Toras Menachem·Vol. 62 (5731·Part 1)·Reshimos Devorim second night of Sukkos during the meal 5731תורת מנחם·סב - שנת תשל"א - חלק ראשון·ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה·ה'תשל"א

א87
בס"ד. ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בא.כ"ק אדמו"ר שליט"א: ענין האושפיזין שהובא בזהר (נוסח הברכה שאומר כל א' מהאושפיזין כו') – לא נתבאר בארוכה בספרי חסידות, ורק נזכר בסידור.

גובנוגע לסדר האושפיזין יש בזה ב' דעות: דעה אחת1 – לפי סדר הספירות (ועפ"ז יוסף הוא הששי), ודעה נוספת – לפי סדר תולדותם (ועפ"ז יוסף הוא הרביעי).

דומה שמצינו שיוסף שייך לשמיני-עצרת – הרי זה לפי חשבון אחר, ומה גם שבשמע"צ אין זה באופן של אושפיז (אורח), אלא באופן של בעה"ב.

הב. על השאלה מדוע אין מנהגנו להזמין את האושפיזין בדיבור (כפי שמצינו בזהר1 שרב המנונא סבא הי' אומר "נזמן לאושפיזין כו'") – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

והשאלה היא להיפך: מהו הצורך בענין הדיבור – הרי כל ענין הדיבור הוא רק בשביל הזולת, ואילו בנוגע ל"זולת" כמו האושפיזין, מספיקה מחשבה, ואדרבה: הזמנה בדיבור ללא מחשבה, אינה הזמנה (ובודאי שאצל רב המנונא הי' ענין ההזמנה גם במחשבה).

זנזכר גם אודות השאלה מהו הצורך בענין הדיבור בנוגע לתפלה להקב"ה,

ח– ושאני לימוד התורה, שעז"נ "חיים הם למוצאיהם", "למוציאיהם בפה"; וכן בנוגע למצוות התלויות בדיבור, ועד"ז בנוגע לדיבור התפלה, שזהו לפי שענין המצוות הוא לפעול בירור הגשם, ובנדו"ד, "שפתיים ופה ולשון ושיניים הגשמיים", אבל לא מצד ענין הבקשה מהקב"ה –

ט88
ומהו בכלל הצורך בתפלה – דלכאורה ממה-נפשך: אם יש לו זכות – יקבל מה שמגיע לו גם ללא תפלה, ואם אין לו זכות – מה תועיל התפלה, שהרי אף שענין התפלה הוא לפעול שינוי הרצון, אי אפשר לפעול שינוי הרצון ללא זכות כו'.

יג. אודות שאלת א' המסובים שסדר ד' המינים במשנה שונה מסדרם בכתוב – ראה בארוכה שיחת יום ב' דחג הסוכות סי"ב ואילך.

יאד. בנוגע למ"ש ב"היום-יום" שהצ"צ סיפר שבשנת תקס"ט שמעו מרבינו הזקן בפעם הששית את המאמר ושאבתם מים (הא') שבלקו"ת, והי' זה באופן "שמשם שואבים כו'", האם בכל פעם הי' חידוש – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יבלכאורה מסתבר לומר שבכל פעם הי' חידוש. אבל, יתכן שמאמר זה הי' מהמאמרים שחזר רבינו הזקן כדי לטהר אויר העולם, שאז, אין הכרח שבכל פעם יהי' חידוש.

יג(והוסיף:) לאו דוקא שהמאמר הנדפס בלקו"ת הוא מהפעם הששית (או מהששה פעמים), שהרי יתכן שמאמר זה נאמר יותר מששה פעמים, אלא שהסיפור הנ"ל הוא בנוגע לאמירתו בפעם הששית.

ידה. בנוגע ללימוד המאמר להבין ענין תק"ש (שבסידור) בר"ה בבוקר – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (במענה לשאלה), שענין זה שייך רק לתוקע, ולא לכל הקהל.

טוו. אודות הסיפור על הרה"צ רלוי"צ מבאַרדיטשוב, שהי' ער כל הלילה של סוכות מרוב התרגשות וצפי' לזמן שיוכל כבר לברך על הלולב, מדוע מצינו זאת במצוה זו דוקא – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

טזמצינו זאת גם בנוגע למצות תפילין, שלאחרי שעברו תשעת ימי

יז89
הסוכות ושמע"צ ושמח"ת, שבהם לא הניח תפילין, חיכה בקוצר רוח לרגע שיוכל כבר להניח תפילין.

יחובנוגע לשופר – לא הי' הדבר תלוי בו, כיון שהוצרך להמתין לחזן כו'.

יטז. ניגנו ניגון ג' התנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדה"ז), וכשא' המסובים העיר שכבר ניגנוהו אתמול, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כמהרב המגיד – אין לנו ניגון אחר, וכיון שהרב המגיד הוא האושפיזא של יום זה, צריכים להזכירו כו'.

כאח. המסובים הזכירו אודות הדפסת המשך תרס"ו (והזכירו גם אודות הדפסת החסידות של הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע), ושאלו בנוגע לשאר ה"המשכים" של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, כמו המשך תער"ב. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כבהנני מקוה שהדפסת המשך תרס"ו תהי' התחלה טובה. (והוסיף:) רציתי שיצא לאור בשנת תש"ל, לרגל חמישים שנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ומקוה שיוגמר עכ"פ לקראת כ"ף חשון.

כגואח"כ הוסיף שכמה מה"המשכים" ישנם אצל התמימים, כך, שיכולים ללמדם כו'.

כדוהזכיר גם מ"ש אדמו"ר האמצעי בהקדמה לדרך חיים אודות החסרון שבדברים הנדפסים, שכבר לא להוטים ללמדם כמו הדברים שבכתבי-יד כו'. וסיים: אבל אעפ"כ הדפיס אדמו"ר האמצעי כתבי חסידות.

כה______ l ______