Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אההרים [מקפץ] כו' ובתו' מפרש86 להיכן דילוגו כמ"ש ופסח ה' על הפתח שהוא בחי' המל'87 שרש כנס"י88 למטה לשכון ולדבוק בהם כו'. ונמצא דפסח ומצה שניהם ענין א' שהוא הדילוג מגבוה לנמוך רק שהפסח הוא הדילוג ממקומו והמצה הוא בחי' ירידתו והלבשתו למטה מטה כנ"ל וד"ל. וזהו שא' בהגדה מצה זו שאנו אוכלים כו' ע"ש שלא הספיק כו' עד שנגלה עליהם מלך כו' שזהו ענין ירידתו למטה בהתלבשות בבחי' הקטנות דאבא, ופסח זה89 כו' ע"ש שפסח כו', וע"כ א' על מצות ומרורים יאכלוהו90 שהוא המצה שצריך לאכול למצוה91 בליל א' דפסח דוקא משום דהא בהא תליא כנ"ל וד"ל (ובמ"א מבואר שב' מיני מצות היו92 א' שאכלו עם הפסח קודם חצות והב' מצה שלא הספיק להחמיץ כו' שהוא אחר חצות שלא שייך לפסח שאז עבר זמן אכילת פסח כידוע וא"כ אין מצה זו שאנו אוכלים ע"ש כו' שלא כו' שייך כלל לפסח דלא כדלעיל. אך בגוף הענין באמת הכל א' שהרי בחצות לילה ּ דוקא עבר ה' לנגוף את מצרים ופסח ה' על הפתח כו' ואז נא' וישא העם את בצקו93 טרם יחמץ כו' ויאפו את הבצק עוגות מצות94 כו' וא"כ שפיר קאמר דפסח זה ע"ש שפסח [כ]ו' מצה זו כו' ע"ש שלא הספיק כו' שבשעה א' היו וד"ל).
בוהנה [ב]כל הנ"ל יובן ג"כ ענין מצות הספי' מיד אחר מצות המצה בליל א' דפסח מטעם הנ"ל, ותחלה י"ל מה שבחג השבועות אחר מצות הספי' נצטוינו בשתי הלחם דכתיב בה [כי] חמץ תאפינה95 דוקא, והרי לפי המובן מכל הנ"ל בענין המצה מפני שהיא בבחי' הקטנות דנה"י דאבא נאסר החמץ שהוא בבחי' טעם מורגש דבינה ומדות כו', הלא גם שתי הלחם אינו רק בבחי' נו"ה דאבא96 כמ"ש בס' הקבלה והוא ענין מ"ת שנמשך לכנס"י מבחי' נו"ה דח"ע והן ב' תו[רות]97 שבכ[תב] ושבע"פ שזהו ג"כ בבחי' הקטנות כו'. אך הנה ידוע בשרש טעם ענין הספירה ז' שבועות דוקא שהן לנגד ז' מדות98 דקליפה לתקנם ולחברם99 לאהפכא חשוכא לנהורא100 כו', והוא ענין עומר שעורים101 מאכל בהמה102 כו' שנהפכו למדות דקדושה שהן ז' פעמים ז' ש[ל]זה מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבוע[י]103 כו', כי כל מדה וספירה כלולה מז' המדות כמו מדת החסד שהוא שבוע הא' כלולה מחו"ג ותנהי"מ שבחסד וכן מדת הגבורה בשבוע הב' כו', וע"כ א' ז' שבועות תספר לך104 בכלל ומ"ט ימים [הן] בפרט עכ"ז105 ובכל יום [ויום] מתברר מספי' ומד' זו דשבוע זו בפרט כידוע. וענין הבירור הוא לפי שידוע