Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אבעזר"ה ליל שבת פ' יתרו
ּלהבין מאמר הזהר בפ' יתרו (דס"ז ע"ב) ת"ח ברזא דשמא2 קדישא1 איהו מלך וכהן כו' אית מלך לעילא דאיהו רזא דקדש הקדשים ואיהו מלך עילאה ותחותי' אית כהן רזא דאור קדמאה דמשמש קמי' ואקרי כה"ג סטרא דימינא. אית מלך לתתא כגוונא דמלך עילאה ותחותי' כהן דמשמש לי' רזא דמיכאל כהנא רבא וכו'. בסט"א אית מלך ואקרי מלך זקן וכסיל3 ותחותי' כהן און כמ"ש ויאמר אפרים [אך] עשרתי4 מצאתי און לי כו'. בסטר שמאלא ודא הוא דאמרה רחל בן אוני5 ויעקב קרא לו בנימין ולא לסטר שמאלא כו'. וכיון דהאי מלך וכהן אתכפיין ואתברו ואודו קמי' קוב"ה אסתלק יקרא דקוב"ה ביקרי' על כולא עילא ותתא, ע"כ. (ושם מסיים בדף שלאחריו ע"א) א"ר אבא האי כהן און לא כתיב ביתרו כתיב7 כהן מדין6 כתיב א"ל ת"ח חמוהי דיוסף כהן און8 אקרי ולבתר חמוהי דמשה כהן מדין רזא דא דאשת מדנים ומשה ויוסף ברזא חדא קיימי רזא דא ו"ו תרין כחדא ע"כ.
ּלהבין מאמר הזהר בפ' יתרו (דס"ז ע"ב) ת"ח ברזא דשמא2 קדישא1 איהו מלך וכהן כו' אית מלך לעילא דאיהו רזא דקדש הקדשים ואיהו מלך עילאה ותחותי' אית כהן רזא דאור קדמאה דמשמש קמי' ואקרי כה"ג סטרא דימינא. אית מלך לתתא כגוונא דמלך עילאה ותחותי' כהן דמשמש לי' רזא דמיכאל כהנא רבא וכו'. בסט"א אית מלך ואקרי מלך זקן וכסיל3 ותחותי' כהן און כמ"ש ויאמר אפרים [אך] עשרתי4 מצאתי און לי כו'. בסטר שמאלא ודא הוא דאמרה רחל בן אוני5 ויעקב קרא לו בנימין ולא לסטר שמאלא כו'. וכיון דהאי מלך וכהן אתכפיין ואתברו ואודו קמי' קוב"ה אסתלק יקרא דקוב"ה ביקרי' על כולא עילא ותתא, ע"כ. (ושם מסיים בדף שלאחריו ע"א) א"ר אבא האי כהן און לא כתיב ביתרו כתיב7 כהן מדין6 כתיב א"ל ת"ח חמוהי דיוסף כהן און8 אקרי ולבתר חמוהי דמשה כהן מדין רזא דא דאשת מדנים ומשה ויוסף ברזא חדא קיימי רזא דא ו"ו תרין כחדא ע"כ.
ברעג, ד
הנה פי' רזא דשמא קדישא היינו בחי' מל' דא"ק להיות שנחשב א"ק עדיין מבחי' הא"ס9 כידוע, אך בחי' מל' שבו נק' שמא קדישא וכענין המאמר קודם שנברא העולם10 הי' הוא ושמו בלבד כמ"ש במ"א וד"ל. ואיהו מלך פי' כי בחי' מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון11 בכל מקום כידוע, וגם כאן הנה ידוע דמבחי' מל' דא"ק נעשה בחי' הכת"ר של הנאצלים והוא בחי' עתיק וא"א. ונמצא שהוא בחי' ממוצע בין עולם הא"ס לעולם הנאצלים כי יש בו מבחי' תחתונה שבא"ס שהוא מל' דא"ק הנק' סוף עולמות דא"ס כו', וגם הוא שרש וראש לכל הנאצלים בבחי' הכת"ר כו', ע"כ בו ועל ידו מתחברים תמיד עולמות דא"ס בעולם הנאצלים כי הוא מקבל השפע מעולם הא"ס ומביא וממשיך לעולם הנאצלים. וע"כ נק' בשם מלך עילאה כמו שמפרש בסמוך אית מלך לעילא כו' מב' טעמים, א' להיותו בחי' מל' דא"ק, והב' מפני שהוא השרש והמקור לכל הנאצלים כנ"ל ולהיות שהוא למעלה הרבה מהם נק' בשם מלך עילאה וד"ל.
