Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
א(הנחה בלתי מוגה)
בוידבר
גאלקים את כל הדברים האלה לאמר174, וצריך להבין175, מדוע נאמר כאן וידבר גו' לאמר, דבשלמא בכל התורה כולה שפירושו לאמר לזולתו176, כי ישראל שמעו מפי משה, ומשה לבדו שמע מפי הגבורה, ולכן שייך לשון לאמר, היינו שהקב"ה אמר למשה לחזור ולאמרו לישראל, אבל בעשרת הדברות אי אפשר לפרש כן, שהרי כל ישראל שמעו מפי הקב"ה, וא"כ, מהו פירוש תיבת לאמר.
דב) ויובן
הבהקדם משנת"ל במאמר דחג השבועות177 מהמאמר של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ד"ה חביבין ישראל דשנת תרמ"ו178 (שמיוסד על מאמר הצ"צ179 ולמעלה בקודש, ועליו מיוסד המאמר של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו180), שיש ב' פירושים במארז"ל181 חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. פי' הא', שע"י התורה נברא העולם, כמארז"ל182 התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, כמו מלך בו"ד כשהוא בונה פלטרין כו' דיפתראות ופינקסאות יש לו כו', כך הי' הקב"ה מביט בתורה ובונה את העולם. ופי' הב', שכל המכוון בבריאת העולם הי' בשביל התורה, כמארז"ל183 תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית, אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וכו', וכן אמרו רז"ל184 אלה תולדות השמים והארץ185, אלה בזכות מי עומדים ובזכות מי קיימים, בזכות ואלה שמות בני ישראל186, ואלה בזכות מי כו', בזכות אלה העדות והחוקים187. וזהו שבו נברא העולם, שהמכוון בבריאת העולם הוא התורה.
ו69
וממשיך במאמר, שלכן נאמר וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, דתיבת לאמר קאי על עשרה מאמרות, כמ"ש בפרשתנו188 עשרה עשרה הכף, ואיתא בזהר189, שקאי על עשרה מאמרות ועשרת הדברות, שעשרה מאמרות מכוונים כנגד עשרת הדברות, שכל קיום המאמרות הוא ע"י הדברות. וזהו מ"ש כל הדברים האלה לאמר, שעשרת הדברות (כל הדברים האלה) מחזקים את העשרה מאמרות (לאמר)190.
וממשיך במאמר, שלכן נאמר וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, דתיבת לאמר קאי על עשרה מאמרות, כמ"ש בפרשתנו188 עשרה עשרה הכף, ואיתא בזהר189, שקאי על עשרה מאמרות ועשרת הדברות, שעשרה מאמרות מכוונים כנגד עשרת הדברות, שכל קיום המאמרות הוא ע"י הדברות. וזהו מ"ש כל הדברים האלה לאמר, שעשרת הדברות (כל הדברים האלה) מחזקים את העשרה מאמרות (לאמר)190.
זג) אך
חצריך להבין191, מהו הטעם שעשרה מאמרות צריכים חיזוק מעשרת הדברות. ובהקדם מ"ש בשיעור תניא היומי, בשער היחוד והאמונה192, בביאור תשובת המינים כו' שמדמין מעשה ה' עושה שמים וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו כו', אך טח מראות עיניהם ההבדל הגדול שבין מעשה אנוש ותחבולותיו, שהוא יש מיש כו', למעשה שמים וארץ שהוא יש מאין, והוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף כו', שאילו הפסיק ה' את הרוח כרגע היו המים חוזרים ונגרים כו', וכ"ש וק"ו בבריאת יש מאין כו', עאכ"ו שבהסתלקות כח הבורא מן הנברא ישוב הנברא לאין ואפס ממש, אלא צריך להיות כח הפועל בנפעל תמיד להחיותו ולקיימו, והן הן בחי' אותיות הדיבור מעשרה מאמרות שבהם נבראו. וכפי שמבאר לפנ"ז193 מ"ש194 לעולם ה' דברך נצב בשמים, ופירש הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו', תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים וכו', ועד"ז בכל שאר הנבראים שמתהווים ומקבלים חיותם מעשרה מאמרות. ובפרט ע"פ המבואר באגרת הקודש סימן כ'195 שכח הבורא שמהוה את הנבראים מאין ליש הוא ממהותו ועצמותו של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מעצמותו, ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו, ולכן הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה. וא"כ, מדוע לא די בכח הפועל שבעשרה מאמרות, ובפרט כח הבורא שמציאותו הוא מעצמותו כו', שישנו בכל הנבראים, אלא יש צורך שעשרת הדברות יהיו מחזקים את העשרה מאמרות.
