Toras Menachem·Vol. 60 (5730·Part 3)·Reshimos of the Seventh Day of Passover·During the Meal·5730תורת מנחם·ס - שנת תש"ל - חלק שלישי·ר"ד יום שביעי של פסח·בעת הסעודה·ה'תש"ל

א105
בס"ד. ר"ד יום שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בא. על השאלה מהו המקור למ"ש בהיום יום ש"בליובאַוויטש היו נעורים בליל שביעי של פסח" (שהרי בשו"ע נזכר רק אודות ליל שבועות והושענא רבה) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהמקור לזה הוא בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר (וגם הורה שילמדו בליל שביעי של פסח המאמר ד"ה והניף שבלקו"ת). והוסיף, שבסידור ר"י עמדין יש "תיקון ליל שביעי של פסח", ואצל הספרדים עושים מזה "פּאַראַד" שלם, וששים ושמחים כו'. ובארץ ישראל יש נוהגין לילך קודם אור הבוקר לשפת הים, ולומר שירת הים בשירה וריקודים כו'.

גכ"ק אדמו"ר שליט"א שאל א' מזקני החסידים אם שמעו מאדנ"ע על ענין זה, והזכיר מ"ש בספר המנהגים שאדנ"ע אמר: "יש תחת ידי כת"י אדמו"ר האמצעי וכתוב שם שהוא מבטיח למי שיהי' ניעור בליל שבועות כל הלילה יזכה לכתר תורה".

דותמה: האם אף א' לא ראה מ"ש בספר המנהגים? – וכי בשביל מה מדפיסים ספרים אם לא קונים אותם ולא מעיינים בהם?!...

הוסיים: ראיתי בספרי חסידות פולין שכאשר בעל התולדות חיבר ספרו הי' מחזר בעיירות כדי למכרו, וכשהגיע פעם לעיירה אחת שאף א' לא רצה לקנות את ספרו, פגש את ה"מגיד" של העיירה שאמר לו, שגם מחבר הספר הראשון הי' מחזר למכור את ספרו ולא רצו לקנותו, וכששאלו מי הוא מחבר הספר הראשון, השיב לו המגיד: זה הקב"ה!...

וב. בנוגע למנהג לומר שיר השירים בשבת חול המועד פסח – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו כמו בנוגע למגילת רות (בחג

ז106
השבועות) וקהלת (בחג הסוכות)9, שכך נוהגים בני אשכנז, אבל חסידים לא נוהגים כן.

ח[והזכיר גם בנוגע ל"אקדמות" – שבליובאַוויטש לא היו אומרים אקדמות [ואף שישנו בסידור אדה"ז, הרי מצינו עד"ז בנוגע לאמירת "אל תירא" במוצאי שבת, שנזכר בלקו"ת, ואעפ"כ אין נוהגים לאמרו], אבל חלק מאנ"ש אומרים "אקדמות"].

טוהוסיף: יש גם כאלו שנוהגים לקרות את המפטיר בכל שבוע מתוך מגילת קלף.

י– פעם הכניסו לחדרי מגילה כזו, כמו ספר-תורה, עם "עצי חיים" ומעיל כו', ונבהלתי וקמתי מפני', ואמרו לי שזוהי רק מגילה של ההפטרות. –

יאכשאאמו"ר ז"ל הי' פעם באיזה מקום ביום התענית, כיבדוהו במפטיר, וביקשוהו לקרוא מתוך מגילה כזו, ולא רצה.

יבג. על השאלה בנוגע לשיעור דבשר ויין מצד חיוב שמחה ביו"ט, ש"אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יגבנוגע ליין – השיעור הוא רביעית (שזהו גם שיעור הכוס דפסח שמגביהים אותו לפי ש"אין אומרים שירה אלא על היין"), כמובן מפס"ד הרמב"ם שהשותה רביעית יין אסור לו להורות. ובנוגע לבשר – השיעור הוא כזית, כפי שמצינו לענין אכילת קדשים.

יד______ l ______