הנה פי' רזא דשמא קדישא היינו בחי' מל' דא"ק להיות שנחשב א"ק עדיין מבחי' הא"ס9 כידוע, אך בחי' מל' שבו נק' שמא קדישא וכענין המאמר קודם שנברא העולם10 הי' הוא ושמו בלבד כמ"ש במ"א וד"ל. ואיהו מלך פי' כי בחי' מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון11 בכל מקום כידוע, וגם כאן הנה ידוע דמבחי' מל' דא"ק נעשה בחי' הכת"ר של הנאצלים והוא בחי' עתיק וא"א. ונמצא שהוא בחי' ממוצע בין עולם הא"ס לעולם הנאצלים כי יש בו מבחי' תחתונה שבא"ס שהוא מל' דא"ק הנק' סוף עולמות דא"ס כו', וגם הוא שרש וראש לכל הנאצלים בבחי' הכת"ר כו', ע"כ בו ועל ידו מתחברים תמיד עולמות דא"ס בעולם הנאצלים כי הוא מקבל השפע מעולם הא"ס ומביא וממשיך לעולם הנאצלים. וע"כ נק' בשם מלך עילאה כמו שמפרש בסמוך אית מלך לעילא כו' מב' טעמים, א' להיותו בחי' מל' דא"ק, והב' מפני שהוא השרש והמקור לכל הנאצלים כנ"ל ולהיות שהוא למעלה הרבה מהם נק' בשם מלך עילאה וד"ל.
גוכהן דמשמש כו' היינו כמ"ש בסמוך אית מלך לעילא רזא דקדה"ק כו' וכהן תחותי' רזא דאור קדמאה [כו'], פי' רזא דקדש הקדשים הנה הוא בחי' כת"ר הנ"ל ונק' קדה"ק, כידוע שקדשים הם בחי' חו"ב12 והכתר עליהן נק' קדה"ק13, וכהן תחותי' הוא בחי' חכ' דאצי' כידוע דחח"ן מימין14 והרי בחי' הקו דחכ' וחסד משמש תחות הכתר עליו לימין ועד"מ המשמש לרבו שגורם עי"ז תוס' שפע וברכה מרבו ואדונו. כמו"כ בעבודה בכהן זה שבקו החכמה בבחי' עליי' מ"ן גורמת תוספת הארה וההמשכה מבחי' כת"ר לחכמה תחלה וממנו מסתעפ' ההמשכה לכל מה שלמטה הימנו בקוין כו', וע"כ נק' אור קדמאה לפי שהוא הראש והראשון כידוע. ואקרי כהן גדול לסטר ימינא, פי' גדול לפי שהוא מקור למדת החסד שלמטה ממנו וכידוע דהחכ' מקור כל החסדים15 וכמ"ש החכמה תחי'16 כו' לפי שכל מה ששכל אדם רחב יותר יותר יסבול כל הדינים17 והקטרוגי' כו' כמ"ש במ"א, ולכך נק' החכ' אבא עד"מ האב לבנו שהוא בתכלית ּ החסד עליהם18 כו', ולכך נק' גדול לפי שחסדו מתפשט בהתרחבו' [כפי התרחבות] של החכ' משא"כ החסד שלמטה הימנו שנמשך בצמצום ולא בהתרחבות אינו גדול כו', וזהו לסטר ימינא דוקא לפי שחח"ן מימין וד"ל.
דעדר, א
ואית מלך לתתא כגוונא דמלך עילאה כו', הענין הוא כי ידוע דמל' דאצי' נעשה כת"ר לבריאה19 והוא ג"כ בחי' ממוצע בין אצי' לבריאה כי הוא [בחי'] התחתונה שבאצי' ושרש וראש לכל העולמות הנפרדים דבי"ע ונק' עתיק דבריאה20 כידוע, וע"כ הוא כגוונא דמלך עילאה שהוא בחי' מל' דא"ק הנ"ל והיינו שע"י מתחבר שפע אצי' בבי"ע והיו לאחדים כנ"ל וד"ל. ותחותי' כהן משמש לרזא דמיכאל כהנא רבא כו', פי' מיכאל הוא בחי' חכ' תתאה שבמל' דאצי' יש י"ס ובחי' הכת"ר נק' מלך תתאה ובחי' החכ' שע"י תצא אור השפע לכל העולמות נק' כהן הדיוט בכלל לפי שהוא ראש לשועלים בעולמות הנפרדי' יש מאין כמ"ש ומשם יפרד21 כו'. וכידוע שגם הנשמות שבג"ע העליון הרי הם בחי' בריאה מוגבלת בבחי' יש מאין בכל*22 הנבראי' משא"כ בבחי' האצי' שהוא בחי' אלקות ממש וגם בחי' הכלים דשם בחי' אלק[ו]' הם כמאמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון22 כו' כמ"ש במ"א וד"ל. וזהו תחותי' כהן דמשמש לי' להשפיע ולהביא אור החסד בכל ההשתלשלו' דבי"ע, ועכ"ז נק' מיכאל כהנא רבא לגבי הנבראים אע"פ דלגבי האצי' נק' כהן הדיוט מטעם הנ"ל וד"ל. והוא אותו מיכאל כהן גדול שמקריב נשמות23 ע"ג המזבח כידוע במאמרז"ל וד"ל.
