Toras Menachem·Vol. 60 (5730·Part 3)·Reshimos Devorim first night of Shavuos during the meal 5730תורת מנחם·ס - שנת תש"ל - חלק שלישי·ר"ד ליל א' דחג השבועות·בעת הסעודה·ה'תש"ל

א348
בס"ד. ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בא. הרש"ג הזכיר אודות המנהג לטבול פרוסת המוציא במלח, ששמע שר' הלל מפּאַריטש הי' נוהג לטבול במלח ז' פעמים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא שמעתי. המנהג הוא לטבול ג' פעמים (כמובא בכ"מ).

גוכן שאל אודות אופן הנחת החלות, אם יש חילוק בין שבת ליו"ט. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מ"ש בתו"א – הרי זה בנוגע לשבת, ולא ראיתי שידייקו בזה גם בנוגע ליו"ט.

דב. ר' זלמן יפה שאל אודות הניגונים בתפלה, כמו הניגון "הוא אלקינו" ב"כתר", והניגון "א-לי אתה" בהלל – למה לא מנגנים אותם כאן? ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת שחוק:) זוהי אשמתכם... וכשאמר שהוא רק "סאָלדאַט", אמר לו: אם כן, הנני מצוה עליכם לנגן (וכל המסובים כאן יעזרו לכם).

הג. הרש"ג שאל על מ"ש בשיחת חג השבועות תש"ב, אודות החילוק בין שבועות לשמח"ת, שבשבועות הי' תחילה מתן תורה ואח"כ קולות וברקים, ובשמח"ת קודמים הקולות והברקים, דלכאורה, בפשטות הכתובים משמע שהקולות וברקים היו גם קודם מ"ת?

ו349
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהכוונה בשיחה הנ"ל, שבמ"ת היו קולות וברקים בשעת מ"ת, ולא לפנ"ז (משא"כ בשמח"ת, שהקולות וברקים הם לפני שמח"ת).

זויש להעיר מדברי הגמרא שהתורה "ניתנה בחמשה קולות, שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים .. וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וכו' והאלקים יעננו בקול .. והא כתיב וכל העם רואים את הקולות, אותן קולות דקודם מתן תורה הוו".

חד. הרש"ג הזכיר ביאור כ"ק אדמו"ר שליט"א בענין שינת בנ"י בלילה שלפני מ"ת, למרות גודל תשוקתם למ"ת, כיון שחשבו שע"י עליית נשמתם בעת השינה ישיגו יותר כו', ושאל למקור הדברים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא ראיתי בספרים שיתעכבו על שאלה זו. ובנוגע לביאור הענין – אף שיכולים לחלוק כו', הנה בנדו"ד, נתקבלו הדברים גם אצל מתנגדים.

טה. דובר אודות מ"ש בתו"א ש"בצאת ישראל ממצרים התחילו לספור ספירת העומר" – שענין זה הי' ע"י משה רבינו, שהוא זה שהוציאם ממצרים, והסיעם בעל כרחם מים סוף להר סיני – "והם הכנה להיות קבלת התורה בשבועות" (שהרי לולי זאת לא היו יכולים להגיע בזמן קצר ממעמד ומצב של יציאה ממ"ט שערי טומאה להיות מוכנים לקבלת התורה).

יובהמשך לזה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בביאור הענין שמשה "הוסיף יום אחד מדעתו" (במענה לשאלת א' המסובים, שלכאורה הי' לו לגרוע יום אחד, כדי להקדים את קבלת התורה), שבגלל שמשה ראה את גודל תשוקתם של בנ"י למ"ת, לכן הוסיף יום אחד – מצד גודל העילוי שבענין התשוקה כו', כמשל אדם שנמצא במדבר וצמא למים, שהתשוקה למים בעת הצמאון גדולה יותר מהתענוג שבשתיית המים.

יאו. במענה לשאלת א' המסובים אודות יום פטירת דוד המלך, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יב350
כבר נתבאר פעם בארוכה שבירושלמי איתא ש"דוד מת בעצרת", ובבבלי איתא שהסתלקות דוד היתה בשבת, אף שע"פ הכלל "לא בד"ו פסח" לא יחול עצרת בשבת – שבזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' הי' יכול להיות עצרת בשבת.

יגאך עדיין צ"ע בזה, לדעת הרס"ג שגם בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' עיקר הקביעות מן התורה היא ע"פ החשבון, כך, שגם אז לא הי' חל עצרת בשבת (כי אם בחו"ל, ביו"ט שני של גלויות).

יד[נזכר גם שהסתלקות הבעש"ט היתה ביום א' דחג השבועות].

טובהמשך להנ"ל נזכר גם שלדעת הרס"ג לעולם לא תהי' הקביעות דר"ה כפי שהיתה בפעם הראשונה – ביום ו' (שהרי "לא אד"ו ראש"23). ועד"ז בנוגע לשבועות לעולם לא תהי' הקביעות כפי שהיתה בפעם הראשונה – ביום נ"א לעומר (שהרי התורה אמרה שחג השבועות הוא ביום החמשים לספה"ע).

טזז. דובר אודות ענין הבחירה ("ובנו בחרת") במ"ת – שלא קאי על הנשמה (דממה-נפשך: אם הרצון הוא באלקות, יש רק אפשרות אחת, ואין צורך בבחירה. ועד"ז אם הרצון הוא להיפך כו'), אלא על הגוף שבו לא ניכר החילוק בין בנ"י לאומות העולם.

יזוכן דובר אודות החידוש שפעל מ"ת (גם אצל משה רבינו) לגבי האבות (שגם הם היו נשמות דאצילות, כמו משה) – שאף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה, הי' זה בעיקר ברוחניות הענינים, ולכן לא נפעלה קדושה בדברים הגשמיים (מלבד במצות מילה), וכמו בעבודת יעקב בענין המקלות, שמבואר בזה שהו"ע התפילין,

יח351
שלאח"ז לא נשארה קדושה במקלות; וזהו החידוש דמ"ת, שנמשכת קדושה בדברים הגשמיים שבהם מקיימים את המצוות, וכמו בתפילין, שנעשים חפצא של קדושה גם לאחרי זמן קיום המצוה.

יטח. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר (במענה לשאלת א' המסובים) בנוגע לענין דמ"ת בחצי כדור התחתון (בהזכירו את המכתב הידוע בענין זה, ששם נתבאר שהחילוק הוא באופני הגילוי בלבד), שאף אם לא היו שם אנשים, היו שם כל הסוגים דדומם צומח וחי, והרי מ"ת פעל בכללות העולם. והזכיר גם מארז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו', וכן לארבע רוחות כו'.

כוהוסיף: אך יש להעיר, דלכאורה, איך יתכן שמ"ת הי' בכל העולם באותו זמן – בשבת – בה בשעה שיש מקומות כמו אוסטרליא ששבת הוא ביום אחר.

כאט. כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אצל א' המסובים שביקר לאחרונה בא"י, אם ביקר גם בבאר שבע וראה את העץ שעליו אומרים שזהו ה"אשל" שנטע אברהם, באמרו, שזה דבר מעניין, להיותו ענין שהי' לפני מ"ת, וגם בו פעל מ"ת, ומה גם שזהו ענין שנזכר בתורה, והרי התורה היא נצחית.

כב______ l ______