Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·5640 Part 2·Maamarim·I Am My Beloved and My Beloved Is Mineתורת שמואל·תר"ם ח"ב·מאמרים·[אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי

א[אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
פ' תבא
טז) והנה אני לדודי ודודי לי343, ר"ת אלול344, ולכן מסיים הרועה בשושנים שהם יגמה"ר, וכמו השושנה שיש לה תליסר עלין דסחרין לשושנה, אוף כנס"י כו' תליסר מכילין דרחמי כמ"ש בזהר345, ולפ"ז צ"ל הלא בפסוק דודי לי ואני לו346 כתיב ג"כ הרועה בשושנים ששם לכאו' אינו שייך יגמה"ר, שהרי פסוק זה מדבר ביצ"מ ובמ"ת ומהו"ע יגמה"ר לשם. והנה מצינו עוד בשה"ש שא'
בתקכא
אני לדודי ועלי תשוקתו347, שענין פסוק זה מורה שתשוקתו ית' עלינו כבי' גדולה יותר מכמו תשוקת ישראל אליו ית' ח"ו, שזהו אינו מובן כלל, ולאיזה צורך תשוקתו ית' עלינו, וכמו שהקשו המפרשים בענין העבודה דכתי' ועבדתם כו' ולעבדו בכל לבבכם348 הלא הוא ית' שלימותא דכולהו349 כו', אך הענין הוא כמארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו ית'351 דירה בתחתונים350, ומפני מה נתאוה352 זה א"י353 ואינו מושג לנו כו', אך זה ידוע לנו שנתאוה כו', ועד"ז מצינו בדרז"ל במד"ר ע"פ שוקיו עמודי שש זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו354, שג"כ מדוע נשתוקק זה אינו ידוע לנו, רק זאת ידוע לנו שנשתוקק כו', ושרש הענין יובן ע"פ משרז"ל בתנא דבי אליהו שני דברים קדמו לעולם355 תורה וישראל, וא"י איזה356
גתקכב
מהם קדם אומר אני ישראל357 קדמו, וכן מובן ממה שאומר358 (היינו בתורה שקדמה לעולם359 ) צו את בנ"י דבר אל בנ"י360 הוי ישראל קדמו, והיינו כי בחר בנו לעבדו וליראה אותו שזהו ע"י קיום מצותיו הנא' בתורה, וגם לימוד התורה עצמה הוא מכלל הרמ"ח מצות361 עשה362 כו', ונמצא כי התומ"צ הם הפרטים שעי"ז מתגלה שאנו עובדים אותו, והעובד קדם במח', ובשביל זה נבה"ע, והגם שנת"ל בפי' אנכי עשיתי ארץ כו' שכ"ז הוא בשביל בראתי בגימ' תרי"ג כו' צ"ל שע"י קיום התרי"ג מצות מתברר עבודתינו כנ"ל, והעיקר הוא כפשוטו של מקרא ואדם עליה בראתי שכל מכוון הארץ הוא בשביל האדם וכמ"ש כי זה כל האדם, ואתם קרוים אדם363 כו' והיינו ע"י עבודתו364 שהוא בבחי' זה כו', ע"י בחי' קיום המצות כו', ושרש ענין מעלת האדם הוא שבו וע"י נמשך המשכת אלקותו בעוה"ז השפל והגשמי שז"ע דירה בתחתונים והיינו כמו שהי' קודם הבריאה וביתר שאת, דהנה ידוע שרש ענין הצמצום הוא כשעלה ברצונו הפשוט להטיב לברואיו365 דזה א"א כ"א ע"י שצמצם וסילק אורו הגדול כבי' על הצד367 כמ"ש בע"ח ובס' מב"ש366, ונשאר חלל ומק"פ368 שלא נשאר369 רק רשימה לבד, וע' מזה בד"ה מצה זו בענין <26>
דּ אז ישיר370, ונמשך המשכת הק"ו, והוא מסיים באצי'371, ובוקע הפרסא372 שבין אצי' לבי"ע להיות נמשך הארת הק"ו ע"י העבודה
התקכג
בתומ"צ, שהעיקר הוא להוסיף אורות באצי'373, וממילא נמשך הארת האצי' ע"י הבקיעה הנ"ל בבי"ע כו' כמ"ש במ"א בענין לאתקנא רזא דשמא קדישא374 כו', בהגהות לד"ה משה ידבר375.
