Toras Menachem·Vol. 43 (5725·Part 3)·Second Night of Passover·5725תורת מנחם·מג - שנת תשכ"ה - חלק שלישי·בס"ד. ליל ב' דחג הפסח·ה'תשכ"ה

א(הנחה בלתי מוגה)

בכנגד

גארבעה בנים דיברה תורה³⁶⁴. והענין בזה, כידוע שכמה עניני הסדר נקבעו במספר ארבעה, כמו ארבעה בנים הנ"ל, וכן ארבע הכוסות, ועוד, והיינו לפי שביציאת מצרים נאמרו ד' לשונות של גאולה³⁶⁵, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי³⁶⁶, כמבואר במדרשי חז"ל2 שכנגדם תיקנו ד' הכוסות. ועפ"ז³⁶⁷ צ"ל שכל ד' לשונות של גאולה שייכים ליצי"מ [שהיו בה ד' גאולות, כמבואר במדרש³⁶⁸ שד' הכוסות הם כנגד ד' גזירות שגזר עליהם פרעה (שמהם נגאלו)], וכמובן גם מדברי המדרש³⁶⁹ שד' הכוסות הם כנגד ד' כוסות של פרעה, שבחלומו נרמזה גאולתן של ישראל³⁷⁰. אך יש עוד דעה במדרש6, שד' הכוסות הם כנגד ד' מלכיות, והיינו, כנגד ד' הגאולות מד' המלכיות (גלויות), ועפ"ז צ"ל שד' לשונות של גאולה כוללים גם את הגאולה העתידה. ויש לתווך ב' הפירושים, ע"פ המבואר בזהר³⁷¹ שד' הלשונות של גאולה הו"ע ד' פעמים אמת שבאמת ויציב, וכיון שד' פעמים אמת ישנם ב' פעמים, ד"פ אמת שקודם עזרת וד"פ אמת שבעזרת, הנה ד"פ אמת שקודם עזרת הם כנגד ד' הגאולות שביצי"מ, וד"פ אמת שבעזרת כוללים את כל הגאולות, גם הגאולה העתידה.

דב) ויובן

הבהקדים מאמר רז"ל³⁷² ישראל עושין תשובה נגאלין, ומזה מובן, שכשם שבענין הגאולה יש ד' לשונות, כך גם בתשובה שמביאה את הגאולה, יש ד' מדריגות (דאף שתשובה ענינה יציאה ממדידה והגבלה, הרי כיון שגם תשובה היא ענין בתורה, בהכרח שיהי'

ובה איזה ענין של סדר והדרגה). וד' מדריגות אלו הם כנגד ד' אותיות שם הוי', והו"ע ד' פעמים אמת, והיינו, ד' מדריגות בענין האמת. וכידוע שגם בענין האמת יש חילוקי מדריגות³⁷³, וכמובן ממ"ש³⁷⁴ (בנוגע להאבות) ושמי הוי' לא נודעתי להם, לא ניכרתי להם במדת אמיתית שלי³⁷⁵, והרי בודאי לא שייך לומר שהגילוי שנתגלה להאבות לא הי' אמת ח"ו, אלא שלגבי הגילוי שנתגלה למשה אין זה מדת אמיתית שלי, כי באמת גופא יש כמה דרגות.