ואית מלך לתתא כגוונא דמלך עילאה כו', הענין הוא כי ידוע דמל' דאצי' נעשה כת"ר לבריאה19 והוא ג"כ בחי' ממוצע בין אצי' לבריאה כי הוא [בחי'] התחתונה שבאצי' ושרש וראש לכל העולמות הנפרדים דבי"ע ונק' עתיק דבריאה20 כידוע, וע"כ הוא כגוונא דמלך עילאה שהוא בחי' מל' דא"ק הנ"ל והיינו שע"י מתחבר שפע אצי' בבי"ע והיו לאחדים כנ"ל וד"ל. ותחותי' כהן משמש לרזא דמיכאל כהנא רבא כו', פי' מיכאל הוא בחי' חכ' תתאה שבמל' דאצי' יש י"ס ובחי' הכת"ר נק' מלך תתאה ובחי' החכ' שע"י תצא אור השפע לכל העולמות נק' כהן הדיוט בכלל לפי שהוא ראש לשועלים בעולמות הנפרדי' יש מאין כמ"ש ומשם יפרד21 כו'. וכידוע שגם הנשמות שבג"ע העליון הרי הם בחי' בריאה מוגבלת בבחי' יש מאין בכל*22 הנבראי' משא"כ בבחי' האצי' שהוא בחי' אלקות ממש וגם בחי' הכלים דשם בחי' אלק[ו]' הם כמאמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון22 כו' כמ"ש במ"א וד"ל. וזהו תחותי' כהן דמשמש לי' להשפיע ולהביא אור החסד בכל ההשתלשלו' דבי"ע, ועכ"ז נק' מיכאל כהנא רבא לגבי הנבראים אע"פ דלגבי האצי' נק' כהן הדיוט מטעם הנ"ל וד"ל. והוא אותו מיכאל כהן גדול שמקריב נשמות23 ע"ג המזבח כידוע במאמרז"ל וד"ל.
הבסט"א אית מלך ואקרי מלך זקן וכסיל כו', הנה ידוע דאת זלעו"ז עשה [ה]אלקי'24 ובסט"א יש ג"כ בחי' מלך וכהן ככל הנ"ל, והנה ידוע דבחי' כת"ר דקליפה מתחיל מבחי' אחוריים דנוק'25 דקדושה והוא אקרי מלך זקן וכסיל כו' לפי שהוא שרש וראש לכל ההשתל' החיצוני' שבעולמות דבי"ע כידוע. ותחותי' רזא דכהן און כו', פי' און יש בו ב' ענינים הא' כפשוטו שהוא לשון כח המוליד כמו כחי וראשית אוני26 וכן מ"ש רחל בן אוני27 כו' והב' לשון אנינות ואבילות כו'.
ווביאור הדברים, הנה ידוע דבחי' יסוד הוא כאשר יבא אור השפע בבחי' גילוי ממש ונק' כנישו דכל נהורין28 כמו עד"מ המדות כמו שהן בלב מבלתי הרגשה עדיין לא נשפע מהם מאומה למחשבה ולדיבור אך כשהן נרגשים בלב אז הן נשפעו למחשבה לחשוב מה שחפץ בלבו כו', והוא ע"י בחי' יסוד שהוא כח המשפיע29 כמ"ש במ"א. ולמעלה יובן ג"כ שהוא בחי' יסוד ז"א ונק' בשם צדיק ח"י עלמין30 כידוע בזהר ומבואר בכמה מקומות דכל חידו וברכאן שריין בהאי צדיק31 ח"י עלמין כו',
זעדר, ב
והיינו מפני שבבחי' כלות השפע דוקא אז יומשך מבחי' התענוג32 העליון ומתלבש בהשפעה זו בבחי' יסוד ועד"מ הזווג גשמי'33 כמ"ש במ"א באריכות. וכמו"כ בהשפעת צדיק ח"י עלמין להוליד נשמות חדשות בבי"ע כמ"ש אור זרוע לצדיק34 כו', מלובש בו מבחי' עונג העליון דבחי' יסוד דעתיק כו', וזהו ענין צדיק כתמר יפרח35 כארז בלבנון ישגה פי' מפני ששרש יסוד ז"א הוא אחוז וקשור ביסוד דע"י הנק' לבנון כידוע וד"ל. וא"כ בשעת אור השפע דקדושה בבחי' יסוד אז כל חידו וברכאן ּ ממקור התענוג העליון נמצא בו מטעם הנ"ל והוא בחי' כח המוליד בקדושה שידוע שיש בו מבחי' הארת א"ס36 שהרי הוא מרבה השפע עד אין קץ ושיעור כו', וגם הרי הוא מוליד נשמות חדשות לגמרי שלא היו עדיין בהשתלשלו' והוא לפי שיש בו דוקא הארת