Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אשובה ישראל הנחה א'
בס"ד שב"ת ש' תרמ"א לד"ה
שב"ת
שובה ישראל1 עד ה' אלקיך2. הנה לכאורה צ"ל מפני מה נא' שם מלא כי בכלל ה' ואלקים הוא שם מלא3, הי' צריך ליכתוב עד ה' ולא יותר, מה שייך תשובה לשם מלא דוקא. להבין זאת הנה ארז"ל במד"ר פ' ויצא פ"ע4 ע"פ והי' ה' לי לאלקים5 אמר הקב"ה6 אתה אמרת והי' לי לאלקי' חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה שנא' והיה ביום ההוא יצא מים חיים מירושלים7, והי' ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו8 כו', והי' ביום ההוא יטפו ההרים עסיס9, והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול10, לכאורה צ"ל מהו"ע לשון והי' גם מהו מעלת בשו"ג הלא מצינו מעלה בקטן כמארז"ל ע"פ אחות לנו קטנה11 לע"ל עתידין כל שרי אומות העולם באין ומקטרגין את ישראל לפני הקב"ה ואומרין רבש"ע אלו עבדו ע"ז ואלו עבדו ע"ז כו' מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין אמר להם הקב"ה אחות לנו קטנה מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו למה
בס"ד שב"ת ש' תרמ"א לד"ה
שב"ת
שובה ישראל1 עד ה' אלקיך2. הנה לכאורה צ"ל מפני מה נא' שם מלא כי בכלל ה' ואלקים הוא שם מלא3, הי' צריך ליכתוב עד ה' ולא יותר, מה שייך תשובה לשם מלא דוקא. להבין זאת הנה ארז"ל במד"ר פ' ויצא פ"ע4 ע"פ והי' ה' לי לאלקים5 אמר הקב"ה6 אתה אמרת והי' לי לאלקי' חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה שנא' והיה ביום ההוא יצא מים חיים מירושלים7, והי' ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו8 כו', והי' ביום ההוא יטפו ההרים עסיס9, והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול10, לכאורה צ"ל מהו"ע לשון והי' גם מהו מעלת בשו"ג הלא מצינו מעלה בקטן כמארז"ל ע"פ אחות לנו קטנה11 לע"ל עתידין כל שרי אומות העולם באין ומקטרגין את ישראל לפני הקב"ה ואומרין רבש"ע אלו עבדו ע"ז ואלו עבדו ע"ז כו' מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין אמר להם הקב"ה אחות לנו קטנה מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו למה
בתתקה
שהוא קטן כך כל מה שישראל מתלכלכין כל ימות השנה בעוונותיהן בא יוהכ"פ ומכפר עליהם שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם12 א"כ אנו רואים שיש מעלה בקטן, וכן מצינו דוד הקטן13 שמואל הקטן14 ואפי' ביעקב כתי' מי יקום יעקב כי קטן הוא15, וכן אפי' למעלה אנו מצינו שארז"ל צמצם שכינתו בשני בדי הארון16 שכל הגילוים שהי' בבהמ"ק ונועדתי אליך שמה17 על הכפורת שהי' גילוי אלקות וזה הי' ע"י הצמצום, א"כ יש מעלה בקטן ולמה נאמר על לע"ל שיהי' בשופר גדול. והנה ארז"ל הרואה שופר בחלום18 מצפה19 לישועה שנא' והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, לכאורה צ"ל הלא הרואה שופר בחלום היינו סתם שופר א"כ איך יצפה לישועה הלא בישועה נאמר שופר גדול כו'.
שהוא קטן כך כל מה שישראל מתלכלכין כל ימות השנה בעוונותיהן בא יוהכ"פ ומכפר עליהם שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם12 א"כ אנו רואים שיש מעלה בקטן, וכן מצינו דוד הקטן13 שמואל הקטן14 ואפי' ביעקב כתי' מי יקום יעקב כי קטן הוא15, וכן אפי' למעלה אנו מצינו שארז"ל צמצם שכינתו בשני בדי הארון16 שכל הגילוים שהי' בבהמ"ק ונועדתי אליך שמה17 על הכפורת שהי' גילוי אלקות וזה הי' ע"י הצמצום, א"כ יש מעלה בקטן ולמה נאמר על לע"ל שיהי' בשופר גדול. והנה ארז"ל הרואה שופר בחלום18 מצפה19 לישועה שנא' והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, לכאורה צ"ל הלא הרואה שופר בחלום היינו סתם שופר א"כ איך יצפה לישועה הלא בישועה נאמר שופר גדול כו'.
גלהבין זאת צ"ל תחלה הנה איתא בילקוט20 בשם פדר"א21 שמאיל של יצחק22 לא יצא ממנו דבר לבטלה האפר של איל אילו24 האפר של יסוד מזבח הפנימי23, גידין של איל אלו עשרה נבלים של כנור שהי' דוד מנגן25 בהן, עורו של איל הי' אזור מתניו של אליהו כי אליהו הי' חגור באזור ואזור שלו הי' מעור26 של איל של יצחק, קרניו של איל שמאלו שתקע בו בהר סיני ויהי קול השופר28 משה ידבר והאלקים יעננו בקול29, קרנו של ימין27 שהוא גדול משמאלו שהוא עתיד לתקוע בו לע"ל שנאמר והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, לכאורה הלא ענין השופר הוא צעקה פנימי' לא"ס30 עצמותו ושם אינו שייך ימין ושמאל כי לית
דתתקו
שמאלא בהאי עתיקא31 וכמ"ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב32 א"כ איך שייך שם ימין ושמאל. עוד הובא בילקוט33 בשם הפדר"א34 שאותו איל נברא בין השמשות וכן משמע מהמשנה וי"א אף אילו של יצחק35, בשעה שנעקד יצחק על גבי המזבח אותו איל הי' רץ ובא להתקרב תחת יצחק הי' סט"א36 סובכו ומערבבו באילנות כמ"ש והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו37 שהי' נעקר מאילן זה ואוחז אותו באילן אחר מה עשה אותו איל פשט את ידו ואת רגלו בטליתו של א"א והביט אחריו וראה את האיל והתירו והקריבו, וזה אינו מובן כלל מהו"ע שפשט ידו בטליתו של א"א. גם צ"ל הנה כתי' מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו38 וארז"ל למי נושא עון כו' למי שמשים א"ע כשיריים39 לכאורה צ"ל כיון שנושא עון א"כ אין שייך שם דקדוקים א"כ מפני מה דוקא לשארית למי שמשים א"ע כשיריים הלא שם אינו שייך דקדוקים כו'.
