Toras Chaim·Shemos Part 2·Tetzaveh·Understanding this with additional explanation·Section 337 paragraph 2תורת חיים·שמות ח"ב·פרשת תצוה·ולהבין זה בתוס' ביאור ולהבין זה בתוס' ביאור·שלז·ב

אדוקא ברוב אהבה ותשוקה ועונג נפלא להתקרב זע"ז בריקוד וכשמתקרבי' ּ ועומדי' פב"פ חוזרי' ומתרחקים בריקוד זה מזה אבל לא שיפנו עורף כלל זה מזה, אלא הכל פנים נגד פנים דוקא אף בריקוד לאחור, כי זהו עיקר התענוג בראות פניהם זא"ז שמתגלה בחי' הפנימי' שבכל א' עם אהובו אף שירקדו לאחור פב"פ כו', וכמו כשם שאני רוקד כנגד"ך⁶⁸⁶ דוקא ובזה תגדל האהבה יותר כי ריחוק זה בשביל קירוב לבא פב"פ כו'. ואף בעמדו בריחוק מקום ומסתכל בפנים תכסוף נפשו יותר בראי' והסתכלות זו כו', וכן להיפוך כשאין אהבה בלב כלל וכלל מזה לזה וקרוב לשנאה עד שלא יוכל לעמוד ולהביט פב"פ (או יוכל להיות שלא מחמת שנאה אלא מפני הבושה או קטנות הערך בעיניו מאד כמו הכלה שהופכת פני'⁶⁸⁷ מן החתן ותלמיד בפני רבו ועבד לפני אדונו וכה"ג) אז יעמדו אב"א. ואמנם אע"פ שאינם מתרחקי' זה מזה כלל אף בעמידה זו אב"א אלא אדרבה הן עומדי' תכופי' וסמוכים זה אצל זה בקירוב, כמו שכתף זה עומד בקירוב גמור בדיבוק ממש לכתפו ואחוריו של חבירו בעמדם אב"א כמו שהיו מקורבים זא"ז בעמדם פב"פ ממש, ועכ"ז אין קירוב ודיבוק זה מועיל בעמדם אב"א מאחר שפנה הפני' מחבירו ואינו מביט ורואה בפנים שלו וכן חבירו זהו עיקר הריחוק כמו שנתרחקו במקום והלכו זה מזה לגמרי (אך עכ"ז כשעומדי' מחוברי' ודבוקי' בכתפיהם זע"ז אף בחי' אב"א עכ"ז יוכל להיות קירוב בהחזרת פב"פ מיד, משא"כ בריחוק לגמרי שלא יחזור עוד לעולם כו') (וראי' מד"ו פרצופי' דאדם וחוה⁶⁸⁸ שהיו נק' דיבוק ויחוד רק שהם דבוקי' בחיצוני' ואחוריי' כי גם ביחוד בחי' חיצוניות ואחוריים נק' יחוד וחיבור אף שאינו רק עורף ולא פנים הרי נחשב עכ"פ מגופו ונגרר אחר הפנימי' שהעורף ואחוריי' נמשך אחר הפנים ונכלל בו, וגם מצד עצם דאחוריים ועורף יש בו יחוד וחיבור אף באו"נ כזיווג אב"א⁶⁸⁹ שנק' יחוד עכ"פ (והגמלי' זיווגם אב"א⁶⁹⁰ ), וממילא אף בבלתי אוהבים כשעומדי' אב"א אין זה ריחוק לגמרי ונק' יחוד ויכולים להתקרב בפב"פ בקל ע"י יחוד זה החיצוני' דאב"א כו' (כמו שבפב"פ מרחוק יתקרבו מצד הפנים כך יוכל להיות הקירוב פב"פ מסיבת הקירוב ביחוד ודיבוק חיצוני בבחי' אב"א (וראי' מד"ו פרצופי' דאדם וחוה שאח"כ נבנה בנין חוה בפ"ע ונעשה יחוד פב"פ וא' זאת הפעם עצם מעצמי כו' לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת ע"כ יעזוב⁶⁹¹ כו', וא"כ הרי מה שיש אהבה רבה ונפלאה ביחוד איש ואשתו לידבק בה יותר מאו"א זהו לפי שהיא עצם מעצמי כו' והוא מה שהיתה תחלה כלולה ומתאחדת בעצמו ובשרו כו' שזהו שהיתה דבוקה בו מאחוריו אע"פ שאין זה רק בבחי' אב"א, מ"מ נחשב מבחי' עצמו ובשרו עד שמפני זה לזאת תקרא אשה כו' שמחמת זה דוקא ימשוך אחרי' בבנין שלה בפרצוף בפ"ע