וולהבין זה צ"ל מה"ע הוספת אורות באצי', הלא אצי' הוא אלקות376 והע"ס ביאר בעבודת הקדש באריכות איך שהוא אינון ואינון הוא377 כו' ומהו ע"י*378 תוס' אורות באצי' כו', וגם צ"ל ענין בחי' הק"ו שמאיר באצי' לבד ולא בבי"ע כו'. אך הענין הוא דהנה מה שאצי' הוא אלקות היינו שאינו כמו נבראי' דבי"ע ואפי' ע"ס דבי"ע כ"א שהם אלקות (בל"א געטליך) אבל לא אלקה378 (בל"א גאט) ולכן בכדי להיות התהוות יש מאין זהו ע"י שבחי' איהו דוקא אוא"ס מתייחד עם גרמוהי, איך שנפרש גרמוהי הן על כלים או ז"ת, הרי אין ביכולת בחי' גרמוהי עצמם להוות יש מאין א"ל379 ע"י יחוד בחי' איהו עם גרמוהי כו', והיינו דעם היות אצי' הוא אלקות עכ"ז זהו מה שנאצל מאתו ית' ע"פ הצמצום ומק"פ כנ"ל, ולכן ע"י המצות ממשיכים תוס' אורות באצי' והיינו שממשיכים מבחי' אוא"ס שלמעלה מאצי' באצי' כו', וממילא נמשך גם בבי"ע ע"י שבוקע הפרסא מחמת ריבוי האור שמתוסף באצי' כו'.
זושרש ענין המשכת אוא"ס מלמעלה מהאצי' ע"י עשיית המצות, הנה מלבד מה שע"י קיום המצות נמשך מבחי' אוא"ס בעל הרצון כנ"ל בענין נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני כו', הוא מצד הלבושי' דמעהמ"צ שנתלבשו בדברים גשמיים דוקא ציצית בצמר הגשמי ושופר מקרן איל380 הגשמי וד"מ שבלולב מצמחי' הגשמיים שמקבלים חיותם מנוגה כו', שהוא מה שנפל בשה"כ, ועולים מנוגה להיות כלי לבחי' רצה"ע שבו מלובש אור בעהר"צ כו', ולהיות כן מזדככת מחומרתה וגסותה הגשמי להיות כלי לאור בחי' בעהר"צ שנמשך נעשה לו ית'
חתקכד
בחי' בעהר"צ דירה בתחתונים, אלא שמפני שעדיין העולם אינו מבורר לכן אינו נראה ונגלה לעינינו הגשמיים בחי' אור וחיות המצוה, ואלמלא ניתנה רשות לעין לראות381 בחי' הרוחניות שיש בדבר הגשמי בעת עשיית המצוה הי' נראה ונגלה לעין כל בחי' אוא"ס בעהר"צ, ע"ד מ"ש בסש"ב בענין חיות העולם382, וזהו אשר יתגלה לע"ל דכתי' כי עין בעין יראו383, וכתי' חשף ה' את זרוע קדשו384, פי' חשף שיעביר ההסתר דכעת שאינו נראה ונגלה מטעם הנ"ל ויתגלה בחי' זרוע קדשו שהוא עד"מ היד בשעה שנותנת צדקה ומעשה הצדקה הגשמי, או לולב ואתרוג הגשמי יתגלה ויתראה לעיני כל בחי' פרט הרצון ממעשה המצוה שבו מלובש אוא"ס בעהר"צ הוא בחי' אוא"ס עצומ"ה בלתי שום הסתר כלל, וכמ"ש ולא יכנף שיהי' בלתי כנף המעלים ומכסה כו', והיו עיניך רואות385, כמשל אדם הרואה את חבירו עין בעין כך כבי' יתגלה ויתראה <27>
