Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אבעזה"ש ליל שבת פ' וארא
ּלהבין כללות ענין האותות והמופתים1 שהי' במצרים כו' וענין המטה שהי' לתנין2 כו' הנה כתיב וינצלו את מצרים3 כמצולה כו' או כמצודה כו' כידוע, וע"ד הקבלה4 הנה זה הי' ענין בירורי רפ"ח ניצוצי'5 שנפלו אז במצרים והם ביררו והעלו אותם מכל וכל מקליפת מצרים עד שעשו אותם6 כמצולה וד"ל. וביאור הדברים הנה תחלה יש להקדים משל א' לענין הבירורים הנ"ל, והוא ע"ד שאנו רואים בנשמת האדם שהיא מלובשת בחומר הגופני הנה בעודינה שהיתה [ק]שורה באוא"ס ב"ה קודם ירידתה להתלבש בגוף ידוע שהיתה בתכלית בחי' הביטול באוא"ס בלתי העלם וצמצום כלל וגם מהמלאכים היתה גבוה במדרגה כו', ואחר שירדה ונתלבשה בגוף החומרי הרי נעשית בזה בבחי' פירוד גדול מאוא"ס7 כאלו לא היתה מעולם קשורה למעלה בבחי' הביטול כו'. והוא מפני שחומר הגופני המלבישה הנה הוא המסתיר ומעלים ממנה אוא"ס לבלתי הגלות נגלות בה כמקדם כו', וא"כ אנו רואים שמסיבת חומר מחשך8 הגוף גם הנשמה האלקי' שמסתתרת בו נעשי' בבחי' נפרד ממש כו' היפך ממש מכמו שהיתה במקור חוצבה למעלה כו' וד"ל. ועד"ז יובן ג"כ בכללות הנשמת שירדו מלמעלה כדי להתברר למטה בהיות ידוע הפסוק ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים9 כו', הענין10 הוא דפי' נהר הוא ענין המשכה שהוא בחי' התפשטות השפע כמ"ש ונהרו אליו כל הגוים11 כו'. והנה בתחלת ההמשכה וההתפשטו' מאור המאציל העליון עדיין לא הי' בבחי' התחלקות ההמשכה לחלקים רבים כו', אלא היתה בבחי' היחוד וההתכללות בתכלית עד שלא הי' רק בחי' המשכה ושפע א' בלבד והוא מ"ש ונהר יוצא מעדן12 כו' נהר א' בלבד והוא הכולל הרבה מיני המשכות והשפעות יחד כו', ואע"פ שהנהר הזה כבר יצא מעדן העליון עכ"ז הי' בתכלית היחוד, ומכ"ש וק"ו בבחי' עדן העליון עצמו שלמעלה13 שהיחוד שם יותר ויותר כו', ואחר שנמשך הנהר הזה הכללי הנה מפני שכבר נתרחק מאור המאציל לכך משם יפרד עוד בבחי' פירוד והתחלקות יותר והוא ההתחלקות לד' נהרות ד' המשכות כו'
ּלהבין כללות ענין האותות והמופתים1 שהי' במצרים כו' וענין המטה שהי' לתנין2 כו' הנה כתיב וינצלו את מצרים3 כמצולה כו' או כמצודה כו' כידוע, וע"ד הקבלה4 הנה זה הי' ענין בירורי רפ"ח ניצוצי'5 שנפלו אז במצרים והם ביררו והעלו אותם מכל וכל מקליפת מצרים עד שעשו אותם6 כמצולה וד"ל. וביאור הדברים הנה תחלה יש להקדים משל א' לענין הבירורים הנ"ל, והוא ע"ד שאנו רואים בנשמת האדם שהיא מלובשת בחומר הגופני הנה בעודינה שהיתה [ק]שורה באוא"ס ב"ה קודם ירידתה להתלבש בגוף ידוע שהיתה בתכלית בחי' הביטול באוא"ס בלתי העלם וצמצום כלל וגם מהמלאכים היתה גבוה במדרגה כו', ואחר שירדה ונתלבשה בגוף החומרי הרי נעשית בזה בבחי' פירוד גדול