Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
א(הנחה בלתי מוגה)
באלה
גמסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו'284. ומדייק רבינו הזקן בלקוטי תורה285, להבין לשון אלה מסעי, שהוא לשון רבים, וכתיב אשר יצאו מארץ מצרים, והרי מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות. ומבאר בזה286, שכל המ"ב מסעות נקרא הכל אשר יצאו מארץ מצרים, והיינו עד חנייתם בירדן יריחו. ויש להוסיף, שישנו גם הדיוק בפסוק287 כימי צאתך מארץ מצרים, כימי לשון רבים, כדאיתא בזהר288, כיום מיבעי לי', דהא בחד זימנא נפקו. אך הענין הוא289, שמזמן יצי"מ עד גאולה העתידה לבוא בב"א הם ימי צאתך מארץ מצרים, ולכן אמר כימי לשון רבים. ויש לומר, שענין זה נרמז גם במ"ש בלקו"ת שכל המ"ב מסעות נקרא הכל אשר יצאו מארץ מצרים, (ומוסיף) והיינו עד חנייתם בירדן יריחו, כי, בלקו"ת שם מבואר בענין בחי' ירדן יריחו, שיריחו הוא בחי' ריח, וזוהי הבחי' שתתגלה לעתיד לבוא, כמ"ש290 והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט גו', דמורח ודאין291. ומזה מובן, שבהוספה "והיינו עד חנייתם בירדן יריחו" (שזוהי הבחי' שתתגלה לעת"ל), נכללת גם כל עבודת בנ"י מאז שיצאו מגלות מצרים ועד לגאולה העתידה, שכל זה נקרא "אשר יצאו מארץ מצרים", "ימי צאתך מארץ מצרים".
דב) והנה
הידוע תורת הבעש"ט292 שכל מ"ב המסעות ישנם בכל אחד מישראל במשך ימי חייו, שההתחלה בזה היא מיציאתו לאויר העולם (ממעמד ומצב של מיצרים וגבולים, שזהו בדוגמת היציאה ממצרים), ובמשך כל ימיו ישנם כל פרטי עניני המסעות, אלה מסעי גו', עד שבא לירדן יריחו, היינו, שנעשה אצלו שלימות ענין הריח כו', ועד שנעשה אצל כללות בנ"י וכללות העולם הענין דוהריחו ביראת הוי',
ומורח ודאין, כפי שיומשך בגלוי למטה מעשרה טפחים בגאולה האמיתית והשלימה, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
זג) ויש
חלקשר ענין זה (מ"ב המסעות שישנם בחייו של כל אחד מישראל) עם מ"ש293 ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם וגו'. ובהקדם דיוק רבינו הזקן בלקו"ת294, דצריך להבין למה גבי ויכתוב משה הקדים מוצאיהם למסעיהם, ואח"כ הפך ואומר ואלה מסעיהם למוצאיהם. ונקודת הביאור בזה295, שמוצאיהם היינו מקור נשמות ישראל, כענין שנאמר296 וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, ומשם המשיך הארה כדי להיות להם כח לעלות ממטה למעלה, שזהו למסעיהם (והיינו, שההמשכה ממוצאיהם היא בשביל מסעיהם), ר"ל הנסיעה וההעלאה שממטה. ואח"כ נאמר ואלה מסעיהם למוצאיהם, שזוהי העלי' מלמטה למעלה עד לבחי' מוצאיהם. ונמצא, שבאלה מסעי גו', מוצאיהם למסעיהם גו' מסעיהם למוצאיהם, נרמז כללות עבודת האדם במשך כל ימי חייו, החל מירידת הנשמה מאיגרא רמה, שזהו שרש הנשמה, ואח"כ אתה בראת וכו', עד שיורדת לבירא עמיקתא297, שזהו עוה"ז התחתון, דכיון שאין תחתון למטה ממנו298, לכן נקרא בירא עמיקתא, ושם עובדת עבודתה כו', ולאחרי גמר עבודתה חוזרת הנשמה ומתעלה למקור חוצבה כו'.
טד) וממשיך
ילבאר299 מ"ש ויכתוב משה גו', עפמ"ש במ"א בד"ה אם בחוקותי300, שכשם שבתורה יש ב' בחי', אותיות החקיקה, שהם האותיות שבלוחות, שבהם נאמר301 חרות על הלוחות (שהאותיות אינם דבר נוסף על האבן, אלא הם מיני' ובי', וכמשנת"ל302 פרטי המדריגות שבאותיות החקיקה גופא), ואותיות הכתב, כן בכל ניצוץ מישראל יש גם ב' בחי' אלו כו'. והנה, בחי' מוצאיהם, שזהו שרש הנשמה (כנ"ל), זהו מבחי' אותיות החקיקה (שעז"נ303 גליף גליפו בטהירו עילאה, וזהו בחי' טהורה היא304, שנמשכה מבחי' טהירו עלאה305), וירידת הנשמה למטה בגוף זהו בחי' אותיות הכתב22. ולכן, כדי להיות ההמשכה מבחי' מוצאיהם, נאמר ויכתוב משה את מוצאיהם, דהיינו שהמשיך
יאמבחי' אותיות החקיקה להתלבש באותיות הכתב כו', והוא כדי להיות אח"כ ואלה מסעיהם למוצאיהם כו'.
יבה) ובסיום
יגהענין שם: ואפשר שהעלי' למוצאיהם היא למעלה יותר מההמשכה בתחילה ממוצאיהם. והענין בזה, כמבואר בכ"מ306 שכיון שירידת הנשמה היא צורך עלי', אי אפשר לומר שהעלי' היא לאותו מקום שמשם היתה הירידה, דא"כ, מהי התועלת שבירידה, ועכצ"ל שהעלי' היא למקום נעלה יותר מכמו שהיתה קודם הירידה, והיינו, שהעלי' היא למעלה גם מבחי' טהורה היא307, שזהו עדיין ענין של ציור כו'.
ידו) ויש
טולהוסיף ולקשר האמור לעיל מהמבואר בלקו"ת ס"פ מסעי, שזהו גם סיום ספר במדבר, עם המבואר בלקו"ת בהתחלת ספר במדבר (ע"פ הכלל נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן308) על הפסוק309 שאו את ראש גו' לגולגלותם מבן עשרים שנה ומעלה (דבן עשרים הו"ע שלימות המוחין310, שזוהי מעלת הראש מצד עצמו, ועז"נ שאו את ראש, להעלות ולהגבי' את הראש למעלה יותר), שגם שם מבואר311 ע"ד משנת"ל בענין העלי' שנעשית ע"י הירידה למטה312.
טז______ ______