Toras Menachem·Vol. 2 (5711·Part 1)·Sicha of Simchas Torah 5711תורת מנחם·– ב – שנת תשי"א – חלק ראשון·בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"א

אבלתי מוגה

בכ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

גא. ידוע – בשם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – שלאחרי שמחת תורה מתחיל הענין ד"ויעקב²²¹ הלך לדרכו"²²².

ד– בהמשך וככה²²³ מובא שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל במוצאי יום הכיפורים: "העבודה שאחר התשובה דיום הכיפורים עז"נ ויעקב הלך לדרכו"²²⁴,

האלא, שהמדובר שם הוא בענין "ויעקב הלך לדרכו" בנוגע לעבודה בעניני התומ"צ, כי, ביום הכיפורים נעשית הסליחה ומחילה על העוונות דכל השנה, ולאח"ז מתחילה ההליכה "בדרך התורה והמצוות להיות בבחי' סור מרע ועשה טוב",

וואילו הענין ד"ויעקב הלך לדרכו" בנוגע לעבודה בעניני העולם, עובדין דחול – מתחיל לאחרי כללות העבודה דמועדי חודש תשרי,

זכי, גם העבודה שלאחרי יום הכיפורים [החל מד' הימים שבין יום הכיפורים לסוכות (שהם כנגד ד' אותיות שם הוי'²²⁵), ועאכו"כ חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה] היא בעניני קדושה, תורה ומצוותי',

ח[ומהחילוקים שביניהם – שהעבודה דראש השנה ויום הכיפורים שייכת לתיקון והשלמת עניני העבודה דשנה שעברה, הן בנוגע לקבלת עול, ענינו של ראש השנה, והן בנוגע לסליחה ומחילה, ענינו של יום הכיפורים, ואילו העבודה ממוצאי יום הכיפורים עד לאחרי שמחת תורה, היא התחלת העבודה דהשנה החדשה],

טורק לאחרי סיום כל מועדי חודש תשרי – במוצאי שמחת תורה – מתחילה העבודה בעניני העולם, עובדין דחול²²⁶.

יב. והנה, כאשר עושה חשבון בנפשו אודות אופן עבודתו במשך חודש תשרי – מתעוררת אצלו שאלה: במה ("מיט וואָס") יוצא הוא לילך לדרכו לעבודת כל השנה?

יאוהמענה לזה – שהכח על ההליכה לדרכו לעבודת כל השנה, הוא, ע"י ההתקשרות אל הרבי:

יבידוע²²⁷ שהמשכת החיות לכל בנ"י הוא מ"ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחי' ראש ומוח", בדוגמת המשכת החיות דאברי הגוף מהמוח שבראש, אשר, העיקר בזה הוא שלא יהי' הפסק ח"ו בין אברי הגוף אל הראש, אלא כל אברי הגוף יהיו מקושרים אל הראש, שאז נשפע החיות מהמוח שבראש לכל אברי הגוף, ולכן צריכים להיות מקושרים אל הרבי, שהוא הראש, ועל ידו נשפע חיות לכל המקושרים אליו²²⁸.

יגומזה מובן גם בנדו"ד – שע"י ההתקשרות אל הרבי נמשכת גם הנתינת-כח לעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" במשך כל השנה בעובדין דחול.

ידג. ויש לקשר זה עם קריאת היום בתורה – פרשת ברכה:

טובחלק הפרשה ד"שלישי" – העלי' הכי חשובה,

טז– ע"פ קבלה, העלי' הכי חשובה היא ששי (כדאיתא בכתבי האריז"ל²²⁹), אבל ע"פ נגלה, העלי' הכי חשובה היא שלישי²³⁰, וכיון שרוצים וצריכים שכל הענינים יומשכו למטה מעשרה טפחים באופן גלוי, מדגישים את החשיבות ע"פ נגלה דוקא –

יזנאמר: "וליוסף אמר מבורכת הוי' ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת וגו'"²³¹, והולך ומפרט ריבוי ענינים בברכתו של יוסף.