מאוא"ס7 כאלו לא היתה מעולם קשורה למעלה בבחי' הביטול כו'. והוא מפני שחומר הגופני המלבישה הנה הוא המסתיר ומעלים ממנה אוא"ס לבלתי הגלות נגלות בה כמקדם כו', וא"כ אנו רואים שמסיבת חומר מחשך8 הגוף גם הנשמה האלקי' שמסתתרת בו נעשי' בבחי' נפרד ממש כו' היפך ממש מכמו שהיתה במקור חוצבה למעלה כו' וד"ל. ועד"ז יובן ג"כ בכללות הנשמת שירדו מלמעלה כדי להתברר למטה בהיות ידוע הפסוק ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים9 כו', הענין10 הוא דפי' נהר הוא ענין המשכה שהוא בחי' התפשטות השפע כמ"ש ונהרו אליו כל הגוים11 כו'. והנה בתחלת ההמשכה וההתפשטו' מאור המאציל העליון עדיין לא הי' בבחי' התחלקות ההמשכה לחלקים רבים כו', אלא היתה בבחי' היחוד וההתכללות בתכלית עד שלא הי' רק בחי' המשכה ושפע א' בלבד והוא מ"ש ונהר יוצא מעדן12 כו' נהר א' בלבד והוא הכולל הרבה מיני המשכות והשפעות יחד כו', ואע"פ שהנהר הזה כבר יצא מעדן העליון עכ"ז הי' בתכלית היחוד, ומכ"ש וק"ו בבחי' עדן העליון עצמו שלמעלה13 שהיחוד שם יותר ויותר כו', ואחר שנמשך הנהר הזה הכללי הנה מפני שכבר נתרחק מאור המאציל לכך משם יפרד עוד בבחי' פירוד והתחלקות יותר והוא ההתחלקות לד' נהרות ד' המשכות כו'
בלו, ד
וד"ל. והנה עד"מ בנהר הגשמי אנו רואים שיש שיעור למהלכו ק' או ר' פרסאות עד שיכלה שפע המשכתן14 וזה יכלה בסך כמה פרסאות יותר כו' ועד"ז הי' ג"כ ברוחני' שפע המשכת הנהרות שיצא מנהר העליון שיצא מעדן, זה בכח שפע המשכה כך וכך וזה בכח רב ממנו, דהיינו שכלות שפעו יומשך יותר כו' וד"ל. ועתה יובן ענין הבירורים הנ"ל בהיות שירדו כללות הניצוצי' שנפלו מלמעלה מעלה דהיינו מבחי' התהו מלפני מלוך מלך15 כו' להתברר למטה כו' הנה יצאו דרך הד' נהרות הנ"ל שיצאו מעדן העליון דהיינו שנתלבשו הניצוצות בנהרות הנ"ל כדי להתברר וד"ל. והענין הוא עד"מ כמו התלבשות הנשמה האלקי' בגוף שנעשית בבחי' נפרד כנ"ל כמ"כ בחי' רפ"ח ניצוצין דתהו (שנא' עליהם ורוח אלקים מרחפת רפ"ח מ"ת16 כו' וכמ"ש במ"א) כאשר ירדו למטה17 ונתלבשו בנהרות הנ"ל שאז נעשים בבחי' נפרד כו' וד"ל. כי הרי18 הנהרות המה היורדים להתפרד עוד למטה מטה עד בחי' הפירוד ּ הגמור שהן שרשי יניקות הד' מלכיות19 מצרים20 ובבל כו' כידוע והוא נגד בחי' ארמ"ע21 כו' כמ"ש בס' הקבלה וד"ל. וא"כ כאשר ירדו הניצוצים בנהר שיצא מעדן עדיין הי' בבחי' היחוד כנ"ל, אך משם יפרדו כו' וירדו להיות בבחי' נפרד ממש כדוגמת התלבשות הנשמה בגוף כנ"ל וד"ל. וענין כחות יציאות הנהרות כמו שהי' במדה זה כך וזה כך כו' כמו"כ בחי' התלבשות הניצוצות בהם הי' ג"כ במדה, לנהר מצרים שהוא פישון22 כו' ירדו בו כ"כ נשמות וניצוצות דתהו ולנהר דבבל כ"כ ניצוצות כו' בכאו"א לפום23 שיעור מהלכו בארץ העליונה כו' וד"ל.
