Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
פ' ראה
ח) ועפ"ז177 יובן דרז"ל במד"ר ראה, נרי בידך ונרך בידי178, אם שמרתם ד"ת הריני משמר אתכם, והענין דהנה ארז"ל במשנה דאבות יפה שעה א'179 בתשו' ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, אשר לכאו' אינו מובן הלא עוה"ב הוא הג"ע הוא תשלום שכר על עשיית התומ"צ וא"כ האיך העבודה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז יפה מכל חיי העוה"ב, וגם אומרו מכל חיי העוה"ב באפשר לפרש שכולל גם עולם התחיה ג"כ, הגם שבסתם דרז"ל במשנה ברוב המקומות כוונתם באמרם עוה"ב הוא ג"ע כמו כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב180 הכוונה על ג"ע שהרי מביא הפסוק לעולם ירשו ארץ181 שמפרשים זה על ג"ע התחתון, ונודע הפלוגתא שיש בזה מגדולי הראשונים הרמב"ם והרמב"ן ז"ל182, אמנם אומרם מכל חיי העוה"ב לכאו' י"ל שכולל גם עולם התחיה, שזהו כל חיי היינו חיי הנפש בג"ע
פ' ראה
ח) ועפ"ז177 יובן דרז"ל במד"ר ראה, נרי בידך ונרך בידי178, אם שמרתם ד"ת הריני משמר אתכם, והענין דהנה ארז"ל במשנה דאבות יפה שעה א'179 בתשו' ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, אשר לכאו' אינו מובן הלא עוה"ב הוא הג"ע הוא תשלום שכר על עשיית התומ"צ וא"כ האיך העבודה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז יפה מכל חיי העוה"ב, וגם אומרו מכל חיי העוה"ב באפשר לפרש שכולל גם עולם התחיה ג"כ, הגם שבסתם דרז"ל במשנה ברוב המקומות כוונתם באמרם עוה"ב הוא ג"ע כמו כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב180 הכוונה על ג"ע שהרי מביא הפסוק לעולם ירשו ארץ181 שמפרשים זה על ג"ע התחתון, ונודע הפלוגתא שיש בזה מגדולי הראשונים הרמב"ם והרמב"ן ז"ל182, אמנם אומרם מכל חיי העוה"ב לכאו' י"ל שכולל גם עולם התחיה, שזהו כל חיי היינו חיי הנפש בג"ע
בתק
בלתי גוף, וחיי עולם התחי' שתשוב הנפש להחיות הגוף ונחי' חיי רוחני' בגוף דוקא, וכמשנ"ת מזה באריכות בד"ה אלה תולדות נח בסופו183 ע"ש, ולפ"ז לכאו' יפלא מאד היתכן שהקב"ה יקפח שכר ברי'184, ואיך עשיית המצוה יפה יותר מקיבול שכרה, והלא לא מצינו יותר גדול מעולם התחי' כו'. ויובן זה בהקדם שרש ענין ירידת הנשמה בגוף שלכאו' הוא ירידה גדולה ועצומה מאד שאין כמוה שהרי הנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו185, ועמידתה לפניו ז"ע האוי"ר שהי' לה, ע"ד המלאכי' שנק' עומדים כמ"ש שרפים עומדים186, ויעמידם לעד לעולם187 שא' בסיפור הילולם כו', וא"כ למה היתה כזאת מלפניו ית' שתרד הנפש כ"כ פלאים למטה מטה להתלבש בגוף ונה"ב גשמי שנק' בשם יצה"ר גם כשכבר פעל בו הביטול כנ"ל188 משום אל תאמין בעצמך189, אלא ע"כ בהכרח לומר שיש איזהו יתרון בירידתה זו, וצ"ל מהו, והענין הוא כמ"ש במ"א באריכות שעיקר מכוון בברה"ע, הוא בשביל התומ"צ וכמ"ש בראשית ברא וארז"ל בשביל ישראל שנק' ראשית ובשביל התורה190 שנק' ראשית, וכן דרז"ל ע"פ עשרה עשרה הכף191 שעשה"ד הם כנגד עש"מ192, תנאי התנה הקב"ה193 עם מע"ב אם יקיימו ישראל כו', וכן ע"פ אלה תולדות השמים והארץ194, אלה בזכות מי נבראו ובזכות כו' בזכות אלה שמות בנ"י195 כו' ואלה בזכות כו' בזכות אלה העדות196 כו', וכתי' אנכי עשיתי ארץ197 ואדם עליה בראתי, שנשפל <11>