שמאלא בהאי עתיקא31 וכמ"ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב32 א"כ איך שייך שם ימין ושמאל. עוד הובא בילקוט33 בשם הפדר"א34 שאותו איל נברא בין השמשות וכן משמע מהמשנה וי"א אף אילו של יצחק35, בשעה שנעקד יצחק על גבי המזבח אותו איל הי' רץ ובא להתקרב תחת יצחק הי' סט"א36 סובכו ומערבבו באילנות כמ"ש והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו37 שהי' נעקר מאילן זה ואוחז אותו באילן אחר מה עשה אותו איל פשט את ידו ואת רגלו בטליתו של א"א והביט אחריו וראה את האיל והתירו והקריבו, וזה אינו מובן כלל מהו"ע שפשט ידו בטליתו של א"א. גם צ"ל הנה כתי' מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו38 וארז"ל למי נושא עון כו' למי שמשים א"ע כשיריים39 לכאורה צ"ל כיון שנושא עון א"כ אין שייך שם דקדוקים א"כ מפני מה דוקא לשארית למי שמשים א"ע כשיריים הלא שם אינו שייך דקדוקים כו'.
הלהבין כל הנ"ל, הנה ענין קטן40 הוא מדתו של יעקב בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה41, כיון שנק' קצה וקצה זהו בבחי' סדר השתל', אך הנה יש מעלה בבחי' קטן כי כאשר האדם מחשב לדבר42 חשוב אז מדקדקים עליו אבל אם אינו מחשב לדבר שהוא אין שום משמע, אז אין מדקדקים עליו, א"כ זהו מעלה מה שהוא קטן בעיניו, אך זהו בסדר השתל' אבל לגבי א"ס שלמעלה מסדר השתל' כיון שיש קצה וקצה זהו בחי' הגבלה ע"כ נק' קטן ששם אינו תופס מקום ע"כ כתי' אני ה' לא שניתי43 אתה הוא קודם שנבה"ע44 ואתה הוא לאחר שנבה"ע שאין בו שום שינוי. לכאורה הלא תחלה לא הי' התהוות העולמות ואח"כ נתהווה א"כ איך אין בו שום שינוי מזה שנתהווה. אך מפני שכלליות התהוות הוא רק מהארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות, ואפי' עולמות עליונים כיון שנושא ע"ע שם עולם שעולם הוא לשון העלם45 הוא רק מהארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות, ע"כ נק' קטן.
ותתקז
אבל ענין השופר היינו מן המיצר46 קראתי י"ה ענני במרחב י"ה שבמיצר יומשך המרחב וזהו"ע במרחב י"ה פי' יו"ד הוא בעצם בחי' צמצום47 וצריך להמשיך בצמצום דיו"ד שיומשך המרחב כי שופר הו"ע תשובה48 אך לא על תשובה כפשוטו לבד שאם אנו אומרים שהוא על תשובה לבד א"כ יש פתח ומבוא בתורה על חטא ועון אלא ששופר אינו על תשובה לבד כמו שנת"ל שתשובה הוא לאו דוקא על חטא ועון שאם לאו יהי' פתח ומקום על חטא ועון49 אלא שאם פגם במעשה ובדיבור או במחשבה צריך תשובה על החטא שפגם ואם לא פגם צריך ג"כ תשובה, דהיינו ענין החזרה50 פי' החזרת הנפש למקורו ושרשו כמ"ש והרוח תשוב לאלקי' אשר נתנו51, עי"ז נמשך מלמעלה בחי' ונתתי רוחי בכם וחייתם52, א"כ יש עוד פי' בתשובה לשון החזרה, כך ענין שופר הוא לאו דוקא על תשובה לבד ועיקר הזכרון הוא ע"י תקיעה כמ"ש בהרמב"ן שעיקר הזכרון הוא ע"י תקיעה53 וש"ת הוא מצד הספק54.
אבל ענין השופר היינו מן המיצר46 קראתי י"ה ענני במרחב י"ה שבמיצר יומשך המרחב וזהו"ע במרחב י"ה פי' יו"ד הוא בעצם בחי' צמצום47 וצריך להמשיך בצמצום דיו"ד שיומשך המרחב כי שופר הו"ע תשובה48 אך לא על תשובה כפשוטו לבד שאם אנו אומרים שהוא על תשובה לבד א"כ יש פתח ומבוא בתורה על חטא ועון אלא ששופר אינו על תשובה לבד כמו שנת"ל שתשובה הוא לאו דוקא על חטא ועון שאם לאו יהי' פתח ומקום על חטא ועון49 אלא שאם פגם במעשה ובדיבור או במחשבה צריך תשובה על החטא שפגם ואם לא פגם צריך ג"כ תשובה, דהיינו ענין החזרה50 פי' החזרת הנפש למקורו ושרשו כמ"ש והרוח תשוב לאלקי' אשר נתנו51, עי"ז נמשך מלמעלה בחי' ונתתי רוחי בכם וחייתם52, א"כ יש עוד פי' בתשובה לשון החזרה, כך ענין שופר הוא לאו דוקא על תשובה לבד ועיקר הזכרון הוא ע"י תקיעה כמ"ש בהרמב"ן שעיקר הזכרון הוא ע"י תקיעה53 וש"ת הוא מצד הספק54.
זוכמו שבכל יום קודם השינה צריך האדם לעשות חשבון בנפשו55 שצריך לחזור הנפש למקורו ושרשו וצריך שיהי' נקי שזהו פקדון בידך אפקיד רוחי56 וכמו כאשר מחזירים פקדון צריך להחזיר שיהי' נקי מכל דבר כך הנשמה הוא בחי' פקדון וצריך להחזיר הפקדון שיהי' נקי מכל לכלוך וסיג וזהו שבידך אפקיד רוחי ר"ת באר57 כמו שהבאר הוא נביעה מתתא לעילא כך הנשמה תמיד יש לה דביקות בא"ס לדבקה בו, כך בכלליות השנה ר"ה הוא החזרת החיות משנה העברה58 שהחיות הוא שליח וצריך השליח להביא מה שעשה בכל השנה בקיום התומ"צ שזהו עיקר הכוונה, כמ"ש אנכי עשיתי ארץ59 ואדם עלי' בראתי, פי' בראתי גימט' תרי"ג60, א"כ כמו שבכל יום צריך שיהי' החזרה נקי מכל לכלוך מכ"ש בר"ה בודאי צ"ל שיהי' החזרה נקי מכל לכלוך וזהו"ע שופר שהו"ע תשובה כי יש פי' תשובה לשון החזרה
חתתקח
והרוח תשוב, אך אם פגם שחטא צריך תשובה על החטא כי ענין החטא היינו חסרון61, כאשר עשה חסרון קצת היינו חטא כמו פגימה בסכין כאשר יש בסכין כמו אחיזת הצפורן שבאותו מקום אינו חלק זהו פגימה כי הסכין צ"ל חד וחלק62 כך חסרון קצת זהו חטא כמ"ש קולע אל השערה ולא יחטא63, פי' ולא יחטא שאינו חסר שחטא הוא לשון חסרון64 וכמו הייתי אני ובני שלמה חטאים65, פרש"י כלומר חסרים66, שחטא הוא לשון חסרון ע"כ כאשר יש חסרון דק צריך ג"כ תשובה ע"ז כי האדם הוא עולם קטן כמבואר באדר"נ67 כל מה שיש בעולם יש באדם ברא יערות בעולם ברא שערות באדם, ע"כ כמו שהאדם צריך לעשות תשובה בכל יום כן בכלליות יום68 העולם צריך ג"כ לעשות תשובה, וכמו"כ בר"ה שאז הדין69 בכללית העולם צריך שיהי' נקי מכל לכלוך ע"כ צריך לעשות תשובה, אך אם לא פגם צריך ג"כ תשובה היינו החזרה שצריך להחזיר החיות משנה העברה שאפי' צדיק גמור צריך תשובה70 אם אפי' אין לו שום חטא כמו אפי' הרהור עבירה ג"כ לא נמצא אצלו כי הרהורי עבירה קשה מעבירה71 כי הרהור מלפפתו72 כי ע"י הרהור יטמא הרצון ורצון שולט ומושל על כל כחות הנפש א"כ כאשר מטמא הרצון מגיע לכל הכחות הנפש ע"כ הרהורי עבירה קשה מעבירה, וצ"ג שאין לו אפי' הרהור ג"כ מ"מ צריך לתשובה היינו החזרת הנפש למקורו ושרשו, ע"כ אפי' צ"ג צריך לומר על חטא73 הגם שלכאורה אנו אומרים בעל חטא דברים שלא נמצא אצל צדיק, אך כד דייקת בי' שפיר ימצא כל הדברים אלו בדקות אפי' אצל צ"ג ע"כ הוא אומר על חטא כו'.
