Toras Menachem·Vol. 64 (5731·Part 3)·Sicha of the night and Friday of 5 Iyar 5731תורת מנחם·סד - שנת תשל"א - חלק שלישי·שיחת אור ליום ועש"ק – יסוד שבתפארת – ה' אייר·ה'תשל"א

א153
בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק – יסוד שבתפארת – ה' אייר, ה'תשל"א.
– להתלמידים שיחיו החוזרים לאה"ק ת"ו, בחדרו הק' –

בע"פ דברי הגמרא שבשעה שבאים מארץ ישראל לחוץ לארץ ואח"כ חוזרים מחו"ל לא"י אזי צ"ל "כתרי מינייהו" – יעזור לכם השי"ת שתפעלו בזה ככל התלוי בכם, ויצליח הדבר באופן ד"יגעת ומצאת", באופן של מציאה, שהיא יותר ולא לפי ערך היגיעה.

ג* * *

דידועה תורת רבינו הזקן שצריך לחיות עם הזמן – ללמוד מפרשת השבוע, ומובן שכמו"כ צריך ללמוד מדבר המיוחד לתקופה שלימה בזמן:

הנכנסתם עתה בפרשת השבוע זו, והנכם נוסעים בפרשת השבוע הבא, והדבר המאחד את שניהם הוא – הענין של ספירת העומר, וכמדובר בהתוועדות שספירת העומר מאחדת את כל חודש אייר.

ווענין זה שייך לנסיעתכם לארץ ישראל, ארץ הקודש, כיון שספירת העומר שייכת במיוחד לארץ ישראל – כפשוטו – ששם הקריבו את העומר, ואחת הראיות לקדושות של ארץ ישראל היא ענין העומר [ספירת העומר], שמשם הביאו את העומר, כדאיתא במשנה (ויש שם כמה פירושים בנוגע לענינים שמונים או לא מונים, שמונים רק את הענינים השייכים לקדושה).

ז* * *

ח154
אחד הלימודים מענין ספירת העומר:

טלכאורה אין מקום לספור זמן, כי ספירה שייכת בדבר שיכול להיות בו ריבוי או מיעוט, הפסד או הוספה. אלא שזה מורה (כמו בדין דבר שבמנין) על חביבות. ובפרט בספירת העומר – שסופרים בכל יום בברכה, היינו שספירת כל יום היא מצוה בפני עצמה, אע"פ שלכאורה היא אותה מצוה שהיתה אתמול ותהי' מחר וכו'.

יוהלימוד בזה – שצריך לידע יוקר הזמן, ושישנה הברירה אם יהי' זה יום שאין לו שייכות ל"קדשנו במצותיו וצונו", או שיהי' זה יום שלא בלבד שנעשית בו מצוה, אלא בעצם הזכרון על יום זה נעשה "קדשנו (במצותיו) וצונו", ועאכו"כ כשמוסיפים לזה ענין של עבודה [כי מהלך היום כשלעצמו הוא מצד זה ש"יום ולילה לא ישבותו"; וההוספה ע"י העבודה של ספירת העומר – מוסיף יהודי מצד עבודתו].

יא* * *

יביצליח אתכם הקב"ה שתייקרו ותדעו את היוקר של ה"ימים יוצרו" – הימים שהקב"ה נותן לכל אחד מישראל.

יגואע"פ שיכול לחשוב שיש לו זמן מחר ומחרתיים, והי' לו זמן אתמול וכו' – צריך לידע, שספירת העומר מלמדת שכל יום הוא עולם בפני עצמו, ונעשה מצוה בפ"ע, עם ברכה בשם ומלכות וכו' וכו'; ומה שיהי' יום המחר – דיו שיפקיע את עצמו. ואדרבה, כדי שהברכה של יום המחרת תהי' כדבעי, צריך לספור ולעשות מצוה מיום זה.

יד155
וכאשר מתבוננים בזה אליבא דנפשי', הרי זה מעורר את האדם ("עס מאַכט אַ גאַנצן שטורעם") להיטיב – ואם יש צורך, גם לשנות – את עבודתו, שתהי' באופן שמייקר כל רגע, עאכו"כ כל שעה, למלא ולנצל עבור ענינים שהם "לשם שמים", ויתרה מזה: "בכל דרכיך דעהו", שאז העבודה היא באופן שה"ימים" נעשים ימים שלמים, שמלאים בשלימות של תורה ומצוות, וזה מביא הצלחה גם בימים שבאים לאח"ז, ועד שיכולים לקבל עול מלכותו ית' לתורה ומצוותי' בשלימות, לאחר שעובד עבודתו בנוגע לספירת הימים.

טו* * *

טזהשי"ת יעזור לכם ויצליח אתכם בכל הענינים האמורים, ושתהי' עלייתכם לארץ הקודש עלי' בגשמיות וברוחניות גם יחד,

יזותביאו לשם בשורות טובות, ותכתבו משם בשורות טובות – כל אחד בנוגע לעצמו ובנוגע לפעולתו עם הזולת, ובכל הענינים,

יחולהתכונן לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות מתוך שמחה וטוב לבב.

יטשתהי' לכם נסיעה טובה, ונשמע מכם בשורות טובות.

כ______ l ______