וד"ל. והנה עד"מ בנהר הגשמי אנו רואים שיש שיעור למהלכו ק' או ר' פרסאות עד שיכלה שפע המשכתן14 וזה יכלה בסך כמה פרסאות יותר כו' ועד"ז הי' ג"כ ברוחני' שפע המשכת הנהרות שיצא מנהר העליון שיצא מעדן, זה בכח שפע המשכה כך וכך וזה בכח רב ממנו, דהיינו שכלות שפעו יומשך יותר כו' וד"ל. ועתה יובן ענין הבירורים הנ"ל בהיות שירדו כללות הניצוצי' שנפלו מלמעלה מעלה דהיינו מבחי' התהו מלפני מלוך מלך15 כו' להתברר למטה כו' הנה יצאו דרך הד' נהרות הנ"ל שיצאו מעדן העליון דהיינו שנתלבשו הניצוצות בנהרות הנ"ל כדי להתברר וד"ל. והענין הוא עד"מ כמו התלבשות הנשמה האלקי' בגוף שנעשית בבחי' נפרד כנ"ל כמ"כ בחי' רפ"ח ניצוצין דתהו (שנא' עליהם ורוח אלקים מרחפת רפ"ח מ"ת16 כו' וכמ"ש במ"א) כאשר ירדו למטה17 ונתלבשו בנהרות הנ"ל שאז נעשים בבחי' נפרד כו' וד"ל. כי הרי18 הנהרות המה היורדים להתפרד עוד למטה מטה עד בחי' הפירוד ּ הגמור שהן שרשי יניקות הד' מלכיות19 מצרים20 ובבל כו' כידוע והוא נגד בחי' ארמ"ע21 כו' כמ"ש בס' הקבלה וד"ל. וא"כ כאשר ירדו הניצוצים בנהר שיצא מעדן עדיין הי' בבחי' היחוד כנ"ל, אך משם יפרדו כו' וירדו להיות בבחי' נפרד ממש כדוגמת התלבשות הנשמה בגוף כנ"ל וד"ל. וענין כחות יציאות הנהרות כמו שהי' במדה זה כך וזה כך כו' כמו"כ בחי' התלבשות הניצוצות בהם הי' ג"כ במדה, לנהר מצרים שהוא פישון22 כו' ירדו בו כ"כ נשמות וניצוצות דתהו ולנהר דבבל כ"כ ניצוצות כו' בכאו"א לפום23 שיעור מהלכו בארץ העליונה כו' וד"ל.