טּ אוא"ס שלמעלה מהאצי' בלבוש מעשה המצוה מזוככת מגשמיותה, וע"ד משנ"ת במ"א בד"ה אלה תולדות נח386 בענין עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי'387 כו' שחיות האדם עד"מ הוא מגשם הבע"ח וגשם הצומח דוקא, ושרשם מבחי' סוכ"ע, ולע"ל יהי' קבלת החיות מבחי' רוחני' הסוכ"ע שהחיה הבע"ח והצומח כו', ועד"ז גשם המצוה שיזדכך לע"ל יהי' בערך בחי' סוכ"ע המחיה הדבר ההוא כמו האתרוג וכדומה כו', ונמצא מובן אשר בכלי זכה כזו יוכל להיות גילוי אוא"ס בחי' בעהר"צ כו'. וז"ע אשר נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתוני', פי' שאם היות שגם עכשיו יש בחי' הרצ"ע ובחי' בעהר"צ388 במעהמ"צ מ"מ זהו בהעלם שאינו נראה כו' שמפני הגסות א"א להיות התגלות לעינינו כו' אבל נתאוה שיהי' לו דירה הכוונה שיתגלה ויתראה דירתו כו', וא"כ פי' עלה ברצונו להטיב כו' היינו שיומשך גילוי אלקותו כמו קודם הצמצום רק שא"א להיות מציאת האדם ומציאות תחתוני' כ"א ע"י הצמצום, ושוב בעבודת האדם יומשך גילוי אלקותו כמו קודם הצמצום כו', ויתחדש עי"ז שהאדם המוגבל יתעלה לראות עין בעין אוא"ס בעהר"צ הבלתי מוגבל כו', וזהו דודי לי ואני לו שקאי על יצ"מ ומ"ת שנתגלה בחי' דודי לי תחלה ועי"ז ואני לו, וכמ"ש נפשי יצאה בדברו389, וכן אח"כ קיום התומ"צ ואשר390 בחר בנו להיות לו לעם סגולה שז"ע ואני לו זהו ע"י דודי לי שמתחלה נמשך מלמעלמ"ט להיות בחי' דודי לי שירד ה' על ה"ס וגילה אלקותו ית' וקדשנו במצותיו באמרו אנכי ולא יהי' לך391 כו'.
יתקכה
קיצור. בב"פ392 אני לדודי נא' הרועה בשושנים, ופעם ג' מסיים ועלי תשוקתו, נתאוה להיות לו דירה בתחתונים כו', וז"ע מעלת האדם כו', להוסיף אורות באצי' ע"י מעהמ"צ, ולברר הגשמיות ע"ד393 חיותה הרוחני' שיאיר בה בגילוי אוא"ס בעהר"צ כמו קודם הצמצום כו', וזהו דודי לי.
יאיז) אך הנה כ"ז הוא כשאכשיר דרי394 בקיום התומ"צ כדבעי לאיש הישראלי, וכן בעבודה שבלב כמ"ש ולעבדו בכל לבבכם הן בקיום המצות עד"מ בתפילין לשעבד הלב והמוח395, והן כמארז"ל עבודה שבלב זו תפלה396 כו', בכל הפרטים כו', אבל אם חטא והעביר את הדרך בחי' דרך ה' לעשות צדקה ומשפט397, ופגם בהעדר עשיית מ"ע, וכ"ש בעשותו אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם398 כו', וגם מי שלא חטא בפו"מ כ"א הרהורי עבירה לבד הרי ארז"ל הרהורי עבירה קשה מעבירה399 לפי שהמחשבה היא כח היותר דק, ולכן מתקלקל יותר כמו הבגד משי דק שמתקלקל יותר ע"י הכתמים שנעשו בו מהר יותר מבגד פשתן או קנבוס כו', וגם שהמח' היא לבוש הרצון השולט על כל כחות הנפש, וגם אין לו הגבלה שכ"ז שלא קיים תאוותו במעשה אינו מרוה צמאונו הקשה וה"ה מלא מחשבות רעות אשר מכ"ז הרהורי עבירה קשים יותר מעבירה עצמה כו', ואי לזאת הנכשל באחת מאלה לא די שלא פעל ע"י עשיותיו במעהמ"צ כנ"ל להוסיף אורות באצי' <28>