והרוח תשוב, אך אם פגם שחטא צריך תשובה על החטא כי ענין החטא היינו חסרון61, כאשר עשה חסרון קצת היינו חטא כמו פגימה בסכין כאשר יש בסכין כמו אחיזת הצפורן שבאותו מקום אינו חלק זהו פגימה כי הסכין צ"ל חד וחלק62 כך חסרון קצת זהו חטא כמ"ש קולע אל השערה ולא יחטא63, פי' ולא יחטא שאינו חסר שחטא הוא לשון חסרון64 וכמו הייתי אני ובני שלמה חטאים65, פרש"י כלומר חסרים66, שחטא הוא לשון חסרון ע"כ כאשר יש חסרון דק צריך ג"כ תשובה ע"ז כי האדם הוא עולם קטן כמבואר באדר"נ67 כל מה שיש בעולם יש באדם ברא יערות בעולם ברא שערות באדם, ע"כ כמו שהאדם צריך לעשות תשובה בכל יום כן בכלליות יום68 העולם צריך ג"כ לעשות תשובה, וכמו"כ בר"ה שאז הדין69 בכללית העולם צריך שיהי' נקי מכל לכלוך ע"כ צריך לעשות תשובה, אך אם לא פגם צריך ג"כ תשובה היינו החזרה שצריך להחזיר החיות משנה העברה שאפי' צדיק גמור צריך תשובה70 אם אפי' אין לו שום חטא כמו אפי' הרהור עבירה ג"כ לא נמצא אצלו כי הרהורי עבירה קשה מעבירה71 כי הרהור מלפפתו72 כי ע"י הרהור יטמא הרצון ורצון שולט ומושל על כל כחות הנפש א"כ כאשר מטמא הרצון מגיע לכל הכחות הנפש ע"כ הרהורי עבירה קשה מעבירה, וצ"ג שאין לו אפי' הרהור ג"כ מ"מ צריך לתשובה היינו החזרת הנפש למקורו ושרשו, ע"כ אפי' צ"ג צריך לומר על חטא73 הגם שלכאורה אנו אומרים בעל חטא דברים שלא נמצא אצל צדיק, אך כד דייקת בי' שפיר ימצא כל הדברים אלו בדקות אפי' אצל צ"ג ע"כ הוא אומר על חטא כו'.
טא"כ יש בתשובה שני פי' אך שתלוי באיזה ענין היינו אם פגם צריך תשובה על החטא ולא תשובה תתאה אלא תשובה עילאה, והיינו תורה שתורה היא
יתתקט
תשו"ע וכמו שמבואר בכהאריז"ל כאשר מנדנד שינה לילה א'74 בשבוע75 ע"י לימוד התורה אז לוקחים ענין כרת, ובתנא דב"א נא' הי' רגיל ללמוד76 דף א' ילמוד שני דפים פרק א' ילמוד שני פרקים ועי"ז לוקחים ענין כרת שהו"ע תשו"ע, אך על פגם קטן די בתפלה לבד, אך אם לא פגם ע"י חטא ועון צריך ג"כ תשובה הו"ע החזרת הנפש והרוח תשוב כו'. א"כ יש תשובה על חטא ועון, ואם לא פגם צריך ג"כ תשובה היינו החזרה למקורה ושרשה. והיינו כמו עד"מ אנו רואים באדם שיש צעקה באדם שצועק מפני שיש לו ריבוי מכאובים וחולאים ע"כ הוא צועק מפני הכאב שיש לו, ויש אדם שצועק שרוצה בדבר טוב, כך יובן ברוחני' יש צעקה של צדיק גמור דהיינו כמו אהבת הבן אל האב שמשתוקק לאב כך הנה כתיב חי ה' אשר עמדתי לפניו77 שהנשמה עמדה למעלה באהוי"ר וירדה בגוף ונה"ב לבד שהגוף הוא מונע ומעכב באם אפי' בא לאהוי"ר אינו בערך אהוי"ר שלמטה לגבי אהוי"ר שלמעלה וע"ז כתי' יש מפזר ונוסף עוד78 כמו שהסוחר הוא מפזר ממון79 בשביל להרויח כסף וזהב היינו אהוי"ר80 והנשמה מפזר האוי"ר שהי' לה למעלה בשביל שע"י ירידה אפשר לבוא לאשתאבא בגופא דמלכא81 וזהו"ע תשובת הצדיקים, אבל כאשר פגם וחטא שנעשה אצלו ריבוי פגמים מכף רגל ועד ראש82 אין בו מתום פצע וחבורה נעשה אצלו צעקה מזה שפגם כמו עד"מ חולה כאשר מרגיש כאב הוא צועק בקול רם, לכאורה מה הועיל לו הצעקה אלא שהצעקה הוא מצד עצמו בלא הבחנה, כך כאשר יש לו פגמי' נעשה אצלו צעקה, וזהו"ע צעקת שופר שיש צעקה מצד הפגמי' ויש צעקה מצד שרוצה לחזור הנפש למקורה ושרשה.
