Toras Menachem·Vol. 58 (5730·Part 1)·Farbrengen Friday Night·Shemini Atzeret During the Meal 5730תורת מנחם·נח - שנת תש"ל - חלק ראשון·ר"ד ליל ש"ק·שמיני עצרת בעת הסעודה·ה'תש"ל

א134
בס"ד. ר"ד ליל ש"ק, שמיני עצרת* בעת הסעודה, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בא. בנוגע לדברי רבינו הזקן בשו"ע "מצוה לתקן הסוכה ולבנותה כולה מיד למחרת יוה"כ" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

גהלשון "מיד" – מורה על ענין הזריזות. אבל בנדו"ד אין זה רק מצד ענין הזריזות בלבד, כמו בכל המצוות, כי, אי משום הא, יכולים לבנות הסוכה קודם יוהכ"פ, ואפילו בחודש אלול – בתוך השלושים יום שלפני החג. וזוהי ההוספה "מיד למחרת יוה"כ" – שמורה על השייכות דבנין הסוכה ליוה"כ.

דדובר גם אודות השקו"ט אם יש מצוה בבניית הסוכה, גם אם יושב בסוכה אחרת. ובהמשך לזה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הכבר נדפס בספר המנהגים – מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר – ש"במוצאי יוהכ"פ מתעסקים או עכ"פ מדברים על דבר עשיית הסוכה". – כ"ק מו"ח אדמו"ר לא נהג ליקח פטיש וכיו"ב ולהתעסק בעצמו בבניית הסוכה.

ועל השאלה איך נהג אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א – אמר: בכלל הי' בא בעל-מלאכה ובונה הסוכה, וכנראה, לאו דוקא במוצאי יוהכ"פ, כי אאמו"ר הי' טרוד בהתוועדות דמוצאי יוהכ"פ.

ז135
ב. בנוגע לפעולת הישיבה בסוכה בשמע"צ, לאחרי שכבר ישבו בסוכה שבעה ימים – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

חמשמעות הדברים היא (אף שלא מצאתי זאת בפירוש) שבשמע"צ עושים בסוכה – בית.

ט(והוסיף:) קשה לי על בני ארץ ישראל, שאין אצלם הענין דישיבה בסוכה בשמע"צ. ויש לומר, שבכניסתם לבית בשמיני-עצרת, שהוא שמיני לסוכות, מכניסים את הסוכה לתוך הבית.

יא' המסובים הזכיר ענין האושפיזין, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יאבשמע"צ אין זה באופן של "אושפיזין" (אורחים), אלא באופן של בעלי-בתים. והוסיף: הנכם יכולים למנות את כולם; "זיי זיינען פיינע בעלי-בתים"!...

יב[א' המסובים הזכיר המדובר לעיל אודות מעלת שמחת בית השואבה גם לגבי השמחה דשמע"צ ושמח"ת, ואמר, שבעמדנו בשמע"צ ושמח"ת יש להדגיש מעלת השמחה דשמע"צ ושמח"ת (כפי שמצינו בחסידות שבכל יו"ט מדגישים מעלתו של יו"ט זה לגבי כל שאר הימים טובים) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מוכרחני להודות שכן הוא].

יגג. אודות החילוק בין המקיפים דסוכה למקיפים ד"הקפות" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

ידסוכה – הו"ע מקיפים דבינה, ואילו הקפות הו"ע מקיפים דאבא. והיינו, שאם המקיפים דבינה נמשכים בפנימיות, אזי מתגלים מקיפים נעלים יותר.

טו136
ד. א' המסובים הזכיר אודות אביו של רבינו הזקן, שהשם שמופיע ע"ג מצבתו הוא אברהם ברוך. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

טזרבינו הזקן קרא שם בנו חיים אברהם. ואם שם אביו הי' אברהם ברוך, נמצא, שנתן לו רק חצי שם, ואין זה דרך כבוד. – ע"פ חסידות יש ענין גם בחצי שם, כי שם הו"ע החיות, וחצי שם הוא עכ"פ חצי חיות. אבל ע"פ נגלה – חצי שם אינו אותו השם כלל, כפי שכותב הצ"צ בנוגע לשמות של כלה וחמותה, שאם השמות אינם שוים ממש, אלא רק חצי שם, אין קפידא כלל.

יזוסיים: אני שמעתי ששמו הי' ישראל ברוך. ומה שלא מצינו שיחתום שמו ב"ר ישראל ברוך, אלא רק ב"ר ברוך, אולי י"ל, שהשם ישראל ניתוסף לאח"ז, ולא נקרא בשם זה במשך שלושים יום.

יחולהעיר, שלפלא שלא מצינו שרבותינו נשיאינו יבקרו בציון אביו של רבינו הזקן. – אדמו"ר מהר"ש וכ"ק מו"ח אדמו"ר ביקרו בכל הציונים, ואעפ"כ לא ביקרו בציונו של ר' ברוך ז"ל.

יט[כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לרש"ג שי' – שאמו נפטרה ביום י"ט תשרי – שיאמר "לחיים", דאל"כ, יכול הדבר להחשב כאבילות בפרהסיא שאסורה ביו"ט].

כ______ l ______