יחויש לומר הרמז בזה – שע"י ההתקשרות ליוסף ("וליוסף אמר"), כ"ק מו"ח אדמו"ר ששמו (הראשון) יוסף, נמשכת ברכתו של הקב"ה

יט(לא רק בעניני "שמים", אלא) גם בעניני ארץ ("מבורכת הוי' ארצו"), מלשון ארציות, גשמיות וחומריות, שזוהי העבודה בעניני העולם, עובדין דחול; ולא רק המשכת הברכה משם אלקים, בגימטריא הטבע²³², אלא גם המשכת הברכה משם הוי' ("מבורכת הוי' ארצו"), שלמעלה מהטבע.

כויש להוסיף בדיוק לשון הכתוב "וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו", לא "ארץ" סתם, אלא "ארצו" דייקא – ש"ארץ" הוא מלשון רצון²³³, ו"ארצו" הוא הרצון שלו, של יוסף – שבזה מרומז שצריכים להניח ("אַוועקלייגן") את הרצונות שלו ("די אייגענע רצונות") ולהתמסר לרצונו של הרבי ("ארצו", של יוסף).

כאוע"י ההתמסרות לרצונו של הרבי ("ארצו") נמשכת ברכת ה' ("מבורכת ה'") בכל הענינים, "ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת וגו'" (כנ"ל), ובעיקר – הברכה בנוגע להתקשרות אל הרבי, שזהו השכר הכי גדול, "שכר מצוה מצוה"²³⁴ ("שכר מצוה היא המצוה בעצמה"²³⁵).

כב*

כגד. כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן משקה²³⁶ לכל השלוחים בערי השדה ובירכם בהצלחה בשליחותם בערי השדה, ואמר:

כד"שדה" – מורה (בדרך כלל) על קליפה, שלכן נקרא "עשו" בשם "איש שדה"²³⁷. ואעפ"כ, שלח כ"ק מו"ח אדמו"ר שלוחים למקומות כאלה שהי' קורא להם בשם "ערי השדה" [בין אם הוא בעצמו נתן שם זה, או ששם זה נתקבל אצלו], כדי לפעול בשליחותו גם ב"שדה".

כה[לא' ששמו יעקב, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "ויעקב הלך לדרכו"].

כוה. כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל לא' מהו מספר תלמידיו ומחונכיו, וכשהשיב שמספרם הוא פ"ו, אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כזמספר פ"ו הוא מספר נעלה, להיותו הגימטריא דשם אלקים. אבל, מוטב שיהיו תלמידיך ומחונכיך כהמספר דשם צבאות, שכן, אע"פ

כחשבנוגע לשמות יתכן ששם אלקים הוא נעלה יותר משם צבאות²³⁸, מ"מ, מספרו של שם צבאות הוא בריבוי מופלג לגבי המספר דשם אלקים.

כט(והוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א:) בשמחת תורה אין מקום לחשוש מפני ענינים של ישות (מצד ריבוי התלמידים). – ישות, לא שייך אף פעם, אלא הכוונה היא להרגש הישות, שבשמחת תורה אין לחשוש מזה.

לו. כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן משקה לכו"כ בחורים ובירכם בשידוכים הגונים, ואמר:

לאשידוך הגון קשור ושייך להכנות לביאת המשיח ("מ'רעדט דאָך אַלץ וועגן הכנות צו משיח'ן"), כמארז"ל²³⁹ "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף" ("אוצר ששמו גוף"²⁴⁰), ע"י שידוך הגון והקמת בית בישראל.

לבז. כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן משקה לכל תלמידי הישיבה, ואמר:

לגעל הפסוק²⁴¹ "ושננתם לבניך" איתא בספרי²⁴² "לבניך אלו התלמידים . . שהתלמידים קרויים בנים". – מצינו בגמרא²⁴³ הלשון "כל המלמד את בן חבירו תורה . . כאילו ילדו", אבל בספרי הלשון הוא ש"התלמידים קרויים בנים"²⁴⁴.