זג) וביאור

חהענין, דהנה, ד' המדריגות שבתשובה מרומזים בפסוק³⁷⁶ סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו³⁷⁷. מדריגה הא' שבתשובה הו"ע סור מרע, והיינו, שע"י התשובה ה"ה מסיר את ההעלם וההסתר שנעשה ע"י העוונות, כמ"ש³⁷⁸ עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם, וע"י התשובה מתבטלת ההבדלה, ונמשך להיות אלקיכם, אלקה שלכם. והענין בזה, דהנה, בספרי קבלה³⁷⁹ איתא ששם אלקים הוא בחי' גבורה, ואלקינו (ועד"ז אלקיכם) הוא בחי' רחמים, כי, הפירוש דאלקינו הוא אלקה שלנו, וענין זה מצינו רק בשם אלקים שיהי' נקרא שלנו (אלקינו), ולא בשאר השמות, וטעם הדבר³⁸⁰, כי כדי שיומשך אלקות בגלוי להתייחד עמנו עד שיהי' נקרא שלנו, הרי זה ע"י קדימת הצמצום דוקא (שזהו ענינו של שם אלקים). וע"ד מארז"ל³⁸¹ צמצם שכינתו בין שני בדי הארון, ולכאורה אינו מובן, הרי עיקר הגילוי הי' בין שני בדי הארון, ולמה נאמר על זה הלשון צמצם שכינתו, אך הענין הוא, שכדי שיהי' גילוי אלקות בין שני בדי הארון צ"ל קדימת הצמצום. וזהו שאלקים הוא בחי' גבורה, שזהו"ע הצמצום, ועי"ז נעשה הגילוי להיות אלקינו (או אלקיכם), שזהו הגילוי שלאחרי הצמצום, שהו"ע הרחמים. ומזה מובן, שאלקיכם (אלקה שלכם) הוא בחי' ממכ"ע, שזהו האור המצומצם לפי ערך העולמות. ועז"נ עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם, שהעון מבדיל ומסתיר שלא יהי' נקרא אלקה שלנו, והיינו, שאינו מאיר בגילוי בנש"י. ובהקדים, שבענין ההבדלה יש הבדלה בין קודש לקודש, וכמ"ש³⁸² והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים,

טועד שי"ג פרוכות היו במקדש³⁸³, שהם מחיצות בקדושה גופא³⁸⁴, והיינו, שגם לאחרי המחיצה הרי זה עדיין קודש, וכמו מסך מזכוכית, שאף שמסתיר מעט, מ"מ, מאיר אור השמש על ידו. ויש גם הבדלה בין קודש לחול, שזהו כמו מסך מעור שמסתיר לגמרי, והו"ע כתנות עור³⁸⁵ משכא דחויא³⁸⁶, שהו"ע קליפת נוגה³⁸⁷. אך יש הבדלה בין טוב לרע שמג' קליפות הטמאות לגמרי, שאינו יכול להתעלות ולהתהפך לקדושה (כמו קליפת נוגה). וזוהי ההבדלה שנעשית ע"י העוון, שהוא מגקה"ט לגמרי, שעי"ז נעשה מסך המבדיל לגמרי, שאין מאיר גילוי אלקות כלל. אך ע"י התשובה להיות סור מרע, מתבטלת הבדלה זו, ומאיר אצלו גילוי אלקות להיות אלקיכם, בחי' ממכ"ע. ומדריגת תשובה זו בד' אותיות שם הוי' הו"ע ה' תתאה, בחי' מלכות, בחי' ממכ"ע. ולמעלה מזה היא התשובה דעשה טוב, שענינה בד' אותיות שם הוי' הוא אות ו', בחי' ז"א, שעי"ז נמשך בחי' סוכ"ע, כי, (עשה) טוב (שהו"ע קיום המצוות, שנקראים טוב, כמ"ש³⁸⁸ אמרו צדיק כי טוב) עולה י"ז, והוא המספר דשם אהו"ה, שיוצא מר"ת את³⁸⁹ השמים ואת הארץ (אני מלא)³⁹⁰, דקאי על בחי' סוכ"ע שאין בו חילוקי מדריגות, אלא מאיר בשמים ובארץ בשוה³⁹¹. וב' מדריגות אלו (סור מרע ועשה טוב) הם בתשובה תתאה, אלא שבזה גופא הנה סור מרע הוא בחי' תשובה, ועשה טוב הוא בחי' בעל תשובה³⁹².

