Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem·
א96
בס"ד. ר"ד ליל ש"ק, א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה
בס"ד. ר"ד ליל ש"ק, א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה
בא. על השאלה בנוסח "שלום עליכם", מהו הטעם שבכל פעם אומרים "מלאכי השלום", מלבד בפעם הראשונה שאומרים "מלאכי השרת" – ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:
גבסידור מהרי"ד (שיש בו ענינים גם מהצ"צ) מבואר שד' פעמים שלום הם כנגד ד' עולמות אבי"ע, "שלום עליכם" – כנגד עולם האצילות וכו', עד "צאתכם לשלום" – כנגד עולם העשי'. ומבאר ש"מלאכי השרת הם מלאכים דאו"א הנקראים מלאכים המוני מעלה .. לכן הם מלאכי השרת למעלה כו'".
דובפשטות יש לומר, שבדרך כלל נקראים "מלאכים" בשם "מלאכי השרת", ע"ש השליחות (שירות) שלהם, וכאשר מילאו השליחות, אזי נקראים "מלאכי השלום".
ה(והוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א:)
ופעם שאלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר: מדוע מיד אומרים למלאכים "צאתכם לשלום"? והשיב, שאצל מלאכים כל רגע הוא יקר.
זב. דובר בארוכה אודות שינה בסוכה, ובנוגע לשאלה מדוע לא נתפרש בספר המנהגים שאין מנהגנו לישן בסוכה, כשם שנתפרש ש"אין מנהגנו בנויי סוכה" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
חבנוגע לנויי סוכה – שמעתי בפירוש מכ"ק מו"ח אדמו"ר בלשון הוראה שאין זה מנהגנו, אבל בנוגע לשינה בסוכה הי' לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר – בשם אדמו"ר האמצעי – (רק) איך יכולים לישון כו'.
ט97
וזהו היסוד למנהגנו – ע"פ דברי הגמרא בנוגע להדס: "רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד (שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד מלמטה ועולה ורוכב על השנים – אע"ג דתלתא בחד קינא כ"ש דכשר) הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", והיינו, שאע"פ שמצד הענין ד"הדר" שנאמר בד' מינים [כפי שלמדים מאתרוג גם בנוגע לשאר ג' המינים], הי' יכול ליקח הדס משולש שהוא יותר מהודר ונאה, אעפ"כ, הי' "מהדר אתרי וחד" דוקא, כדי להראות שמתנהג ע"פ שיטת רבו ("דאָס איז זיין רבי"!).
וזהו היסוד למנהגנו – ע"פ דברי הגמרא בנוגע להדס: "רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד (שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד מלמטה ועולה ורוכב על השנים – אע"ג דתלתא בחד קינא כ"ש דכשר) הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", והיינו, שאע"פ שמצד הענין ד"הדר" שנאמר בד' מינים [כפי שלמדים מאתרוג גם בנוגע לשאר ג' המינים], הי' יכול ליקח הדס משולש שהוא יותר מהודר ונאה, אעפ"כ, הי' "מהדר אתרי וחד" דוקא, כדי להראות שמתנהג ע"פ שיטת רבו ("דאָס איז זיין רבי"!).
יולהעיר, שגם מנהגנו בנוגע לנויי סוכה הוא פלא גדול, שהרי ענין זה נזכר בגמרא.
יאוכן פלא גדול מנהגנו בנר חנוכה4, שבגמרא איתא ש"מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ", ואעפ"כ אין עושים כן. וכבר כתב הרה"צ ממונקאַטש שלא ראה שתלמידי הבעש"ט ידליקו נר חנוכה על פתח הבית מבחוץ, ולא רק במקום שהי' פחד מפני הגוים, אלא גם במקום שהיתה אפשרות לכך.
יבג. כ"ק אדמו"ר שליט"א סיפר שקיבל מכתב שהרפורמים הנהיגו לתקוע בשופר גם בר"ה שחל בשבת, ואמר (בבת-שחוק): לכאורה הצדק עמהם, שהרי הטעם שאין תוקעין הוא בגלל החשש "שמא כו' יעבירנו כו'", ואילו אצלם לא שייך חשש זה!... אבל ע"פ המבואר בחסידות שהטעם הוא לפי שההמשכה שע"י תק"ש נעשית ע"י ענין השבת עצמו, הרי גם אצלם אין מקום לתק"ש בשבת.
יגד. בנוגע למנהג לחלק צדקה בערב סוכות – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא ראיתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר נהג כן.
יד98
ה. על השאלה בנוגע למ"ש בספר המנהגים ש"שמחת החג מתחילה מליל ראשון דחג הסוכות" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שענין זה מתאים ("אויסגעהאַלטן") ע"פ נגלה.
ה. על השאלה בנוגע למ"ש בספר המנהגים ש"שמחת החג מתחילה מליל ראשון דחג הסוכות" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שענין זה מתאים ("אויסגעהאַלטן") ע"פ נגלה.
טוו. דובר אודות ברכת שהחיינו כשהלולב ביד אחת והאתרוג בידו השנית (ולא כהנוהגין ליטול האתרוג רק לאחרי ברכת שהחיינו) – דכיון שכל זמן שאין אוחזין ד' המינים ביחד לא נתקיימה המצוה, הרי זה נקרא "עובר לעשייתן".
טז______ l ______