Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
אהפך
בים997 ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו, והפי' בזה הוא998, הפך ים ליבשה לשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהי' והניף ידו999 על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' את לשון ים מצרים, ושם נשמחה לע"ל בו, בו בעצמותו. ומזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביניהם, מובן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהי' אח"כ בנהר יעברו ברגל, וכמ"ש כימי צאתך1000 מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פי' בזה1001 אשר כל הכתוב מדבר בקרי"ס דכל ג' הענינים היו בקרי"ס. ועפ"ז מובן בפשיטות שישנם שייכות זל"ז, ומ"ש בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה – לשון עתיד – מורה על התמידות1002, דבכל עלי' לרגל הי' העברה בנהר, וגם כפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך)1003 הרי זה נהר פרת1004, הנה הכח ע"ז וההתחלה הי' בקרי"ס. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקרי"ס הייתה שירת הים וכאו"א מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה ובו בעצמותו, הנה כמו"כ הוא
ג450
בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועלי' לרגל דאז יראה כל כו' שבא לראות את פני ה' בפרט1005.
בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועלי' לרגל דאז יראה כל כו' שבא לראות את פני ה' בפרט1005.
דוהנה
הבקרי"ס כתיב1006 לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו והעביר ישראל בתוכו כל"ח, דמאמרו ב' פעמים כל"ח מוכח שכל ענין משני אלה הוא חסד בפ"ע. וכמ"ש בהגדה כמה מעלות טובות למקום עלינו כו' קרע לנו את הים (ועוד מעלה) והעבירנו בתוכו בחרבה, ולכאורה אינו מובן דהלא כל ענין קרי"ס הוא בשביל שיהי' והעביר ישראל בתוכו.
וויובן
זזה בהקדם מאמר הידוע: בוקע כו' להבין ענין קרי"ס .. (כנ"ל בפנים הקונטרס1007* ע' ג' – עד גמירא).
חוהנה
טכמו וע"י שהי' כ"ז בקרי"ס (וכפי' הב') הנה כימי צאתך מארמ"צ אראנו נפלאות בגאולה דלעתיד לבוא1008 שיהי' (כהפטורת היום) והחרים1009 ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר גו' והדריך בנעלים1010 והייתה מסלה גו' כאשר הייתה לישראל ביום עלותו מארמ"צ, ושם נשמחה בו במהותו ועצמותו ממש, בביאת משיח צדקנו בב"א.
י______ ______