בלתי גוף, וחיי עולם התחי' שתשוב הנפש להחיות הגוף ונחי' חיי רוחני' בגוף דוקא, וכמשנ"ת מזה באריכות בד"ה אלה תולדות נח בסופו183 ע"ש, ולפ"ז לכאו' יפלא מאד היתכן שהקב"ה יקפח שכר ברי'184, ואיך עשיית המצוה יפה יותר מקיבול שכרה, והלא לא מצינו יותר גדול מעולם התחי' כו'. ויובן זה בהקדם שרש ענין ירידת הנשמה בגוף שלכאו' הוא ירידה גדולה ועצומה מאד שאין כמוה שהרי הנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו185, ועמידתה לפניו ז"ע האוי"ר שהי' לה, ע"ד המלאכי' שנק' עומדים כמ"ש שרפים עומדים186, ויעמידם לעד לעולם187 שא' בסיפור הילולם כו', וא"כ למה היתה כזאת מלפניו ית' שתרד הנפש כ"כ פלאים למטה מטה להתלבש בגוף ונה"ב גשמי שנק' בשם יצה"ר גם כשכבר פעל בו הביטול כנ"ל188 משום אל תאמין בעצמך189, אלא ע"כ בהכרח לומר שיש איזהו יתרון בירידתה זו, וצ"ל מהו, והענין הוא כמ"ש במ"א באריכות שעיקר מכוון בברה"ע, הוא בשביל התומ"צ וכמ"ש בראשית ברא וארז"ל בשביל ישראל שנק' ראשית ובשביל התורה190 שנק' ראשית, וכן דרז"ל ע"פ עשרה עשרה הכף191 שעשה"ד הם כנגד עש"מ192, תנאי התנה הקב"ה193 עם מע"ב אם יקיימו ישראל כו', וכן ע"פ אלה תולדות השמים והארץ194, אלה בזכות מי נבראו ובזכות כו' בזכות אלה שמות בנ"י195 כו' ואלה בזכות כו' בזכות אלה העדות196 כו', וכתי' אנכי עשיתי ארץ197 ואדם עליה בראתי, שנשפל <11>
גּ מבחי' אנכי מי שאנכי198 לעשות ארץ הלזו הגשמי' בשביל מציאות האדם שבראתי עליה שהוא מובחר הנבראים בארץ הלזו, ובראת"י בגימ' תרי"ג199 שמכוון בריאת האדם הוא בשביל
דתקא
קיום תרי"ג200 מצות וכמ"ש סוף דבר כו' כי זה כל האדם201 כו', והנה כל תרי"ג מצות הם מופלאי' מהשכל, כי הגם שיש הרבה מצות שמובן טעמם, זהו שענין עשייתם אינה בדרך חוקה, אבל למה יחפוץ הקב"ה בהם זה הוא למעלה משכל המושג, וגם אפי' לפ"ד רז"ל שאמרו אלמלא לא ניתנה תורה202 למדנו צניעות כו' הנה ג"ז פלאי הוא למה טבע הקב"ה טבע ההיא בנברא ההוא שנוכל ללמוד ממנו, אלא שזהו כמארז"ל וכי מאי איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר, אלא לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות203, ונת' במ"א באריכות שענין תיבת בריות א"א לפרש כ"א על הנה"ב לבד דוקא כו' ע' בד"ה וככה תאכלו204 באריכות, ובשביל זה הוא ג"כ ירידת הנשמה בגוף ג"כ שע"י ירידה זו היא מתעלית בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות כו', כי הנה"ב גדלה ורב כוחה להעלות במעלות את נה"א להיות רוח האדם שעולה גם מצ"ע עולה עוד למעלה מעלה כו'.
