Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אשבלב ששם הוא הדם המובחר שנמשך לתוכו מן הגוף בסיבוב הילוך הדמים מלמטה למעלה בגידי הדם שהן הורידים בכלל (שבהן נמשך מבחי' מוח הדעת שהוא כח ההרגשה361 כמשי"ת.
בוהנה הממוצע הא' לחבר רוחניות החיות להיות נמשך ומתלבש בחיות גשמיות הוא ע"י גידי הדם שהדם הוא הנפש362, דהיינו שמשתנה בו מהות הרוחניות דנפש לגשמיות החיות והוא אשר יחי' לכל אבר ואבר לפי מזגו ונק' חיי בשר הגשמיי', וגידי' הללו הן המביאים וממשיכי' חיות גשמיות לחלל השמאלי שבלב ממוח בינה. וזהו אדם א' ד"ם363 רוחניות שבגשמיות דוקא שנמשך מגשמיות שברוחניות הנפש ע"י התלבשות בשינוי המהות כמ"ש במ"א (ויש בזה בחי' העלא' מלמטה למעלה בהילוך הדמים עם הנפש שבו דרך גידי הדם שהולכים מן הרגל לראש, וכמו"כ יורד ונמשך*364 מלמעלה למטה בירידה והמשכה בגידי הדם שיורדי' ממוח ללב ומן הלב לאברים שכללותו הוא במוח בינה כנ"ל (שהוא חם ויבש בגבורות ונמשך לחלל השמאלי כנ"ל). ובכלל גידי הדם הללו נכלל ענין כח ההרגשה שהוא בגידי ההרגשה והוא מה שמרגיש אדם בחיי עצמו בכל אבר בפרט בחיות מורגש ובפרט מהיפוכו כאשר יארע קלקול או מכה באבר א' ירגישנו במוח שבראש (והוא במוח הדעת כמ"ש יוסיף דעת יוסיף מכאוב364 שיוסיף להרגיש במכאוב, וראי' ממה שהבהמה לא תרגיש הכאב דהכאה כאדם ובאדם עצמו מרגיש בפנים יותר מאחורי[י'], וכן ברגלים שרחוקים מן המוח יותר נתמעט שם ההרגשה, כי גידי הדם שמתפשטים שם הן בריחוק מקום מן הלב והמוח וממילא גם גידי ההרגשה נתמעט שם ּ יותר, אך הרגשה דהסתלקות החיות כמו הקור והתעלפות מרגיש ברגליו תחלה מטעם זה עצמו כו'). ועכ"ז עיקר ענין גידי ההרגשה מה שמרגיש הכאב אינו אלא במוח בינה ולא במוח החכ' שהרי אינו מרגיש כאב המכה שבריאה לפי שהריאה נמשך מן הקנה שהוא במוח החכ' כנ"ל (וע"כ הריאה שואבת כל לחלוחית365 ומנשבת תמיד על הלב366 לקררו מחומו ויש בה כיווץ והתפשטות תמיד[י] באונות שלה לפי שיסודה העצמי הוא מבחי' רוח החיים שבלב שממנו העורקים (כמשי"ת), וכן בלב בחלל הימיני שבו, ועיקר יסוד הלב הוא מבחי' רוח החיים שהוא כח הרוח שמורכב מגידי הרוח שהן העורקים שאין בהם דם, וגם מה שנמשך מובחר הדם בחלל השמאלי הרי יוצא ונכנס ברו"ש תמידי' והן ב' דפיקו' שבלב, א'