Chabad Library · The Mitteler Rebbe
Toras Chaim·
אכל עיקר הכוונה במצוה זו שצוה למשה ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו כו' עד והי' על מצחו תמיד לרצון להם דוקא בתמידית בלי ישונה לעולם. והוא מה שיהי' לו לרצון תמיד במעשיהם שהוא מעשה המצות שיעשו בכל דור ובכל זמן שיהי' עולה לרצון לפני ה' תמיד ולא ישכח עליהם, דאע"פ שמצד מעשה המצות עצמן שהן פנימי' רצונו כידוע הי' ראוי שיהי' לרצון מאליהם, אך יכול להיות שלא ירצה לפניו גם מעשיהם במצות, עד שיעורר בזכרון ע"ד בחירה הרצון המוחלט מכבר בעצמו בענין הבחירה בפנימי' ועצמי' הרצון בתו"מ וישראל שהן ג' קשרים הנ"ל מצד העלי' ברוממות העצמי' ששם למעלה מן הרצון והכל שוים כנ"ל. אך ע"י בחי' החותם שנעשה באותיות התורה בכלל שנחקק בציץ באותיות הללו דקדש לה' הוא שמעורר הזכרון ברית שהוחלט והוברר מכבר להיות תו"מ וישראל קד"ש לה' בפנימי' ועצמי' הרצון בלי שינוי וחילוף לעולם, והי' זה ע"י מה שרואה בציץ שעל מצח אהרן דוקא קד"ש לה' שזהו כמו בחי' החותם העליון שנעשה לזכרון עולם. וזהו והי' על מצחו תמיד לרצון כו' דתיבת תמיד קאי אדסמיך לי' שיהי' על מצחו תמיד [כדי] שיראנו תמיד ומחמתו יהי' לרצון תמיד לפני ה' גם במעשה המצות שישראל עושין כנ"ל וד"ל.
באך הנה עדיין יש להבין מהיכן יש כח ועוז [כ]זה באותיות הללו דקד"ש להוי' שבציץ שנחקקו בו ד"א569 לעורר הזכרון העצמי ופנימי תמיד לפני ה' כנ"ל, כי מאחר שמעורר הזכרון בעצמות א"ס ממש להיות לו לרצון בישראל ומצות שלהם זהו בהכרח יבא ממדרגה הגבוה גם מן הרצה"ע שבתו"מ ואיך יהי' זה ע"י פתוחי החותם הזה דציץ בב' תיבות דקדש לה' שאינו רק מחותם דתורה שנק' אמ"ת כנ"ל וד"ל.
גאך להבין זה ילה"ק בטעם שא' שהי' כתוב קד"ש למ"ד מלמטה והוי' מלמעלה דוקא, ויל"ת570 מהו ענין ב' תיבות הללו דקדש להוי', דהנה מבואר למעלה בשרש ענין המצות שהן בבחי' אד"ם אדמ"ה לעליו"ן ממש וכמ"ש נעשה אד"ם בצלמנו כדמותנ"ו בצלמנו בחי' צורה עצמי' זהו בחי' אדם פנימי [דתו"מ571 שבה כו' דמח"ע נפקת572 שהיא בחי' פנימי' חכ' העצמי' ממש וגם המצות הרי הן בבחי' פנימי'] רצונותיו574 ית' העצמ[י'] ממש דאיהו ורצונו573 וחכמתו העצמי' אחד הוא ממש, ּ אך אהבה רבה*576 שבחי' פנימי' רצונו וחכמה575 שלמעלה בעצמו' (שהן בבחי' א"ס ממש כמו בתורה א' ארוכה מארץ [מדה]576 כו' ובמצות א' רחבה מצותך מאד577 ונק' ארחות