קיום תרי"ג200 מצות וכמ"ש סוף דבר כו' כי זה כל האדם201 כו', והנה כל תרי"ג מצות הם מופלאי' מהשכל, כי הגם שיש הרבה מצות שמובן טעמם, זהו שענין עשייתם אינה בדרך חוקה, אבל למה יחפוץ הקב"ה בהם זה הוא למעלה משכל המושג, וגם אפי' לפ"ד רז"ל שאמרו אלמלא לא ניתנה תורה202 למדנו צניעות כו' הנה ג"ז פלאי הוא למה טבע הקב"ה טבע ההיא בנברא ההוא שנוכל ללמוד ממנו, אלא שזהו כמארז"ל וכי מאי איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר, אלא לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות203, ונת' במ"א באריכות שענין תיבת בריות א"א לפרש כ"א על הנה"ב לבד דוקא כו' ע' בד"ה וככה תאכלו204 באריכות, ובשביל זה הוא ג"כ ירידת הנשמה בגוף ג"כ שע"י ירידה זו היא מתעלית בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות כו', כי הנה"ב גדלה ורב כוחה להעלות במעלות את נה"א להיות רוח האדם שעולה גם מצ"ע עולה עוד למעלה מעלה כו'.
הקיצור. נרי בידך ונרך בידי, יפה שעה א', ולכאו' אינו מובן, ויובן בהקדם ענין ירידת הנשמה בגוף שהוא בשביל קיום המצות שע"י יתברר נה"ב וע"י רוח האדם עולה כו'.
וט) וביאור הענין הוא דהנה א"א נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת205, ולכאו' אינו מובן מה"ע טהורה היא קודם בראת, שקודם שנבראת אינו שייך לכאו' ענין קריאת שם כלל, אך הענין דהנה כל הנשמות אפי' נשמות הגבוהות כמו בני עלי'206 ג"כ היו אומרים כנוסח הזה שתקנו אנשי כנה"ג207, ושהי' מסור בידם איש מפי איש208 שכל דבריהם דברי קבלה, ונמצא שנשמות דאצי' ג"כ אמרו כן, והיינו שעם היות הם נשמות דאצי' בבחי' זרע אדם כמ"ש בת"א בד"ה ואלה המשפטים עכ"ז בכדי שיחיו גוף הגשמי שלמטה בארץ הוצרכו לירד דרך בי"ע דוקא
זתקב
ולכן אומרים בראת יצרת נפחת210 כו', וכמו"כ גם נשמות דבי"ע שהם הנק' בשם זרע בהמה209 ג"כ אומרים טהורה היא, והיינו שעם היות שהם נשמות דבי"ע עכ"ז שרש שרשם הוא בבחי' טה"ע211 אלא שירדו להיות בחי' נשמות דבי"ע כו' כמ"ש במ"א.
ולכן אומרים בראת יצרת נפחת210 כו', וכמו"כ גם נשמות דבי"ע שהם הנק' בשם זרע בהמה209 ג"כ אומרים טהורה היא, והיינו שעם היות שהם נשמות דבי"ע עכ"ז שרש שרשם הוא בבחי' טה"ע211 אלא שירדו להיות בחי' נשמות דבי"ע כו' כמ"ש במ"א.
חוהנה לפ"ז צ"ל שרש ענין העלי' שע"י ירידה זו מה היא, דהנה נת' בד"ה אז ישיר שבמאמר מצה זו212, שעם היות שבאותיות הרשימו נגע בהן הצמצום, מ"מ זהו רק בפעולת האותיות ולא באותיות עצמן, וגם בבחי' פעולתם זהו ג"כ בהאור לבד שהאור נסתלק, והאותיות לא זזו ממקומן, ולכן בכח האותיות לגלות השכל ע"ש כו', <12>
טּ א"כ נש"י ששרשם מפנימיות הכלים213 כו' כמ"ש בת"א בד"ה זכור ושמור דרוש השני214, ובד"ה שחורה אני דרוש השני215, שזהו קודם ירידתם בגוף, ומהו עלייתם כשמתעלים בבחי' האור כו'.
