Toras Menachem·Vol. 53 (5728·Part 3)·Reshimos during the meals of the Holiday of Shavuos·5728תורת מנחם·נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי·ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות·ה'תשכ"ח

א14
בס"ד. ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ח.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בליל א' דחג השבועות

ג[א' המסובים ביקש לנגן, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שתחילה יאמרו "לחיים"].

דא. א' המסובים הזכיר אודות ה"לשם יחוד" שמופיע לפני אמירת "תיקון", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבשל"ה (ולפנ"ז במשנת חסידים) לא נזכר שצריכים לומר זאת.

הכ"ק אדמו"ר שליט"א התייחס גם להערתו של הנ"ל ע"ד הנוסח ב"לשם יחוד" הנ"ל: "לייחדא .. ברחימו ודחילו ובדחילו ורחימו", שלכאורה אין זה מכוון לסדר דאהוי"ר כפי שהם בהתאם לאותיות שם הוי', באמרו, שדחילו ורחימו וי"ה וו"ה הם ענינים שונים. והוסיף, שיש נוסחאות ב"תיקון ליל שבועות" שבהם הסדר הוא "דחילו ורחימו ורחימו ודחילו".

ו* * *

זיום א' דחג השבועות

חב. הרש"ג הזכיר אודות ההפטרה דחג השבועות במרכבת יחזקאל ש"יש נוהגין לאמרה מעומד .. אף כל מי שקורא אותה בלחש עם המפטיר .. מפני כבודה", ולא מצינו זאת בנוגע להפטרה דפ' יתרו במרכבת ישעי'.

טואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

ימרכבת ישעי' היא אמנם מדריגה נעלית יותר מאשר מרכבת יחזקאל, אבל במרכבת יחזקאל נאמרו ריבוי פרטים יותר מאשר במרכבת ישעי', מצד גודל ההתפעלות כו'.

יאויש להוסיף בזה ע"ד החסידות – ע"פ המבואר בלקוטי תורה

יב15
דשבוע שעבר בענין "ממושבותיכם תביאו", שק"ש ששייכת לעולם הבריאה היא בחי' ישיבה (וכמו תפילין של יד שיש נוהגין להניחם בישיבה), ולכן, מרכבת ישעי' שהיא בבריאה שייכת למצב של ישיבה.

יגג. א' המסובים אמר שרצונו לשאול שאלה בפירוש רש"י בס"פ נשא, בפסוק "ובבוא משה גו' וישמע את הקול מדבר אליו וידבר אליו", שתחילה מפרש רש"י תיבת "מדבר", ואח"כ התיבות "וידבר אליו", ולאח"ז חוזר לפרש התיבות "וישמע את הקול" – שלא כסדר הכתוב?

ידואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק), שאם יבאר פירוש רש"י בפרשת נשא עתה (לפני ההתוועדות של חג השבועות), יהי' זה שלא לפי הסדר!...

טוד. א' המסובים שאל מדוע הסיפור אודות אמירת בנ"י "נעשה ונשמע" נאמר בפ' משפטים, ולא בפ' יתרו?

טזואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יזבכלל יש ענינים בתורה שעליהם נאמר "אין מוקדם ומאוחר בתורה". ולדוגמא – בפ' יתרו: "ויהי ממחרת וגו'", ופירש רש"י: "מוצאי יוהכ"פ הי' .. למחרת רדתו מן ההר (לאחרי מ"ת) .. ואין פרשה זו כתובה כסדר כו'". ועד"ז בפ' משפטים: "ואל משה אמר עלה אל ה' וגו'", ש"פרשה זו נאמרה קודם י' הדברות כו'".

יח[ולהעיר, שבכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" נכלל גם שתחילה מסיימים ענין אחד בשלימותו (אף שיש בו פרטים שאירעו לאח"ז), ואח"כ מתחילים ענין אחר, ולדוגמא: בס"פ וישלח נימנו אלופי עשו עד "אלוף מגדיאל", "היא רומי" (שהיתה כמה דורות לאח"ז), ולאח"ז מתחילה פרשת וישב ב"ישובי יעקב"; אבל אין הכוונה שעניני התורה נכתבו שלא ע"פ סדר כו', כמבואר בשל"ה].