יבּ לאתקנא רזא דשמא קדישא כ"א הוריד המשכת הקדושה למקום הטינופת אשת הזימה כו', והוסיף חיות בסט"א כו', לכן כמו החולה בא' מאבריו שלא יעלה ארוכה ע"י אכו"ש לבד כ"א נצרך הוא לתרופות מיוחדות לרפאות מקום שנחלה, כך מי שפגם במ"ע מרמ"ח מצות שהם כנגד רמ"ח אבריו ש"א401, או בל"ת שהם כנגד403 שס"ה400 גידיו402 ה"ה חולה בפרט זה וצריך לרפואה דוקא, ואינו מספיק לו תומ"צ שילמוד אח"כ ויעשה מצותיו שזהו כמו אכו"ש, כמ"ש לכו לחמו בלחמי404 כו', וכתי' הוי כל צמא לכו למים405, כמו החולה שאינו מתרפא ע"י אכו"ש כ"א מוכרח לקבל רפואה, וכך ברוחני' צריך הוא רפואה,
יגתקכו
וזהו שארז"ל גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם406, שע"י התשובה מתרפא מחולי שלו כו', ושרש ענין התשובה הוא החרטה ועקירת הרצון מדבר שנכשל בו, ושיהי' סור מרע תמיד, ולגדור גדרים שלא ישוב לכסלה, ואז בחי' עשיית הטוב שיעשה יהי' ביסוד מוסד להברותו ולחזקו כמו החולה כשמתרפא מחולאתו שחלה ע"י התרופות שעושים לו, אז כשמתחיל לאכול מתחזק עוד יותר כו', וכך כאשר שב ורפא לו, אז ע"י עשיית הטוב שעושה מתחזק הרבה לדבקה בו ית' כו'.
ידוביאור הענין, דהנה שרש ענין תרי"ג מצות הוא כמו תרי"ג חבלים דקים אשר נתחברו ונכרכו יחד להיות לחבל א', כך יעקב חבל נחלתו, וכמ"ש בסש"ב407 משל הנ"ל שהיא חבל הנכרכה מתרי"ג נימין דקין, וכאשר עובר האדם408 על מ"ע או מל"ת נפסק חבל דק עד409 אשר ע"י ריבוי העבירות נכרתה נפשו לגמרי כו', ומ"מ ע"י התשובה מתקשרת נפשו בקשר אמיץ וחזק שהוא כמשל החבל שנפסקה וקושרין אותה הנה במקום הקשירה שם החבל עב יותר ע"י שהיא כפולה שם ד' פעמים410 וממילא ה"ה חזקה יותר במקום הקשירה כו', וכך עד"מ זה יובן בבחי' יעקב חבל נחלתו שכאשר נפסקו איזהו חבלים דקים שבחבל, או גם אם נכרתה לגמרי ואין לך דבר שעומד בפני התשובה411 שאם תשו"ת אינו מועיל יועיל לו בחי' תשו' עילאה, ומ"ש רז"ל ששמע חוץ מאחר412 כו' כבר פירשו בזה שתשו"ת לא הי' מועיל לו, אבל תשו' עילאה הי' מועיל גם לו כו', ואי לזאת דעת לנבון נקל איך שכאשר מקשר א"ע לאלקות ע"י בחי' תשו' מעומקא דלבא נעשה ההתקשרות יותר עב ויותר חזק כנ"ל במשל החבל כו', וכמו החולה שלאחר שנתרפא ע"י תרופות תעלה ארוכה מתחזק בבריאותו יותר ויותר כו', כך הבע"ת כששב ורפא לו413 הרי הוא קשור עוד יותר כו'.
טוקיצור. כשפגם באיזה דבר מתרי"ג מצות, ואפי' בהרהורי עבירה, ה"ה מוריד שפע הקדושה למקום כו', וגדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, ועי"ז מתחזק עוד יותר, כמשל החבל שבמקום שקושרין אותה חזק יותר כו'.
