Toras Menachem·Vol. 60 (5730·Part 3)·Reshimos of the Night of Acharon Shel Pesach·During the Meal·5730תורת מנחם·ס - שנת תש"ל - חלק שלישי·ר"ד ליל אחרון של פסח·בעת הסעודה·ה'תש"ל

א107
בס"ד. ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בא. בנוגע להפטרת שבת חול המועד פסח בעצמות היבשות, לפי שתחיית המתים עתידה להיות בניסן – הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א, שתחיית המתים היא ע"י טל תחי' ("והוא טל תורה .. טל תורה מחייהו"), ולכן קשור ענין זה עם ברכת טל שבחג הפסח.

גדובר אודות סדר הענינים – מלחמת גוג ומגוג, ואח"כ ביאת המשיח, ואח"כ (לאחרי ארבעים שנה, כמ"ש בזהר) תחיית המתים (בתחילה יקומו הצדיקים, ואח"כ בני ארץ ישראל, ואח"כ כל שאר בנ"י).

דעל השאלה אם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

ההענין דמלחמת גוג התחיל כבר בזמנו של חזקיהו, שביקש הקב"ה לעשותו משיח. ובנוגע לדורות האחרונים, יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה (בשנת תרד"ע, שנזכרה בספרים בנוגע לענין ה"קץ") הי' אחד המנהיגים שנקרא בשם "גוג".

ועל השאלה באיזה גוף תקום הנשמה בתחיית המתים (שהרי כל נשמה יורדת למטה כמ"פ בגופים שונים) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

זשאלה זו נשאלתי לראשונה ע"י נערה מניו-הייוון (לאחרי ששאלה אצל המורים שלה, ובמקום לעיין בעצמם, הפנו אותה לכתובת הטובה ביותר: 770!...), וכיון שלא ידעה שפה אחרת, כתבה באנגלית, ועניתי לה מכתב שלם בענין זה.

חונקודת הדברים:

טבזהר איתא שהגוף שבו פעלה הנשמה ביותר הוא הגוף שיקום לתחי'.

י108
וכיון שלכל נשמה יש כו"כ ניצוצות [וכפי שמצינו בנוגע לנשמת משה רבינו, ש"בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור כו'", ועד שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה רבינו], הנה בכל א' מהגופים יתלבש ניצוץ מהנשמה, ועל ידו יקום גם הוא לתחי'.

יאב. דובר אודות הפלאת הענין דקרי"ס בתורת החסידות (ובפרט בדרושי אדמו"ר האמצעי) באופן דאין לשער, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יבבעמדנו באחרון של פסח, צריך לדבר אודות מעלת אחרון של פסח גם לגבי שביעי של פסח – כמובן גם מהמבואר בלקו"ת הפלאת הענין דאחרון של פסח יותר מאשר שביעי של פסח.

יגדובר גם אודות שירת הים, שהיא דרגא נעלית ביותר – אף שאמירת השירה היתה לאחרי קרי"ס, לאחרי שכבר עברו את הים (שהרי בהתחלת השירה נאמר "סוס ורוכבו רמה בים").

ידוכן דובר אודות חילוקי הדעות באופן אמירת השירה, אם רק משה אמר השירה ואילו בנ"י רק ענו "אשירה לה'", או שגם בנ"י אמרו כל השירה, אבל לאחרי משה, או שאמרו את כל השירה יחד עם משה, ברוח הקודש – שבענין זה היו אז כל בנ"י בדרגת משה, שגדלה מעלתו מכל שאר הנביאים, שכולם הוצרכו להכנה כדי להגיע לרוח הקודש, ואילו משה רבינו לא הוצרך להכנה כו'.

טוג. על השאלה בנוגע להוראה לנגן באחרון של פסח הניגון "האָפּ קאָזאַק" של הסבא משפולי – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

טזהסבא משפולי הי' עוסק רבות בפדיון שבויים. וזהו גם ענינו של חג הפסח, "זמן חרותנו".

יז______ l ______