Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
א[כא549 ] והנה מעתה הנה יובן שרש ענין מצה וד' כוסות להיות שעיקר ענין הפסח הוא בחי' הדילוג הגדול הנ"ל לדלג על המוחי' במדות בלי מצרים ולבושים כלל כנ"ל, ובשה"ש א' מדלג על ההרים כו' ובתורה מפורש להיכן הי' הדילוג550 והוא מ"ש ופסח ה' על הפתח551 בראותו הדם על המשקוף וב' המזוזות כו' ולכך נק' חג הפסח ובעובדא תליא מילתא בפסח ומצה כו'. וענין המצה הוא ג"כ ענין הדילוג שהוא בפסח רק שמתלבש בלבוש והעלם דמצה שהוא בבחי' קטנות דאור אבא דוקא (כמשי"ת) והקידוש על היין הוא בבחי' מוחין553 דאימא552 שמלובש בו מבחי' נה"י דאבא כו', כענין זכרהו על היין554 בקידוש דשבת כידוע. וא"כ הי' ראוי להקדים555 אכילת מצה שהוא בבחי' קטנות דאבא ששם נמשך ההארה תחלה בבחי' הדילוג מן העצמות שהוא מגבוה לנמוך ביותר ואח"כ יעלה מנמוך לגבוה [ב]סדר והדרגה מקטנות לגדלות כו', ולמה הקדים הקידוש דמוחי' דאימא תחלה ואח"כ אכילת מצה דקטנות דאבא כו'. אלא לפי שאין סדר והדרגה כלל בהדרגה הצריכה להיות בחג זה דפסח שהוא בא בבחי' דילוג שלא בסדר והדרגה כלל כשאר המועדי' כו' (וכמשי"ת הטעם בסמוך), וע"כ הקדים המאוחר שהוא גדלות דאבא במוחין דאימא556 [שב]יין דכוס הקידוש וד"ל. ועוד יש טעם אחר לפי שידוע בשרש קליפה דפרעה שהוא בבחי' עורף557 ואחוריי' דכתר558 דקדושה שהוא ההתקשרות בעומק הרצון559 הז[ר] כו' בבחי' מקיף בהעלם560 שלמעלה מן הטעם ושכל כו', ולזאת זהו עיקר המונע ומעכב את גילוי התולדה של המדות מבחי' בינה במיצ"ר הגרון שנק' מצרים מצ"ר מ"י להיותו אוחז באחורי העורף כמבואר בכוונות דעבדים היינו אנו בנ"י ז"א561 כו' (והיינו מה שאנו רואי' שמתוך גודל העמקת הרצון והשכל במו"מ וכל עניני גופו נסתם ונעלם אור התפעלות המדות שבמוח בינה ולא יוכלו לצאת בגילוי בלב כלל כידוע). ולפי שקליפה זאת היא עושה תכלית ההסתר וההעלם דעמ"ר562 ע"כ לא הי' ביכולת האדם האלקי563 הקטנה דמצה שנק' מיכלא דמהימנותא בבחי' אמונה פשוטה בלא טעם ודעת כלל (כמשי"ת) שהוא בבחי' קטנות דאבא לעמוד נגד העומ"ר הנ"ל, והיו המדות דאוי"ר בהסתר והעלם עדיין