Toras Menachem·Vol. 64 (5731·Part 3)·Shabbos Parshas Naso·12 Sivan 5731תורת מנחם·סד - שנת תשל"א - חלק שלישי·ש"פ נשא·י"ב סיון·ה'תשל"א

א286
בס"ד. ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
(הנחה בלתי מוגה)

גתברכו את בני ישראל וגו' ישא הוי' פניו אליך וישם לך שלום. ואמרו רז"ל אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע, כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים גו', והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב ישא ה' פניו אליך, אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת וגו', והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה. ומדייק בזה בלקו"ת (בד"ה כה תברכו), דצריך להבין ענין זה שבשביל הדקדוק שמדקדקים עד כזית יש נשיאת פנים למעלה (דלכאורה מהו הקשר והשייכות בין הענינים). גם צריך להבין, מהו"ע ישא הוי' פניו, דהפירוש הפשוט (אין מקרא יוצא מידי פשוטו) דישא הו"ע של הגבהה, ומהו הפירוש שתהי' הגבהה בבחי' הפנים שלמעלה. וגם, מהי השייכות דישא גו' לסיום הכתוב וישם לך שלום.

הבזה, דהנה, בחי' פנים מורה על כללות ההמשכה בסדר השתלשלות ע"י הספירות באופן של מדידה והגבלה, אורות בכלים, שהמשכה זו היא ע"י העבודה למטה באופן של מדידה והגבלה, והיינו, לפי שבאתעדל"ת אתעדל"ע, ובמדה שאדם מודד בה מודדים לו [כמ"ש הצ"צ, שמה שנקרא בלשון הנגלה במדה שאדם מודד בה מודדים לו, הנה בלשון הזהר הוא אתעדל"ת אתעדל"ע, או רוח אייתי רוח ואמשיך רוח], ולכן, כאשר העבודה במדידה והגבלה, שזוהי כללות העבודה דקיום המצוות שהם במדידה והגבלה כו', וכן כללות העבודה דואהבת גו' בכל לבבך ובכל נפשך, או כמ"ש בפרשה שני' בכל לבבכם ובכל נפשכם, אזי גם ההמשכה מלמעלה היא במדידה והגבלה, אורות בכלים, שיהי' הקב"ה ממלא את העולם כמו שהנשמה

ו287
ממלאה את הגוף, ובאופן שיהי' גילוי אלקות למטה, החל מהענין דשכנתי בתוכם, בתוך כאו"א מישראל, ועי"ז גם בכל העולם כולו, שנעשה דירה לו ית' בתחתונים. וכמאמר הבעש"ט על פסוק ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, שהקב"ה (אתה) מצ"ע הוא קדוש ומובדל, וכדי שיהי' נמשך בבחי' התיישבות (יושב) ובפנימיות, הרי זה ע"י תהלות ישראל. והשם הכללי לכל המשכות אלו הוא אכילה, שעל ידה מתקשר חיות הנשמה עם הגוף, שהו"ע התקשרות האלקות עם העולם. ובפרטיות יותר הרי זה קשור עם ענין האכילה בעבודת האדם למטה, כמ"ש4 ואכלת ושבעת וברכת, שהו"ע האכילה בשיעור הראוי, כדי שביעה, היינו, שהעבודה היא כדבעי לי' למעבד, בכל לבבך ובכל נפשך (כנ"ל), ועי"ז נעשה המשכת בחי' הפנים כו', שזוהי ההמשכה שבמדידה והגבלה, לפי אופן העבודה בשיעור מדוד ומוגבל כו'.

חמ"ש ישא הוי' פניו, היינו שיגבי' למעלה מן ההשתלשלות, למעלה ממדידה והגבלה. וענין זה נעשה ע"י העבודה שלמעלה ממדידה והגבלה, בכל מאדך11, שזהו הענין שמדקדקים על עצמם כו', אף שלא נצטוו על זה, וכמו קדש עצמך במותר לך. ומ"מ, גם ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות נמשכת ע"י בחי' הפנים, ולכן נאמר ישא הוי' פניו גו'. וזהו שגם המשכה זו נעשית ע"י ענין האכילה, אלא ששיעור האכילה הוא כזית כו', שמורה על העבודה שבבחי' ביטול, כמבואר בזהר, שזית הוא בחי' יו"ד, שהו"ע הביטול, כמרומז בתמונת אות יו"ד (כמבואר בשער היחוד והאמונה שתמונת האות מורה על ענינה כו'), שהיא נקודה לבד, שהו"ע הביטול. וזהו"ע מדקדקים על עצמם עד כזית כו', שהוא העבודה דבחי' ביטול, שעי"ז ממשיכים בחי' נשיאת פנים שלמעלה מסדר השתלשלות.

יע"פ משנת"ל בד"ה ועשית חג שבועות (מיוסד על מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה ועשית חג שבועות, וביחוד מאמר אדה"ז דמוצאי יום הכיפורים תקס"ב שנדפס עם הגהות הצ"צ) החידוש שבמ"ת על התורה שהיתה לפנ"ז, דאף שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא נתנה, ועד"ז שאר האבות, ועוד לפנ"ז, גם מתושלח ונח, הנה בשבועות נתחדש הענין דמתן תורה בדרך מתנה, שאז ההמשכה היא באין ערוך כו'. ועז"נ ועשית חג שבועות להוי' אלקיך מסת נדבת ידך, שע"י העבודה דמסת, שהו"ע הויתור והביטול, נמשך מבחי' הכתר (שזהו ענינו של חג השבועות) שהוא מקום הויתור, לבחי' הוי' אלקיך. ועד"ז הוא גם הענין שמדקדקים על עצמם כו', שזוהי העבודה בבחי' ויתור וביטול, ועי"ז נמשך מבחי' שלמעלה מסדר השתלשלות, שהו"ע ישא הוי' פניו גו'.

יבצריך להבין, איך אפשר לקבל המשכה זו, והיינו, דעם היות שעי"ז שמדקדקים על עצמם עד כזית כו', נמשך מבחי' ישא הוי' פניו, הרי עדיין צריך להבין איך אפשר לקבל המשכה זו. הנה עז"נ וישם לך שלום, ואיתא בספרי גדול השלום שאין כלי מקבל ברכה אלא שלום, והו"ע התורה, כמ"ש ה' עוז לעמו יתן – אין עוז אלא תורה – הוי' יברך את עמו בשלום, ועד שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם. וזהו שמסיים וישם לך שלום, שע"י התורה שהו"ע השלום יש בכח לקבל ההמשכה דישא הוי' פניו גו', שלמעלה מהשתלשלות. וכיון שהשלום שקול כנגד הכל (כמובא בפרש"י), הרי כששלום כאן הכל כאן, ועד לקהל גדול ישובו הנה, בביאת משיח צדקנו.

יג______ l ______