Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אעולם העשי' כמו בפנימי' הכתר וחכ'223 דאצי' שהרי א' קדוש ה' צבאות מכה"כ224 וכתי' והארץ האירה מכבודו225 ולע"ל כתי' ונגלה כבוד ה'226 [כו' וד"ל].
בוהנה227 גם מציאת התפשטו' אור וזיו דשם ה' אינו נמשך למטה רק בבחי' קריאת שם בלבד שהוא לגבי העול[מות] שמקבלים מאור וזיו שלו לבד, עד שהכל יכולים להקרות228 בשם זה דה' כמו הללו את ה' מן הארץ229 כו' עד יהללו את שם ה'230 כי נשגב שמו לבדו וכן הריעו לה' כל הארץ231 וגם ע' אוה"ע232 דכתי' הללו את ה' כל גוים233 כו'. אבל בחי' עצמו' דשם ה' זה כמו שהוא מורה על בחי' עצמיות א"ס ממש שנק' שם העצם234 ּ שאין זה ע"ש שמהוה את הכל ע"י צמצום דשם אלקי' רק כמו שהוא בעצמו כך שמו, והוא ענין הי' הוה ויהי'235 שלמעלה מכל ההשתל' דד' עולמות דאבי"ע כידוע. ולא שייך לומר ע"ש [ענין] התהוות דבר מה דודאי כל העולמות דאבי"ע236 קמי' ממש כל"ח ואינם תופסים מקום כלל וכלל, גם עולם הנאצלי' בשם ה' יו"ד חכ' [כו'] אינו רק בחי' התפשטו' גילוי אור בעלמא מבחי' העלם העצמי ממש וכמ"ש בס"י ע"ס בלי מה בלי מהות237 כו', וז"ש אני ה' לא שניתי דקאי על שם העצם שלמעלה מהיות גם בחי' מקור להתהוות העולמות שאין בו שום שינוי כלל מקודם שהאציל וברא ויצר ועשה לאחר שהאציל וברא כו'. והוא מ"ש בפרקי ר"א שקודם [שנ]ברה"ע הי' הוא ושמו בלבד238 והיינו גם קודם שהאציל239 [כו' פי'] הוא ושמו היינו שמו העצמי שאנו או' אתה קדוש240 ושמך קדוש כו' ואע"פ שאין שם בחי' אותיות יו"ד כו', אך מקור הד' אותיות הללו הוא שמורה על העצמו' הנעלם, וז"ש בי"ג מדה"ר ויקרא ה' ה'241 מן ההעלם דה' לגילוי כו' כמ"ש במ"א. וע"ז א' הוא ושמו בלבד (כמשי"ת) בעצמו'242 נק' יחיד לבדו קודם הצמצום הראשון (שהי' ממלא כל מקום החלל243 כו' ומקו"פ כו' וכמ"ש בע"ח244 כו'), כך שמו שם ה' שבעצמו לבד245 מיוחד בעצמותו ממש כשם האדם שכלול בעצמו כך246 לא יצטרך לקרוא247 בשמו, דמה שקוראי' בשמו הוא רק להפנות לזולתו ממש. וכך שם ה' ע"ש שמהוה