Toras Menachem·Vol. 56 (5729·Part 3)·Reshimos of the First Night of Shavuos During the Meal 5729תורת מנחם·נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי·ר"ד ליל א' דחג השבועות·בעת הסעודה·ה'תשכ"ט

א219
בס"ד. ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בא. דובר אודות המצוות המיוחדות שבימים טובים, מצה בחג הפסח וסוכה בחג הסוכות, ואילו בחג השבועות אין מצוה מיוחדת, אלא ענינו הוא מתן תורה, ומצד בנ"י – קבלת התורה.

גוכן דובר אודות המבואר במאמר ד"ה לויתן זה יצרת בלקו"ת פ' שמיני ענין קיום המצוות ברוחניות (אצל אלו שלא היו יכולים לקיימם בגשמיות, "כגון רשב"י כשהי' במערה כו'"). ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו ע"ד מ"ש במדרש אודות המצוות שקיימו האבות ש"ריחות היו", והיינו, שגם במצוות שקיימו בגשמיות, היתה ההמשכה רק ברוחניות. והוסיף, שאע"פ שלשון המדרש הוא בנוגע למצוות – כן הוא גם בנוגע לתורה, שלימוד התורה שלהם הי' רק ברוחניות.

דונתבאר מ"ש בלקו"ת שם: "וכן האריז"ל הי' ג"כ בבחינה זו" (אף שהאריז"ל קיים המצוות בגשמיות), שהכוונה היא שהי' מהצדיקים שהם בבחינת לויתן, "שעבודתם .. בכוונת הלב לייחד יחודים כו'".

הולהעיר, שיש הגה"ה מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע על גליון הלקו"ת שלו: "וכן הבעש"ט" – לא בתור פירוש וביאור, אלא שכצ"ל בפנים הלקו"ת, כיון שכן הוא בלקו"ת כי"ק (של הצ"צ). וגם כאן הכוונה שהי' בבחי' לויתן (אף שלכאורה י"ל שהכוונה היא בנוגע למצוות התלויות בארץ).

ונתבאר גם מ"ש בלקו"ת שם: "ועיקר ההמשכות בפסח ע"י מצה ובשבועות ע"י מ"ת ובסוכות ע"י סוכה ולולב ומיניו" – דכיון שבמ"ת נתחדש שההמשכה הרוחניות ש"י מעשה המצוות חודרת בתוך הגשמיות, נמצא, שכל ענין מעשה המצוות קשור עם החידוש דמ"ת.

זב. דובר אודות המנהג דאמירת "תיקון ליל שבועות" [והמנהג לאמרו ב"פ (גם בליל ב'), שכן נהג גם החסיד ר' הלל מפּאַריטש, וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' אומרו בפעם הב' בנסיעתו לנאות דשא] – שזהו מנהג החסידים, ואילו המתנגדים אינם אומרים תיקון.

ח[ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלאחרונה נתחדש אצלו שהיו

ט220
לומדים אז "דף היומי". ודיבר בשבחו של מייסד תקנת דף היומי (הרה"ג ר"מ שפירא), שהי' חסיד גדול ("זייער אַ חסיד'ישער איד") כו'].

יבנוגע לטעם לדברי אדה"ז בשו"ע ש"עיקר העסק יהי' בתורה שבע"פ" (כמוזכר גם בזהר שאומרים בתיקון ליל שבועות) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו בגלל הקשר והשייכות לספירת המלכות (תושבע"פ).

יאג. א' המסובים שאל אם הרביים היו אומרים מאמר חסידות בליל שבועות לפנות בוקר, באמרו שלא מצא תאריך זה בכותרות המאמרים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כמדומני שיש מאמר של הצ"צ מזמן זה (והוסיף שיברר אצל אלו שזוכרים).

יבד. דובר אודות מ"ש בשו"ע אדה"ז שבשבועות "נוהגין לשטוח עשבים .. להעמיד אילנות בביהכנ"ס", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזוכר שכך נהגו בביהכנ"ס בניקאָלאַייעוו, ואמר, שישאלו את הגבאי דמאַנטשעסטער איך נוהגים שם, וענה, שכך נוהגים בכל בתי-הכנסת, חוץ מביהכנ"ס דליובאַוויטש.

יגה. דובר אודות המנהג דאמירת "אקדמות"11, שהובא גם בשער הכולל, וכ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בשבח מחברו, אביו זקנו הרה"ג הרה"ח רא"ד לאַוואוט ז"ל, רבה של ניקאָלאַייעוו, ואמר, שריבוי ענינים שם הם מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – מה שכתב לו בעצמו, או מה שהשיב על שאלותיו, כיון שאדנ"ע חיבבו ביותר.

ידוכן סיפר, שכאשר אדנ"ע ביקר בעיירה ראָמאַנאָווקא, שבה כיהן רא"ד ברבנות (לפני ניקאָלאַייעוו), חלקו לו כבוד מלכים (ועד שבמקום הסוסים שהיו רתומים לעגלה, נרתמו האנשים להנהיג את העגלה).

טוו. במענה לשאלה אודות אמירת ברכת שהחיינו בימי הספירה

טז221
ובבין המצרים, שבנוגע לבין המצרים איתא בספר המנהגים "נזהרין מלומר שהחיינו .. גם לא בשבת", ובנוגע לימי הספירה לא נתפרש איך נוהגים בשבת – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יזכך הורה כ"ק מו"ח אדמו"ר לכתוב – ש"אין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר" (ולא שאלתי אודות שבת, אף שאם הייתי שואל הי' עונה לי).

יחולהעיר, שכל הענין שלא לברך שהחיינו בימי הספירה הוא חידוש (משא"כ בבין המצרים). ומה שאין גוזזין השערות – הנה ע"פ המבואר בפע"ח מובן שאין זה מטעם אבילות, אלא מצד ענין הדינין כו'.

יט______ l ______