Chabad Library · The Mitteler Rebbe

Toras Chaim·Shemos Part 1·Va'eira·The concept of the union of the Holy One and His Shechinahתורת חיים·שמות ח"א·פרשת וארא·ענין יחוד קוב"ה ושכינתי'

אבס"ד
ּענין יחוד קוב"ה ושכינתי'1, פי' שכינה ידוע שהוא כח הפועל*3 בנפעל2 כח**3 התפשטו' חיות הנפש בתוך כלי הגוף, אך כלי אברי הגוף אף שהם גשמיי' וערך חיות רוחני'
בנא, ד
שבהם הוא בתכלית הדקות, עכ"ז אנו רואים שיכאב ההכאה לחיות שבאצבע, שבודאי לא יהי' הכאב לגשם האצבע אלא להחיות רוחני שבו, וקודם התפשטות החיות באצבע לא יתכן לו שירגיש כאב ההכאה אלא מצד התלבשותו בגשם האצבע, ועכ"פ כשנתלבש והי' לאחדים עם גשם האצבע הרי הוא מרגיש הכאב ומתפעל כו'. והנה עד"ז לא יתכן לומר באלקי' חיים3 המחי' את הנברא מאין ליש שיתפעל ח"ו מן גרעון הנברא, וע"ז כתיב כי נשגב שמו4 אפי' בבחי' התפשטו' דהתפשטו' שהוא כח הפועל אלקי המתלבש בנברא להיות כי אין ערוך כלל בין בורא לנברא כידוע, ולא כמו חיות הנפש לאבר הגוף שיש להם ערך אלא שזה דק וזה גס כו' וד"ל.
גוהנה בישראל עם קרובו5 כתי' בכל צרתם לו צר6 קרי וכתיב, שמצד התפשטו' מדת מלכותו ית' להחיות העולמות הרי אין מדת הקב"ה שהוא כח ההתפשטו' ּ שלו במדת מל' כמו כח התפשטות הנפש המחי' את הגוף, מדת ב"ו הוא הנפש בעל גבול אבל הוא ית' נשגב שמו מכל העולמות כנ"ל, וזהו לא בא', אבל מצד קרבת נשמות בנ"י שהם חלק אלקי' ממש7, אע"פ שהם נבראי', מ"מ מקושרים בעצמיות אלקות יותר כידוע, ולכן לו צר בוי"ו בכל צרתם, והוא לא מצד האמת מאחר שנשמתם בעל גבול אע"פ שהם בבחי' חלק כידוע עכ"ז נשגב שמו עליהם ג"כ וד"ל. רק שזהו בחי' חסד והמשכה מאלקים חיים כשיחמול עליהם שיהא לו צר בכל צרתם, ואף שיהי' לו צער, צער זה הוא חסד גדול שידלג ממהו', להיות צרתם לו צר וד"ל. וכוונת המשכת לו צר כדי שאז יבטלו כל המקטרגי' עליהם, כי ה' אוהב משפט8 יושב ודן9 כו', מצד התפשטו' מלכותו ית', אבל כשהמלך חומל על אוהבו מצד שהוא מקושר בעצמותו יכול הוא לבטל בחטא האוהב מדת המשפט שאינה אלא בבחי' התפשטות חוקיו במדינה, והאוהב מקושר הוא בבחי' פנימית המלך שלמעלה מן התפשטותו וד"ל.
דוענין קודב"ה לשון קדוש הוא מובדל10 כמשל חיות הנפש מה שאין מופשט11 כלל בכלי הגוף שבאמת לא תתפעל כלל
הנב, א
בהרגשת כאב האברים והוא בחי' מקי[ף] על הגוף והוא ענין סוכ"ע, שממכ"ע הוא נמשל עכ"פ בדוגמת התלבשות החיות בכלי הגוף, אע"פ שאינו אמת כי נשגב שמו וד"ל, עכ"ז הוא בדוגמא זו כו'. אבל סוכ"ע ענינו הוא עצמיות אור א"ס ב"ה שאינו מתפשט בעולמות כלל לחיות12 ראש ומקור לחיות הנברא. יובן מזה למשכיל בענין קבלת זיו השכינה בג"ע13 שהנפש אלקי' הנברא תקבל ממקו' חוצבה בבחי' פנימי' שבה ופנימי' המשפיע אותה והוא ענין הזיו כידוע, אבל המצות מעשיות בזה העולם כמו ציצית מאד נעלים נהנין14 מזיו שבג"ע, שהרי הציצי' החוטי' הגשמיי' הם מלבושי נוגה, אלא שהנפש מלבישם, וכמו"כ הלבשה זו תלבש הנפש בציצית דלעילא בבחי' אצי' שהרי מצוה נק' אבר דמלכא15. ופי' מלכא הוא הקב"ה שהוא מובדל מכל העולמות כנ"ל, ומצות ציצית הוא אבר ולבוש לעצמו' אוא"ס ב"ה וכמ"ש במ"א16, וא"כ הוא מאד נעלה מזיו השכינה כידוע בענין ציצית כנפי ז"א דאצי' הם ל"ב נתיבות חכמה17 המאירי' במוחי' דנוק' דז"א דאצי' וד"ל, וזהו אשר קדשנו במצותיו18 במצות19 הביא נשמות ישראל20 לבחי' קדש שהוא סוכ"ע וכו'. ולכן יפה שעה אחת21 בתשו' ומע"ט מכל חיי העוה"ב שהוא זיו מל' דאצי' מהתפשטות22 ממנה אבל הציצית המה מוחי' פנימי' לה וד"ל.