Toras Menachem·Vol. 62 (5731·Part 1)·Reshimos Devorim first night of Sukkos during the meal 5731תורת מנחם·סב - שנת תשל"א - חלק ראשון·ר"ד ליל א' דחג הסוכות בעת הסעודה·ה'תשל"א

א81
בס"ד. ר"ד ליל א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בא. שאלה: בשו"ע איתא ש"מתחילים מיד במוצאי יוה"כ בעשיית הסוכה". ורבינו הזקן כתב בשולחנו1 "מצוה לתקן הסוכה ולבנותה כולה מיד למחרת יוה"כ". ואילו בספר המנהגים נאמר ש"במוצאי יוהכ"פ מתעסקים או עכ"פ מדברים ע"ד עשיית סוכה".

גכ"ק אדמו"ר שליט"א: ההנהגה לדבר עכ"פ ע"ד עשיית סוכה – ראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר.

דובנוגע לשינוי הלשון בדברי רבינו הזקן "למחרת (ולא "במוצאי") יוה"כ" – הנה חידוש זה קשור עם חידוש נוסף:

המבואר בחסידות שהמקיף דסוכה נמשך מענן הקטורת דיוהכ"פ. ובענין זה יש חידוש מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, שגם מחרת יוה"כ קשור עם ענין התשובה (ענינו של יוה"כ) – "איצטער דאַרף מען ערשט תשובה טאָן".

וולהעיר: בספרי קבלה נתבארו ענינים שונים בנוגע לד' הימים שבין יוה"כ לסוכות, אבל שייכותם לענין התשובה, הרי זה חידוש של כ"ק אדנ"ע.

זועפ"ז יש לבאר דיוק לשון רבינו הזקן שבניית הסוכה צ"ל "למחרת יוה"כ" – שגם ענין התשובה שלמחרת יוה"כ מוסיף בענין הסוכה (מלבד פעולת ענן הקטורת דיוה"כ).

חב. א' המסובים הזכיר דברי הגמרא: "שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים, צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים

ט82
גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו נכתבין לחיים, לא זכו כו', מאי קרא וכו'", ודברי המהרש"א (בביאור הטעם שבבינונים לא נאמר "נכתבין ונחתמין"), ש"בינונים .. תלוים ועומדין בימים שבין ר"ה ליום הכפורים, זכו נכתבין לחיים באותן ימים, אבל לא נחתמים עד יום הכפורים, שהוא יום חתימה של בינונים".

יואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהביאור בזה הוא בפשטות:

יאהחילוק בין כתיבה לחתימה הוא – שכתיבה יכולה להשתנות, משא"כ חתימה.

יבוכיון שהפירוש ד"צדיק" ו"בינוני" כאן הוא שצדיק יש לו רוב זכיות ("לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין"), ומחצה על מחצה מקרי בינוני [ולא מדובר כאן אודות שם התואר והמעלה של "בינוני" לפי החידוש של רבינו הזקן בתניא], הרי מובן, שהפירוש ד"זכו" (בינונים) הוא בהיותם במעמד ומצב ד"מחצה על מחצה" גופא (ולא באופן שניתוסף אצלם איזה ענין ע"י עבודתם, שאז כבר אינם במעמד ומצב ד"מחצה על מחצה").

יג[וע"ד שמצינו בגמרא בנוגע ללימוד התורה, "זכה נעשית לו סם חיים" – שהפירוש ד"זכה" הוא בנוגע לתורה שכבר למד גופא, ולא שניתוסף אצלו ענין חדש].

ידוכיון שגם לאחרי ש"זכו" נמצאים הם במעמד ומצב של "בינונים", "מחצה על מחצה" – הרי זה יכול להשתנות כו', ולכן "לא נחתמים עד יום הכפורים, שהוא יום חתימה של בינונים".

טוהנ"ל שאל: לכאורה אינם במעמד ומצב דמחצה על מחצה – דממה-נפשך: אם עשו תשובה, ניתוסף אצלם מצוה, ואם לאו, ניתוסף כו'?

טזוהשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יז83
מבואר באחרונים שתשובה אינה מצוה, אלא רק עצה שיכופר עונו כו',

יח[אבל יש להעיר שרבינו הזקן אינו סובר כן, ולדעתו תשובה היא מצוה].

יטועפ"ז, גם אם אינו עושה תשובה, אין פירוש הדברים שניתוסף אצלו עבירה. – לכל היותר אפשר לומר שהעבירה (שלא שב עלי') היא גדולה יותר,

כ[ולהעיר מהחקירה של הגאון הרגצ'ובי בנוגע ל"לפני עור", וכן בנוגע ל"חצי שיעור" – אם זהו ענין בפני עצמו בנוגע לכל האיסורים, או שבכל איסור ישנם גם פרטים אלו. ועד"ז יש לחקור בנוגע לענין התשובה],

כאאבל לא באופן שניתוסף בכמות העבירות, שעי"ז ישתנה המצב ד"מחצה על מחצה".

כבעל השאלה מניין יש לבינונים חיות כל זמן שעדיין לא היתה אצלם הכתיבה לחיים – השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרי גם אצל אלו שהם היפך מצדיקים גמורים, לא נחסר (בענין החיות) בר"ה. והזכיר גם המבואר באגה"ת איך יתכן ש"נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כו' והאריכו ימיהם ושנותיהם בנעימים".

כגג. במענה לשאלה בענין "ונשלמה פרים שפתינו", ע"י "תפלות (ש)במקום קרבנות תקנום", האם שייך בתפלה ענין של פיגול, כמו בקרבנות – השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כדמחשבה זרה בתפלה – הו"ע של פיגול.

כהומ"מ יש חילוק ביניהם – שמחשבת פיגול בקרבנות פוסלת את הקרבן ("עס איז פאַרפאַלן"), משא"כ בתפלה, גם אם היתה מחשבה זרה, יכולים לתקן תפלה זו עצמה.

כו84
כשהזכירו מ"ש אדה"ז שתפלה שלא בכוונה יש לה תיקון "לחזור ולעלות כשמתפלל בכוונה אפי' תפלה אחת מלוקטת מתפלות כל השנה" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שענין זה מביא רבינו הזקן מספרי קבלה, אבל לא מצינו זאת בנגלה (וסיים, שכל זמן שלא נעשה התיקון, הרי התפלה שלא בכוונה היא בגדר פיגול).

כזד.כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כחאברך א' נתן לי מעות לצדקה בערב סוכות. – אינני יודע אם ידע וכיוון כו', אבל הנהגה זו היא בהתאם למ"ש אדמו"ר האמצעי בסידור שבערב סוכות צריך לפזר מעות לעניים.

כט– שלחתי פתק עם מראי-מקומות בענין זה, כדי שיעתיקו ויפרסמו כו', אבל לא שישאר בכתיבה בלבד, אלא יבוא במעשה בפועל. –

לולהעיר, ששם מדובר אודות נתינת צדקה בערב סוכות, בתור הכנה לגילוי החסדים בחג הסוכות; אבל הענין של נתינת צדקה שייך גם לחג הסוכות גופא.

לאה. א' המסובים הזכיר אודות האושפיזין החסידיים, וכשהזכיר את ה"בעל שם", אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שצריך לומר "בעל שם טוב".

לב______ l ______