יטאבל בנוגע לענין דאמירת נעשה ונשמע – מצינו חילוקי דעות

כ16
אם הי' זה קודם מ"ת או לאחרי מ"ת, והיינו, שיש ענינים שהיו מוכרחים להיות קודם מ"ת, כמו הציווי "וקדשתם גו'", "הגבל את ההר וקדשתו", וכן "כל אשר דבר ה' נעשה", שזה הי' תנאי לקבלת התורה; אבל הענין דנעשה ונשמע הוא רק פרט במ"ת (ובגלל זה ניתנו לישראל שני כתרים), אבל אין זה מוכרח להיות קודם מ"ת דוקא, אלא יכול להיות גם לאחרי מ"ת.

כאה. א' המסובים שאל מדוע רק בפורים הי' הענין ד"קיימו מה שקבלו כבר"23, אף שבמ"ת היו גילויים הכי נעלים?

כבואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כגהענין דמ"ת הי' באופן דמלמעלה למטה, כמארז"ל23 ש"כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית", אבל עדיין לא ידעו אם בנ"י מצד עצמם יוכלו לעמוד בנסיון של מס"נ כו'; וזהו מה שנתחדש בפורים – שאז היתה המס"נ של בנ"י מלמטה למעלה.

כדוהוסיף (בבת-שחוק), שאודות המעלה דפורים יש לדבר בפורים, כיון שלכל זמן ישנו ענינו המיוחד כו'.

כה[כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר שהיום הוא היאָרצייט של הבעש"ט, ולכן ינגנו עתה התנועה של הבעש"ט].

כו* * *

כזליל ב' דחג השבועות

כחו. א' האורחים סיפר בהפלאה אודות התפתחותה של ליובאַוויטש בלונדון, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שצריכים לחשוב על עיר נוספת באנגליא.

כטכ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות החובות של "בית ליובאַוויטש" בלונדון (שהנ"ל מסייע בפרעונם), ובירכו בעשירות.

ל17
הנ"ל הוסיף לספר ע"ד התעסקותו בבניית "בית ליובאַוויטש" למרות שלא הי' כסף כו', באמרו, שכולם התפלאו ושאלו איך עשה זאת. ושאל הרש"ג: איך אמנם עשיתם זאת, והשיב: הרי יש לנו רבי!...

לא* * *

לביום ב' דחג השבועות

לגז. הרש"ג שאל אודות מקור המנהג דאמירת תיקון ליל שבועות, ואיך הי' המנהג לפנ"ז.

לדואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

להמנהג זה מופיע בשל"ה, ונזכר גם במשנת חסידים. ואילו לפנ"ז, הנה בכתבי האריז"ל נזכר אודות לימוד תושב"כ, ולפנ"ז מצינו בזהר אודות הלימוד של רשב"י וחברייא דילי' "מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובמדרשות דקראי כו'", והיינו, שאגב הלימוד בתושב"כ ישנו גם הלימוד בתושבע"פ.

לווהסיבה לכך שנוהגים לומר "תיקון", במקום לעסוק בלימוד באופן של הבנה והשגה – כיון שבליל שבועות יש ענין מיוחד לומר אותיות התורה, נוסף על גודל הענין והסגולה שבזה גם במשך כל השנה כולה, שלכן מצינו שמי שאינו יכול ללמוד, צריך לומר אותיות התורה, ואפילו שמות המסכתות ושמות התנאים והאמוראים (אף שאי אפשר לברך על זה ברכת התורה).

לזא' המסובים אמר שגם אמירת אותיות המשניות היא סגולה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שרק בפנימיות התורה יש ענין באמירת אותיות, משא"כ במשניות צ"ל הבנה והשגה דוקא. ולאידך גיסא, גם בפנימיות

לח18
התורה צ"ל הבנה והשגה, כי, לולי זאת, הרי זה כמו "פּוילישע חסידות"...

לטח. דובר גם אודות הטעם שהוצרך להיות במ"ת "קולות וברקים". וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שענין זה מבואר בחסידות, וגם דובר על זה בשנים שלפנ"ז, ומסתמא יכולים להשיג את הרשימות (והוסיף בבת-שחוק: רב מתנגד הי' אומר שחידש בענין זה חידוש טוב!...).

מט. דובר גם אודות מארז"ל שבמ"ת נתרפאו כל החולים, כי, כדי שמ"ת יהי' בשלימות, הוצרכה להיות גם שלימות האדם בכל רמ"ח אבריו כו'. וכן נזכר מארז"ל "חש בראשו יעסוק בתורה כו'". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שראה מאמר מאדמו"ר הזקן אודות ענין הרפואה שבאה ע"י התורה.