בחי' העונג העליון שהוא הממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא למעלה מן ההשתל' כנ"ל וד"ל. וזהו מוכרח בכל ההשתל' מעולם לעולם כמו מעולם הא"ס לעולם הנאצלים הוא בחי' כהן עילאה הנק' אור קדמאה הנ"ל היינו דוקא ע"י בחי' יסוד דאבא שמביא השפעה לנאצל כו', ועד"ז הוא בחי' כהן תתאה הנ"ל שמביא השפע לבי"ע והוא פי' דמשמש לי' הנז' למעלה. אבל בהיכלות הקליפות דאת זלע"ז עשה האלקי' מאחר שנק' לע"ז הרי הן מנגדים ממש ומוכרח שבהם הוא בהיפוך מן הקדושה כו', והענין הוא להיות ידוע דגם בקליפות נמשך בחי' כהן מבחי' חכ' דקליפה והוא נק' כהן און כו', וכמ"ש יתפרדו כל פועלי און37 שהוא ענין עומק מחשבת דבר רע כמ"ש ואיש און מחשבותיו38 כו' וכתיב לא הביט און ביעקב39 כו' כי בקליפו' החכמה אינה אמיתית רק נק' ערמה40 ומרמה כמ"ש במ"א דזהו שרש ענין חכמ' דקליפות. והנה ערך הערמומי' הוא לפי ערך אמיתי' החכמה וכמ"ש אני חכמה שכנתי ערמה41 כו', ולכך נק' כהן און ובחי' יסוד דחכמה דקליפה הוא אשר מביא ההשפעה לכל ההשתל' בהיכלות החיצוני' כו', וזהו תחותי' משמש כהן און וד"ל.
והיינו מפני שבבחי' כלות השפע דוקא אז יומשך מבחי' התענוג32 העליון ומתלבש בהשפעה זו בבחי' יסוד ועד"מ הזווג גשמי'33 כמ"ש במ"א באריכות. וכמו"כ בהשפעת צדיק ח"י עלמין להוליד נשמות חדשות בבי"ע כמ"ש אור זרוע לצדיק34 כו', מלובש בו מבחי' עונג העליון דבחי' יסוד דעתיק כו', וזהו ענין צדיק כתמר יפרח35 כארז בלבנון ישגה פי' מפני ששרש יסוד ז"א הוא אחוז וקשור ביסוד דע"י הנק' לבנון כידוע וד"ל. וא"כ בשעת אור השפע דקדושה בבחי' יסוד אז כל חידו וברכאן ּ ממקור התענוג העליון נמצא בו מטעם הנ"ל והוא בחי' כח המוליד בקדושה שידוע שיש בו מבחי' הארת א"ס36 שהרי הוא מרבה השפע עד אין קץ ושיעור כו', וגם הרי הוא מוליד נשמות חדשות לגמרי שלא היו עדיין בהשתלשלו' והוא לפי שיש בו דוקא הארת בחי' העונג העליון שהוא הממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא למעלה מן ההשתל' כנ"ל וד"ל. וזהו מוכרח בכל ההשתל' מעולם לעולם כמו מעולם הא"ס לעולם הנאצלים הוא בחי' כהן עילאה הנק' אור קדמאה הנ"ל היינו דוקא ע"י בחי' יסוד דאבא שמביא השפעה לנאצל כו', ועד"ז הוא בחי' כהן תתאה הנ"ל שמביא השפע לבי"ע והוא פי' דמשמש לי' הנז' למעלה. אבל בהיכלות הקליפות דאת זלע"ז עשה האלקי' מאחר שנק' לע"ז הרי הן מנגדים ממש ומוכרח שבהם הוא בהיפוך מן הקדושה כו', והענין הוא להיות ידוע דגם בקליפות נמשך בחי' כהן מבחי' חכ' דקליפה והוא נק' כהן און כו', וכמ"ש יתפרדו כל פועלי און37 שהוא ענין עומק מחשבת דבר רע כמ"ש ואיש און מחשבותיו38 כו' וכתיב לא הביט און ביעקב39 כו' כי בקליפו' החכמה אינה אמיתית רק נק' ערמה40 ומרמה כמ"ש במ"א דזהו שרש ענין חכמ' דקליפות. והנה ערך הערמומי' הוא לפי ערך אמיתי' החכמה וכמ"ש אני חכמה שכנתי ערמה41 כו', ולכך נק' כהן און ובחי' יסוד דחכמה דקליפה הוא אשר מביא ההשפעה לכל ההשתל' בהיכלות החיצוני' כו', וזהו תחותי' משמש כהן און וד"ל.
