Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אוהנה אחר כ"ז הנה יובן ענין סמיכות פסוק זה והגדת לבנך406 כו' למ"ש תחלה מצות יאכל את ז' הימים כו' והגדת לבנך כו' וא' שזה שא' בעבור זה עשה ה' לי407 כו' בעבור זה לא אמרתי408 אלא בשעה שיש מצה כו'. וכללות הענין הוא דקאי אדסמיך לי' דוקא מצות יאכל כו' שזהו בחי' המשכות דעצמות אור אבא שנק' זה לנוכח בגילוי לפי שבו בא גילוי העצמות דא"ס כנ"ל והיינו בעבור המצה שבה התלבשות דאור אבא שנק' זה עשה [ה'] לי כו'. וביאור הענין הנה יובן ע"פ המבואר במ"א בענין ההפרש בין בחי' מוחי' דאבא לאימא409 שהוא ההפרש בין התפעלות ההשגה דבינה שנק' י"ש מורגש ובין בחי' הביטול העצמי דחכ' שהוא בחי' האי"ן, וכידוע בענין מ"ש ואחר האש קול דממה דקה410 דתמן קאתי מלכא411 שזהו בש"ע412 דוקא בלחש בבחי' הביטול דאי"ן בתכלית משום דקאתי מלכא עד"מ העומד לפני המלך שמתבטל בביטול שלמעלה מן הטעם בהעדר הרגשת עצמו לגמרי מכל וכל כו'. וכך הוא בש"ע שהוא גילוי אוא"ס שבחכ' שנק' אין ממש דתמן קאתי מלכא, משא"כ קודם לזה בק"ש הוא בחי' ההשגה דבינה בשמע ישראל באחדות ה' כידוע נק' אש שההתפעלות הוא מהות413 ההשגה [ה]אלקי' בבחי' רשפי אש מורגש ליש וכו' לפי שמרחוק הוי' נראה רק בשמיעה דבינה דלא קאתי מלכא בגילוי גמור כמו בחכ' (וכמ"ש במ"א בסדר הד' מדרגות414 הללו בתפלה רוח בפסוד"ז בשיר ושבח המלאכים דעשי' ורעש ביצי' בשתים לפניה באופנים וחיות ואש בבריאה בק"ש וקול דממה דקה באצי' בש"ע).
בוהנה כל ענין יצ"מ הי' משעבוד לגאולה מאפילה לאור גדול שהוא מן המיצר דק"נ שנק' אפילה וחושך כו' (וכמ"ש מי זאת עולה מן המדבר415 כו' שהוא עלי' כנס"י מן הק"נ, יפה כלבנה בפסוד"ז ושתים לפניה ברה כחמה416 בק"ש כו'). וכ"ז סדר העלי' בתפלה עד ק"ש הכל ע"י בחי' ההשגה אלקי' דבינה דוקא כאשר יתבונן ומשיג באלקו' בהשתלשלות דממכ"ע וסוכ"ע417 [כו'] איך שהוא ית' מקורא דכולא