גוהנה עיקר הירידה דניצוצות הנ"ל היתה לצורך עלי' דוקא כידוע, והיינו שבחי' ירידת רפ"ח ניצוצו' היתה כדי שיבואו לידי בחי' עילוי ביותר מכמו שהי' קודם ירידתו24 בנהרות הנ"ל, וע"ד דוגמא של ירידת הנשמה בגופו25 שהוא ג"כ לצורך עלי' דהיינו שתתעלה הנפש האלקי' במדרגה הגבוה יותר מכמו שהיתה תחלה קשורה במקור חוצבה כו' והוא ע"י בחי' תשובה דוקא כידוע והטעם הוא לפי שארז"ל ז' דברים קדמו לעולם וא' מהם תשובה26 כו'. והענין הוא
דלז, א
דצדיקים המה הממשיכים האורות בכלים ע"י מע"ט שלהם כידוע, אבל בע"ת דמשכין לי' לקוב"ה בחילא יתיר27 כו' היינו שמעוררי' למעלה מעלה מבחי' הקו"ח שנמשך ומאיר האורות בכלים כו', ומה שלמעלה מבחי' הכלים ידוע שהוא בחי' מטי ולא מטי29 עדיין כלומר שעדיין אין אוא"ס ב"ה יורד ומאיר בנאצלים אלא הוא בבחי' הסתלקות וצמצום בעצמותו עדיין והוא לא מטי עד שאח"כ יוכל להשפיל את אורו [ו]להאיר בבחי' הקו"ח הנ"ל כו' כמ"ש בע"ח28 כו'30 וד"ל. וזהו בחי' התשובה ג"כ כי בחי' תשובה הוא בחי' או"ח כו' כידוע, וזהו פי' תשובה תשוב ה'31 דהיינו שתשוב האור32 ותחזור למקורה כו' והוא בחי' לא מטי כו' וד"ל. ואין זה למעלה אלא ע"י בחי' בכל מאדך כו' דבע"ת למטה כו' לפי שהוא למעלה מבחי' הכלים כו' כמ"כ מעורר למעלה ג"כ מבחי' מולמ"ט שהוא למעלה מבחי' האורות שבכלים וד"ל. ובזה יובן הטעם שלא זכה משה לתשובה33 אלא קודם מותו אחרי שנצח מלכי עבר הירדן שאז נא' אז יבדיל משה34 שלש ערים כו' וכמ"ש בר"מ ע"פ ושמתי לך מקום35 אשר ינוס כו' לך למשה דהיינו שבא והגיע לבחי' התשובה אז דוקא, מפני שהתשובה קדמה לעולם אפי' מעולם הנאצל[ים] דהיינו בחי' מטולמ"ט הנ"ל כי הגם שהי' משה צדיק גמור וגדול מכל הצדיקי' לא המשיך למעלה רק בבחי' הקו"ח ולא למעלה הימנו עד שזכה לתשובה קודם מותו והגיע למדריגה שלמעלה מבחי' הקו"ח כו' וד"ל. והנה ארז"ל ז' דברים קדמו לעולם ותשובה א' מהם וגם שמו של משיח א' מהם והוא לפי שנא' עליו ישכיל עבדי36 ירום ונשא וגבה מאד דהיינו ע"י בחי' התשובה שאם ישראל עושין תשובה נגאלין37 כו' ה"ז38 יהי' במעלה ומדריגה גבוה גם ממדריגת משה שהרי נא' בו מאד דהיינו גם ממשה שנא' בו מאד והאיש משה עניו מאד39 וד"ל40.