חוהנה בסמוך יתבאר בסוף המאמר הנ"ל דחמוהי דיוסף אקרי כהן און כו' דבכאן מיירי בבחי' יסוד ז"א ולא בבחי' יסוד דאבא כו'. וזהו שא' כאן דהמנגד וההיפוך לבחי' יסוד ז"א דקדושה שהוא בחי' יוסף42 הוא כהן און והוא לסטר שמאלא כו' והה"ד ויאמר אפרים כו', פי' מה שבבחי' יסוד ז"א דקדושה הנ"ל הוא בכל חי[ד]ו וכל ברכאן כו' לפי שנמשך ומלובש בו מבחי'
טעדר, ג
ענג העליון כנ"ל, אבל ביסוד ז"א דקליפה נהפוך הוא ששם הוא מקור כל העצבות והמ"ש וע"כ כל הדינים הקשים נמשכים משם כו'. וזהו פי' און מלשון אנינות ואבילות כו', והוא מפני ששרש יניקת החיצונים הוא למעלה מסטר שמאלא, פי' מבחי' הקו השמאל דבג"ה43 והוא בא ונמשך מבחי' פסולת גבורות העליונות דקו השמאל כידוע ומבואר במ"א והוא היפך השמחה והעונג שיש בבחי' יסוד ז"א דקדושה הנ"ל והוא מפני שאזלעו"ז עשה כו'. וזהו ויאמר אפרים [אך] עשרתי הוא בחי' יסוד דקליפה שמתכנשין בו כל ההשפעות שמקבל ממלך זקן הנ"ל מפסולת שפע האצי' וכו', מצאתי און לי פי' כח המוליד להוליד חדשות, אמנם מפני שהוא לסטר שמאלא הוא בא בבחי' אנינות ויגון היפך השמחה כו' וד"ל. וזהו שאמרה רחל בן אוני מבחי' הגבורות דקו השמאל שהיו נאחזים בה בשעת מיתתה כו' ויעקב קרא לו בן ימין לסטרא דימינא הנ"ל שבו מלובש בחי' עונג העליון כו' וד"ל.
ענג העליון כנ"ל, אבל ביסוד ז"א דקליפה נהפוך הוא ששם הוא מקור כל העצבות והמ"ש וע"כ כל הדינים הקשים נמשכים משם כו'. וזהו פי' און מלשון אנינות ואבילות כו', והוא מפני ששרש יניקת החיצונים הוא למעלה מסטר שמאלא, פי' מבחי' הקו השמאל דבג"ה43 והוא בא ונמשך מבחי' פסולת גבורות העליונות דקו השמאל כידוע ומבואר במ"א והוא היפך השמחה והעונג שיש בבחי' יסוד ז"א דקדושה הנ"ל והוא מפני שאזלעו"ז עשה כו'. וזהו ויאמר אפרים [אך] עשרתי הוא בחי' יסוד דקליפה שמתכנשין בו כל ההשפעות שמקבל ממלך זקן הנ"ל מפסולת שפע האצי' וכו', מצאתי און לי פי' כח המוליד להוליד חדשות, אמנם מפני שהוא לסטר שמאלא הוא בא בבחי' אנינות ויגון היפך השמחה כו' וד"ל. וזהו שאמרה רחל בן אוני מבחי' הגבורות דקו השמאל שהיו נאחזים בה בשעת מיתתה כו' ויעקב קרא לו בן ימין לסטרא דימינא הנ"ל שבו מלובש בחי' עונג העליון כו' וד"ל.
יועתה יש להבין סוף סיום המאמר (בדס"ח ע"א) א"ר אבא האי כהן און לא כתי' ביתרו כו', פי' וענין קושייתו הוא שהרי נתפרש במאמר הקדום בפי' כהן און ּ דלסטר שמאלא כו' שהוא המנגד באת זלעו"ז כו' לבחי' יסוד דקדושה דלסטר ימינא, ומבואר למעלה דבחי' כהן דקדושה הוא בחי' יסוד דאבא כמ"ש למעלה ותחותי' רזא דאור קדמאה כו' ובכהן דלתתא הוא רזא דמיכאל כו' שהוא ג"כ בחי' חכמה שבמל' דאצי' וכנ"ל. ואיך יתכן כך דהא האי כהן און לא כתיב ביתרו שהוא המנגד למשה בחי' יסוד45 אבא44 וביתרו כהן מדין כתיב ולא כהן און כו', והשיב לו ת"ח חמוהי דיוסף כהן און אקרי כו' עד משה ויוסף ברזא חדא קיימא ו"ו תרין כחדא, פי' ו"ו תרין כחדא היינו בחי' יסוד אבא שמלובש בבחי' יסוד ז"א46 דידוע שהמה ב' ווי"ן וי"ו רבתא וי"ו זעירא, ומה שהן תרין כחדא עד"מ הגשמי שאין קישוי אלא לדעת47 ומיד שמהרהר במוח שאז נמשך טפת אבא הרוחניות במוח תיכף ומיד יומשך ליסוד כו' והרי בקלקול כלי המוח לא יוליד כי המה תלוי' זב"ז ומתאחדי' כאלו הן כלי אחד כמ"ש במ"א וד"ל.