יוהענין הוא דהנה איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד216 בהון, א' ב"פ חד שלא כמו שמתייחד בחי' איהו עם גרמוהי מתייחד הוא עם בחי' חיוהי, שענין היחוד שמתייחד עם חיוהי הוא בא"א לגמרי, ולכאו' אינו מובן מאחר שהוא ית' מתייחד עם בחי' גרמוהי עד שבורא בהן וע"י יש מאין כמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי217, שזהו רק בחיק הבורא ולא בחיק הנבראי', וגם בחי' גרמוהי עצמן איך שנפרש אותם אם הם בחי' כלים או ז"ת218 ג"כ אין בכוחם לברוא יש מאין דאל"כ לא ה"צ שבחי' איהו יתייחד עמהן לברוא יש מאין כו', ומאחר שלצורך שיברא בריאה חדשה זהו מבחי' איהו דוקא אלא שמתייחד עם גרמוהי219 כדי שיתהוו הנבראים ליש כמ"ש במ"א, מהו ההפרש בין בחי' איהו וגרמוהי לבחי' איהו וחיוהי, ואם נאמר שזהו רק ההפרש בין חיוהי לגרמוהי לבד אבל בבחי' שמתייחד עמהן לא יש הפרש ביניהן כלל הי' די לנו במה שא' חד פ"א, שההפרש בין חיוהי לגרמוהי מובן מצד עצם פי' התיבות, ומהו אומרו ב"פ חד הכוונה שעם היות אוא"ס פשוט בתכלית הפשיטות עכ"ז מתראה הוא בכמה חילוקי מדרגות עד אשר ע"י שמחלק לאמר ב"פ חד זהו להורות שבחי' איהו
יאתקג
שמתייחד עם גרמוהי עם היות שזהו בחי' איהו כו' עכ"ז בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי הוא בחי' היותר נעלה שלא בערך ממש כו'220, וצ"ל מהו. והענין הוא דהנה נת' שבחי' איהו וגרמוהי חד זהו מה שהוא ית' מתייחד עם בחי' גרמוהי להוות221 בהם וע"י יש מאין, שז"ע שיהי' נמשך ליש ודבר נפרד נבדל בפ"ע, הגם שבאמת אין לך דבר שחוץ ממנו כלל, וגם אחר הצמצום וסילוק האור הנה הוא ממלא החלל כמקדם וההפרש הוא רק בין העלם לגילוי וכדכתי' את השמים ואת הארץ אני מלא222, אני הוא אוא"ס עצומ"ה כאדם האומר ע"ע אני כוונתו הוא עצמו כו' א"כ אני מלא גם עכשיו אלא שזהו בהעלם כו', עכ"ז לגבינו נדמה שהוא דבר יש נפרד בפ"ע, אמנם להיות כי כל דבר מוכרח שיהי' לו חיות ואור המקיימו כו' כמו שהנפש מחיה את הגוף אנו רואים שיש איזהו דבר שמחיה את הגוף הגם שאין אנו משיגים מהו אך אנו יודעים ברור שיש כו' שהרי בצאת הנפש מהגוף ה"ה אבן דומם מוטל לארץ כו', כן גם הגוף לאחר הסתלקות224 הנפש מוכרח לומר שיש דבר המחייהו שהוא בדמותו ובצלמו כמו שהי' קודם הסתלקות הנפש, מלבד הקיסטא דחיותא225 שנשאר שזהו בשביל הרגש הנפש ממקרי הגוף, כמ"ש ונפשו עליו תאבל226 כו', וקשה רימה למת227 כו', אמנם מה שהגוף הוא בדמותו זהו מפני עצם ענין חיות שמחי' הגוף עצמו <13>
שמתייחד עם גרמוהי עם היות שזהו בחי' איהו כו' עכ"ז בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי הוא בחי' היותר נעלה שלא בערך ממש כו'220, וצ"ל מהו. והענין הוא דהנה נת' שבחי' איהו וגרמוהי חד זהו מה שהוא ית' מתייחד עם בחי' גרמוהי להוות221 בהם וע"י יש מאין, שז"ע שיהי' נמשך ליש ודבר נפרד נבדל בפ"ע, הגם שבאמת אין לך דבר שחוץ ממנו כלל, וגם אחר הצמצום וסילוק האור הנה הוא ממלא החלל כמקדם וההפרש הוא רק בין העלם לגילוי וכדכתי' את השמים ואת הארץ אני מלא222, אני