Toras Chaim·Shemos Part 2·Tetzaveh·And You Shall Make a Pure Gold Headplate·Section 373 Paragraph 4תורת חיים·שמות ח"ב·פרשת תצוה·ועשית ציץ זהב טהור·שעג·ד

אעולם ע"ד סומ"ע שעלה במחשבה תחלה⁵⁴⁸ שעולה למעלה מן הרצון והחכמה שבתורה, לפי שיש יתרון [מעלה] במעשה יותר מן התחלה דעונג ורצון. כך במצות מעשיות ממש⁵⁴⁹ דבחי' אדם דעשי' הנ"ל עולה למעלה יותר מעצמות [האור] דתורה בשרשו, והוא ענין החותם שבא בכתב דאותיות החקיקה דוקא שאין האותיות דבר נבדל כלל מן העצם, משא"כ חותמות⁵⁵⁰ הנכתבים בדיו על הקלף כידוע. וכך יתרון מעלה במע[שה] המ[צות] יותר מלימוד התורה שהוא דבר ה' בפה ביו"ד הדברות כו'. ולפ"ז גם כאן באותיות קדש לה' שבציץ שהי' בדרך כתיבה וגם בדרך חקיקה (כמ"ש בפ' ויקהל) ויכתבו עליו מכתב⁵⁵¹ פתוחי [חותם] כו' ע"כ הי' חופר מאחוריו בציור מעשה הכתב ולא בהכאה בדפוס שאינו נק' כתיבה כדי שיוכל להיות גילוי האור באותיות בתשב"כ דוקא, אבל כתיבה זאת בא בדרך חקיקה וחפירה וד"ל). (והטעם שהי' חופר או מכה בדפוס⁵⁵² מאחוריו ולא בפניו כי הי' צריך שיהיו האותיות בפניו בולטות ולא שקועות וא"א ל[היות] בולטות בפניו ע"י חקיקה רק בחק תוכות⁵⁵³ דוקא והציץ נזר הקדש⁵⁵⁴ הי' שלא יפגום בו כלום (כי הנזר הזה הוא בבחי' כתר ועטרה בראש כה"ג שנק' כתר כהונה^*555 והוא בבחי' קוה"ק וע"כ הי' לרצון תמיד כו' והי' מכפר על עון הקדשים⁵⁵⁵ דוקא ּ (כמשי"ת). וכן לא ע"י הכאה בדפוס בפניו שא"כ היו האותיות בציץ שקועות ולא בולטות שהאותיות בדפוס היו בולטות, ולפי שבא ממילא מן ההעלם בדרך בקיעה ע"כ הי' חופר או מכה מאחוריו כו').

בומעתה יובן מ"ש עוד והי' על מצח אהרן כו' והי' על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה' כו', כי מבואר למעלה שתיבות אלו קדש לה' כוללים כל קדושת אותיות התו"מ שלמעלה שנחקקו משם כמו שנחקק מן החותם וכמ"ש ופתחת עליו פתוחי חותם, שזהו מבחי' חותמו של הקב"ה שהוא אמ"ת דתורה שבאים ונמשכים למטה בתושב"כ ובמצות ברמ"ח מצות עשה בפרט, הנה ע"י בחי' חקיקה זו שנק' פתוחי חותם העליון יהיו לזכרון לרצון תמיד לפני הוי' על ישראל כמ"ש והי' על מצחו תמיד לרצון להם דוקא לפני ה'. וענין תמיד לרצון היינו לזכרון רצון בתמידות בלי ישכח לעולם כלל וכלל, כי ע"י שהחותם העליון נחקק בו בדוגמא ממש לאותיות החותם העליון שיחתום בו שמו הפ[נימי'] והעצמי' עי"ז יהי' לזכרון פנימי' ועצמי' הרצון תמיד בלי ישונה ויוחלף כלל. ויובן [זה] עד"מ אדם שנגמר בדעתו והוחלט ברצונו איזה דבר מה שיהי' כך וכך דוקא מאיזה טעם הכמוס עמדו, לא למעלה מן הטעם הכמוס רק בחירה רצ"פ⁵⁵⁶ וע[צמי] שהוסכם והוחלט כך