תשו"ע וכמו שמבואר בכהאריז"ל כאשר מנדנד שינה לילה א'74 בשבוע75 ע"י לימוד התורה אז לוקחים ענין כרת, ובתנא דב"א נא' הי' רגיל ללמוד76 דף א' ילמוד שני דפים פרק א' ילמוד שני פרקים ועי"ז לוקחים ענין כרת שהו"ע תשו"ע, אך על פגם קטן די בתפלה לבד, אך אם לא פגם ע"י חטא ועון צריך ג"כ תשובה הו"ע החזרת הנפש והרוח תשוב כו'. א"כ יש תשובה על חטא ועון, ואם לא פגם צריך ג"כ תשובה היינו החזרה למקורה ושרשה. והיינו כמו עד"מ אנו רואים באדם שיש צעקה באדם שצועק מפני שיש לו ריבוי מכאובים וחולאים ע"כ הוא צועק מפני הכאב שיש לו, ויש אדם שצועק שרוצה בדבר טוב, כך יובן ברוחני' יש צעקה של צדיק גמור דהיינו כמו אהבת הבן אל האב שמשתוקק לאב כך הנה כתיב חי ה' אשר עמדתי לפניו77 שהנשמה עמדה למעלה באהוי"ר וירדה בגוף ונה"ב לבד שהגוף הוא מונע ומעכב באם אפי' בא לאהוי"ר אינו בערך אהוי"ר שלמטה לגבי אהוי"ר שלמעלה וע"ז כתי' יש מפזר ונוסף עוד78 כמו שהסוחר הוא מפזר ממון79 בשביל להרויח כסף וזהב היינו אהוי"ר80 והנשמה מפזר האוי"ר שהי' לה למעלה בשביל שע"י ירידה אפשר לבוא לאשתאבא בגופא דמלכא81 וזהו"ע תשובת הצדיקים, אבל כאשר פגם וחטא שנעשה אצלו ריבוי פגמים מכף רגל ועד ראש82 אין בו מתום פצע וחבורה נעשה אצלו צעקה מזה שפגם כמו עד"מ חולה כאשר מרגיש כאב הוא צועק בקול רם, לכאורה מה הועיל לו הצעקה אלא שהצעקה הוא מצד עצמו בלא הבחנה, כך כאשר יש לו פגמי' נעשה אצלו צעקה, וזהו"ע צעקת שופר שיש צעקה מצד הפגמי' ויש צעקה מצד שרוצה לחזור הנפש למקורה ושרשה.
יאוהנה שופר הוא מקרן של איל83 שהו"ע אדם ובהמה תושיע ה'84 שהתקיעה הוא ע"י אדם ושופר של בהמה ע"כ הו"ע אדם ובהמה תושיע ה' וארז"ל ערומים בדעת כאדם85 ונמשכים אחריך כבהמה ופרש"י ערומים בדעת כאדה"ר, לכאורה צ"ל הלא אדם הוא בחי' חכמה כמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ות"א לרוח ממללא87 שהוא
יבתתקי
בחי' חכמה86 ויש ראש וראשון וראשית ואדה"ר כולל כל הבחי' אלו והיינו בחי' ח"ס דא"א88 א"כ הוא רחוק מבהמה ואיך משימים א"ע כבהמה הלא בהמה אינו אדם כו', אלא צ"ל שיש מעלה בבהמה כו' וצ"ל מהו המעלה של משימים א"ע כבהמה. הנה כתיב89 לעולם יהי אדם ערום ביראה90 משמע שיראה לבד אינו מספיק אלא שצריך ערמומית ליראה כמ"ש אני חכמה שכנתי ערמה91 כמו השכן אינו בערך לגבי הבית ובעה"ב, כך חכמה לגבי ערמה שהוא רק שכן לגבי ערמה כי ענין החכמה ארז"ל איזה חכם הרואה את הנולד92 פי' שרואה מה שיהי' בכמה שנים או במאות שנים וחבירו אינו יודע מה שיהי' והוא מגיד לו א"כ ענין הדיבור לא שהוא חכמה אלא שע"י הדיבור נעשה גילוי העלם החכמה שמגלה לו גילוי חכמתו ע"י הדיבור. אך א"ל93 שהדיבור הוא חכמה כמארז"ל לא קאים אינש אדעתי' דרבי'94 עד ארבעין שנין משמע שאחר ארבעין שנין קאים וזהו ע"י הדיבור מוכרח לומר שדיבור הוא חכמה כו', וענין ערום היינו שמסתיר הענין שלא יודעו וסילק הענין שלא יבין חבירו עד שמסבב ומוליך לרצונו ולוכד את חבירו, ובאמת זהו אסור ע"פ התורה ששורש נמשך95 מהנחש הי' ערום96, שהנחש הי' ערום הי' חכם בודאי והי' יודע מה שאסור ומה שמותר אלא שהלך בערמומית ע"כ אמר אף כי אמר אלקים97 לא תאכלו מכל עץ הגן שהגם שידע שלא כל הדברים אסרו מ"מ שאל כן מפני שהלך בערמומית ששאל תחלה אפי' על דברים המותרים עד שנסע98 לדברים האסורים וזהו ערמומית דלעו"ז, וכן יש ערמומית דקדושה בא אחיך במרמה99 ויקח ברכתיך, ויעקביני זה פעמים100, שלא הי' ביכולתו ליקח את הברכות אם לא ע"י ערמומית101, וזהו ערמומית דקדושה, ע"כ צריך אדם להיות ערום ביראה שצריך ערמומית ליראה והיינו ערמומי' דקדושה.
בחי' חכמה86 ויש ראש וראשון וראשית ואדה"ר כולל כל הבחי' אלו והיינו בחי' ח"ס דא"א88 א"כ הוא רחוק מבהמה ואיך משימים א"ע כבהמה הלא בהמה אינו אדם כו', אלא צ"ל שיש מעלה בבהמה כו' וצ"ל מהו המעלה של משימים א"ע כבהמה. הנה כתיב89 לעולם יהי אדם ערום ביראה90 משמע שיראה לבד אינו מספיק אלא שצריך ערמומית ליראה כמ"ש אני חכמה שכנתי ערמה91 כמו השכן אינו בערך לגבי הבית ובעה"ב, כך חכמה לגבי ערמה שהוא רק שכן לגבי ערמה כי ענין החכמה ארז"ל איזה חכם הרואה את הנולד92 פי' שרואה מה שיהי' בכמה שנים או במאות שנים וחבירו אינו יודע מה שיהי' והוא מגיד לו א"כ ענין הדיבור לא שהוא חכמה אלא שע"י הדיבור נעשה גילוי העלם החכמה שמגלה לו גילוי חכמתו ע"י הדיבור. אך א"ל93 שהדיבור הוא חכמה כמארז"ל לא קאים אינש אדעתי' דרבי'94 עד ארבעין שנין משמע שאחר ארבעין שנין קאים וזהו ע"י הדיבור מוכרח לומר שדיבור הוא חכמה כו', וענין ערום היינו שמסתיר הענין שלא יודעו וסילק הענין שלא יבין חבירו עד שמסבב ומוליך לרצונו ולוכד את חבירו, ובאמת זהו אסור ע"פ התורה ששורש נמשך95 מהנחש הי' ערום96, שהנחש הי' ערום הי' חכם בודאי והי' יודע מה שאסור ומה שמותר אלא שהלך בערמומית ע"כ אמר אף כי אמר אלקים97 לא תאכלו מכל עץ הגן שהגם שידע שלא כל הדברים אסרו מ"מ שאל כן מפני שהלך בערמומית ששאל תחלה אפי' על דברים המותרים עד שנסע98 לדברים האסורים וזהו ערמומית דלעו"ז, וכן יש ערמומית דקדושה בא אחיך במרמה99 ויקח ברכתיך, ויעקביני זה פעמים100, שלא הי' ביכולתו ליקח את הברכות אם לא ע"י ערמומית101, וזהו ערמומית דקדושה, ע"כ צריך אדם להיות ערום ביראה שצריך ערמומית ליראה והיינו ערמומי' דקדושה.
