Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
אמכתב כללי
(תרגום חפשי)
(תרגום חפשי)
בב"ה, ימי הסליחות, ה'תשט"ו
גברוקלין, נ.י.
דאל בני ובנות ישראל,
האשר בכל מקום ומקום
וה' עליהם יחיו
זשלום רב וברכה!
חלקראת בא השנה החדשה רצוני לאחל לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל – לפי הנוסח העתיק – שנה טובה ומתוקה.
טראש השנה, תחילת השנה, נקבע, על-ידי תורתנו, במועד בריאת העולם, אך לא ביום הראשון לבריאה, כי אם ביום הששי שבו נברא האדם.
יגדולת היום והבריאה, אינה מתבטאת בכך שנוסף בעולם עוד יצור, יצור שהוא בדרגא גבוהה יותר מן הנבראים לפניו, כשם שהחי נעלה יותר מן הצומח והצומח מן הדומם – אלא בכך שנוסף יצור שהוא שונה שלא-בערך מקודמיו.שכן הוא זה שהכיר את בורא הבריאה, ויתר על כן, שהעלה את הבריאה כולה להרגשה זו, ובכך, לדרגת השלימות שלה.
יאשהרי הכרת וראיית האלקות בבריאה – היא היעד והמטרה של כל הבריאה.
יב***
יגאחד מקווי האופי המיוחדים שבהם שונה האדם מכל שאר הנבראים – הוא הבחירה החפשית שהבורא העניק לו.
ידדבר זה מסוגל האדם לנצל בשני כיוונים מנוגדים: או, רחמנא ליצלן, ללכת בדרך המביאה להרס עצמי וחורבן לסביבתו, או, להיפך, לבחור את הדרך הנכונה בחיים, ועל ידי כך להעלות את עצמו ואת הבריאה למדריגתה הכי נעלית האפשרית.
טווכדי להכיר דרך זו ולמצוא את אורח החיים המוליך למטרה זו – ניתנה לנו התורה. התורה היא אלוקית ונצחית והוראותי' הן לכל הזמנים ולכל המקומות.
טז***
יזבשכלו העצמי אין האדם מסוגל להגיע לכך, שהרי שכלו הוא מוגבל.
יחהשכל יכול רק לשמש אותו – כדי לגלות ולהביא לידי ביטוי בעצמו את התודעה הפנימית המוחלטת שבו ואת האמונה הפשוטה בדברים הנעלים מן השכל, ועל ידי כך להחיות את כל מציאותו ולמצוא את דרכו הנכונה בחיים היום-יומיים, היא דרך התורה והמצוה.
יט***
כראש-השנה מעמיד את האדם לא רק לפני כס המשפט האלקי, אלא גם לפני המשפט שלו על עצמו.
כאעליו להחליט – שהוא מקבל על עצמו למלא את תפקידו וחובתו, להעלות את עצמו ואת העולם שמסביבו להכרת הציווי "בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושינו",כפי שעשה זאת האדם הראשון ביום הראשון לבריאתו, בראש-השנה הראשון,
כבשמשמעות הדבר היא – חיי יום יום על פי התורה.
כגולא, חס ושלום, לבחור בדרך המובילה לתהום, להרס ואבדון.
כד***
כהואל יחשוב אדם: מה אני ומי אני שיהי' לי כח אדיר כזה.
כושכן ראינו, לצערנו, מה מסוגלת כמות קטנה של חומר "לפעול" ולהרוס ערים וארצות על-ידי אנרגי' אטומית.
כזואם למטרות הרס יש לכמות קטנה כח אדיר כזה, אף שהרס מנוגד לכוונת ותכלית הבריאה,
כחהרי לענין של בני' והתעלות – בודאי, ובמדה גדולה פי כמה, יש הכח הדרוש לכל אדם יחיד.
כטעל כך נותן לו הקב"ה כחות מיוחדים ואפשרויות מיוחדות, כדי שיוכל להעלות את עצמו אל הגובה הדרוש, לסייע לאחרים לעשות זאת, ולהעלות את הבריאה כולה קרוב יותר לשלימותה,
לעד שנגיע, סוף כל סוף, למצב ש"וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
לאבברכת כתיבה וחתימה טובה
לבמנחם שניאורסאהן