הוא אוא"ס עצומ"ה כאדם האומר ע"ע אני כוונתו הוא עצמו כו' א"כ אני מלא גם עכשיו אלא שזהו בהעלם כו', עכ"ז לגבינו נדמה שהוא דבר יש נפרד בפ"ע, אמנם להיות כי כל דבר מוכרח שיהי' לו חיות ואור המקיימו כו' כמו שהנפש מחיה את הגוף אנו רואים שיש איזהו דבר שמחיה את הגוף הגם שאין אנו משיגים מהו אך אנו יודעים ברור שיש כו' שהרי בצאת הנפש מהגוף ה"ה אבן דומם מוטל לארץ כו', כן גם הגוף לאחר הסתלקות224 הנפש מוכרח לומר שיש דבר המחייהו שהוא בדמותו ובצלמו כמו שהי' קודם הסתלקות הנפש, מלבד הקיסטא דחיותא225 שנשאר שזהו בשביל הרגש הנפש ממקרי הגוף, כמ"ש ונפשו עליו תאבל226 כו', וקשה רימה למת227 כו', אמנם מה שהגוף הוא בדמותו זהו מפני עצם ענין חיות שמחי' הגוף עצמו <13>
יבּ להיות בחי' גוף מוטל כאבן דומם, וכמו גופו של אדה"ר שהי' מעפר228 קודם שנפח בו נשמת חיים, וכמו העץ לאחר שכורתים אותו שאין לו הרגש כלל מהנפש הצומחת, ושב ונשתנה למהות אחר היינו כמו דומם229 והוא מפני שנפשו הצומחת מסתלק ממנו ע"י כריתתה ממקום גידולה, ועכ"ז אינה מתבטל אצלה כלליות צורתה כ"א צורת חיותה הוא אשר מתבטל, והרי כשנרקבת הנה היא נעשית לעפר ומי הוא המקיימה שלא יבטל הרכבת ד"י223 שבה, אלא שזהו נמשך מבחי' איהו בעצם המתייחד עם בחי' גרמוהי שעי"ז נעשית בה החיות הן בעת חיותה והן לאח"כ שבזה נק' עדיין חיה עד שנרקבת והיתה לעפר ומתבטלי' כל יסודותי' ולא נשאר רק יסוד העפר שהכל הי' מן העפר230 כו', וא"כ בחי' איהו זה הוא הכח
יגתקד
המהוה להיות נפרד בחי' זולת חי כו', אמנם בחי' חיוהי איך שנפרש אותו אם מוחין אם אורות231 הנה זה אינו נפרד כלל, שהרי הוא וחכמתו ובינתו ודעתו אחד232, וכן אוא"ס הוא שם אחד לאחר הצמצום כמו קודם הצמצום שהרי קודם שעלה ברצונו כו' הי' אוא"ס ממלא כל233 החלל234, א"כ לא נשתנה שמו כלל שקודם נק' אוא"ס וגם לאחר נק' אור א"ס כו' והוא מפני שזהו גילויו העצמים, א"כ גם בבחי' איהו שמתייחד עם חיוהי זהו ג"כ הבדל והפרש גדול שבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי הוא מה שבכח הא"ס להוות יש ודבר נפרד, ואיהו המתייחד עם חיוהי זהו כח ובחי' הא"ס שמגלה הארת עצמותו כו'.
המהוה להיות נפרד בחי' זולת חי כו', אמנם בחי' חיוהי איך שנפרש אותו אם מוחין אם אורות231 הנה זה אינו נפרד כלל, שהרי הוא וחכמתו ובינתו ודעתו אחד232, וכן אוא"ס הוא שם אחד לאחר הצמצום כמו קודם הצמצום שהרי קודם שעלה ברצונו כו' הי' אוא"ס ממלא כל233 החלל234, א"כ לא נשתנה שמו כלל שקודם נק' אוא"ס וגם לאחר נק' אור א"ס כו' והוא מפני שזהו גילויו העצמים, א"כ גם בבחי' איהו שמתייחד עם חיוהי זהו ג"כ הבדל והפרש גדול שבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי הוא מה שבכח הא"ס להוות יש ודבר נפרד, ואיהו המתייחד עם חיוהי זהו כח ובחי' הא"ס שמגלה הארת עצמותו כו'.
ידקיצור. טהורה היא טה"ע, א"כ מהו העלי' הלא הצמצום הוא רק בהאור ולא בפעולת האותיות וכ"ש באותיות כו', איהו וחיוהי ואיהו וגרמוהי זהו הכח שבא"ס להוות נברא והכח לגלות עצמותו כו'.