דצדיקים המה הממשיכים האורות בכלים ע"י מע"ט שלהם כידוע, אבל בע"ת דמשכין לי' לקוב"ה בחילא יתיר27 כו' היינו שמעוררי' למעלה מעלה מבחי' הקו"ח שנמשך ומאיר האורות בכלים כו', ומה שלמעלה מבחי' הכלים ידוע שהוא בחי' מטי ולא מטי29 עדיין כלומר שעדיין אין אוא"ס ב"ה יורד ומאיר בנאצלים אלא הוא בבחי' הסתלקות וצמצום בעצמותו עדיין והוא לא מטי עד שאח"כ יוכל להשפיל את אורו [ו]להאיר בבחי' הקו"ח הנ"ל כו' כמ"ש בע"ח28 כו'30 וד"ל. וזהו בחי' התשובה ג"כ כי בחי' תשובה הוא בחי' או"ח כו' כידוע, וזהו פי' תשובה תשוב ה'31 דהיינו שתשוב האור32 ותחזור למקורה כו' והוא בחי' לא מטי כו' וד"ל. ואין זה למעלה אלא ע"י בחי' בכל מאדך כו' דבע"ת למטה כו' לפי שהוא למעלה מבחי' הכלים כו' כמ"כ מעורר למעלה ג"כ מבחי' מולמ"ט שהוא למעלה מבחי' האורות שבכלים וד"ל. ובזה יובן הטעם שלא זכה משה לתשובה33 אלא קודם מותו אחרי שנצח מלכי עבר הירדן שאז נא' אז יבדיל משה34 שלש ערים כו' וכמ"ש בר"מ ע"פ ושמתי לך מקום35 אשר ינוס כו' לך למשה דהיינו שבא והגיע לבחי' התשובה אז דוקא, מפני שהתשובה קדמה לעולם אפי' מעולם הנאצל[ים] דהיינו בחי' מטולמ"ט הנ"ל כי הגם שהי' משה צדיק גמור וגדול מכל הצדיקי' לא המשיך למעלה רק בבחי' הקו"ח ולא למעלה הימנו עד שזכה לתשובה קודם מותו והגיע למדריגה שלמעלה מבחי' הקו"ח כו' וד"ל. והנה ארז"ל ז' דברים קדמו לעולם ותשובה א' מהם וגם שמו של משיח א' מהם והוא לפי שנא' עליו ישכיל עבדי36 ירום ונשא וגבה מאד דהיינו ע"י בחי' התשובה שאם ישראל עושין תשובה נגאלין37 כו' ה"ז38 יהי' במעלה ומדריגה גבוה גם ממדריגת משה שהרי נא' בו מאד דהיינו גם ממשה שנא' בו מאד והאיש משה עניו מאד39 וד"ל40.
הובכל הנ"ל יובן הפסוק בשוב ה' את שיבת ציון כו' אז יאמרו בגוים41 הגדיל ה' לעשות עם אלה פי' בגוים דוקא יאמרו כו' לפי שמבואר למעלה בענין הד' נהרות שמשם יפרד למטה מטה כו' עד שנעשו שרשי' לד' מלכיות כו' ובהיות שירדו בחי' הניצוצות דתוהו ונתלבשו בהם בבחי' הברורי' דהיינו דירידה זו לצורך עלי' היא ע"י התשובה דוקא כנ"ל וא"כ שהגדיל42 הוי'
ולז, ב
לעשות בניצוצו' הללו לא הי' רק מפני סיבת ההתלבשות שלהם בד' נהרות הנ"ל שרש וראש להגוים וא"כ43 יחרה מאד לגוים שאמרם שמתוכם ועל ידם היתה יתרון האור בזה ועשו אותם כמצולה כו' [ו]לכך אז יאמרו בגוים דוקא הגדיל ה' לעשות [עם] אלה [כו'] פי' כי ע"י הגוים נעשה זה לכך הם דוקא אשר יאמרו זאת ויתפעלו44 מאד ולא זולתם וד"ל.
לעשות בניצוצו' הללו לא הי' רק מפני סיבת ההתלבשות שלהם בד' נהרות הנ"ל שרש וראש להגוים וא"כ43 יחרה מאד לגוים שאמרם שמתוכם ועל ידם היתה יתרון האור בזה ועשו אותם כמצולה כו' [ו]לכך אז יאמרו בגוים דוקא הגדיל ה' לעשות [עם] אלה [כו'] פי' כי ע"י הגוים נעשה זה לכך הם דוקא אשר יאמרו זאת ויתפעלו44 מאד ולא זולתם וד"ל.