יאומ"ש חמוהי דיוסף כהן און ולבתר חמוהי דמשה כהן מדין כו', הענין הוא דהמנגד דאת זלעו"ז דיוסף בחי' יסוד ז"א דקדושה כנ"ל הוא בחי' [כהן און הנ"ל שהוא ג"כ] כח המוליד אלא שהוא בבחי' אנינות כנ"ל והמנגד דאת זה לעו"ז דמשה בחי' יסוד אבא דקדוש' אז הוא בחי' כהן מדין [וענין כהן מדין] ע"ש אשת מדנים כו'. יובן ע"פ הקדמה הידוע דאו"א דקדושה הן נקראי' תרין ריעין48 דלא מתפרשין לעלמין, והטעם
יבעדר, ד
שזיווגן תדיר49 להיות כי מבואר למעלה בענין רזא דקדש הקדשים כו' שבחי' הארת הכתר מאיר עליהם תמיד וידוע שיש בו מבחי' הארת הא"ס שהוא בתכלית האחדות הפשוטה ע"כ יחוד דאו"א הם ביחוד בתמידות ג"כ להיות תמיד בתכלית ביחוד, כי בחי' הא"ס הוא להיות תכלית היחוד ותכלית האחדות היפוך הפירוד וההתחלקות כו' וע"כ לא מתפרשין לעלמין מפני שהן קרובי' אל אור א"ס שבכתר כו', משא"כ באת זה לעו"ז שלהם בחו"ב דקליפ' הוא ההיפוך והמנגד לזה ממש כמ"ש ומשם יפרד כו' דהיינו שיבא בהם בחי' הפירוד ו[ה]התחלקות בתכלית ולזה הטעם נק' כהן מדין בבחי' ריב ומדון50 והוא בחי' יסוד אבא דקליפה וגם נוק' דיליה נק' אשת מדנים וד"ל. וזהו רזא דאשת מדנים שמקבלת מכהן מדין שהוא המנגד ממש למשה בחי' יסוד אבא דקדושה, וזהו שא' חמוהי דיוסף כהן און ולבתר חמוהי דמשה כו' כי בחי' יסוד ז"א דיוסף נתברר תחלה מיניקת כהן און חמוהי ואח"כ ממשה נתברר גם בחי' יסוד אבא מיניק' כהן מדין חמוהי דמשה, [ו]להיות כי יסוד אבא מתלבש אח"כ ביסוד ז"א כנ"ל ע"כ מסיים המא' דמשה ויוסף ברזא חדא קיימא ו"ו תרין כחדא לאחר הבירור דוקא כנ"ל וד"ל. וזהו שאמר בסוף מאמר הראשון וכד האי מלך וכהן אתכפיין ואתברו אסתלק יקרא דקודב"ה לעילא ותתא, פי' לעילא בבחי' יסוד אבא רזא דאור קדמאה הנ"ל שנברר מבחי' כהן מדין ולתתא בחי' יסוד ז"א שמוליד נשמות בבריאה כו' והוא רזא דמיכאל כו' שנברר מבחי' כהן און הנ"ל וד"ל.
שזיווגן תדיר49 להיות כי מבואר למעלה בענין רזא דקדש הקדשים כו' שבחי' הארת הכתר מאיר עליהם תמיד וידוע שיש בו מבחי' הארת הא"ס שהוא בתכלית האחדות הפשוטה ע"כ יחוד דאו"א הם ביחוד בתמידות ג"כ להיות תמיד בתכלית ביחוד, כי בחי' הא"ס הוא להיות תכלית היחוד ותכלית האחדות היפוך הפירוד וההתחלקות כו' וע"כ לא מתפרשין לעלמין מפני שהן קרובי' אל אור א"ס שבכתר כו', משא"כ באת זה לעו"ז שלהם בחו"ב דקליפ' הוא ההיפוך והמנגד לזה ממש כמ"ש ומשם יפרד כו' דהיינו שיבא בהם בחי' הפירוד ו[ה]התחלקות בתכלית ולזה הטעם נק' כהן מדין בבחי' ריב ומדון50 והוא בחי' יסוד אבא דקליפה וגם נוק' דיליה נק' אשת מדנים וד"ל. וזהו רזא דאשת מדנים שמקבלת מכהן מדין שהוא המנגד ממש למשה בחי' יסוד אבא דקדושה, וזהו שא' חמוהי דיוסף כהן און ולבתר חמוהי דמשה כו' כי בחי' יסוד ז"א דיוסף נתברר תחלה מיניקת כהן און חמוהי ואח"כ ממשה נתברר גם בחי' יסוד אבא מיניק' כהן מדין חמוהי דמשה, [ו]להיות כי יסוד אבא מתלבש אח"כ ביסוד ז"א כנ"ל ע"כ מסיים המא' דמשה ויוסף ברזא חדא קיימא ו"ו תרין כחדא לאחר הבירור דוקא כנ"ל וד"ל. וזהו שאמר בסוף מאמר הראשון וכד האי מלך וכהן אתכפיין ואתברו אסתלק יקרא דקודב"ה לעילא ותתא, פי' לעילא בבחי' יסוד אבא רזא דאור קדמאה הנ"ל שנברר מבחי' כהן מדין ולתתא בחי' יסוד ז"א שמוליד נשמות בבריאה כו' והוא רזא דמיכאל כו' שנברר מבחי' כהן און הנ"ל וד"ל.