יגתתקיא
כי הנה יש ביראה כמה בחי' יש יראה תתאה ויראה עילאה102 שהוא יראה בושת יראת הרוממות שמתבושש מהקב"ה כמו עד"מ א' שמתבושש מאדם גדול ולא שעושה כן (בל"א גימאכטע זאך) אלא שבאמת כן שהוא מתבושש באמת, כך יש למעלה יראה בושת שמתבושש מגדולתו ית', וכמו שיש במ"ה בחי' ביטול כמה מדרגות שיש ביטול היש, לכאורה צ"ל כיון שהוא בביטול הוא יודע שאין שום מציאות חוץ מאתו ית' ואיך הוא מציאות ודבר נפרד שהוא מציאות היש לכאורה זהו שני הפכים, אך באמת הוא בטל לגבי ית' רק שהוא מציאות היש מפני שזהו כח ההסתר מא"ס אכן אתה אל מסתתר103 ע"כ הוא מציאות היש מ"מ הוא בטל, ויש ביטול אמיתי, ויש עוד בחי' ופלגשו שמה ראומה פי' ראו מה104, אם הוא אינו בטל אינו שייך לקרות מ"ה אלא צ"ל שהוא בבחי' ביטול רק שברצונו שיראו הביטול שלו איך שהוא בטל וזהו פי' ראו מ"ה הגם שהוא מה מ"מ זהו בבחי' ראו שרוצה שיראו איך שהוא בטל, מזה נמשך כח בסט"א כי אתה מחי' את כולם105 שגם הם מקבלים חיות ובאם לאו לא יתקיימו אלא שגם הם צריכים להיות בביטול רק שהביטול שלהם הוא בבחי' ראו מ"ה שרוצים שיראו הביטול שלהם, כן יש ביראה ג"כ כמה מדרגות יש יראה תתאה ויש בחי' יראה עילאה ויש בחי' ותהי יראתם אותי כמצות אנשים מלומדה106 והיינו כמו בחי' ראו מ"ה, וזהו דכתי' ועתה מה ה' דורש מאתך כ"א הצנע לכת עם ה' אלקיך107, פי' שצריך להיות בבחי' הצנע לכת הגם שהולך בדרך תומ"צ ומע"ט הליכות עולם לו108 והוא ירא מאלקים מ"מ בחיצוני' שלא נראה שיהי' שוה עם כל בני אדם, כי יש אהבה ויראה בולטת שאז א"ל109 שיפול, אבל כאשר הצנע לכת שאינו נראה כלל שבחיצוני' הוא שוה עם כל בני אדם ובפנימי' הוא בטל בתכלית מתוך פנימי' נקודת לבבו אז נתקיים האהוי"ר כו'.
כי הנה יש ביראה כמה בחי' יש יראה תתאה ויראה עילאה102 שהוא יראה בושת יראת הרוממות שמתבושש מהקב"ה כמו עד"מ א' שמתבושש מאדם גדול ולא שעושה כן (בל"א גימאכטע זאך) אלא שבאמת כן שהוא מתבושש באמת, כך יש למעלה יראה בושת שמתבושש מגדולתו ית', וכמו שיש במ"ה בחי' ביטול כמה מדרגות שיש ביטול היש, לכאורה צ"ל כיון שהוא בביטול הוא יודע שאין שום מציאות חוץ מאתו ית' ואיך הוא מציאות ודבר נפרד שהוא מציאות היש לכאורה זהו שני הפכים, אך באמת הוא בטל לגבי ית' רק שהוא מציאות היש מפני שזהו כח ההסתר מא"ס אכן אתה אל מסתתר103 ע"כ הוא מציאות היש מ"מ הוא בטל, ויש ביטול אמיתי, ויש עוד בחי' ופלגשו שמה ראומה פי' ראו מה104, אם הוא אינו בטל אינו שייך לקרות מ"ה אלא צ"ל שהוא בבחי' ביטול רק שברצונו שיראו הביטול שלו איך שהוא בטל וזהו פי' ראו מ"ה הגם שהוא מה מ"מ זהו בבחי' ראו שרוצה שיראו איך שהוא בטל, מזה נמשך כח בסט"א כי אתה מחי' את כולם105 שגם הם מקבלים חיות ובאם לאו לא יתקיימו אלא שגם הם צריכים להיות בביטול רק שהביטול שלהם הוא בבחי' ראו מ"ה שרוצים שיראו הביטול שלהם, כן יש ביראה ג"כ כמה מדרגות יש יראה תתאה ויש בחי' יראה עילאה ויש בחי' ותהי יראתם אותי כמצות אנשים מלומדה106 והיינו כמו בחי' ראו מ"ה, וזהו דכתי' ועתה מה ה' דורש מאתך כ"א הצנע לכת עם ה' אלקיך107, פי' שצריך להיות בבחי' הצנע לכת הגם שהולך בדרך תומ"צ ומע"ט הליכות עולם לו108 והוא ירא מאלקים מ"מ בחיצוני' שלא נראה שיהי' שוה עם כל בני אדם, כי יש אהבה ויראה בולטת שאז א"ל109 שיפול, אבל כאשר הצנע לכת שאינו נראה כלל שבחיצוני' הוא שוה עם כל בני אדם ובפנימי' הוא בטל בתכלית מתוך פנימי' נקודת לבבו אז נתקיים האהוי"ר כו'.
ידאך כדי לבוא לבחי' זו הוא ע"י ענווה כי ענווה גדולה מכולם110 כדאיתא בירושלמי מה שעשה החכמה111 עטרה לראשה עשה ענווה עקב לשוליתי' פי' יראה תתאה הוא בחי' מל' ויראה עילאה הוא בחי' ת"ת וזהו עטרה, עוד א"ל עטרה על ראשה פי' שיש
טותתקיב
ראש וראשון וראשית ועטרה על ראשה היינו בחי' ח"ס דא"א ומה שעשה החכמה עטרה עשה ענווה עקב לשוליתי' פי' שוליתי' הוא מנעל112 ונעל וענווה הוא עקב למנעל, כי ענין ענווה היינו שהוא בטל בתכלי' וע"כ אינו תופס מקום אצלו אם זה אומר כן וזה אומר כן מפני שהוא עניו שהוא בטל בתכלית כמו שמצינו אפי' בצדיקים הגדולים שדוד המלך אמר אנכי תולעת ולא איש113 כמו שהתולעת הוא מרכיב115 בפה114 כך אמר116 אין כחו אלא בפה שכל השירות והתשבחות שלו הוא בפה ע"כ אמר אנכי תולעת ולא איש, אך דוד הי' מרכבה רק לבחי' מל'117, וכן אפי' במשה רבינו אנו מצינו שהי' עניו כמ"ש והאיש משה עניו מאד118, וזהו ערומים בדעת כאדה"ר מ"מ נמשכים אחריך כבהמה כמבואר בתני' שהכל כפתי' נגדו119 כמו שארז"ל פתי יאמין לכל דברים120 זה משה121 לכאורה הלא משה הי' רבן של כל הנביאים122, כל הנביאים נתנבאו בכה123 ומשה נתנבא בזה אספקלרי' המאירה124, ואיך נק' פתי, אלא מפני שלגבי א"ס עצמותו הכל כפתים נגדו, וזהו ערומים בדעת כאדה"ר ונמשכים אחריך כבהמה שהוא בטל בתכלית, כי האמת אפי' ענין לאשתאבא בגופא דמלכא זהו ג"כ בחי' רצון שרוצה בדבר מה וצ"ל שגם זה לא ירצה שאינו רוצה בשום דבר וזהו"ע נמשכים אחריך כבהמה שזהו"ע עניו, ועי"ז א"ל125 לבחי' ערום ביראה שהוא בחי' יראה עילאה.
