Toras Menachem·Vol. 68 (5732·Part 3)·Second Day of Shavuos (Maamar 1)·5712תורת מנחם·סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי·יום ב' דחג השבועות (מאמר א)·ה'תשל"ב

א316
בס"ד. יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשל"ב
(הנחה בלתי מוגה)

גומעשיהם כאשר יהי' האופן בתוך האופן, פי', כמו אופן קטן בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את אופן הקטן, למעלה, הוא גבוה מן אופן הקטן, ומלמטה בתחתית, אופן הקטן מלמעלה מן הגדול, כך הוא רוח החי' באופנים, שרוח זה הוא ממקום עליון מאד שמעלה ומטה שוין לפניו, וכיון שהוא יותר עליון, יכול לירד ולהתפשט למטה, להיות סובב ומקיף את כל ד' החיות שהם בבחי' התחלקות, פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל, בדוגמת אופן הגדול שסובב ומקיף את האופן הקטן גם מתחתיתו. וכן הוא בכל סדר ההשתלשלות, שהם בבחי' אופן בתוך האופן, שהבחי' היותר עליונה מקיפה את כל מה שלמטה כו'.

הענינו של חג השבועות, שלאחר מ"ט ימי הספירה שהם מבחי' ז' שמות שאינן נמחקין שמבחי' המדות, שבהם יש התחלקות בחי' מעלה ומטה ראש ורגל, אזי מתגלה בחג השבועות (יום החמישים) שער החמישים, שהוא הכולל ומקיף כל הבחי', ואין שם בחי' מעלה ומטה כלל, שלכן הוא מתפשט למטה כמו למעלה, וכמו ענין האופן שבתוך האופן כנ"ל. ולכן ניתנה בו התורה, שאף שיש בה התחלקות למ"ע ומל"ת (ימין ושמאל), הרי יש בה גם בחי' כתר תורה, כמו כותרת ועטרה שעל הראש מלמעלה, שאין בחי' ראש ורגל כו', שלכן הוא מתפשט למטה כמו למעלה, שע"י התורה תהי' המשכת אור א"ס בעשי' הגשמית.

זזו היא ע"י בחי' משה, כמ"ש משה ידבר (ימשיך ויוריד), כי עליו נאמר ותחסרהו מעט מאלקים, שכל המ"ט

ח317
שערי בינה נמסרו לו, ומחמת זה הי' קרוב לשער החמישים להמשיך ממנו (אלא שזהו רק ביחס לדרגת שער הנו"ן כפי ששייכת למ"ט השערים, אבל לא בדרגא העליונה דשער הנו"ן, שנמשכת מעצמה כו').

יגם מה שמשה המשיך י"ג מדות הרחמים, כדאיתא בזהר על פסוק ויקרא הוי' הוי' גו', שויקרא קאי על משה שהוא קרא והמשיך כו'. והענין בזה, דהנה, י"ג מדה"ר הם למעלה מהשתלשלות, והם המקורות להשתלשלות העולמות אצילות וכו'. וזהו ענין נוצר חסד (שנאמר בי"ג מדה"ר), נוצר אותיות צנור ואותיות רצון, שהיא בחי' החסד שלמעלה מסדר השתלשלות, רק שהוא בחי' מקור ושורש כו'. ובחי' נוצר חסד שהמשיך משה היא למעלה מבחי' עושה חסד (שנאמר בעשה"ד), שהיא בחי' ומדרגת אברהם, חסד דאצילות [ולכן, נוצר חסד כתיב קודם פוקד עון14 (שהוא אחר סיום היג"מ, שמסיים ונקה), משא"כ ועושה חסד כתיב אחר פוקד עון, לפי שהוא בחי' חסד שבסדר השתלשלות, משא"כ נוצר חסד הוא בחי' חסד שלמעלה מהשתלשלות]. ועל ב' בחי' חסד הנ"ל נאמר לאלפים (עושה חסד לאלפים16, נוצר חסד לאלפים14), שפירושו אלפים מדרגות, שהם מדרגה אחר מדרגה, דהנה מצינו במדרגות שבג"ע, שכשם שצ"ל טבילה בנהר דינור כדי לעלות מעוה"ז לג"ע התחתון (כי כל זמן שזוכר התענוג שבעוה"ז אי אפשר לו להתענג בג"ע), כמו"כ כשעולה מג"ע התחתון לג"ע העליון צריך לטבול בנהר דינור כדי לשכוח ההשגה והתענוג שבג"ע התחתון. וכענין שמצינו בגמרא שר' זירא צם מאה תעניות לישכח תלמוד בבלי כדי שיוכל ללמוד תלמוד ירושלמי. והיינו, שאע"פ שלכאורה צריכה ההשגה דתלמוד בבלי להיות הכנה שתביא להשגה דתלמוד ירושלמי, הנה האמת היא שלא זו בלבד שלא די בהכנה זו, אלא אדרבה, צריך לבטל לגמרי ההשגה דתלמוד בבלי, ורק אז יוכל להגיע להשגה בתלמוד ירושלמי שהיא בעילוי שבאין ערוך. וכך יש אלפים מדרגות, מדרגה אחר מדריגה, עילוי אחר עילוי. וכן יש אלפים מדרגות בהמשכה מלמעלה למטה, שהם כמה

יא318
צמצומים, צמצום אחר צמצום כו'. וענין זה נרמז בתיבת אלפים, כי, א' הוא יו"ד למעלה ויו"ד למטה ובאמצע וי"ו, להורות שההמשכה שהיא הוי"ו באה ע"י צמצום שהוא היו"ד שבראש, שבלעדי הצמצום אי אפשר להיות המשכה והתגלות כו', ואח"כ חוזרת ומתצמצמת ההמשכה להיות כמו בחי' יו"ד למטה, להיות משם צמצום והמשכה אחרת. וכך הוא סדר כל ההשתלשלות (כמבואר בארוכה באמרי בינה שער הק"ש ובאוה"ת פ' תשא). וזהו מ"ש לאלפים בין בעושה חסד בבחי' אברהם, חסד דאצילות, ובין בנוצר חסד, בחי' משה. אמנם, בחי' עושה חסד דאברהם נמשך רק באצילות, ששם איהו וחיוהי חד, כי המשכה זו היא מז' שמות שאינן נמחקין, שזוהי ההמשכה שנמשכת במ"ט ימי הספירה, שגם שם יש אלפים מדרגות. אבל בחי' נוצר חסד שנמשך ע"י משה הוא בשער החמישים, שהוא הכתר, תר"ך עמודי אור, כמו עמוד שמחבר מעלה ומטה. ולכן המשיך משה גם בבי"ע, עולמות הנפרדים, משם יפרד כו'.

יגזה נמשך גם ע"י ראשי ישראל שבכל דור, כפי שמצינו שאמרו על רבא משה שפיר קאמרת, והיינו, שכל ראשי ישיבות שבכל דור הן בחי' משה, שהרי הוא הממשיך הדחילו ורחימו, שזהו ענין התורה כפי שהיא מצד עצמה שנחלקת למ"ע ומל"ת, ששרשם הם הדחילו ורחימו כו'.

יד______ l ______