Toras Menachem·Vol. 62 (5731·Part 1)·Reshimos Devorim night of Shemini Atzeret during the meal 5731תורת מנחם·סב - שנת תשל"א - חלק ראשון·ר"ד ליל שמיני עצרת בעת הסעודה·ה'תשל"א

א117
בס"ד. ר"ד ליל שמיני עצרת בעת הסעודה, ה'תשל"א.
רשימה פרטית בלתי מוגה

בא. הרש"ג סיפר ששאל אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אודות המבואר בחסידות שהעבודה דשמע"צ היא בב' הענינים דקבלת עול ושמחה, דלכאורה, קבלת עול היא כיווץ ושמחה היא התפשטות, שהם שני ענינים הפכיים. והשיב, שזהו מצד התורה, שמחברת ב' הפכים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

גקבלת עול לאמיתתה הו"ע ביטול עצמי, כך, שאינו מציאות לעצמו, אלא נעשה "מקבל", ואז מקבל מה שנותנים לו – כיווץ, שמחה ותענוג כו', ובמילא יכולים להיות ביחד.

דויש לבאר זה באותיות של המשך תרס"ו, בנוגע לעבד ששמח בשמחת האדון ומתענג בתענוג האדון, והיינו, שתענוג האדון נעשה התענוג שלו. ומזה מובן, שאם מצד הקב"ע נעשה תנועה של כיווץ, הרי זו כבר תנועה שלו, ולא של האדון.

הב. על השאלה אודות המסופר בספר השיחות תורת שלום, שא' בכה בשמח"ת, ואמר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שכנראה לא בכה באמירת "על חטא", כיון שמלמעלה ניתן זמן מיוחד לכל ענין, דלכאורה, למה הקפיד אדנ"ע כ"כ על בכייתו – השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו לפי ששמחת יו"ט (שלילת הצער כו') הוא דין בשו"ע, ששייך לכל אחד.

וג. דובר אודות מ"ש אדמו"ר מהוריי"צ במאמר, אודות "הכתיבה וחתימה טובה דר"ה ויוהכ"פ, ובקור החותמות דהושענא רבה .. חלוקי הפתקאות בחותמי ברכות .. בשמע"צ", ובא' השיחות (מריגא), שבר"ה היא הכתיבה, ביוהכ"פ החתימה, בהושע"ר מוציאים את פתקי החיים, ועד שבת בראשית אינם יוצאים עדיין מההיכל.

ז118
[וסיפר הרש"ג שבנסיעתו עם ר' אלחנן דוב מרוזוב מליובאַוויטש לקרעמענטשוג ביקרו ביעקאַטרינאָסלאַוו אצל אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ודיבר כל הלילה (בענין הנ"ל), ורוב הדברים היו ע"ד הקבלה].

חואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ענין הפתקאות בנוגע לשמע"צ – נמצא בזהר, אבל בנוגע לשבת בראשית – לא ראיתי מקור הדברים.

טד. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שהרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע (שה"יאָרצייט" שלו בשמע"צ) מביא משנ"ת בעמק המלך בענין הצמצום שבבחי' מרובע שלפני הצמצום שבבחי' עיגול (שנתבאר גם בהמשך תער"ב), עולם המלבוש (אותיות בשלום) – שזהו ענין שלא נזכר בע"ח.

יולהעיר גם ממ"ש בלקו"ת שה"ש: "ענין שעשוע המלך בעצמותו הנז' בספר עמק המלך, ובע"ח לא נזכר מזה כלל".

יאואף שהקאָפּוסטער כותב (בוויכוח עם הרה"ח ר"ד תומרקין) שאין לסמוך על ספרי קבלה שכותבים ענינים שלא נזכרו בכתבי הרח"ו, וכותב גם בנוגע לעמק המלך ש"יצאו עליו מערערים כו'", והי' צורך באישור ע"י הרב המגיד – הרי מצינו שהצ"צ מביא מדברי עמק המלך בריבוי מקומות.

יבה. א' המסובים הזכיר אודות ה"יו-ען שלנו" ("די אייגענע יו-ען") שסידר כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת ההקפות. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יג119
אילו היתה כוונתי בתור "בדיחה" ("אַ דזשאָק"), לא הייתי עושה זאת במעמד הוצאת ספרי-תורה!...

ידוהזכיר את דברי הרגצ'ובי בנוגע לפתיחת הארון והוצאת ס"ת ל"כל נדרי", שמביא מקור לזה (כדרכו למצוא מקור בתורה על כל דבר) שעי"ז נעשים ב"ד חשוב.

טוהרש"ג אמר, שמאורע זה הוא כנראה ע"ד המסופר בשיחות דשנת תש"ד בנוגע לדיבורי הצמח-צדק בסעודת ר"ה אודות עניני שרי המלוכה, שעל זה אמר המהרי"ל שהוא (הצ"צ) עושה עכשיו "סדרים" בפטרבורג!... והרי מבואר בחסידות שבר"ה ובשמע"צ נפעלים אותם ענינים, אלא שבר"ה הוא באופן של העלאה, ובשמע"צ באופן של המשכה.

טזוכ"ק אדמו"ר שליט"א (שכנראה הי' מרוצה מדבריו) הוסיף, שר"ה ושמע"צ הם באותה קביעות.

יז______ l ______