טויו"ד) וביאור הענין יובן בענין ההפרש שבין מח' לדיבור ששניהם הם לבושי הנפש, שלפעמים מלביש נפשו בלבוש המח' לבד שהולך או יושב וחושב מח' ואינו מדבר כלל, ולפעמים מדבר ומלביש שכלו או רצונו בלבוש הדבור, וההפרש שביניהם הוא שלבוש הדבור הנה הוא המגלה העלם העצמי לגבי זולתו, שהרי בלתי הדבור לא יבין זולתו כלל ההשכלות שהשכיל כו', ונמצא כי פעולת הדבור הוא בכדי שיבין זולתו אבל לעצמו א"צ לדבור כלל כ"א לשימוש שישמש לו זולתו, או שיבין זולתו שנמצא שזהו הכל בשביל זולת רק ההבדל שזהו בשבילו וזהו בשביל זולתו כו', משא"כ המח' הוא בשביל עצמו, שהרי בלתי המח' לא יוכל להבין את ההשכלה שלו עצמו, שהרי חכ' היא בחי' ברק המבריק לבד, ועדיין איננה ידוע לו עצמו מהו כלל, כ"א מה שנפל לו איזה הרגש שכל מבחי' משכיל שיבוא אח"כ לידי השגת דבר מה כו', אך ג"ז בתנאי כשיחשוב תומ"י מהו זה שנפל לו, ואם יעבור איזהו זמן ולא235 יהרהר בזה בהרגש הדבר ההוא במוחו ולבו ע"י לבוש המחשבה המלביש את בחי' ההרגשות האלו לא יהי' מזה שום דבר ולא ידע כלל הדבר שהשכיל וישכח ג"כ את הברק המבריק שהבריק לו במוחו מפני צד בחי' האחוריים שיש בכח שכלו שהשכיל כו', וכנודע שהשכחה היא*
טזתקה
מבחי' האחוריים כמ"ש באגה"ק237 בסופו בד"ה <14>
מבחי' האחוריים כמ"ש באגה"ק237 בסופו בד"ה <14>
יזּ דוד זמירות236 קרית להו, וא"כ פעולת המח' היא העיקר בהשכלת דבר מה כמו בחי' הברק עצמו, שהרי כשם שבלתי הברק המבריק לא ישכיל שכל חדש, כן בלתי העיון וההלבשה במח' הרגש הברק לא יהי' מאומה, א"כ ה"ה שוה כמותו, ונמצא כי פעולת המח' הוא להוביל ולהמשיך בחי' העלם העצמי לגבי עצמו כו', ועפ"ז נשכיל ענין ההבדל בין חיוהי לגרמוהי שגרמוהי הוא בשביל זולת כו' וחיוהי עדיין אינו מקור על זולת כ"א העלם העצמי שיביא238 לידי גילוי שבידיעת עצמותו יודע את התורה כמ"ש באגה"ק סי' הנ"ל239, וה"ז כמשל המח' כו', רק שבזה אינו דומה המשל להנמשל שבמשל הנה גם המח' היא רק מלבושי הנפש, ובנמשל הרי החכ' היא אינה מלבושי' כו'. אך לפמ"ש בלק"ת בביאור דולא תשבית גם החכ' אינה עצמיות הנפש240, וצ"ל שזהו כמ"ש בד"ה אוא"ס למעלה עד אין קץ שזהו כמו גופין241 שהוא ג"כ לבוש אבל א"א לפשוט אותו שהרי בע"כ אתה חי242 כו', רק ששם נת' על חב"ד שבמדות ולפמשנ"ת כאן צ"ל ג"כ על חב"ד עצמם אשר עפ"ז יושג גם למעלה בבחי' חב"ד דאצי' כו', שזהו בחי' חיוהי לפי' הזהר, ולפי' הע"ח ואגה"ק זהו בחי' האורות, ונמצא כי לפ"ז יובן ההבדל ג"כ בבחי' איהו המתייחד עם חיוהי ועם גרמוהי שבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי זהו מה שיש בכח הא"ס שיתהוה ממנו זולת כו', אבל בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי זהו כח הא"ס המגלה העלם העצמי בשביל עצמו243 פי' מה שבידיעת עצמותו יודע את התורה כמ"ש באגה"ק שעז"נ לא ידע אנוש ערכה244 רק אלקי' הבין דרכה245 כו', וע"י ירידת הנשמה בגוף לברר הנה"ב ע"י קיום התורה והמצות ללמוד וללמד לשמור ולעשות הנה עי"ז מתעלה הנפש מבחי' גרמוהי שזהו בחי' טהורה היא כו' בכ"מ שנדבר, אפי' בבחי' טה"ע זהו רק גרמוהי שהרי זהו אותיות החקיקה246 כמ"ש*
