Toras Chaim·Shemos Part 1·Bo·And it shall be when He brings you. Understanding Pesach and matzah·120cתורת חיים·שמות ח"א·פרשת בא·והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה·קכ·ג

אשמן צף ע"ג היין²⁸⁶ בלתי יש חיבור ביניהם כלל כמ"ש במ"א [וד"ל].

בובזה יובן יתרון מעלת יו"ט דפסח ע"י המצה על שאר יו"ט וגם על [ה]שבת שנק' קדש עצמו, דהנה עיקר בחי' יו"ט הוא הנקרא מקרא קדש והיינו רק מבחי' נה"י דאבא באימא לבד, אבל בחי' ג"ר דאבא גם בשבת עצמו הוא בהעלם אעפ"י שעיקר מצוה²⁸⁷ בשבת הוא העונג ולא השמחה כמו ביו"ט²⁸⁸ לפי שהשמחה הוא בבינה כמ"ש אם הבנים שמחה²⁸⁹ וכמ"ש ושמחת בחגיך²⁹⁰ כידוע ובשבת הוא העונג שבחכ' שבא בהתלבשות בסעודות השבת בעונג גשמי (אעפ"י שאינו מגשם כ"כ כמ"ש פר"ש חגיכם ולא פרש שבתכם²⁹¹ ), אבל הפנימי' העונג שבג"ר דאבא מוסתר ונעלם גם בשבת רק ליום שכולו שבת²⁹² שהוא העוה"ב שנק' עדן כו'. אך בזה יש יתרון מעלת יו"ט דפסח על שבת ויו"ט ע"י המצה שבה התלבשות מג"ר דאבא ממש שהוא פנימי' ע"י כמו לע"ל ממש, שהרי בכל יו"ט אין המשכה דאור אבא באימא שיהי' נק' מקרא קדש כ"א ע"י מצות דרבנן לבד כמו התפלות²⁹³ וה[ה]לל²⁹⁴ שהן מדרבנן (וע"י קידוש דיין שהוא מדאורייתא היינו בשבת²⁹⁵ דכתי' בי' [זכור את כו'] זכרהו על היין²⁹⁶ להמשיך מוחין דאבא על היין דאימא כו', אבל בקידוש על היין דיו"ט הוא מבחי' מוחי' דאימא²⁹⁷ לבד ומוחי' דאבא הוא בהעלם עד ההלל ומוסף). אבל ביו"ט ּ דפסח בא המשכות דמוחי' העצמי' דאבא באימא ע"י אכילת מצה שהיא דאורייתא [(ו]כידוע [דאורייתא] מח"ע [ממש] נפקת משא"כ מצות דרבנן שהוא בחכ' [תתאה] דמל'). אך התלבשות זאת ד[מ]הו"ע דאבא באה במצה בהעלם וקטנות מאד מאד כנ"ל והוא רק בקטנות דנה"י דאבא בחי' מל' דמל' וע"כ נק' לחם עוני²⁹⁸ כו', ואע"פ שידוע שהלחם הוא [בחכ']²⁹⁹ בג"ר שבה בהעלם עכ"פ והוא הטעם מה שאין התינוק יודע לקרות או"א עד שיטעום טעם לחם דדגן דוקא. אך הלא ידועי' זאת³⁰⁰ אצלו למעלה מן ההשגה שכלי' רק הכרה בעלמא אבל מלובש בזה ממהו"ע דאבא דוקא כנ"ל באריכות שזהו הנק' בחי' קטנות דאבא שהוא רק מל' דאבא, ולזה נק' מיכלא דמהימנותא דוקא שהאמונה היא בבחי' המל' כידוע דאיהו אמת ואיהי אמונה כו'. ופי' מל' דאבא היינו רק בחי' אותיות דחכמה העצמי' (שלמעלה מאותיות דאבא באותיות הדבור דאבא יסד ברתא³⁰¹