Toras Menachem·Vol. 49 (5727·Part 2)·First night of Pesach during the Seder 5727תורת מנחם·מט- שנת תשכ"ז - חלק שני·בס"ד. ר"ד ליל א' דחג הפסח·בעת ה"סדר"·ה'תשכ"ז

ארשימה פרטית בלתי מוגה

בא. הרש"ג שאל אודות מ"ש בסימן "מגיד": "ומגבי' הקערה כו'", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

גמנהגנו שאין מגביהין הקערה ורק מגלין מקצת המצות (למרות שהלשון "מגלין מקצת הפת" נאמר בהמשך ההגדה¹³¹⁵, ואילו כאן נאמר "מגבי' הקערה") – כפי שראינו הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר מידי שנה בשנה¹³¹⁶.

דוכך צויין ב"לקוטי טעמים ומנהגים" להגדה¹³¹⁷ – בהסכמת כ"ק מו"ח אדמו"ר, במענה לשאלתי (כשהדפיסו את ההגדה) אם זוהי הוראה לרבים שאפשר לפרסמה בדפוס.

הועל שאלת הרש"ג מדוע לא תוקן הדבר בפנים ההגדה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאין מקום לשנות בסידורו של אדמו"ר הזקן, וכפי שרואים בהנהגת הצמח צדק¹³¹⁸ שכתב הגהותיו בצידי הגליון¹³¹⁹, ולא שינה מאומה בסידורו של אדמו"ר הזקן, גם בענינים שפסק והתנהג באופן אחר (כמו בנוגע לברכת שהחיינו בפורים, שאדמו"ר הזקן כותב בסידורו ש"אין מברכין שהחיינו אלא בלילה ולא ביום", ואילו הצמח צדק פוסק שיש לברך גם ביום¹³²⁰ – וכך נהגו בביתו).

ו*

זב.רש"ג: מהו הענין ש"רבי יהודה הי' נותן בהם סימנים", דלכאורה אינו מוסיף מאומה?

חכ"ק אדמו"ר שליט"א: בפשטות – ענין הסימנים הוא לתועלת

ט293
הזכרון, כפי שמצינו הסימן של רבי יהודה בנוגע למנחות "שלא תטעה" (בין שתי הלחם ללחם הפנים כו')¹³²¹.

יועוד זאת, כדאיתא במפרשים¹³²² בנוגע לסימן דצ"ך עד"ש באח"ב, שהצורך בסימן זה הוא כדי להדגיש שכך הי' סדר המכות – כסדרם בחומש, ולא כסדרם בספר תהלים¹³²³.

יאולהעיר גם ממה שמצינו שסימנים אלו היו חקוקים במטה משה¹³²⁴.

יבויש להוסיף בזה – בשייכות לפנימיות התורה (שהרי משתדלים תמיד לקשר נגלה עם חסידות) – שבסידור האריז"ל¹³²⁵ איתא שדצ"ך עד"ש באח"ב "גימטריא תק"א כמנין אשר אשמע בקולו¹³²⁶ .. כשבאו עליו מכות כמנין אשר אשמע בקולו, אז ישמע בקולו".

יגולהעיר שהענין ד"אשר" – מלשון "כי אשרוני בנות"¹³²⁷ – קשור עם בחי' הכתר¹³²⁸.

יד[הרש"ג העיר שזהו"ע ד"כל אויבך יכרתון"¹³²⁹, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הסכים עמו].

טו*

טזג. דובר אודות הדיוק בניקוד התיבות שבהגדה (שנדפסה מצילום הסידור של הרא"ד לאַוואוט, שהקפיד לדייק גם בהנקודות) – "מצה זו‍ֹ" (בחולם), ולא "מצה זוּ֯" (במלאפום), וכן "הֵא לחמא" (בצירי).

יז*

יחד. דובר אודות ההנהגה באמירת הפיסקא "לפיכך", שלמרות מ"ש בסידור "יגבי' את הכוס ואוחזו בידו עד סיום ברכת אשר גאלנו", מנהגנו "להגבי' הכוס ואוחזו עד שמסיים ונאמר לפניו הללוי' .. ומעמידו על השולחן וחוזר ומגבי' לברכת אשר גאלנו"¹³³⁰ – שכך נהג כ"ק מו"ח

יט294
אדמו"ר, וכנראה כך נהג גם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (אף שכתב בעצמו באופן אחר¹³³¹), ומסתמא נהגו כן כל רבותינו נשיאינו שלפניהם עד לאדמו"ר הזקן בעצמו¹³³².

כ*

כאה.רש"ג: בנוגע ל"כרפס", כמדומה שהיו לוקחים תפוח אדמה.

כבכ"ק אדמו"ר שליט"א: זה שייך לנשים.

כגרש"ג: מדוע אין מחזירין הנשאר מהכרפס על הקערה?

כדכ"ק אדמו"ר שליט"א: גם לי הי' קשה הדבר, שהרי בקערה ישנם ב' סגול'ס, ובצירוף ג' המצות – הרי ט', וביחד עם הקערה¹³³³ – יו"ד¹³³⁴, וא"כ, למה לא ישאירו כל העשר (עשר ספירות) עוד משך זמן?

כהוכאשר שאלתי זאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, לא השיב, אלא אמר רק שכך נוהגים¹³³⁵.

כו*

כזו.רש"ג: בנוגע ל"יחץ" – מדוע כ"ק אדמו"ר שליט"א שובר את המצה תחילה לב', ואח"כ לה'?

כחכ"ק אדמו"ר שליט"א: השבירה לב' – מפורשת בסידור: "יקח המצה האמצעית ופורסה לשנים וכו'"¹³³⁶; ונוסף לזה הורה לי כ"ק מו"ח אדמו"ר שיש לשבור את האפיקומן לחמש חתיכות¹³³⁷; ואם שבירת האפיקומן תהי' יחד עם ה"יחץ", תחת הקערה, הרי זה יכול להחשב כשבירת האפיקומן (לא לחמש חתיכות, אלא) לשש חתיכות (יחד עם החלק הקטן דה"יחץ" שישאר תחת הקערה)¹³³⁸.

כט*

לאכ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לנוכחים¹³³⁹ (שלא היו מסובים לסדר) לענות אחר המקריא "הודו גו' כי לעולם חסדו" ו"אנא גו' הושיעה גו' הצליחה נא".

לבכשא' המשמשים סיפר שהמבשלת עשתה "קניידלאַך" – הפסיק כ"ק אדמו"ר שליט"א לאכול המרק והסיט את הצלחת הצדה, גם לאחר שנתברר שנעשו מתפוחי אדמה.

לג______  ______