יחתקו
במ"א או עכ"פ הנושא וסובל את החקיקה של האותיות כו' שז"ע גליף גליפו בטה"ע247 כו', שנכלל ג"כ בכלל גרמוהי שה"ז כמו הקלף שעליו כותבים האותיות, והעלי' הוא בבחי' חיוהי לאשתאבא בגופא דמלכא248 כו', וזהו נרי בידך בחי' נר מצוה ונרך בידי הוא נר הוי' נשמת אדם אם שמרתם ד"ת ללמוד וללמד לשמור ולעשות שעי"ז יתברר נה"ב הנה עי"ז אני משמר אתכם לשון אני קאי על אוא"ס עצומ"ה בחי' חיוהי כו', ולשון משמר אתכם י"ל מה שאני מלא זהו בבחי' העלם שז"ע מקיף ג"כ לפי' א' ומזה נמשך מה שואתה משמרה בקרבי249 תתעלה הנפש בבחי' אני, שאני היינו אוא"ס עצומ"ה משמר אתכם ע"י שתבואו לאשתאבא בגופא דמלכא כו', וזהו יפה שעה250 א' כו' דהנה ארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות251, הנה ש"י <15>
במ"א או עכ"פ הנושא וסובל את החקיקה של האותיות כו' שז"ע גליף גליפו בטה"ע247 כו', שנכלל ג"כ בכלל גרמוהי שה"ז כמו הקלף שעליו כותבים האותיות, והעלי' הוא בבחי' חיוהי לאשתאבא בגופא דמלכא248 כו', וזהו נרי בידך בחי' נר מצוה ונרך בידי הוא נר הוי' נשמת אדם אם שמרתם ד"ת ללמוד וללמד לשמור ולעשות שעי"ז יתברר נה"ב הנה עי"ז אני משמר אתכם לשון אני קאי על אוא"ס עצומ"ה בחי' חיוהי כו', ולשון משמר אתכם י"ל מה שאני מלא זהו בבחי' העלם שז"ע מקיף ג"כ לפי' א' ומזה נמשך מה שואתה משמרה בקרבי249 תתעלה הנפש בבחי' אני, שאני היינו אוא"ס עצומ"ה משמר אתכם ע"י שתבואו לאשתאבא בגופא דמלכא כו', וזהו יפה שעה250 א' כו' דהנה ארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות251, הנה ש"י <15>
יטּ הוא מחצה מתר"ך, והיינו מפני שהם עולמות מל' העלם252 שכ"ז הוא מבחי' גרמוהי כו', אבל ע"י תומ"צ באים לאשתאבא בגופא דמלכא בחי' חיוהי, ולכך הם תר"ך מצות253 בחי' כתר254 ב"פ ש"י255, וגם אינו מקפח שכר כו' כי ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות ראש מחול לצדיקים לע"ל256, מחול הוא בחי' עיגול שז"ע כלליות הכתר, והיינו שכר מצוה מצוה257 פי' המצוה בעצמה כו', ונמצא כי עם היות יפה שעה א' כו' עכ"ז לא יקפח השכר שהרי לע"ל יתגלה עצם המצוה כמו שהיא ברוחניות כו'.
כקיצור. מח' ודיבור, דבור בשביל זולת מח' מגלה העלם העצמי לגבי עצמו, ועד"ז חיוהי וגרמוהי, שנמצא יש הבדל גם בבחי' איהו המתייחד ג"כ, ודזהו העלי' של הנה"א כו', וזהו יפה שעה א', ש"י תר"ך, ועכ"ז לא יקפח, כי שכר מצוה מצוה כו'.