יגּועם כל הנ"ל יובן הטעם שנקראת אשת [משה] צפורה51 ואשת יוסף אסנת בת פוטי פרע52 כהן און כו', דהנה ידוע דנוק' דקדושה הוא בחי' הדבור העליון וידוע שמקבלת השפע רק מבחי' אחוריים דיסוד ז"א כו'. וביאור הדברים ידוע עד"מ באדם התחתון הנה אנו רואים שאיזה דבר אהבה ותשוקה שבלב לא יוכל להביא בדבור ולפרש אותו היטב כמו שהוא בלבו ממש ואפי' במכתב באותיות הכתב, וגם כי רוצה להסביר הדבר ברבוי דברים וברבוי המכתב לא יוכל לפרש ולגלות כמו שהדבר הוא באמת בתוך לבבו אלא רק אפס קצהו יתגלה בדיבור וכתב והוא בחי' החיצוני' של אותו הדבר בלבד. אבל פנימית הלב שיש לו באותו הדבר שנתקע בו כו' לא יתגלה לעולם לא בדיבור ולא בכתב וא"כ בחי' האותיות ותיבות הדבור שמקבלים השפע מן המדות שבלב [הנה] אין מקבלים רק מבחי' חיצוני' ואחוריים של הלב ולא מפנימיותו כלל, וזהו משל להבין למעלה שבחי' נוק' דקדושה מקבלת רק מבחי' אחוריי' דיסוד ז"א שהוא אור השפע הבא מן המדות כנ"ל לפי שאין השפע בא מהם רק בבחי'
ידערה, א
חיצוניות ואחוריי' כנ"ל וד"ל. והנה מאחר שהי' יוסף מרכבה לבחי' צדיק עליון בחי' יסוד ז"א ע"כ היתה לו אסנת לאשה בבחי' נוק' דקדושה אחר הבירור שנתבררה והעלה אותה מבית פוטיפר[ע] כהן און כנ"ל לקבל מבחי' אור זרוע לצדיק דקדושה בבחי' אחוריים דיסוד ז"א כו' וממנה הולך אח"כ ירידת שפע הקדושה למטה, ואמנם אין הירידה אלא מבחי' האחוריים שלה והוא מבחי' שערות דנוק' כו' לפוטיפרע כהן און כידוע דאין יניקת החיצוני' רק מבחי' אחוריי' דנוק' דקדושה, וא"כ כהן און דקליפה מקבל מתמצית ופסולת אחוריי' דאחוריי' בלבד, וגם בזאת השפע שמגיע לו מן הקדושה הנה הוא מתברר עי"ז וכמ"ש למעלה ונמצא פוטיפרע כהן און עדיין אינו בבחי' הקליפ' לגמרי אלא הוא בחי' ממוצע בין הקדושה לקליפה לאחר הבירור כו' וד"ל.
חיצוניות ואחוריי' כנ"ל וד"ל. והנה מאחר שהי' יוסף מרכבה לבחי' צדיק עליון בחי' יסוד ז"א ע"כ היתה לו אסנת לאשה בבחי' נוק' דקדושה אחר הבירור שנתבררה והעלה אותה מבית פוטיפר[ע] כהן און כנ"ל לקבל מבחי' אור זרוע לצדיק דקדושה בבחי' אחוריים דיסוד ז"א כו' וממנה הולך אח"כ ירידת שפע הקדושה למטה, ואמנם אין הירידה אלא מבחי' האחוריים שלה והוא מבחי' שערות דנוק' כו' לפוטיפרע כהן און כידוע דאין יניקת החיצוני' רק מבחי' אחוריי' דנוק' דקדושה, וא"כ כהן און דקליפה מקבל מתמצית ופסולת אחוריי' דאחוריי' בלבד, וגם בזאת השפע שמגיע לו מן הקדושה הנה הוא מתברר עי"ז וכמ"ש למעלה ונמצא פוטיפרע כהן און עדיין אינו בבחי' הקליפ' לגמרי אלא הוא בחי' ממוצע בין הקדושה לקליפה לאחר הבירור כו' וד"ל.
