Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
א263
בס"ד. ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
(הנחה בלתי מוגה)
בס"ד. ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
(הנחה בלתי מוגה)
בואברהם
גזקן בא בימים, ומביא בתורה אור מאמר הזהר בפירוש בא בימים, באינון יומין עילאין כו', ווי לי' לההוא גברא דגרע יומין לעילא דכד בעיין לאלבשא לי' באינון יומין יומא דפגם חסרא לי' מההוא לבושא כו', ומדייק, שעפ"ז צריך להבין מארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, והלא תכלית תשובה ומע"ט הוא שמהם נעשו לבושין לנשמה שתוכל ליהנות מזיו השכינה בעוה"ב (כדאיתא בזהר). ומבאר שענין עוה"ב שנהנין מזיו השכינה הוא השגת מהות ועצמות התפשטות החיות דאלקות בבחי' גילוי. וא"כ, צריך להבין איך תוכל הנשמה שהיא בחינת נברא, יש ודבר בפ"ע, להשיג מהות ועצמות אלקות שאינו בבחי' השגה וגבול. אך ענין זה נעשה ע"י התומ"צ, ששרשם מרצון העליון כו', ולכן הם למעלה מזיו השכינה, שהוא רק התפשטות החיות כו', אלא שנשתלשלו ונתלבשו בעניני עוה"ז הגשמי, וכשאדם עוסק בתומ"צ, נעשה לנשמתו לבושים שנתלבש בהם בגעה"ע שעל ידם תוכל הנשמה שהיא בחי' נברא להשיג זיו השכינה. ולכן יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט, ששרשם מרצה"ע ב"ה, מכל חיי עוה"ב, שהוא רק זיו השכינה. ומ"מ הם נקראים לבושים שעל ידם תוכל הנשמה להשיג זיו השכינה.
דב) ויש
הלהוסיף בדיוק לשון רז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, תשובה דייקא, כיון שכל החידוש בעבודה בעוה"ז הוא שעי"ז מגיעים למעלת התשובה, כידוע שכאשר הנשמה היא למעלה, קודם ירידתה למטה ה"ה בבחינת צדיק, ותכלית ירידת הנשמה למטה היא כדי שע"י עבודתה למטה תהי' בבחי' בעל תשובה. וכיון שעבודת הנשמה למטה היא בכדי לבוא למעלת התשובה,
ו264
הרי מובן, שכל זמן שהנשמה לא סיימה עדיין את עבודתה בעלמא דין, לא הגיעה עדיין לשלימות התשובה, ודוקא כאשר ותמת שרה בקרית ארבע גו', כשהנשמה נפרדת מהגוף לאחר גמר עבודתה בארץ כנען 9, מלשון מסחר, דקאי על עוה"ז, ארץ המסחר, שבו מרוויחה (האַנדלט איין) הנשמה את העליות הכי נעלות, אזי באה לשלימות התשובה.
הרי מובן, שכל זמן שהנשמה לא סיימה עדיין את עבודתה בעלמא דין, לא הגיעה עדיין לשלימות התשובה, ודוקא כאשר ותמת שרה בקרית ארבע גו', כשהנשמה נפרדת מהגוף לאחר גמר עבודתה בארץ כנען 9, מלשון מסחר, דקאי על עוה"ז, ארץ המסחר, שבו מרוויחה (האַנדלט איין) הנשמה את העליות הכי נעלות, אזי באה לשלימות התשובה.
זג) ויש
חלקשר זה עם המבואר באוה"ת בענין מערת המכפלה (שזהו המקום שאליו באו האבות והאמהות לאחרי גמר עבודתם, כשהגיעו לשלימות התשובה), דפי' בזהר מאן מכפלה ה' דבשמא קדישא דאיהי מכפלה, היינו, שבחי' אות ה' נכפל ב"פ בשם הוי', ע"כ נקרא מכפלה, ועפ"ז מבאר הפירוש דבית ועלי' על גביו, שבית הוא בחי' ה' תתאה, ועלי' היא בחי' ה' עילאה – שהם ב' הבחינות שבכללות ענין התשובה, תשובה תתאה, תשוב ה' תתאה, ותשובה עילאה, תשוב ה' עילאה. ולהעיר, שכל זה שייך גם לענין ותמת שרה בקרית ארבע גו' שבכאו"א, גם באלו ששבים (גם סמוך למיתתם) רק בתשו"ת, ע"פ המבואר במ"א שגם תשו"ת, וגם כשהיא מצד יראת העונש, פנימיותה ואמיתתה הו"ע והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, בחי' תשו"ע.
טויש
ילהוסיף בזה, דהנה, אע"פ שבכללות יש רק ב' בחי' בתשובה, תשו"ת ותשו"ע, הרי מבואר בלקו"ת שבפרטיות יש ד' בחינות בתשובה, כי, בכל א' מב' הבחי', תשו"ת ותשו"ע, יש ב' אופנים, העלאה
יא265
והמשכה: בתשו"ת יש העלאת הה"א תתאה להוא"ו, והמשכת הוא"ו לה"א, וכן בתשו"ע יש העלאת הה"א עילאה להיו"ד, והמשכת היו"ד להה"א. ועפ"ז יש לבאר ב' הפירושים שבמכפלה (בית ועלי' על גביו, ושכפולה בזוגות) 18 בפנימיות הענינים, שבפירוש הא' נרמז כללות ענין ב' הבחי' שבתשובה, בית – תשו"ת, ועלי' – תשו"ע [והדיוק בית ועלי' על גביו, שהעלי' בנוי' ומיוסדת על הבית דוקא, כי, סדר העבודה הוא שתחילה צ"ל תשו"ת ורק לאח"ז יכולים לבוא לתשו"ע. וגם כשהוא באופן דתשו"ע, צ"ל וחטאתי נגדי תמיד]. ובפי' הב' (שכפולה בזוגות, איש ואשתו) מרומזים ב' האופנים דהעלאה והמשכה שישנם הן בבית (תשו"ת) והן בעלי' (תשו"ע), כידוע שאשה מורה על עבודה באופן דהעלאה מלמטה למעלה, ואיש – על המשכה מלמעלה למטה.
והמשכה: בתשו"ת יש העלאת הה"א תתאה להוא"ו, והמשכת הוא"ו לה"א, וכן בתשו"ע יש העלאת הה"א עילאה להיו"ד, והמשכת היו"ד להה"א. ועפ"ז יש לבאר ב' הפירושים שבמכפלה (בית ועלי' על גביו, ושכפולה בזוגות) 18 בפנימיות הענינים, שבפירוש הא' נרמז כללות ענין ב' הבחי' שבתשובה, בית – תשו"ת, ועלי' – תשו"ע [והדיוק בית ועלי' על גביו, שהעלי' בנוי' ומיוסדת על הבית דוקא, כי, סדר העבודה הוא שתחילה צ"ל תשו"ת ורק לאח"ז יכולים לבוא לתשו"ע. וגם כשהוא באופן דתשו"ע, צ"ל וחטאתי נגדי תמיד]. ובפי' הב' (שכפולה בזוגות, איש ואשתו) מרומזים ב' האופנים דהעלאה והמשכה שישנם הן בבית (תשו"ת) והן בעלי' (תשו"ע), כידוע שאשה מורה על עבודה באופן דהעלאה מלמטה למעלה, ואיש – על המשכה מלמעלה למטה.