת הנהלת הנבחר מאת הוד כ"ק אדמו"ר, סדר הלימודים הי' ע"פ הוראת אדמו"ר אחרי אשר קבל הרצאתן של הנבחר על אדות מהות האברכים הבאים כשרונותיהם וידיעותיהם בנגלה ובחסידות ופרטי עניני טבעם רגילותיהם והנהגותיהם.
לטהנבחרים מאת הוד כ"ק אדמו"ר מהם שהיו מופלגים ומופלאים בלימוד הנגלה והחסידות ובעלי עבודה שבלב ומהם שהיו מופלגים בלימוד החסידות ובעלי עבודה שבלב, והי' אדמו"ר בוחר עוד אחד להיות לעזר בסדרי לימוד הנגלה, ועיקר ההנהלה הי' ביד המופלא בחסידות ובעבודה.
מבכל הכוללים הנזכרים, חוץ כולל האמי' ובאברויסק, היו לא פחות מעשרה אברכים ולא יותר מחמשה עשר. ההוצאה היתה ג' חלקים על חשבון הקופה המרכזית של אדמו"ר וחלק הרביעי על חשבון העיר או ע"ח האברכים עצמם. חוץ מכוללים הקבועים נתן אדמו"ר צו לכל המשפיעים למקומותיהם, — ברוב ישובי החסידים הנה מלבד הרבנים, השובי"ם והמלמדים שהי' להם תפקידים בהוראות מאת הוד כ"ק אדמו"ר לסדר שיעורי לימוד ברבים במשנה גמרא הלכה ואגדה ולימוד דא"ח, הי' אחד מהחסידים אשר אדמו"ר בחר בו להעמיס עליו תפקיד מיוחד בהדרכת החסידים, ובעיקר האברכים ובחירי החסידים, ונקרא בשם משפיע — אשר יוסיפו אומץ בעבודתם בהדרכת הבחורים והאברכים, לעוררם במסירה ונתינה אל הלימודים ולפעול עליהם כי יסעו אל הישיבות והכוללים.
מאהוד כ"ק אדמו"ר פנה במכתב כללי בפקודה נמרצה:
מבאל כל הרבנים אשר במושבות החסידים ביחוד, כי בכל עיר ומושב אשר ישנם מספר נערים הצריכים לשיעור ייסדו שמה ישיבה עם ראש ישיבה, ובמקום שאין מספר הנערים כדי כתה בישיבה ימסרום על יד מלמד — בר פועל וטוב יותר לשלחם לישיבה.
מגאל המלמדים בערי ישובי החסידים שישתדלו לקבץ את כל הילדים והנערים לחדריהם מבלי להשאיר ילד ונער בלא לימוד, להגדיל את חדרי המלמדים ולמעט בכל האפשרי למסור ילדים להת"ת71.
מדאל השובי"ם והמלמדים אשר בערי ישובי החסידים שתפקידם הי' ללמוד ברבים הלכה ואגדה בכל בתי הכנסיות שבעיר ובישוב לבאר ולהסביר לקהל שומעיהם תוכן כוונת האספה שהתקיימה בפטרבורג, אשר ע"פ הצעת הבערלינשציקעס עוכרי ישראל הפוקרים הידועים לעקור את הדת והאמונה מלבותיהם של ילדי ישראל ח"ו להטמיעם בין ילדי הנכרים נקראו רבני ישראל אשר יסכימו לקצר את סדורי התפלה ואת החומש ולייסד בתי ספר ללמוד את ילדי היהודים כתב ולשון המדינה בכוונה לנתקם מן הדת ואשר החללים הראשונים ר"ל יהיו הילדים שאינם לומדים כלל בחדר והלומדים בחדרים אצל מלמדים פרטים הם בטוחים יותר מהלומדים בת"ת.
מההתעמולה המסודרת של הוד כ"ק אדמו"ר עשתה התעוררות הכי גדולה בכל שדרות עם ישראל, ובמשך איזה חדשים נראתה פעולה גדולה בכל עיירות וישובי החסידים וגם מחוצה להם במושבות המתנגדים.
מומבלי התחשב עם הסכנה הכרוכה בזה, ערך אדמו"ר תעמולה גדולה במרץ לעורר את הקהלות להשתמט מלמצוא מקורים לאמצעים הדרושים בשביל יסוד בתי ספר, ועברו כארבע שנה עד אשר נמצאו מקורות הכנסה לבתי הספר ובמשך ארבעת השנים האלו הוקל הרבה ענין חיוב הלימוד בבתי הספר ובנקל אפשר הי' להפטר מזה.
מזבמשך חמש שנים הלשינו את הוד כ"ק אדמו"ר שלשה פעמים: במלשינות הראשונה עשו פקידי המשטרה של עיר הפלך מאהליב בקרת וחיפושים בכל בתי בני אדמו"ר וחתניו ובני משפחתו, זולת בדירתו של הוד כ"ק אדמו"ר להיותו אזרח נכבד, אשר בלי צווי מיוחד או רשיון מיוחד משר הפנימי אין רשאים לעשות חיפוש וביקור אצלו, לכן נמנעו לחפש אצלו ורק חקרו ודרשו בנימוס הראוי. בשתי המלשינות השניות שהתקיימו אחרי שהוכתר כ"ק אדמו"ר בתואר אזרח נכבד לדורותיו לא נעשו חיפושים גם בבתי בניו ורק חקרו אותם פקידי הבולשת והמשטרה.