ראש וראשון וראשית ועטרה על ראשה היינו בחי' ח"ס דא"א ומה שעשה החכמה עטרה עשה ענווה עקב לשוליתי' פי' שוליתי' הוא מנעל112 ונעל וענווה הוא עקב למנעל, כי ענין ענווה היינו שהוא בטל בתכלי' וע"כ אינו תופס מקום אצלו אם זה אומר כן וזה אומר כן מפני שהוא עניו שהוא בטל בתכלית כמו שמצינו אפי' בצדיקים הגדולים שדוד המלך אמר אנכי תולעת ולא איש113 כמו שהתולעת הוא מרכיב115 בפה114 כך אמר116 אין כחו אלא בפה שכל השירות והתשבחות שלו הוא בפה ע"כ אמר אנכי תולעת ולא איש, אך דוד הי' מרכבה רק לבחי' מל'117, וכן אפי' במשה רבינו אנו מצינו שהי' עניו כמ"ש והאיש משה עניו מאד118, וזהו ערומים בדעת כאדה"ר מ"מ נמשכים אחריך כבהמה כמבואר בתני' שהכל כפתי' נגדו119 כמו שארז"ל פתי יאמין לכל דברים120 זה משה121 לכאורה הלא משה הי' רבן של כל הנביאים122, כל הנביאים נתנבאו בכה123 ומשה נתנבא בזה אספקלרי' המאירה124, ואיך נק' פתי, אלא מפני שלגבי א"ס עצמותו הכל כפתים נגדו, וזהו ערומים בדעת כאדה"ר ונמשכים אחריך כבהמה שהוא בטל בתכלית, כי האמת אפי' ענין לאשתאבא בגופא דמלכא זהו ג"כ בחי' רצון שרוצה בדבר מה וצ"ל שגם זה לא ירצה שאינו רוצה בשום דבר וזהו"ע נמשכים אחריך כבהמה שזהו"ע עניו, ועי"ז א"ל125 לבחי' ערום ביראה שהוא בחי' יראה עילאה.
טזועפ"ז יובן מה שארז"ל נטל הקב"ה שיחתן של אבות126, פי' שיחתן היינו תפלה כמ"ש ויצא יצחק לשוח בשדה127 וכן מפרש השוחה לשחות*128, ועשאן
יזתתקיג
מפתח לגאולתן של בנים פי' מפתח היינו מפתח לפתח, אמר הקב"ה אתה אמרת והי' ה' לי לאלקים פי' אלקים היינו כח הפועל בנפעל128 ואצלו הי' ה' בחי' אלקים כי הנה כתי' חלקי ה' אמרה נפשי129 כמו כי חלק ה' עמו130 היינו בכלל כן חלקי ה' אמרה נפשי היינו בפרט שכל א' יש לו שם ה'131, פי' שם ה' בקיצור, ו"ה היינו תורה ותפלה וה' ראשונה היא בחי' התבוננות ויו"ד עם הקוצש"י הוא בחי' עם קשה עורף132 הוא ביטול שלמעלה מן הטעו"ד, וכל א' יש לו בחי' זו, וכאשר מברר ומגיע לבחי' זו אז אצלו ה' בבחי' אלקים כן יעקב אמר והי' ה' לי לאלקים כמ"ש עם לבן גרתי133 פי' גרתי גימט' תרי"ג134 מצות שקיים137 כל תרי"ג135 מצות136 ע"כ הי' אצלו ה' בחי' אלקים כו'. וזהו מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו למי שמשים א"ע כשיריים138 כמו למשל שיריים ממאכל שהמאכל הולך אצלו בפנימי' והמותר נשאר כן מה שאפשר שיומשך בפנימי' נמשך בפנימי' והמותר נשאר, בבחי' מקיף, וע"י שמשים א"ע כשריים אז מגיע לבחי' מקיף, ומהו"ע המקיף ית' להלן.
מפתח לגאולתן של בנים פי' מפתח היינו מפתח לפתח, אמר הקב"ה אתה אמרת והי' ה' לי לאלקים פי' אלקים היינו כח הפועל בנפעל128 ואצלו הי' ה' בחי' אלקים כי הנה כתי' חלקי ה' אמרה נפשי129 כמו כי חלק ה' עמו130 היינו בכלל כן חלקי ה' אמרה נפשי היינו בפרט שכל א' יש לו שם ה'131, פי' שם ה' בקיצור, ו"ה היינו תורה ותפלה וה' ראשונה היא בחי' התבוננות ויו"ד עם הקוצש"י הוא בחי' עם קשה עורף132 הוא ביטול שלמעלה מן הטעו"ד, וכל א' יש לו בחי' זו, וכאשר מברר ומגיע לבחי' זו אז אצלו ה' בבחי' אלקים כן יעקב אמר והי' ה' לי לאלקים כמ"ש עם לבן גרתי133 פי' גרתי גימט' תרי"ג134 מצות שקיים137 כל תרי"ג135 מצות136 ע"כ הי' אצלו ה' בחי' אלקים כו'. וזהו מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו למי שמשים א"ע כשיריים138 כמו למשל שיריים ממאכל שהמאכל הולך אצלו בפנימי' והמותר נשאר כן מה שאפשר שיומשך בפנימי' נמשך בפנימי' והמותר נשאר, בבחי' מקיף, וע"י שמשים א"ע כשריים אז מגיע לבחי' מקיף, ומהו"ע המקיף ית' להלן.
