Toras Menachem·Vol. 48 (5727·Part 1)·Remarks during the meal of the first night of Sukkos·5727תורת מנחם·מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון·בס"ד. ר"ד בעת סעודת ליל א' דחג הסוכות·ה'תשכ"ז

ארשימה פרטית בלתי מוגה

בא. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה להרי"כ לנגן, והתחיל לנגן ניגון שלש התנועות – להבעש"ט המגיד ורבינו הזקן.

גהרש"ג אמר, שבליובאוויטש לא שמעו ניגון זה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שגם הוא לא שמע ניגון זה קודם בואו לכאן, אבל, כאשר הרב שמואל זלמנוב הדפיס ספר הניגונים בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר, הכניס שם גם ניגון זה (בתוספת הקדמה כו'), ונתקבל הדבר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר³⁵⁵.

דכ"ק אדמו"ר שליט"א העיר בנוגע להשייכות של ניגון זה להבעש"ט, שמלבד ניגון זה, אין ניגון אחר מהבעש"ט.

ההרש"ג: מהו הטעם ששלש התנועות של הבעש"ט המגיד ואדה"ז מנגנים בניגון אחד, ואילו בנוגע להספרים שלהם – כתר שם טוב, אור תורה וספר התניא [שע"פ דברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע³⁵⁶ צריכים להיות בביתו של כל אחד, ומספרים, שאדנ"ע הי' מעיין בג' ספרים אלו לפני שהי' מקבל ל"יחידות"] – אמר אדנ"ע שלא יכרכו אותם ביחד?

וכ"ק אדמו"ר שליט"א: לא שמעתי טעם על זה.

זאבל יש לומר, שבנוגע לספרים, מתעוררת שאלה באיזה אופן לכורכם: מחד גיסא – יש מעלה בכתר שם טוב ואור תורה, כיון שקדמו לספר התניא, אבל לאידך גיסא – יש מעלה בספר התניא שנכתב ע"י רבינו הזקן בעצמו, משא"כ אור התורה וכתר שם טוב, שנכתבו ע"י תלמידיהם. ולכן, אין לכורכם יחד;

חמשא"כ בנוגע להניגון הנ"ל, ששלש התנועות מתייחסים להבעש"ט המגיד ואדה"ז בעצמם.

טומה גם שה"מבינים" אומרים, שהתנועה הב' היא פירוש לתנועה הא', ועד"ז בנוגע לתנועה הג'.

י80
וסיים: ע"פ הידוע בנוגע להחידוש שלאחרי פטרבורג³⁵⁷, שזהו ע"ד שטר שיצא עליו ערעור ונתקיים בב"ד³⁵⁸. ובנוגע לעניננו: כיון שהי' כעין ערעור על ניגון הנ"ל – ינגנו אותו עוד הפעם.

יאב. הרי"כ סיפר³⁵⁹ שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הי' אומר – בהראותו באצבעו – כאן יושב הבעש"ט, ולימינו המגיד, ולאחריו אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, ולשמאלו – אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר מהורש"ב. ואמר אז כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שהוא רואה אותם!... ושאל אותי, האם גם אני רואה... והפטיר הרי"כ בבת-שחוק: אילו הייתי רואה אותם, לא הייתי יכול לאכול!... והוסיף: גם עכשיו אומרים בנוגע לאושפיזין, שאברהם אבינו נמצא כאן, ואעפ"כ יכולים לשבת ולאכול...

יבוכ"ק אדמו"ר שליט"א הגיב על דבריו בשחוק רב.

יגהרי"כ שאל, מהו הענין שמצינו בנוגע לאושפיזין: "ליעול אברהם ועימי' יצחק וכו'" – למאי נפק"מ מיהו האושפיזא של יום זה, הרי בכל יום באים כל שבעת האושפיזין?

ידוענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: אפשר לבאר זאת ע"פ משל מעניני ה"מסחר", שזהו כמו שישנו בעל-הבית, ונוסף לכך ישנם גם שותפים כו'.

טודובר גם אודות ענינם של האושפיזין: אברהם – חסד, ויצחק – גבורה, וההתכללות שלהם – חסד שבגבורה או גבורה שבחסד.

טזג. הרש"ג שאל אודות מ"ש בספר המנהגים³⁶⁰ "שמחת החג מתחילה ליל ראשון דחג הסוכות", האם הכוונה לשמחת בית השואבה. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבזמן הבית התחילה שמחה זו בליל שני של חג הסוכות, אבל בזמן הזה, שביהמ"ק אינו קיים, ואין ניסוך המים (כי אם ברוחניות הענינים, בנוגע למים דתורה כו'), מתחילה השמחה מיד בלילה הראשון³⁶¹ (והוסיף בבת שחוק: אילו יישר חילי, הייתי מוסיף ענין של שמחה גם בערב חג הסוכות...).

יזד. דובר גם אודות החביבות דמפטיר יונה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאיתא בספרים שזהו סגולה לגשמיות³⁶².

יח81
כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אצל זקני החסידים, האם שמעו אודות גיסו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ר' משה הכהן האָרנשטיין, שהי' נוהג לעלות למפטיר יונה (במנין של כהנים).

יט______  ______