זועם כל הנ"ל יובן שורש ענין האותות והמופתים שהיו במצרים כו', כי הנה מבואר למעלה דעד"מ התלבשות הנשמה בגוף כן ירידות אורות וניצוצים העליוני' בד' מלכיות דשעבוד הגליות כדי להתברר ולהיות מזה יתרון אור בהם הרבה, כי הנה עד"מ הפרי כמו האגוז וכדומה אשר בקליפתה היא מכוסה ונעלמה מאד בשביל שתתברר בה ותצא ממנה כל פסולתה ותהי' נקי' בתכלית ובתכלית הטעם והטוב משא"כ בלתי קליפה סביב לה כו', וכאשר יוגמר הפרי בשלימות הבירור אז צריכי' לשבר הקליפה הסביב לה ולהוציא הטוב הגנוז בה שהוא הפרי ובלעדי זאת השבירה לא הי' באפשרי להגיע לטוב טעם הפרי וכו'. והנמשל יובן בהיות שבחי' רפ"ח ניצוצות שנתלבשו בד' מלכיות כנ"ל ה"ז כדוגמת התלבשות הפרי בקליפה כדי שיתברר בכי טוב כו' וכנ"ל שירידה זו לצורך עלי' היתה כו' ואמנם לאחר שנשלם הבירור שלהם וצריך שיתגלו לחוץ צריכי' לשבור הקליפה שלהם והוא קליפות מצרי"ם מצ"ר45 מ"י46 כו' שתשבר בתחלה ואז יתגלו הניצוצות כו'. והשבירה היתה בענין האותות והמופתי' שהיו במצרי', שהרי האות והמופת הוא בחי' היפוך דרכי הטבע שהוא היפוך סדר ההשתלשלות דד' נהרות הנ"ל כמו שנהפך היאור לדם וכדומה כו'. ובזה נשבר שרש יניקות קליפות מצרים למעלה ויצא האור הגנוז בהם שהן בחי' הניצוצות הנ"ל, וזהו וינצלו את מצרי' כמצולה כו' או כמצודה והכל ענין אחד שנתברר מהם הטוב ונשארו ריקם מכל כו'. וזהו סוס ורוכבו רמה בים47 כו' פי' ורוכבו הם בחי' השרש שרשו48 מצרים הנק' רוכב ע"ש שמלביש ורוכב על הטוב כו' וזהו מרכבות פרעה49 כו' וד"ל.
חוהנה האות50 הראשון הי' בהפיכת המטה לתנין51, והענין הוא להורות בזה על כללות ירידת והתלבשות האורות בכלי'
טלז, ג
מכלי' שונים עד שמשם יפרד כו' לע' שרים52, שאינו בבחי' פירוד ממש אלא עדיין אחוז וקשור באור המאציל בבלתי פירוד כלל, ואין לך דבר חוץ ממנו כלל כב' רשויות53 ח"ו כו', והגם שמאד נתצמצם ונתלבש בכמה מיני ריבוי רבבות צמצוצי' כו'. וזהו ענין המטה שנהפך לתנין כו' פי' מטה הוא לשון הטיי'54 כמו מטה כלפי חסד55 והוא ענפי האילן שנוטין מן האילן למטה כו', וכן שבט מן הענף הוא ענין נטיי' פרטי' יותר כמו לשון שובט ומדקדק56 כו' וה"ז כענין כוכבי דשביט57 כו', שכל אלה הוא ענין המשכה למטה כידוע. והראה להם משה שבחי' מט"ה העליון דהיינו נטיי' והמשכו' האורות בכלי' מכלי' שוני' כו' יהפוך לתנין הוא הסתרו האחרון שיהי' לראש ולחיות לקליפות מצרים הנק' תנין כמ"ש התנין הגדול הרובץ58 כו' כידוע, גם אז איננו בבחי' נפרד ממש ואע"פ שיאמר לי יאורי59 כו' בחי' גסות רוחו וחוצפו כו' אלא הוא בטל ונעשה בחי' [מטה] ממש כמו שהוא למעלה בשרש שרשו בקדושה העליונה הנק' מטה וזה כשנהפוך תחילה לתנין ואח"כ מתנין למטה להורות על שאינה בבחי' פירוד כלל אלא המטה עצמו הוא התנין והתנין הוא המטה [כו'] והכל א' כי הכל א' מפני שנכללי' גם הנפרדי' ביחודו ית' שהרי קרו לי' אלקא דאלקיי'60 כו' וד"ל. ואעפ"י שהחרטומי מצרים עשו כמ"כ להפוך המטה לנחש61 כו', כי הראה להם עוד שאינן נפרדין בזה כלל והוא במה שבלע מטה אהרן62 את מטותם פי' גם בחי' המטה שלהם שהוא בחי' שורש שרשם בקדושה העליונה ניכללי' הם ומתייחדי' בבחי' הביטול במציאות ממש כו' בתוך מט"ה אהר"ן שהוא המטה הנכללת בקדושת ההמשכה הראשונה שעדיין בבחי' היחוד האמיתי כו' והוא כמו בחי' נה"ר שיצא מעדן הנ"ל וזה הנק' מטה אהרן כמ"ש מט"ה חס"ד63 כלפי חסד שהחסד מדריגתו של אהר"ן64 כו' וזהו ויבלע שבלעם וכללם בו כנ"ל מטעם הנ"ל וד"ל.