יחוזהו אתה אמרת והי' ה' לי לאלקים חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה שנא' והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים אל הים הקדמוני139, פי' ירושלים היינו יראה שלם140 שלימות היראה141 וים הקדמוני היינו בחי' מקדם אשר לא נעשה142, פי' נעשה היינו בסדר השתלשלות ומקדם אשר לא נעשה למעלה מסדר השתלשלות, וביום ההוא יצאו מירושלים אל הים הקדמוני שירושלים ישפיע אל הים הקדמוני, והי' ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו פי' יוסיף היינו תוס' ברכה, ושנית ידו היינו עוד תוס' ברכה יותר, והי' ביום ההוא
יטתתקיד
יטפו ההרים עסיס היינו ברכה והמשכה, והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול כדי שיהי' ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו להר ה'143 הי' צריך לזה שופר גדול144, פי' אשור היינו תענוגים145 שיש תענוג ממאכל שערב לחיך, ויש תענוג של כבוד ותענוג מלבושים, וזהו האובדים בארץ אשור שזהו פועל טמטום המוח, כי האובדים בארץ אשור היינו טמטום המוח שא"א להתבונן כלל, והנדחים בארץ מצרים היינו טמטום הלב146 שהגם שמתבונן במוח מ"מ אינו נמשך בלב כמארז"ל חמרא דפרגוסא ומיא דיומסס קיפחא עשרת השבטים שהי' להם לקרוא148 החדש הזה לכם149 פי' שזה יהי' לכם וקראו החרש הי' לבם147 מפני שטמטמו אצלם את לבם, וזהו"ע טמטום הלב הגם שמתבונן במוח מ"מ אינו נמשך בלב. ובד"כ יש ג' שרי פרעה קנה ושט ורידין150, קנה ושט היינו תאוות אכילה ושתי' ורידין היינו רתיחת הדמים שבהבלי עוה"ז שזהו מיצר הגרון שמונע ומעכב שלא יומשך ממוח בלב. וכדי שיבואו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים להשתחוו151 בהר ה' שענין השתחוואה היינו בפישוט ידים ורגלים152 בבחי' ביטול צריך לזה שופר גדול ע"כ ביום ההוא יתקע בשופר גדול דוקא. וזהו שארז"ל הרואה שופר בחלום יצפה לישועה כמ"ש והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, כי ענין החלום הוא בעת השינה, ושינה הו"ע שופר תשובה החזרת הנפש, ורואה בחלום שופר זהו שופר בכופל א"כ זהו כמו שופר גדול ע"כ יצפה לישועה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול.
יטפו ההרים עסיס היינו ברכה והמשכה, והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול כדי שיהי' ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו להר ה'143 הי' צריך לזה שופר גדול144, פי' אשור היינו תענוגים145 שיש תענוג ממאכל שערב לחיך, ויש תענוג של כבוד ותענוג מלבושים, וזהו האובדים בארץ אשור שזהו פועל טמטום המוח, כי האובדים בארץ אשור היינו טמטום המוח שא"א להתבונן כלל, והנדחים בארץ מצרים היינו טמטום הלב146 שהגם שמתבונן במוח מ"מ אינו נמשך בלב כמארז"ל חמרא דפרגוסא ומיא דיומסס קיפחא עשרת השבטים שהי' להם לקרוא148 החדש הזה לכם149 פי' שזה יהי' לכם וקראו החרש הי' לבם147 מפני שטמטמו אצלם את לבם, וזהו"ע טמטום הלב הגם שמתבונן במוח מ"מ אינו נמשך בלב. ובד"כ יש ג' שרי פרעה קנה ושט ורידין150, קנה ושט היינו תאוות אכילה ושתי' ורידין היינו רתיחת הדמים שבהבלי עוה"ז שזהו מיצר הגרון שמונע ומעכב שלא יומשך ממוח בלב. וכדי שיבואו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים להשתחוו151 בהר ה' שענין השתחוואה היינו בפישוט ידים ורגלים152 בבחי' ביטול צריך לזה שופר גדול ע"כ ביום ההוא יתקע בשופר גדול דוקא. וזהו שארז"ל הרואה שופר בחלום יצפה לישועה כמ"ש והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, כי ענין החלום הוא בעת השינה, ושינה הו"ע שופר תשובה החזרת הנפש, ורואה בחלום שופר זהו שופר בכופל א"כ זהו כמו שופר גדול ע"כ יצפה לישועה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול.
כעפ"ז יובן מ"ש בילקוט שמאיל של יצחק לא יצא דבר לבטלה כי האפר של איל הוא יסוד של מזבח הפנימי כמ"ש שמן וקטורת ישמח לב153, כי על מזבח החיצון הקריבו פרים ואילים וכבשים היינו הקרבת חלב ודם חלב הו"ע תענוג ודם הו"ע רתיחת הדמים אבל על מזבח הפנימי' הי' הקטרת הקטורת שהו"ע בחד קטיר אתקטרנא בי' אחידא154 כו' והו"ע אפר של מזבח הפנימי' כו', והגידים של איל של יצחק
כאתתקטו
היינו עשרה כנורות של דו"ד155 כי דוד הי' מרכבה לבחי' מל' ושרש המל' הוא ברדל"א156 וע"י שהי' מרכבה הי' בונה בנין המל' בפרצוף שלם עי"ז הגיע לשרש בחי' רדל"א כו', עורו של איל הי' אזור מתניו של אלי' כמ"ש חגרה בעוז מתני', כאשר ידבק אזור עור במתניו כן ידבק אתכם אלי בניי158, וענין מתני' היינו ענין אמונה157, כי אלי' התקרבו159 אותם לאמונה מדוע אתם פוסחים על שתי הסעיפים אם ה' אלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו160, כי אפי' האדם כאשר עוסק במו"מ צריך לכוון161 כדי שירויח ויהי' ביכולתו ללמוד ולהתפלל אבל כאשר עוסק בגשמיות ושוכח על הרוחני' היינו ג"כ פוסח על שתי הסעיפים ואלי' קירב אותם לאמונה ע"כ האזור שלו הי' מעור של איל של יצחק, ובשרש נמשך מנה"י החדשים שנמשך ממ"ה החדש שהוא ממצחא דא"ק162, והנה שרש האזור הוא מרשימו כידוע שהרשימו היינו מלפני הצמצום ולא נגע בה הצמצום163 ומשם שורש הלבושים164 ע"כ אזור של אלי' הי' מרשימו כו', וקרנים של איל שמאלו שתקע בו בהר סיני כמ"ש נטע165 שמאלו ברא ארץ166 שמ"ת הי' בקרן שמאל וארז"ל וכי מאי איכפת להקב"ה אם ישחוט מן הצאוור או מן העורף אלא לא ניתנו המצות אלא כדי לצרף את הבריות167, פי' בריות היינו הגוף ונה"ב168 ועיקר המכוון של מ"ת הי' בשביל זה כדי לברר הגוף ונה"ב כו', וכ"ז הוא המשכה מלמעלמ"ט, אבל לע"ל יהי' בקרן של ימין שהוא גדול משמאל כי לע"ל יהי' מלמטלמ"ע שהמטה יתעלה במקום המעלה, כי במ"ת כתי' קול גדול ולא יסף169 שהי' השופר שופר קטן אבל הקול גדול וזהו המשכה פנימי' בחי' קול היינו המשכה170 פנימי' אבל לע"ל יהי' קרן של ימין שגם החיצוני' יאיר ויתגלה ע"כ יהי' שופר גדול כו'. ועפ"ז יובן מה שנאחז בטליתו