לדוהנה, אמרו חז"ל²⁴⁵ "יפה כח הבן מכח האב". וא' הפירושים בזה²⁴⁶ – שהענין ד"יפה כח הבן" גופא הוא "מכח האב", עי"ז שהבן מקושר אל האב.

להובנוגע לעניננו – הכח של התלמידים ("יפה כח הבן") למלא את השליחות הגדולה שהוטלה עליהם, הוא, "מכח האב", ע"י ההתקשרות אל הרבי.

לוח. כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לדבר בנוגע לתלמידי הישיבה, ואמר:

לזאיתא בגמרא²⁴⁷ ש"ביקש הקב"ה לעשות חזקי' משיח וסנחריב גוג ומגוג", היינו, שמצדו של חזקי' הי' יכול להיות הגילוי דמשיח, ואצלו האיר בחי' משיח (אלא שמאיזו סיבה לא בא הדבר לידי פועל)²⁴⁸.

לחובהמשך הסוגיא²⁴⁹ מספרת הגמרא אודות פעולתו של חזקי' לבטל הענינים הבלתי-רצויים דסנחריב – "חובל עול מפני שמן²⁵⁰ . . חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהי' דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות . . בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה".

לטוהענין בזה – שרצונו של סנחריב הי' לפגוע בעיקר בתינוקות של בית רבן, וכנגד זה עמד חזקי', מבלי להתחשב בשום דבר, גם לא בדעת שאר חברי הסנהדרין שלא היו סבורים כמותו²⁵¹, והתמסר ללמוד תורה עם תינוקות של בית רבן, ובאופן שיהי' נרגש אצלם שלימוד התורה הו"ע שלמעלה מהשכל – שזהו הדיוק בלימוד "הלכות טומאה וטהרה" דוקא, ש"דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן, ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו" (כמ"ש הרמב"ם²⁵²).

מועד"ז בנוגע לחזקי' שבדורנו – כ"ק מו"ח אדמו"ר – שלא התחשב בשום דבר, גם כאשר שאר גדולי ישראל היו סבורים שבענינים מסויימים צריכים לוותר כו', אלא התמסר לפעול בנוגע ללימוד התורה ע"י תינוקות של בית רבן, וללמדם שהתורה היא למעלה מהשכל וכו'.

מאולכן, מצדו הי' יכול להיות הגילוי דמשיח, ואצלו האיר בחי' משיח.

מבוכאשר התלמידים ימלאו את הכוונה שלו – תהי' זו ההכנה וההכשרה לכך שהרבי יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו אמן.

מג*

מדט. כ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לבאר הפסוק "וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו וגו'" (בהמשך להמדובר לעיל שע"י ההתקשרות ליוסף נמשכת ברכת ה' בכל הענינים), וביאר בפרטיות כל הפסוקים שבברכתו של יוסף, והמשיך לבאר הענין ד"ויראהו ה' גו' עד הים האחרון"²⁵³,

מהש"הראהו²⁵⁴ הקב"ה (למשה) כל המאורעות שעתידין לאירע לישראל עד שיחיו המתים"²⁵⁵.

מו*

מזי. לאחרי ברכת המזון אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מחחורף טוב, בריא ושמח, ושנשמע רק בשורות טובות. שכל אחד ואחד – מכל הסוגים – יצליח בענינו הוא: תלמידים ויושבי אוהל יצליחו בענינם הם, ובעלי עסקים בענינם הם. והעיקר – שהרבי שליט"א²⁵⁶ יוליכנו לקראת משיח צדקנו, לארץ ישראל, לגאולה האמיתית והשלימה.

מטלאחרי תפלת ערבית אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

נהשי"ת יעזור ויצליח בעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו".

נא**