ט70
ד) ולהבין
ד) ולהבין
יזה יש להקדים תחילה המבואר בהמשך המאמר ד"ה חביבין ישראל לאדנ"ע הנ"ל196, בפירוש הכתוב197 אם בחוקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם, ומבאר, שהתורה נקראת בשם גשמים. דהנה, איתא במד"ר198 א"ר יוחנן כל אורה האמור באליהוא בן ברכאל בירידת גשמים הכתוב מדבר, ור' הושיעה רבה אמר בדברי תורה199 הכתוב מדבר. ולא פליגי, אלא שניהם מתכוונים לדבר אחד. כי הנה אמרו רז"ל200 שלשה מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, וחשיב גם מפתח של גשמים. אך מצינו שגם בהשפעת גשמים ישנו ענין השליחות, כמ"ש201 ושולח מים על פני חוצות. והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל202 הארץ מהיכן שותה, בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הארץ שותה ממים עליונים שמעל לרקיע, ובזמן שאין כו' הארץ שותה ממי גשמים שמתחת לרקיע. והחילוק ביניהם יובן בהקדם מה שאמרו רז"ל203 שבתחילת הבריאה הי' העולם מים במים, ואח"כ נעשה ענין ההבדלה, כמ"ש204 יהי רקיע גו' ויהי מבדיל בין מים למים, בין מים העליונים למים התחתונים. והיינו205, שבתחילה הנה המים העליונים לא היו בתכלית העילוי, והמים התחתונים לא היו בתכלית הירידה, וכמשל חבית יין שמעורב בה שמרים, שאינו ניכר כ"כ שבח היין מפני תערובות השמרים, וגם השמרים אינם גרועים כ"כ, כי עדיין יש בהם טעם היין. אך לאחר הסינון, נעשה היין צלול ומשובח, והשמרים יורדים למטה ונשארים בתכלית הפסולת. וכמו"כ נעשה גם ע"י רקיע המבדיל בין מים למים, שמים העליונים נתעלו בתכלית העילוי, ומים התחתונים ירדו בתכלית הירידה, שלא בערך לגבי מעמדם ומצבם בהיותם מעורבים עם מים עליונים, ועאכו"כ שלא בערך לגבי מים עליונים בהיותם מעורבים עם מים תחתונים, ועאכו"כ שלא בערך לגבי מים עליונים כפי שהם עתה
יא71
לאחר שנבדלו ממים תחתונים ונתעלו בתכלית העילוי. והענין בזה, דהנה, מים מורה על ענין התענוג, כי מים מצמיחים כל מיני תענוג206. וזהו החילוק בין מים עליונים, שהם מקור התענוגים הרוחניים, למים תחתונים, שירדו להיות מקור לתענוגים הגשמיים. ולכן מים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא207, שבכייתם היא על עוצם ירידתם כו'. [ומשום זה הובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח ובניסוך המים בחג208. וזהו גם הטעם שגדלה כ"כ מעלת שמחת בית השואבה, כמארז"ל209 מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, כמשנ"ת במ"א בארוכה210]. וזהו שאמרו רז"ל בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הארץ שותה ממים עליונים שע"ג הרקיע, שמשם נמשכת ההשפעה בתוס' וריבוי בלי גבול. וענין זה מרומז במ"ש ונתתי גשמיכם בעתם, שרומז על המשכת מים עליונים, וכמו שאנו רואים שאינו דומה המשקה שדותיו בסתם מים לגבי מי גשמים, שאין טובת הצמיחה כ"כ כמו ע"י מי גשמים, כמ"ש211 כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה, שעיקר הצמיחה הוא דוקא ע"י מי גשמים, שיורדים בגבורה212, שהם המרווים את הארץ, ועי"ז נעשית הצמיחה באופן נעלה יותר, וכמו חטים ככליות213, ועד שאפילו אילני סרק עושים פירות214. וכל זה נעשה ע"י התורה, כמ"ש אם בחוקותי תלכו וגו', שתהיו עמלים בתורה215. וזהו גם מה שאמר ר' יוחנן בירידת גשמים הכתוב מדבר, שכוונתו על התורה, כי, ירידת התורה למטה היא השפעה עצמית, ולכן אי אפשר להיות ירידת והתלבשות אור התורה אלא בהלבשה גשמית, כי כל השפעה פנימית ועצמית אינה יכולה לבוא אלא במהות גשמי כו'.
לאחר שנבדלו ממים תחתונים ונתעלו בתכלית העילוי. והענין בזה, דהנה, מים מורה על ענין התענוג, כי מים מצמיחים כל מיני תענוג206. וזהו החילוק בין מים עליונים, שהם מקור התענוגים הרוחניים, למים תחתונים, שירדו להיות מקור לתענוגים הגשמיים. ולכן מים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא207, שבכייתם היא על עוצם ירידתם כו'. [ומשום זה הובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח ובניסוך המים בחג208. וזהו גם הטעם שגדלה כ"כ מעלת שמחת בית השואבה, כמארז"ל209 מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, כמשנ"ת במ"א בארוכה210]. וזהו שאמרו רז"ל בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הארץ שותה ממים עליונים שע"ג הרקיע, שמשם נמשכת ההשפעה בתוס' וריבוי בלי גבול. וענין זה מרומז במ"ש ונתתי גשמיכם בעתם, שרומז על המשכת מים עליונים, וכמו שאנו רואים שאינו דומה המשקה שדותיו בסתם מים לגבי מי גשמים, שאין טובת הצמיחה כ"כ כמו ע"י מי גשמים, כמ"ש211 כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה, שעיקר הצמיחה הוא דוקא ע"י מי גשמים, שיורדים בגבורה212, שהם המרווים את הארץ, ועי"ז נעשית הצמיחה באופן נעלה יותר, וכמו חטים ככליות213, ועד שאפילו אילני סרק עושים פירות214. וכל זה נעשה ע"י התורה, כמ"ש אם בחוקותי תלכו וגו', שתהיו עמלים בתורה215. וזהו גם מה שאמר ר' יוחנן בירידת גשמים הכתוב מדבר, שכוונתו על התורה, כי, ירידת התורה למטה היא השפעה עצמית, ולכן אי אפשר להיות ירידת והתלבשות אור התורה אלא בהלבשה גשמית, כי כל השפעה פנימית ועצמית אינה יכולה לבוא אלא במהות גשמי כו'.
