Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אפדות11 כו' וכן בדבר וממקנה ישראל12 לא מת אחד וכן בחשך ולכל בנ"י הי' אור13 כו' עד מכת בכורות שהי' נגע האחרונה וקשה מכולן שהוא גמר הדבר להיותו נגד בחי' החכ'14 ובזה יהי' הצלה לבכורי ישראל כמ"ש משה לפרעה כחצות הלילה15 כו' ומת כל בכור16 כו' ולכל בנ"י לא יחרץ17 כו' למען תדעון אשר יפלה ה' כו' וע"כ א' קדש לי כל בכור18 כו', וא"כ הרי בהכותו כל בכור באמ"צ באותה השעה עצמ' הי' צריך להציל לישראל ונמצא הי' בחי' דין למצרים וחסד ורחמים לישראל בשעה ורגע א' ממש והוא בחצות הלילה דוקא (כמשי"ת), ולכך א' וה' הוא וב"ד לפי שז"ש נגוף ורפא נגוף למצרים בדין קשה ורפוא לישראל שכלול בזה חו"ג יחד שבאמת זהו פלא גדול שא"א שישלטו ב' מדות הפכי' כאלה ברגע א' שהרי בשעה שהדין שולט אין מקום למדת חסד ורחמים כלל שהרי אין מרחמים בדין19 כלל (ומ"ש ברוגז רחמי' תזכור20 זהו לישראל לבד, לפי שזהו בטבע רחמי האב על הבן דגם בקצפו עליו יזכור רחמי' העצמיי' כו', וכ"ש כאן שנזכר ברחמי' לישראל בשעה שהי' הדין למצרים כו' לפי שהי' צריך להבדיל ביניהם בתכלית כמ"ש או הנסה אלקי'21 לקחת גוי מקרב גוי כו', הרי אותו מדה"ד עצמו