טז<29>
יזּיח) אך איך יבא לידי תשובה מעומקא דלבא, הנה זהו ע"י שיתבונן ויעורר ר"ר על נפשו וניצוץ האלקי אשר בקרבו, איך שהוא חלק אלק' ממעל414, ועד
יחתקכז
ירידתו בגוף ונה"ב עמד באהוי"ר415 והתקשרות עצומה בשרשו ומקורו באוא"ס חיי החיים416, וירד עשר מעלות אחורנית417 לבוא להתלבש בגוף שפל ונבזה שלא בערך ממש, וכמשנת"ל שהירידה היא צורך עלי' שע"י ירידתו הלזו יתעלה בעילוי אחר עילוי לדבקה בו אוא"ס בחי' איהו וחיוהי כו', והנה צלל במים אדירים והעלה בידו חרס418 שלא די שלא תיקן כלום אלא שפגם נפשו עד שכולה מליאה פצעים ומכף רגל ועד ראש אין בה מתום419 מחמת הפגמי' והמחשבות זרות ורעות שנדבקו והלבישו אותה עד שנדחית ממחיצתה ר"ל, ולכן גדלה הרחמנות עליה עד אין שיעור, ואי לזאת יתמרמר לבו420 בקרבו ויעורר ר"ר על נפשו האלקי' עד שיצעק מתוך פנימיות נקודת לבבו לה' אחד וישוב וירחמהו ויכבוש עוונותיו421 וימחול ויסלח לו כו', וז"ע תקיעת שופר שהתקיעה היא צעקה פנימיות בקול פשוט, שברים תרועה ז"ע גנוחי גניח ילולי יליל422 כמשל החולה שגונח, וכשמרגיש כאביו צועק שנית בקול פשוט כו', וזהו אני לדודי ודודי לי פי' שע"י שאני לדודי בבחי' תשו' מעומקא דלבא עי"ז ודודי לי בבחי' החזרת פנים בפנים, דהנה עד"מ שני בנ"א הגם שעומדי' מקרוב רק שהם בבחי' אחור באחור ה"ה רחוקי' זמ"ז, אבל כשמתרצים זל"ז אז כ"א מסביר פניו לחבירו כו', ועד"ז יובן בעבודת ה' שכאשר פנו אלי עורף423 ולא פנים זה"ע אחור באחור, וכמ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני מהם424 כו', אבל ע"י התשובה נמשך החזרת פב"פ כו', וז"ע ודודי לי כו', ובשני פסוקי' אלו425 נא' הרועה בשושנים, וכמארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים כו', דהנה במשה כשהזכיר שם אל שהוא מדה ראשונה מיגמה"ר426 כמ"ש אל נא רפא נא לה, השיב לו הקב"ה ק"ו ואביה ירוק ירק בפניה428 כו', וכמש"פ הרה"מ נ"ע427, כי י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הם כנגד יגמה"ר, ולכן כשהזכיר תיקון הראשון מיגת"ד429 נמשך ק"ו, וכמ"כ
יטתקכח
בהיפך על ידי יג"מ שהתו' נדרשת בהן נמשך י"ג ת"ד, ולכן אמרו א"ת שושנים י"ג ת"ד אלא ששונים יג"מ שהתורה נדרשת בהם כי ענינם א' הוא, ולכן בפסוק דודי לי שקאי על יצ"מ שהי' הכנה למ"ת, ועל מ"ת עצמה נא' הרועה בשושנים שהוא בחי' יג"מ שהתו' נדרשת שעי"ז נמשך יגמה"ר, ובפסוק אני לדודי שקאי על התשובה נא' הרועה בשושנים שהוא בחי' יגמה"ר כו', רק שפסוק דודי לי זהו כשההמשכה שהיא מלמעלמ"ט כמו ביצ"מ ומ"ת שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה431, ובנון יום ירד ה' על ה"ס ונתן לנו התורה430 שזהו מלמעלמ"ט לכן נא' דודי לי תחלה ועי"ז אני לו, אך פסוק אני לדודי קאי על התשובה שהיא מלמטלמ"ע נא' אני לדודי תחלה ועי"ז דודי לי כו', ועכ"ז נמשך גם ע"ז סיוע מלמעלה וזהו שאני לדודי ודודי לי ר"ת אלול וס"ת ד' יודין שהם <30>
כּ ארבעים נגד ארבעים יום שמר"ח אלול עד יוהכ"פ שהוא זמן432 התשובה שאז נמשך הכח מלמעלה בחי' אתעדל"ע שמעורר אתעדל"ת433 והיינו הכח שיוכל לבוא לבחי' תשובה כו'.
כאקיצור. לבוא לידי תשובה זהו ע"י התבוננות ירידתו וריחוקו מה' אחד, ועי"ז אני לדודי ואז ודודי לי החזרת פב"פ, ובשניהם נא' הרועה בשושנים כי יג"מ שהתו' נדרשת בהם מכוון כנגד יגמה"ר, וכמ"ש הרה"מ בפי' אל נא רפא כו' שנמשך ק"ו כו'.