יויש

יאעוד מדריגה בתשובה, שזהו"ע בקש שלום, דקאי על התורה, כמארז"ל³⁹³ כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, שזהו"ע חיבור סובב וממלא³⁹⁴, והיינו לפי ששרש התורה הוא למעלה מסובב וממלא, ולכן יש ביכולת התורה לחברם כו'. וזהו גם מ"ש³⁹⁵ כי א-ל דעות הוי', דעות לשון רבים³⁹⁶, דעת עליון שלמעלה יש ולמטה אין, שזהו מצד בחי' סוכ"ע, ודעת תחתון שלמעלה

יבאין ולמטה יש, שזהו מצד בחי' ממכ"ע. וא-ל דעות הוי' הו"ע התחברות ב' הדעות, חיבור סוכ"ע וממכ"ע, שזה נפעל ע"י התורה כו'. וענין תשובה זו בד' אותיות שם הוי' הוא ה' עילאה, בחי' בינה, שהיא בחי' תשובה עילאה. ויש גם מדריגה ד' בתשובה, שהיא באות יו"ד, בחי' חכמה, שזוהי מדריגת בעל תשובה בתשובה עילאה.

יגד) והנה

ידכנגד ד' המדריגות שבתשובה ישנם גם ד' לשונות של גאולה. והענין בזה, דמ"ש והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הו"ע סור מרע, כי העון הוא כבד, כמ"ש³⁹⁷ עם כבד עון, ולכן נקרא סבל, אך ע"י התשובה דסור מרע, נעשה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. ומ"ש והצלתי גו' הו"ע עשה טוב, כי, בתיבת הצלתי יש ב' פירושים, הא', לשון הצלה, והב', לשון צל, והיינו, שההצלה נעשית ע"י הצל שהוא בחי' מקיף, והו"ע קיום המצוות, שעי"ז נמשך אור מקיף בחי' סוכ"ע (ועד"ז בנוגע לשאר הלשונות, וגאלתי ולקחתי כו'³⁹⁸).

טוה) והנה

טזהטעם שבתשובה יש צורך בד' מדריגות, הוא, לפי שההעלאה מלמטה למעלה (שזהו ענין התשובה) צריכה להיות כמו ההמשכה מלמעלה למטה, וכיון שסדר ההמשכה מלמעלה למטה הוא ע"י ד' אותיות שם הוי', כדאיתא במדרש³⁹⁹ כשביקש הקב"ה לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו, שנאמר⁴⁰⁰ אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה (ואח"כ) ויאמר לאדם, והו"ע המשכת התורה למטה ע"י ד' אותיות שם הוי'⁴⁰¹, לכן גם סדר ההעלאה מלמטה למעלה שע"י התשובה צ"ל ע"י ד' אותיות שם הוי', שהם ד' המדריגות שבתשובה, כנ"ל. והנה ידוע שבשם הוי' יש שתי מדריגות, הוי' דלעילא והוי' דלתתא, כמ"ש⁴⁰² הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו⁴⁰³. ונמצא, שההמשכה מלמעלה למטה עוברת תחילה דרך ד' אותיות שם הוי' דלעילא, ואח"כ עוברת גם דרך ד' אותיות שם הוי' דלתתא. ומזה מובן גם בנוגע להעלאה מלמטה למעלה שע"י התשובה, שתחילה צ"ל ד' המדריגות בתשובה שכנגד שם הוי' דלתתא, ואח"כ צ"ל גם ד' המדריגות בתשובה שכנגד שם הוי' דלעילא. וזהו החילוק בין ב' הענינים שבד' הלשונות של גאולה,

יזשד' לשונות של גאולה שנאמרו ביצי"מ הם כנגד ד' אותיות שם הוי' דלתתא, וד' הלשונות של גאולה שכנגד ד' המלכיות, שבהם נכללת גם הגאולה העתידה, הם כנגד ד' אותיות שם הוי' דלעילא.

יחו) אמנם

יטגם בחג הפסח עתה ישנו מעין הגאולה העתידה, שלכן, ד' הכוסות דפסח הם גם כנגד ד' הגאולות, וגם כנגד הכוסות שיהיו לעת"ל2, והיינו, שנמשך גם גילוי האור דשם הוי' דלעילא, ומצד גודל מעלתו ה"ה יורד למטה ביותר, וכדאיתא בפע"ח⁴⁰⁴ שבליל הפסח הזיווג הוא גם בעשי'⁴⁰⁵.

כ______  ______