מכלי' שונים עד שמשם יפרד כו' לע' שרים52, שאינו בבחי' פירוד ממש אלא עדיין אחוז וקשור באור המאציל בבלתי פירוד כלל, ואין לך דבר חוץ ממנו כלל כב' רשויות53 ח"ו כו', והגם שמאד נתצמצם ונתלבש בכמה מיני ריבוי רבבות צמצוצי' כו'. וזהו ענין המטה שנהפך לתנין כו' פי' מטה הוא לשון הטיי'54 כמו מטה כלפי חסד55 והוא ענפי האילן שנוטין מן האילן למטה כו', וכן שבט מן הענף הוא ענין נטיי' פרטי' יותר כמו לשון שובט ומדקדק56 כו' וה"ז כענין כוכבי דשביט57 כו', שכל אלה הוא ענין המשכה למטה כידוע. והראה להם משה שבחי' מט"ה העליון דהיינו נטיי' והמשכו' האורות בכלי' מכלי' שוני' כו' יהפוך לתנין הוא הסתרו האחרון שיהי' לראש ולחיות לקליפות מצרים הנק' תנין כמ"ש התנין הגדול הרובץ58 כו' כידוע, גם אז איננו בבחי' נפרד ממש ואע"פ שיאמר לי יאורי59 כו' בחי' גסות רוחו וחוצפו כו' אלא הוא בטל ונעשה בחי' [מטה] ממש כמו שהוא למעלה בשרש שרשו בקדושה העליונה הנק' מטה וזה כשנהפוך תחילה לתנין ואח"כ מתנין למטה להורות על שאינה בבחי' פירוד כלל אלא המטה עצמו הוא התנין והתנין הוא המטה [כו'] והכל א' כי הכל א' מפני שנכללי' גם הנפרדי' ביחודו ית' שהרי קרו לי' אלקא דאלקיי'60 כו' וד"ל. ואעפ"י שהחרטומי מצרים עשו כמ"כ להפוך המטה לנחש61 כו', כי הראה להם עוד שאינן נפרדין בזה כלל והוא במה שבלע מטה אהרן62 את מטותם פי' גם בחי' המטה שלהם שהוא בחי' שורש שרשם בקדושה העליונה ניכללי' הם ומתייחדי' בבחי' הביטול במציאות ממש כו' בתוך מט"ה אהר"ן שהוא המטה הנכללת בקדושת ההמשכה הראשונה שעדיין בבחי' היחוד האמיתי כו' והוא כמו בחי' נה"ר שיצא מעדן הנ"ל וזה הנק' מטה אהרן כמ"ש מט"ה חס"ד63 כלפי חסד שהחסד מדריגתו של אהר"ן64 כו' וזהו ויבלע שבלעם וכללם בו כנ"ל מטעם הנ"ל וד"ל.