יבה) וזהו
יגוידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, דמ"ש כאן שם אלקים דוקא216, שהו"ע הגבורה, ה"ז כדי להורות על גודל מעלת ההשפעה, כמו גבורות גשמים, שהו"ע מים עליונים, כנ"ל. וזהו וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, שזוהי ההמשכה מעשרת
יד72
הדברות (כל הדברים האלה) בעשרה מאמרות (לאמר), כי, עשרת הדברות הם בחי' מים עליונים, ועשרה מאמרות הם בחי' מים תחתונים, כמבואר בתו"ח217 שמים עליונים ומים תחתונים הם חכמה עילאה (חכמת התורה מצד עצמה) וחכמה תתאה (בחי' החכמה כפי שנמשכת במעשה בראשית), וכיון שעשרה מאמרות הם בחי' חכמה תתאה, שזוהי בחי' המלכות218, שרגלי' יורדות כו'219, לכן צריכים להמשיך בהם חיזוק כו' מעשרת הדברות. וכללות הענין בזה, דהנה, במעלת התורה כתיב220 כאשר יאמר משל הקדמוני, שהתורה היא משל לקדמונו של עולם221, כי שרש התורה היא בבחי' א"ס קדמון לכל הקדומים, בחי' א"ק, ולכן ע"י התורה מגיעים לבחי' זו. ואע"פ שגם המקור הכללי של כל העולמות הוא במחשבה הקדומה דא"ק, שלכן בכללות העולמות נקרא א"ק אדם דבריאה222, הרי זה רק בחי' חיצוניות א"ק, שהו"ע מחשבה הכללית שצופה ומביט עד סוף כל הדורות223, ואילו שורש התורה הוא מבחי' פנימיות א"ק224. וזהו גם משנת"ל (ס"ב) ב' הפירושים במאמר חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, הא', שע"י התורה נברא העולם, והב', שכל המכוון בבריאת העולם הוא בשביל התורה, כי, מקור כללות העולם הוא מחיצוניות א"ק, ושרש התורה הוא מפנימיות א"ק, והרי החיצוניות נמשכת ובאה מהפנימיות, והמכוון בהחיצוניות הוא בשביל הפנימיות, וענין זה נעשה ע"י שממשיכים עשרת הדברות בעשרה המאמרות225.
הדברות (כל הדברים האלה) בעשרה מאמרות (לאמר), כי, עשרת הדברות הם בחי' מים עליונים, ועשרה מאמרות הם בחי' מים תחתונים, כמבואר בתו"ח217 שמים עליונים ומים תחתונים הם חכמה עילאה (חכמת התורה מצד עצמה) וחכמה תתאה (בחי' החכמה כפי שנמשכת במעשה בראשית), וכיון שעשרה מאמרות הם בחי' חכמה תתאה, שזוהי בחי' המלכות218, שרגלי' יורדות כו'219, לכן צריכים להמשיך בהם חיזוק כו' מעשרת הדברות. וכללות הענין בזה, דהנה, במעלת התורה כתיב220 כאשר יאמר משל הקדמוני, שהתורה היא משל לקדמונו של עולם221, כי שרש התורה היא בבחי' א"ס קדמון לכל הקדומים, בחי' א"ק, ולכן ע"י התורה מגיעים לבחי' זו. ואע"פ שגם המקור הכללי של כל העולמות הוא במחשבה הקדומה דא"ק, שלכן בכללות העולמות נקרא א"ק אדם דבריאה222, הרי זה רק בחי' חיצוניות א"ק, שהו"ע מחשבה הכללית שצופה ומביט עד סוף כל הדורות223, ואילו שורש התורה הוא מבחי' פנימיות א"ק224. וזהו גם משנת"ל (ס"ב) ב' הפירושים במאמר חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, הא', שע"י התורה נברא העולם, והב', שכל המכוון בבריאת העולם הוא בשביל התורה, כי, מקור כללות העולם הוא מחיצוניות א"ק, ושרש התורה הוא מפנימיות א"ק, והרי החיצוניות נמשכת ובאה מהפנימיות, והמכוון בהחיצוניות הוא בשביל הפנימיות, וענין זה נעשה ע"י שממשיכים עשרת הדברות בעשרה המאמרות225.
טו______ ______