טוועד"ז יובן ג"כ בענין צפורה אשת משה כו', דהנה ע"ד הנ"ל במדות שבלב שא"א שיבאו פנימיות שלהן באותיות הדבור כו', כמו"כ א"א שיבא בחי' אור השכל והחכמה כמו שהיא מושכלת במוח ממש לידי גילוי אותיות גם באותיות מחשבת השכל הנק' אותיות השכל, והוא בחי' גילוי השכל כשישיג בבחי' דבר מה בהשגה במוח עד"מ אדם חכם שיודע איזה שכל וסברא כבר והיא בכח שכלו תמיד וכשילמוד אותה או יהרהר בה הרי יבא אותו השכל והסברא לידי אותיות מחשבה והשגה במוח, הנה א"א שיבא אור השכל ההוא במושג כמו שהוא ממש רק מלובש ממנו בהשגה רק בחי' החיצוני' והאחוריי' ממנו. והמופת לזה שהרי יוכל אדם לחשוב שכל וסברא פעמים רבות ולא יהי' כל העתים בסגנון א' במוח השגה אלא לפעמים כך ולפעמים כך בצירופים שונים ועכ"ז אין השכל והסברא משתנה מחמת זה כלל כמו שיוכל האדם להסביר איזה שכל בכמה מיני לשון בלה"ק או בשאר לשונות וכו' וכמ"ש במ"א, והכל ענין א' מפני שאין מאיר בהאותיות של השכל רק מבחי' החיצוני' ואחוריי' של השכל ולא מפנימיו' ּ (וע"כ נק' האותיות בלשון תרגום53 כי המה מקבלים רק מבחי' אחוריים דחכ' כו' וכמ"ש במ"א וד"ל). ונמצא האותיות של השכל הן בחי' אחוריי' דאחוריי' דחכמה עצמה מאחר שבאותיות של השכל אינו מאיר רק מבחי' החיצוניות והאותיות הן לבוש החיצוני' כי האותיות הן מתחלפים גם הן כו' וד"ל.
טזערה, ב
וכ"ז משל להבין למעלה בבחי' נוק' דאבא דאצי' הוא כמו עד"מ בחי' אותיות השכל והוא מקבל מאור יסוד אבא רק מבחי' החיצוניות כנ"ל וזהו בחי' אשת משה שנק' צפורה מלשון וענין צפור המצפצף כו' והוא בחי' אותיות השכל שמקבלים מבחי' משה יסוד אבא כו', וממנה הולך בירידת המדרגה אור שפע דקדושה למנגד דמשה והוא חותן משה כהן מדין הנ"ל וגם הוא אינו מקבל רק מבחי' אחוריי' שלה כנ"ל ונמצא בחי' כהן מדין מקבל רק מבחי' אחוריי' דאחוריים דחכמה דקדושה כו', וכ"ז לאחר הבירור וכמ"ש למעלה דמשה ויוסף ברזא חדא קיימא כו' שאינו אלא לאחר דאתכפיין האי מלך וכהן דבסט"א ע"י הבירור דכהן מדין וכהן און כנ"ל וד"ל. ועם הנ"ל בצפורה אשת משה יובן המדרש דצפורה היתה תאומה של הבל54 ובה נתקנא קין55 כו' וידוע דהבל הי' משרש נשמת משה כי אותיות מש"ה משה שת הבל56 כו' ע"כ לקח משה לצפורה תאומה של הבל לו לאשה ובה ועל ידה הי' משה מברר הבירור כנ"ל ותיקן בזה נשמת הבל ותאומתו וד"ל.
וכ"ז משל להבין למעלה בבחי' נוק' דאבא דאצי' הוא כמו עד"מ בחי' אותיות השכל והוא מקבל מאור יסוד אבא רק מבחי' החיצוניות כנ"ל וזהו בחי' אשת משה שנק' צפורה מלשון וענין צפור המצפצף כו' והוא בחי' אותיות השכל שמקבלים מבחי' משה יסוד אבא כו', וממנה הולך בירידת המדרגה אור שפע דקדושה למנגד דמשה והוא חותן משה כהן מדין הנ"ל וגם הוא אינו מקבל רק מבחי' אחוריי' שלה כנ"ל ונמצא בחי' כהן מדין מקבל רק מבחי' אחוריי' דאחוריים דחכמה דקדושה כו', וכ"ז לאחר הבירור וכמ"ש למעלה דמשה ויוסף ברזא חדא קיימא כו' שאינו אלא לאחר דאתכפיין האי מלך וכהן דבסט"א ע"י הבירור דכהן מדין וכהן און כנ"ל וד"ל. ועם הנ"ל בצפורה אשת משה יובן המדרש דצפורה היתה תאומה של הבל54 ובה נתקנא קין55 כו' וידוע דהבל הי' משרש נשמת משה כי אותיות מש"ה משה שת הבל56 כו' ע"כ לקח משה לצפורה תאומה של הבל לו לאשה ובה ועל ידה הי' משה מברר הבירור כנ"ל ותיקן בזה נשמת הבל ותאומתו וד"ל.