היינו עשרה כנורות של דו"ד155 כי דוד הי' מרכבה לבחי' מל' ושרש המל' הוא ברדל"א156 וע"י שהי' מרכבה הי' בונה בנין המל' בפרצוף שלם עי"ז הגיע לשרש בחי' רדל"א כו', עורו של איל הי' אזור מתניו של אלי' כמ"ש חגרה בעוז מתני', כאשר ידבק אזור עור במתניו כן ידבק אתכם אלי בניי158, וענין מתני' היינו ענין אמונה157, כי אלי' התקרבו159 אותם לאמונה מדוע אתם פוסחים על שתי הסעיפים אם ה' אלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו160, כי אפי' האדם כאשר עוסק במו"מ צריך לכוון161 כדי שירויח ויהי' ביכולתו ללמוד ולהתפלל אבל כאשר עוסק בגשמיות ושוכח על הרוחני' היינו ג"כ פוסח על שתי הסעיפים ואלי' קירב אותם לאמונה ע"כ האזור שלו הי' מעור של איל של יצחק, ובשרש נמשך מנה"י החדשים שנמשך ממ"ה החדש שהוא ממצחא דא"ק162, והנה שרש האזור הוא מרשימו כידוע שהרשימו היינו מלפני הצמצום ולא נגע בה הצמצום163 ומשם שורש הלבושים164 ע"כ אזור של אלי' הי' מרשימו כו', וקרנים של איל שמאלו שתקע בו בהר סיני כמ"ש נטע165 שמאלו ברא ארץ166 שמ"ת הי' בקרן שמאל וארז"ל וכי מאי איכפת להקב"ה אם ישחוט מן הצאוור או מן העורף אלא לא ניתנו המצות אלא כדי לצרף את הבריות167, פי' בריות היינו הגוף ונה"ב168 ועיקר המכוון של מ"ת הי' בשביל זה כדי לברר הגוף ונה"ב כו', וכ"ז הוא המשכה מלמעלמ"ט, אבל לע"ל יהי' בקרן של ימין שהוא גדול משמאל כי לע"ל יהי' מלמטלמ"ע שהמטה יתעלה במקום המעלה, כי במ"ת כתי' קול גדול ולא יסף169 שהי' השופר שופר קטן אבל הקול גדול וזהו המשכה פנימי' בחי' קול היינו המשכה170 פנימי' אבל לע"ל יהי' קרן של ימין שגם החיצוני' יאיר ויתגלה ע"כ יהי' שופר גדול כו'. ועפ"ז יובן מה שנאחז בטליתו
כבתתקטז
של א"א, כי ענין עקידה היינו שעקד ע"ג המזבח שעקד את יצחק הידים והרגלים עם הראש171 הכל ביחד כמו שעוקד הבהמה והוא הי' בחי' אדם א"כ זהו אדם ובהמה תושיע ה'.
של א"א, כי ענין עקידה היינו שעקד ע"ג המזבח שעקד את יצחק הידים והרגלים עם הראש171 הכל ביחד כמו שעוקד הבהמה והוא הי' בחי' אדם א"כ זהו אדם ובהמה תושיע ה'.
כגועפי"ז יובן מה שנחשב לאברהם לנסיון172 ולא ליצחק ופי' המפרשים173 מפני כי יצחק הי' המס"נ רק לפי שעה אבל באברהם שהוא הי' אצלו בן יחיד174 למאה שנים175 זהו נסיון גדול יותר שגם אח"כ זהו נסיון וזהו נסיון עשירי176 כנגד עשר כחות הנפש177 וכדכתיב עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה178, מי העיר ממזרח צדק179 שהגיע לבחי' יר"ע כו'. ועי"ז האיל פשט את ידו ורגלו לטליתו של אברהם כי הנה מקיפים ופנימי' הגם שנמשך ע"י המשכת הקו180 אך באמת בשרש מגיע בלפני הקו כי הנה כתי' נשמה שנתת בי טהורה היא181 אתה בראת אתה יצרת ואתה נפחת182, בראת יצרת נפחת כנגד ג' עולמות בי"ע183 וטהורה היא היינו מרשימו184 שלפני הצמצום שלא נגע בו הצמצום, מ"מ הגם שלא נגע בה הצמצום מ"מ זהו בעצם העלם כי רשימו הוא אותיות185 וכמו עד"מ באותיות אנו רואים שהם מגלים השכל מ"מ הם בעצם הוא העלם כך רשימו הגם שמגלה אור שלפני הצמצום מ"מ זהו רק העלם, אבל במקיף שמעיגול הגדול שלפני הצמצום שם אינו שייך העלם
כדתתקיז
וגילוי, וזהו הי' טליתו של א"א בחי' מקיף ששם אינו שייך העלם וגילוי וע"י העקידה עי"ז פשט האיל ידיו ורגליו בטליתו של א"א כו' כי אברהם הגביה את האיל ועשה מאיתו כל הדברים האלו שלא יהי' שום דבר לבטלה כו'. וזהו"ע החזרת הנפש למקורו ושרשו, שע"י שמחזיר את הנפש למקורו והרוח תשוב לאלקים אשר ניתנו, עי"ז ונתתי רוחי בכם וחייתם, בחי' רוח אלקי' מרחפת ע"פ המים186, שהי' בתחלת הבריאה, כמארז"ל הקב"ה עושה להם כנפים187 ושטים ע"פ המים והו"ע מקיף זה כו'.
וגילוי, וזהו הי' טליתו של א"א בחי' מקיף ששם אינו שייך העלם וגילוי וע"י העקידה עי"ז פשט האיל ידיו ורגליו בטליתו של א"א כו' כי אברהם הגביה את האיל ועשה מאיתו כל הדברים האלו שלא יהי' שום דבר לבטלה כו'. וזהו"ע החזרת הנפש למקורו ושרשו, שע"י שמחזיר את הנפש למקורו והרוח תשוב לאלקים אשר ניתנו, עי"ז ונתתי רוחי בכם וחייתם, בחי' רוח אלקי' מרחפת ע"פ המים186, שהי' בתחלת הבריאה, כמארז"ל הקב"ה עושה להם כנפים187 ושטים ע"פ המים והו"ע מקיף זה כו'.
כהוזהו שובה ישראל עד ה' אלקיך פי' אם פגם ע"י חטא ועון בודאי צריך שיהי' בבחי' תשובה ע"ד שה' יהי' אלקיך, ואם אפי' לא פגם צריך ג"כ תשובה היינו החזרת הנפש למקורו ושרשו צריך ג"כ שיהי' ה' בחי' אלקיך ממילא יומשך שם ה' מבחי' גבוה יותר. וזהו אתה אמרת והי' ה' לי לאלקים חייך כל טובות ונחמות יהי' בלשון הזה, והי' ביום ההוא יצאו מים חיים לשון והי' היינו שהו"ה קודם לי"ה188 כי שם הו'189 י"ה קודם לו"ה וכאן ו"ה קודם לי"ה, פי' וא"ו היינו ששה מדות ששת ימים עשה190 וה' הוא בחי' בהבראם בה' בראם191, כי לע"ל יהי' ו"ה קודם לי"ה192. וזהו שובה ישראל עד ה' אלקיך ששיעור תשובה היינו עד שה' יהי' בחי' אלקיך, אם פגם ע"י חטא ועון צריך תשובה בודאי צ"ל עד שה' יהי' בחי' אלקיך, ואם אפי' לא פגם מ"מ צריך תשובה היינו החזרה למקורו ושרשו צריך ג"כ עד שה' יהי' בחי' אלקיך ממילא יומשך משם ה' גבוה יותר, וזהו שובה ישראל עד ה' אלקיך כו'